... ועל האדם להתבונן היטב על מהותה של סיבה, ולנסות להבין מהי בכלל סיבה? ומה בעצם יוצר את המהות של הסיבה? כי הסיבה היא ביטוי של משהו. וכמו שקיימת ישות של סיבה, כך גם קיימת ישות של חוסר סיבה העדר סיבה אין סיבה. ... יותר מאשר אשליה. כי אם אנחנו נאמר שיש איזה חוק אחד ונוסחה אחת, שהיא גורמת לכל רגע בציר הזמן להיות כפי מה שהוא, בגלל תמונת המצב הקודמת של המציאות, כישות אחת, הרי שממילא זה אומר, שכל מה ... של דבר אחר. עכשיו יש לשאול, מה בעצם מחבר את הסיבה הזאת לתוצאה הזאת. כי הרי הסיבה והתוצאה נמצאים ברגעים אחרים בציר הזמן. והסיבה והתוצאה הן שתי ישויות נפרדות ושתי תמונות מציאות שונות ... בעצם אירוע. האם הוא בעצם סוג של מחשבה בלבד? ואם כן, מהיכן המחשבה עצמה מגיעה? ומהי מהותה של המחשבה עצמה? ואולי בכלל הכל נמצא בתוך איזה חלום של איזו ישות כלשהי? ואם כן, אז מה יוצר את החלום עצמו? והאם בתוך החלום עצמו של ישות העל שחולמת את המציאות, האם שם יש ...

... עליה מנקודת מבט עצמית. דהיינו, שהאדם יבין את המציאות מנקודת מבט, שבה הוא עצמו המציאות עצמה. דהיינו, האדם צריך כאילו להחליף את הזהות העצמית שלו לישות של המציאות עצמה כמציאות, ומנקודת המבט הזו לנסות להבין אותה. ומי שרוצה להיות מסוגל ... האדם במשך היום, הם כולם בסך הכל חלקים של המציאות. ומי שלא מסוגל להבין את החלקים של המציאות, כיצד הוא מצפה להיות מסוגל להבין את המציאות כולה כישות אחת? והרעיון הוא, שכדי להבין את המציאות בשלמות, לשם כך יש להתייחס אליה כאל ישות חושבת שמודעת לעצמה. ועל האדם לחשוב כאילו הוא עצמו היה המציאות עצמה. ועל האדם לנסות להבין את תהליכי קבלת ההחלטות, ואת תהליך הבחירה, ואת הרצון העצמי, ואת צורת המחשבה והרגשות של המציאות, כאילו היא עצמה הייתה ישות חושבת. דהיינו, על האדם כאילו לקרוא את המחשבות של המציאות. ומי שרוצה לשפר את היכולת שלו ... כמותו. אבל המציאות עצמה מכילה בתוכה לא רק את האדם המדבר והחושב, אלא גם את בעלי החיים הצמחים ועולם הדומם. ומי שרוצה להבין את כל המציאות כולה כישות אחת, עליו לנסות לעשות האנשה גם לכל הישויות שיש בעולם שלנו, ולנסות להסתכל על המציאות מנקודת המבט של כל ישות שקיימת בתוך המציאות שלנו. כי על האדם לזכור, כי כל מה שיש במציאות, הוא ביטוי של השכל ... על הדברים סביבו, החל מבני אדם, דרך בעלי חיים וצמחים, ועד אפילו דברים דומים וכיוב, ועל האדם לנסות לעשות לעצמו דמיון מודרך ולחשוב שהוא עצמו הישות שאותה הוא רואה מולו, ועל האדם לנסות להסתכל על המציאות כולה, מנקודת המבט של הישות האחרת שכלפיה האדם לא מרגיש אני. כי מצד האמת האני האמיתי של האדם הוא המציאות עצמה. ולכל אדם ולכל ישות יש שני אני. והאני הראשון של האדם, זה מה שהאדם קורא לו אני. אבל האני השני של האדם, הוא ... זה שעושה את כל מה שקורה במציאות. והדבר דומה לעט שנמצא ביד הסופר. שהוא כותב את הספר, באמצעות כוחו של הסופר. והציפורן של יד האדם, היא גם ציפורן כישות נפרדת מהיד של האדם, אבל היא גם כלולה ביד של האדם. והיד של האדם, היא גם יד כישות נפרדת מהגוף של האדם. אבל היא גם בו זמנית בלתי נפרדת מהישות של הגוף של האדם. וגם האדם עצמו, גם הוא ישות נפרדת מכל מה שנמצא סביבו ומהמציאות עצמה. אבל גם בו זמנית הוא לחלוטין לא נפרד מהאני ... וכל המקום כולו נמצא גם הוא בתוך מקום אחר גדול יותר, שהוא בעצם האין מקום. דהיינו, נקודת מבט שבה אין מקום כלל. כי שם מחוץ למקום, שם אין שום ישות נפרדת כלל, וממילא אין שום הבדל בין שום ישות לשום ישות אחרת, וממילא אין מקום. כך שכל המקום כולו, מצד האמת הוא נמצא בשום מקום ובמקום שנמצא ... צורת המחשבה של כל החכמים הגדולים ביותר עד המשוגעים הגדולים ביותר. והדרך המהירה ביותר להבין אנשים אחרים, היא על ידי זה שהאדם מכניס את עצמו לתוך הישות שעליה הוא חושב. דהיינו, שעל האדם לדמיין שהוא עצמו הדמות שעליה הוא חושב. ועל האדם פשוט לנסות להסתכל על המציאות דרך נקודת המבט של הישות שעליה הוא חושב. ועל האדם לקחת לדוגמה אדם אחר כלשהו, ועל האדם לנסות להכיר את אותו האדם ... הזה? מה גורם לי לקבל החלטות בצורה כלשהי? וכיוב שאלות שעוזרות לאדם להבין את חלקי האני שלו שמפוזרים בכל מה שישנו. ועל ידי זה האדם מתחבר לאני של ישויות אחרות ומסתכל על המציאות מנקודת מבט חיצונית למה שקרוי אצל האדם אני, על ידי זה בסופו של ...

