... למצב שאתה לא יודע שום דבר. אי אפשר לדעת את האמת האובייקטיבית, כי זה לא תהליך לוגי, אי אפשר כישות סובייקטיבית לדעת אמת אובייקטיבית, הדרך היחידה להשיג את הבלתי אפשרי, היא על ידי רצון אין סופי. כוח אין סופי ... עם אלוהים. שהאדם מרגיש בעצמו את כל העליות והירידות שיש לצדיק. זה נקרא מקושר לאמת. אתה צריך להיות בשיא הרגישות. לחוש את כל הדקויות. אז מי יכול להיות פי שתיים מרבו? רק זה שמקושר לרבו כמו הענפים המקושרים לאילן. ... הכל קיים כל הזמן אבל בצורה אחרת. לפני הבריאה היית קיימת, וגם היא הייתה קיימת, ואפילו הייתן קיימות כשתי ישויות נפרדות, אלא שלפני הבריאה לא היה הבדל בין זה שאתן נפרדות וגם לא נפרדות. זה למעשה נראה שניים. כי ... העולם היה קיים עוד לפני שנוצר, הכל היה כבר קיים. אלא שאז זה לא היה נפרד, זה היה בתוך ישות אחת, שכול המצבים היו בה. רבי נחמן אומר שמי שרוצה לחבר בין לפני הבריאה לאחרי הבריאה. יש את הדבר ...

... אז הוא לא הבין על מה דברנו. שאלה: מדוע אתה אומר שלא צריך לתכנן את החיים? אליעד: יש שני ישויות שמתכננות, האחת אתה והשנייה אלוהים, איזה תוכנית אתה חושב שתצא לפועל? למה את מתכנן? אתה מתכנן כדי להחליף סבל. ...

... ההורה מנסה לחנך את הילד. כי מי שיתבונן על חינוך ילדים בעין פקוחה יראה, כי בעצם, יש כאן שתי ישויות שונות. שלכל אחת מהן, יש תודעה עצמית ובחירה חופשית עצמאית. והישות הראשונה, היא ההורה / המחנך. והישות השנייה, היא הילד שאותו רוצים ומנסים לחנך. וחינוך ילדים, הוא תהליך, שמנסה לקחת תובנה כלשהי של ההורה, ולחנך את ... דבר ועניין. כי הילד, לא מחויב לקנות ולקבל ולהסכים, עם המוצר ועם הרעיון של ההורה שלו. כי הילד, הוא ישות עצמאית, ויש לו בחירה חופשית משל עצמו, ויש לו דעה עצמאית משל עצמו. בין אם היא נראית כדעה חכמה ...

