... שהוא לא מודע להם. והאינטרס השקרי הראשון, של האדם בתהליך חיפוש האמת שלו, הוא הרצון של האדם להישאר קיים, כישות שהיא נפרדת מכל שאר הישויות. כי חיפוש אמת אמיתי, אמור להתחיל בנקודת ההתחלה, שהיא הבירור המוחלט של האדם, את מהות החיסרון והשלמות / היש ... וישמיד את הרע ויחיה טוב באמת. כי כאשר הכל אחד, האני הנפרד של האדם מת, והאדם מפסיק להיות קיים כישות נפרדת. וזהו המוות של האגו של האדם, שהוא רוצה להמשיך לשרוד כישות נפרדת, למרות שבאמת הוא סובל מכך שהוא נפרד. וכאשר רוצים לבדוק, למי יש אינטרס בחיפוש האמת, צריך לבדוק מי ... לדמות שקיימת בתוך חלום, שהיא לא באמת קיימת כמשהו ממשי, כי היא בסך הכל קיימת בתוך המחשבה והדמיון של ישות אחרת, שהיא זו שחושבת אותה. והישות שנמצאת בתוך החלום, אם היא תדע בוודאות שהיא בתוך חלום, הקיום העצמי שלה ייעלם, כי היא תהפוך לישות אחרת (שבשורשו היא נעלמת לגמרי, כי השורש הוא האחדות). ואז האגו של האדם, לא רוצה לברר את מהותו העצמית, ... הידיעות שלו, כיצד הוא יבין את הידיעות שלו שהן חיצוניות אליו?! כי אם לדוגמה האני הזה של האדם, הוא ישות טועה, הרי שכל המידע שלה, הוא שגוי ושקרי. ועד שהאדם לא יבין את מהות התפישה שלו, ואת מהות השכל ... לא יגלה מיהו ומה הוא באמת. וזהו האינטרס המודחק ביותר של האדם, שהוא רוצה להמשיך לסבול כדי להיות קיים כישות נפרדת. ולכן האדם, לא באמת מחפש את האמת, בלי שום אינטרסים. ולכן כמובן האדם גם לא מגיע אל האמת של האחדות ושל השלמות. ובפועל, על האדם להבין היטב ובשלמות, את האינטרס הזה שלו להמשיך להיות קיים כישות נפרדת. ועל האדם לדעת את האמת, שהוא לא באמת קיים כישות נפרדת, כי הוא לא שונה מכל דמות שקיימת בסרט מצויר או בחלום ובתוך מחשבה כלשהם. ועל האדם לא לפחד ...

... נפרדות וחוסר שלמות. ושורש הנפרדות הוא ההפרדה שהאדם עושה בין היש לבין האין. ועל ידי זה, יש הפרדה בין הישויות השונות, וממילא יש גם חיסרון. ועל האדם להתבונן על האמת, ולשאול את עצמו מיהו ומהו. כי בלי תודעת האני ... האדם רואה את האמת שהכל אחד ממש, ואז האדם חווה את השלמות האין סופית של המציאות, למרות שהוא עצמו, ישות שהיא נראית כסופית. ואז הכל מתהפך לטובה, כי האדם עובר לעולם שכולו טוב. והכל כמובן בתוך התודעה של האדם. ...

... האדם, הוא חוויית האני הנפרד שלו. שלאדם זה נראה כאמת הקיום הנפרד שלו, למרות שבאמת האדם לא קיים כלל כישות עצמאית ונפרדת, אלא הקיום של האדם הוא ישות אחת ממש, עם העדר הקיום ועם היפוך והאין קיום שלו עצמו. והאדם מטעה את עצמו לחשוב, שהוא רחוק מהשלמות ...

... שהשכל שלו מספיק גדול, דהיינו, שכל אמיתי שמבין את המציאות, הוא רואה את האמת. שבאמת, הצורה הסופית ומהותה, זאת ישות אחת ממש. ועל ידי זה שהאדם רואה בעיניו ממש, את השלמות האין סופית ממש, השלמות שגדולה מהמקום והזמן עצמם, ...

... עצמה - מהי? המהות של כל דבר, היא החיבור של הדבר עצמו, עם כל מה ששונה ממנו ומנוגד אליו, לישות אחת, שבה אין שום משמעות כלשהי, לשינוי הצורה החיצוני של הדבר. לדוגמה: המהות של הרצון, הוא החיבור של הרצון ושל האין רצון ושל כל שאר הישויות כולן שאינן רצון, והכל מתחבר לישות אחת ממש, באותו מקום וזמן, כולל החיבור שלהן לבחינת מעל הזמן והמקום, כישות אחת, שבה אין שום נפרדות כלל, ובכלל זה שאין שם משמעות למושג רצון. וכאשר הכל אחד, אין הכוונה לומר, ... ולסיכום: מהות הדבר, היא החיבור של הצורה החיצונית של הדבר, עם כל שאר הצורות ששונות ממנה, והכל מתחבר אל ישות אחת ממש, שאין בה שום נפרדות כלל, אפילו לא ברמת הפוטנציאל של הישות, דהיינו, אחדות אמיתית. והמהות, של המהות עצמה, היא המהות עצמה. כי יש אחדות גדולה יותר, מאשר אחדות קטנה יותר. אך הן ישות אחת ממש. והן גם נפרדות זו מזו, אך הן גם ישות אחת ממש, כי אין שום הבדל ביניהן. והמהות הראשונה של הכל, היא החיבור של כל הדברים לישות אחת ממש. וזו המהות הראשונה של המציאות, ששם הכל אחד ממש. והמהות שלה עצמה, הוא החיבור שלה עצמה, עם כל מה ששונה ממנה. והמהות של המהות הפנימית יותר, הוא החיבור שלה עצמה עם כל מה ששונה ממנה, לישות אחת. וכך הלאה, מהות פנימית יותר ויותר. וכל העומקים של האחדות האלו, הן פנימיים אחד יותר מהשני עד אין סוף. אבל הם גם ישות אחת ממש, כי מהותם ומהות האחדות שלהם היא אחת. והאדם לא יכול להבין אחדות אחת, יותר מאשר אחדות אחרת. ... להמשיך להעמיק הלאה פנימה יותר. ואין שום הבדל מצד ההגדרה, בין האחדות החיצונית, לבין האחדות הפנימית יותר, ולכן זו ישות אחת. ואעפכ יש הבדל של עומק וכולי.

