... היא האם תפיסה כזו נכונה או לא, והאם יש אמת בהנחה שהמוח יכול להיות נפרד מהאדם עצמו. האם אתה והמוח שלך זה אותו דבר? אליעד מציע את השאלה המהותית - אם אתה והמוח שלך הם
ישות אחת, אז אמירה כמו זה המוח שלי היא למעשה אמירה על עצמך. אם אתה והמוח שלך הם אחד, אז אין צורך לומר המוח שלי, כי זהו אתה. במילים אחרות, אם המוח שלך הוא אתה, אז כאשר אתה אומר המוח שלי או הרצון שלי, אתה בעצם מדבר על עצמך. מנגד, אם אתה והמוח שלך הם
ישויות נפרדות, אז הרצון והמחשבות שלך לא חייבים להיות שלך, אלא של
ישות אחרת, והם לא בהכרח צריכים להטריד אותך. דוגמת השכן כדי להמחיש את הרעיון, אליעד מציע ... להרגיש טוב ולא רע, אליעד מציע שלא נשכח האם המוח שלנו הוא אנחנו. אם אתה והמוח שלך הם אותו דבר, אז אין טעם לומר המוח שלי כי מדובר בך. לעומת זאת, אם המוח שלך הוא
ישות נפרדת ממך, אז לא תהיה לך סיבה להרגיש לחץ אם הוא רוצה משהו שלא תואם לרצונותיך האמיתיים. ... ומייחס אותם למשהו נפרד ממנו - המוח שלו, הרצון שלו, או אפילו הנשמה שלו. השאלה היא האם התפיסה הזו נכונה או לא. האם אתה והמוח שלך הם אותו דבר? אם האדם והמוח שלו הם
ישות אחת, כלומר, אין הפרדה בין האדם למוחו, אז כאשר הוא אומר זה המוח שלי הוא בעצם מדבר על עצמו, ולכן אין היגיון בהתנערות מהאחריות למה שהוא חושב, מרגיש או רוצה. אם אתה והמוח שלך זה אותו דבר, מדוע לא לומר פשוט אני במקום המוח שלי? מנגד, אם האדם והמוח שלו הם
ישויות נפרדות, אז לכאורה מה שהמוח שלו רוצה או חושב בכלל לא אמור להטריד אותו. אם המוח שלך רוצה ... עם מה שהמוח אומר? לעומת זאת, אם המוח שלך הוא כן אתה, אז כשאתה אומר המוח שלי אומר לי שאני חייב להרגיש טוב, אתה למעשה מדבר על עצמך, ולכן אין טעם לנסח זאת כאילו זו
ישות חיצונית לך. למה אתה רוצה להרגיש טוב ולא רע? אם שואלים אותך למה אתה רוצה להרגיש טוב ולא ... כי זה בעצם אומר אני רוצה. מה קורה אם המוח שלך כופה עליך? נניח שהמוח שלך כופה עליך לרצות משהו. אם הוא כפה זאת עליך בניגוד לרצונך, אז זה אומר שהרצון אינו שלך, אלא של
ישות אחרת. במקרה כזה, לא הייתה לך סיבה להיות מוטרד מכך שהמוח שלך רוצה משהו, כי זה לא אתה. ...