... מרחב ומימד שונה, מאשר מרחב המקום. וזה בעצם אומר, שהזמן הוא לא אין סופי באמת, כי יש גם את הישות של המקום, שהיא מגדירה ומגבילה אותו. וכיוב גם המקום, שהוא לא מכיל את הזמן, אלא מקביל לו. וגם הוא ... בשלמות. כי יש הבדל בין זמן לבין מקום. ואם יש הבדל בין הזמן לבין המקום, הרי שזה אומר שאלו ישויות סופיות, שגם אם הן אינן מוגבלות בתוך הזמן והמקום עצמם, הרי שגם הן מוגבלות מנקודת מבט חיצונית להן. והטועים ... כלל. כי כאשר אין שום מקום, אין גם שום זמן ולהיפך. וממילא ההוויה של הזמן ושל המקום, היא בכלל ישות אחת ממש. כי יש רק שתי אפשרויות בלבד. והאפשרות הראשונה היא, שיש הבדל כלשהו בין ההוויה של המקום חסרת ... של הזמן חסרת הצורה של הזמן, או שאין כל הבדל ביניהן. ואם אין ביניהן שום הבדל, הרי שממילא הן ישות אחת ממש. ומי שיתבונן יראה, שאין שום הבדל מצד תפישת האדם, בין העדר מוחלט של מקום, לבין העדר מוחלט של זמן. וממילא זה אומר, שיש לנו ישות אחת, שהיא ההוויה של הזמן ושל המקום. ובמאמר מוסגר נסביר, כי העדר מקום, אין פירושו מקום ריק / חלל פנוי וכיוב, כי זהו עדיין מקום ריק. והעדר מקום מוחלט, הוא החיבור של הזמן ושל המקום לישות אחת, שבה אין שום הבדל בין הצורה של הזמן לבין הצורה של המקום. ויש לשים לב לכך, שלא כתבנו ... ובמקום הזה ממש, שהכל אין ואפס ממש. והאין הזה, הוא גדול יותר מאשר המקום כולו. כי המקום עצמו הוא ישות סופית. כי המקום הוא צורה. והאין הזה, הוא גדול מהמקום כולו, כי הוא ללא הגבלת הצורה של המקום. והמהות ... האין וההעדר המוחלט. ויש לזכור גם, כי גם האין, הוא לבוש וצמצום והפרדה מהיש. ולכן מה שקודם להכל, היא ישות אחת, שבה אין שום הפרדה בין היש לבין האין. וגם היא נפרדת ממה ששונה ממנה, ולכן קודמת לה אחדות גדולה יותר, שמכילה אותה ואת הנפרד ממנה כישות אחת וכולי כנל. ומי שיתבונן על כל הצורות של כל ההפכים כולם, יראה שכולם מתאחדים בשורשם. כגון לדוגמה הרצון, שהוא ההפך של העדר הרצון. ובלי העדר רצון, אין רצון ולהיפך. והרצון וגם העדר הרצון, הם צורה של ישות אחרת, שבה אין הבדל בין יש רצון לאין רצון. והרצון והאין רצון, נפרדים בזמן ובמקום. כי יש מקום וזמן ... לאין רצון. והאחדות של הרצון עם ההפך שלו, הוא החיבור של הזמן והמקום של ההפכים. וכיוב לגבי כל שאר הישויות שיש בעולם. וגם האני וההעדר של האני, גם הם תופסים זמן ומקום, ובשורשם הם מתאחדים עם הכל. וכל הישויות כולן, מתאחדות לישות אחת ממש. והשכל הזה בא לידי ביטוי בצמצומים שונים בעולם של הנפרדות. כי כאשר יש לאדם איזה ספק לגבי ... בה שום הפרדה בין היש לבין האין. ואחרי שמתאמת ומתברר אצל האדם העניין הזה, שבאמת היש והאין הם בכלל ישות אחת ממש, עכשיו, התשובה לשאלה של איך זה יכול להיות, היא פשוטה. כי על האדם לשאול את עצמו ולנסות ... של כל ההפכים. ונמצא אם כן, כי השאלה היא התשובה. כי שורש כל השאלות, הוא החיבור של היש והאין לישות אחת. כי לכל השאלות יש שורש. ובשורש כל השאלות, היש והאין מתאחדים, שזהו דבר שנמנע מצד תפישת השכל האנושי. ... האדם. כי השכל מבדיל בין ההפכים ומגדיר הגדרות. ובקצה של השכל, אין שום הגדרה כלל, והשכל והאין שכל מתאחדים לישות אחת, שהיא הוודאות המוחלטת. שבה גם מצד השכל וגם מצד האין שכל, אין שום נפרדות כלל, אלא הכל אחדות ...

... מבט נוספת. והיא, שבחיים שלנו, יש המון סוגים של זוגיות. ומצד האמת, כל סוג של קשר, בין כל שתי ישויות שונות, זהו סוג של מערכת יחסים זוגית. והאדם נמצא בזוגיות ומנהל מערכת יחסים זוגית, עם העבודה שלו, ועם הרצונות ... שכל מה שנכון לגבי מערכת יחסים זוגית בין בני אדם ובין שני בני זוג, הוא נכון, גם בין כל ישות אחת עם כל ישות אחרת. דהיינו, חוקי הזוגיות שיש בין שני בני זוג, הם רלוונטיים, גם בין האדם עצמו, לבין כל דבר שהוא ...

... כי אם אתה מראה לו שאתה לא מסכים איתו, זה מרחיק אותו ממך והוא מרגיש שאתה והוא אלו שתי ישויות נפרדות. וההסכמה שלך איתו, גורמת לו להרגיש, שאתה והוא זאת ישות אחת. ושהאני שלו, מחובר אליך. ואם אתה מסביר לו את עצמו וגורם לו להבין את עצמו ולחזק את דעתו, ...