... יודע באופן פנימי שהמציאות כולה היא אחד, למרות שבעולם החיצוני קיימות הפרדות בין טוב ורע, בין ישויות שונות ובין זמנים שונים. האדם ממשיך לחיות את חייו ברמה הפרקטית, ועדיין אומר זה טוב או זה רע, אך ברמה הפנימית ביותר הוא יודע שבאמת הכל אחד. הוא חווה את המציאות כדבר אחד ...

... בכלל בגלל הנפרדות. זאת אומרת, שבעולם יש הבדלים בין דבר לדבר, וכל דבר מוגדר כנפרד. והסיבה של כל דבר ודבר, היא הנפרדות. ואם הגעת למקום שאין נפרדות, אין שתי ישויות, יש אחד בלבד, אז אין יותר שאלות, כי יש אחד, אין דבר שונה או נוסף לו. והאדם יכול לשאול על כל דבר, כי ...

... דוגמה לתפיסת אמונה שגויה - האם יד ימין ושמאל הן באמת שתי ישויות שונות? אליעד נותן דוגמה מוחשית אך לא שגרתית שממחישה את מגבלות האמונה: אדם מסתכל ימינה ומאמין שהוא ... בכלל לא שוקל את האפשרות שהימין והשמאל הם בעצם אותו הדבר, שישות אחת בלבד קיימת. האדם מאמין להבדל בין הצדדים פשוט מפני שהשכל שלו לא מסוגל להבין אחרת. כך נוצר סבל ... אחרת בגלל שאתה לא מבין או לא יודע. אולי ימין ושמאל הם בכלל ישות אחת, אבל תגיד שאתה מאמין שיש ימין ויש שמאל וימין זה טוב ושמאל זה רע, אז תגיד שאתה מאמין שזה כך, ...

... פה בעולם נפרד, אף על פי כן, בו זמנית, אתה מחובר באופן מוחלט לכל שאר הדברים שנמצאים בעולם והכוונה למחובר, זה לא שיש חיבור, אלא שבפרספקטיבה מסוימת, אין אני בכלל. יש מקום פרספקטיבה מסוימת, בה אין זמן אין מקום, אין ישויות שונות פרספקטיבה בה הכל אחד. וזה אומר ...

... שהיו סיבה ותוצאה, הן היו ישות אחת בלתי נפרדת. גם השאלה הפילוסופית מה קדם לביצה ולתרנגולת מתבהרת באותו אופן - במקום עמוק יותר הן ישות אחת ללא הבדל. מה זה ההוויה שמאחורי המציאות? אליעד מסביר שכל מה שקיים במציאות הפיזית והמטאפיזית - מחשבות, רגשות, תודעה עצמית, זמן ומקום - הכל קיים בתוך רובד ... לא הייתה יכולה להתקיים אף ישות. הכל היה אחד ללא נפרדות, ולכן לא היה קיים אני נפרד. איך כל זה קשור לביטול הרצון? אליעד ממשיך ומסביר שתחושת הרצון או חוסר הרצון היא בסך הכל חוויה של תחושה. אין ... חיים ומוות הם בעצם אותה ישות אחת. לכן, מנקודת המבט הזו, לא שייך לומר אני רוצה לחיות ולא רוצה למות. אותו הדבר לגבי אני רוצה לגור כאן ולא רוצה לגור שם - בנקודת המהות, אין הבדל בין כאן ושם, ... היה מקום שהסיבה והתוצאה, היו כישות אחת. גם הביצה והתרנגולת, ישות אחת. ויש עומק, יש מקום לפני, בו אין הבדל בין יש רצון, לאין רצון, אין הבדל בין אני ללא אני כי בהוויה שמהווה את המציאות, הכל אחד וכל מה שישנו ברמה הפיסית, וברמה ... יש מקום ואין מקום יש שתי ישויות גם אם הן באותו מקום, זה בשני רגעי זמן באותו המקום, אז זה שניים בכל מקרה. כי אם יהיה, אם יש רק רגע אחד, אין נפרדות, ואז לא שייך להגיד אני ולא אני אין שייכות ...