... רצון. כך שלומר שהרצון נובע מההפרדה שבין טוב לרע, זאת שטות מוחלטת. כי הרצון וההפרדה שבין טוב לרע, הם ישות אחת ממש, שצריך להבין, מהיכן היא עצמה נובעת? ומהיכן נובע הרצון של האדם? תשובה: מתפישת הנפרדות של האדם. כי ...

... הרצון ואת התודעה העצמית של אלוהים עצמו. וכאשר האדם מתבונן אל תוכו כאלוהים, אז התודעה שלו והרצון שלו וכל ישותו נעלמים לגמרי, אל תוך השלמות של האחדות. ואז אחכ כשהאדם חוזר אל הנפרדות, אז יש לאדם את חוויית השלמות ...

... שייך להרגיש / לחשוב / להיאחז בצורה כלשהי. כי בנקודת האמת שהיא מחויב המציאות, שם אין שום נפרדות ושום ישות כלל. ולכן, אי אפשר לפחד ולסבול באמת. וכל מי שסובל ומפחד, הרי שזה רק משום שהוא טועה במשהו מהאמת. ...

... זה רע לאדם. כך שכאשר הכל אחד ממש, דהיינו, כאשר היודע והתודעה והדבר הידוע, הם אחד ממש, שיש רק ישות אחת בלבד, אין שום רע בעולם, רק הכל טוב והכל אחד, מחמת שאין שום התנגדות רצון. ואעפ שהלוגיקה הנל ... אין שום הגדרת טוב ורע רגילה. כי אין התנגדות וגם אין מילוי רצון, והוא מצב שבו הטוב והרע מתאחדים לישות אחת. וכאשר הטוב והרע מתאחדים לישות אחת, האם מנקודת המבט שלנו נאמר כי הוא כולו טוב או כולו רע? והתשובה היא, שרק מי שמגיע, רק ... וכנל, רק מי שמגיע לאחדות ומקבל את השכל של אלוהים האמיתי בעצמו, שהיא האחדות שלפני הפרדת התודעה של אלוהים מישותו, רק הוא יודע, האם אלוהים הוא טוב או רע.

... ברמה החיצונית ועולם האחדות תמיד קיים ברמה הפנימית. והעולם הפנימי והחיצוני של האחדות והנפרדות, הם שניהם קיימים בו זמנית כישות אחת, למרות שהם נראים כסותרים במהותם זה את זה. ואצל מי שהוא טועה, אצלו, הנפרדות החיצונית של העולם שלנו ... והשכל האמיתי, והחוכמה האמיתית, יש להם לבוש גשמי מצומצם של הנפרדות שלנו. אלא, שאצל החכם האמיתי, הנפרדות והאחדות הם ישות אחת ממש. ומה שנראה בעיני האדם כנפרדות, בעיני החכם זאת שלמות האחדות. ומה שנראה בעיני האדם כאחדות, בעיני החכם ... היא משום שהאדם מחפש אותה הרחק מעבר לים, ובצדק. כי עפ השכל שמפריד בין היש לבין האין, הרי שכל הישויות כולן הן חסרות. ומאחר שכל הישויות חסרות, ממילא זה אומר שהשלמות לא נמצאת בעולם שלנו כלל, אלא היא נמצאת בשום מקום, שהוא מחוץ למקום שלנו. ... בשום מקום, דהיינו, במקום שאינו מוגדר ומוגבל, ששם יש שלמות, כי אין גבול והגדרה. אלא, שהשלמות הזאת היא נכללת כישות אחת ממש, בכל אחת ואחת מאין סוף הישויות הסופיות. כי כאשר הכל אחד ממש, והיש והאין הם אחד, אז ממילא השלמות של האין המוחלט, היא נמצאת בכל ישות, של יש מוחלט וממשי. וכאשר האדם תופש את האחדות בצורה לא נכונה, דהיינו, שהאדם חושב שהאחדות, היא נפרדת מהנפרדות של העולם שלנו, ובצדק כנל, כי היא מנוגדת לצורה החיצונית של העולם שלנו, אך אעפכ היא ישות אחת עם העולם שלנו, אז כאשר אדם כזה רואה שכל אמיתי וחכם אמיתי, אז לפעמים החכם האמיתי נדמה בעיניו ... מעיני האדם, עד שבעיני האדם הוא נדמה לשיגעון של ממש. כי בשכל האמיתי, היש והאין הם אחד וההפכים מתאחדים לישות אחת. והשכל האמיתי הזה, הוא הפך מהות השכל האנושי, שכל מהותו היא ההפרדה בין ההפכים. ובעיני השכל האנושי, השכל ...