... - אם יש רק דבר אחד, אין מקום לצמצום. מה משמעות חוויית הצמצום בעיניים אנושיות? לפי אליעד כהן, כל ישות במציאות חווה את הצמצום, כי המציאות כולה מורכבת ממערך של אפשרויות, שלפיהן כל דבר במציאות כולל יתרון וחיסרון. כל ... ואלו יוצרים את היתרונות והחסרונות. כל פרט במציאות, אם נשמיט אותו, תיפגם המציאות כולה. לכן, אין דבר מושלם, וכל ישות קיימת מכילה יתרון וחיסרון גם יחד. האם אפשר להגיע לשלמות בעולם המוחלט? המציאות היא תהליך של צמצום אינסופי, כשכל ... כל דבר שקיים יש בו משהו שאין בדבר אחר. המציאות מכילה בתוכה אין סוף צמצומים המציאות מחולקת לאין סוף ישויות שונות שביחד מרכיבות מציאות אחת, ובכל ישות יש יתרונות יחסיים, למה? כי אם אנחנו נשמיט דבר אחד מתוך המציאות, לא תהיה מציאות למשל, כי המציאות היא ...

... אליעד מסביר כי העניין מהווה את האתגר הנפשי, אך למעשה הוא סוחף אותנו למאמץ קוגניטיבי רגשתי. אם נוריד את דרישות המחויבות, נוכל לשוב לנפוש בשלום פנימי, שמתגלה דווקא בחוויית חוסר העניין. כיצד השפעת התנודתיות פוגעת בנו? כאשר אנחנו מרגישים ... פירושו תנודתיות ריגשית ותנודתיות שיכלית. וזה אומר שהעניין צורך הרבה משאבים. ועניין נוצר מחוויות חיסרון, וגם ככול שיש יותר ישויות שמתנגשות בסיפור. כשאתה חושב על שולחן, אתה למעשה חושב על חוויית חיסרון, ההגדרה במוח זה לא כיסא, זה שולחן. ... המחויבים שלך. אם אתה רוצה להיות יותר יש, אז ככול שיש לך יותר עניין, כך אתה חווה יותר את הישות שלך. ואם אתה רוצה להיות אין, עדיף לך ללכת לחוסר עניין. כשאתה בחוסר עניין אתה סובל, כי זה הופך ... יש לך דיעה שאתה לא דומם, או יש לי בחירה חופשית או אני רוצה להצליח, כל מה שמבטא את ישותך כמלך, אלא הם המחויבים שלך שאיתם אתה פועל במשך היום, והמחויבים האלה, אם הם נתקעים במסך לבן, הם ממש ... זה כמו מוות. אם אתה מוכן לוותר על המחויבים האלו ולהגיד, אין לי בחירה חופשית, אני כלום, אין לי ישות עצמאית - אתה פשוט מזדהה עם זה. אתהאומר, אני אפס, אני כלום, אני דומם, אני ללא בחירה... אם אתה ...

... הזו בדרכים נוספות, ולא יהיה תלוי רק באקסית שלו. אליעד מדגיש שהמהלך החשוב הוא להפוך את המהות והצורה לשתי ישויות נפרדות. כאשר המהות נפרדת מהצורה, האדם יוכל לחפש דרכים אחרות למלא את המהות בלי להיות תלוי בצורתה (האקסית). למה ...

... כצורה לבין הרצון כמהות, כשנמצא הבדל בין הרצון שאני רוצה, לבין הרצון שהוא באמת אני. מדובר בקיומם של שתי ישויות שונות: אחת שזו הצורה - הרצון, והשנייה - זה אני, מי שאני באמת, ללא קשר לרצונות. בשלב מאוחר יותר ... השאלות המרכזיות בהרצאה נוגעת למודעות ולמהות הקיום. כדי לדעת שאני קיים, עלי להיות מודע לכך. המודעות מחייבת הפרדה בין הישויות השונות - אם אין את ההבדל, לא ניתן לדעת שאני קיים. בחלקים שונים בהרצאה נדונה האופציה שבה התודעה והמודעות ...