... כהן? החידוש שאליעד כהן מציג הוא שכל בעיות העולם נובעות מכך שאנשים אינם חווים שהכל אחד. ברגע שאדם חווה באופן מלא שהמציאות כולה היא ישות אחת, ממילא כבר לא נותרת בעיה אמיתית. אמנם יש רבים שמדברים ... - אין באמת שתיים, אלא רק אחת. זו המחשה לכך שכשאדם באמת קולט שחוויה מסוימת ומציאות אחרת אינן שונות במהותן, הוא מפסיק לתפוס אותן כשתי ישויות נפרדות. כיצד יש ליישם את תפיסת האחדות גם במצבים קשים? ... השאלה אם זה שתיים. ועל אדם לחוות כך את שאר החיים. ואם זורקים על אדם אבן והיא פוגעת בו, האם הוא אומר זרקו עלי שתי אבנים שהן מחוברות כישות אחת או שהוא אומר זרקו עלי אבן אחת. הוא אומר זרקו אבן אחת, ... היה הכוח שהפריד, שניתק את אלוהים מהעולם, שניתק את הרצון של אלוהים. איך התהוותה המחשבה של אלוהים? הרצון איך התהווה? איך אלוהים הפך מישות חסרת הגדרה, לישות שפועלת ועושה, ורוצה, איך קרה הדבר? איך מאין זמן ומקום, ...

... לו ושגרם לו לרצות, ולכן האדם אינו באמת הישות הראשונה. מה המשמעות של הישות הראשונה? אליעד מסביר לעומק את המושג הישות הראשונה או הכוח הראשון, שהוא אותו דבר שתמיד היה קיים, בלי אפשרות שלא יהיה קיים. כל דבר בעולם הוא אפשרי - ... הראשונה (אלוהים), הוא רואה שאין לו בחירה כישות נפרדת (כגוף או כאדם נפרד), אך מהצד שהוא אלוהים, יש לו בחירה מוחלטת על הכל. כלומר, השאלה האם יש לאדם ... לאלוהים. אליעד מדבר על כך שאלוהים הוא הישות הראשונה ואין מי שמפעיל אותו, והוא יוצר את רצונו מבלי שהייתה לו הכוונה מראש. בניגוד לאדם, שבו יש משהו ... רצון. אליעד: אחרי שיש רצון אז אנו מניחים שישות פועלת כשהיא רוצה, אבל לפני שיש מושג כזה רצון, כשאנחנו אומרים שאין רצון, הכוונה לא שהוא לא רוצה, הכוונה ... בחר, אבל אי אפשר להגיד את זה, למה? כי הוא הישות הראשונה. עליך אנחנו מגיעים למסקנה שזה לא את, שיש מישהו אחר שעושה, אבל אלוהים הוא הראשון, הוא היחיד שאי ... וצריך לחקור את כל האירועים. כמו שאני רואה ישויות אור וזה מדהים, זה אותו דבר כמו שאני רואה עכשיו טלוויזיה ליד הקיר. עכשיו יתכן שיש דברים שאני כן צריכה ...

... בשאלה של סיבתיות, ומדבר על הרעיון של הסיבה הראשונה. אליעד מציין שכאשר אין יותר מישות אחת, כלומר, הכל מתחיל ממקום של אחדות מוחלטת, לא ניתן לדבר על סיבה או תוצאה. הוא מציין שברגע שהכל נמצא באחדות מוחלטת, לא ניתן להבדיל בין יש סיבה ואין סיבה, משום ... יכולה להיות סיבה כל עוד אין מצב שיש תוצאה. אליעד: אתה צריך לחשוב על זה שאם אין שתי ישויות, ויש רק ישות אחת אז אי אפשר להגיד שיש תוצאה, כי אין שינוי. אם בהתחלה הכל אחד, אז לא שייך להגיד שיהיה ככה, אין ככה, אין תכליתיות. זה לא אומר רק שאין סיבה זה גם אומר שיש העדר ... באמצעות מה שאת עושה. נכון? כן. זה תמיד נכון, כל אדם עושה את מעשיו למען תכלית, מי הישות שלא עושה בשביל תכלית רחוקה יותר? רק הישות הראשונה, למה? כי אם הוא היה רוצה איזה תכלית רחוקה יותר הוא היה עושה אותה כבר עכשיו, זאת אומרת שאם הוא עושה משהו, מה שהוא רוצה לעשות עכשיו, זה לעשות את המשהו ... הגב מדברים עליו, וגם לא תמיד כל מה שהמלך רוצה עושים, זה לא תמיד כרצונו. אבל יש רק ישות אחת שכול מה שקורה זה כרצונה, שהיא אלוהים, כבוד אלוהים. אין שום דבר בעולם שפוגע בכבודו של אלוהים, הוא הבעל הבית, הוא זה שמחליט מה קורה, אתה לא יכול לעשות שום דבר ...