... הטענה הזאת שקרית לחלוטין: אלוהים אינו כמו רופא או הורה שמוגבלים ביכולת לרפא או לעזור בדרכים פחות כואבות. אלוהים, הישות הכל - יכולה, יכול היה למנוע את הסבל מלכתחילה. אם בכל זאת הוא גורם לסבל, זה לא כי הוא ... רע כדי להביא לטוב גדול יותר היא שקרית ומטופשת. הוא מראה כי זו טענה שמגבילה את אלוהים והופכת אותו לישות מוגבלת, נכה וחסרת יכולת. לפי טענה זו, אלוהים כביכול חייב להשתמש באמצעי שלילי (רע) כדי להגיע לתוצאה חיובית (טוב). ... שאלוהי היהדות שמתנהג כך הוא למעשה השטן בעצמו, שכן הוא מוגבל, חסר יכולת ומעורר סבל בכוונה תחילה. אלוהים האמיתי, הישות הבלתי מוגבלת, לא זקוק ולא עושה דבר למען מטרה אחרת. הוא עושה כל דבר לשם אותו דבר עצמו בלבד. ...

... - שאלוהים היה משועמם, ולכן החליט לברוא את העולם. טענה זו אומרת כי לפני בריאת העולם הייתה קיימת רק ישות אחת ויחידה - אלוהים, שהשתעמם והחליט ליצור אקשן - לברוא בני אדם, להכניס טוב ורע למציאות וליצור עניין. אליעד ... שעמום? יש הסברים שונים לשאלה מדוע אלוהים ברא את העולם. אחד ההסברים טוען כי לפני בריאת העולם התקיימה רק ישות אחת, והיא השתעממה מכיוון שלא היה דבר מחוץ לה. כדי לשבור את השעמום הזה, הישות האלוהית כביכול בראה את העולם, יצרה טוב ורע, והכניסה עניין במציאות. יש גם הסברים נוספים, כמו הרעיון שאלוהים רצה ... היכולת לנהוג לפיהן. כיצד העמקה בפרדוקסים מובילה לגילוי שהכל אחד? מי שמעמיק בכל השאלות הללו - איך מופיע רצון בישות מושלמת שאין בה שום שינוי, איך קיים פוטנציאל לנפרדות במציאות אחדותית, למה העולם בכלל נוצר, ומה הייתה הסיבה של ... הרבה מתלבטים למה בעצם אלוהים ברא את העולם, ואחת השיטות אומרת כי אלוהים חווה שעמום, לפני בריאת העולם היתה ישות אחת, הישות השתעממה ואמרה יאללא בא נעשה אקשן... טוב ורע וכו. ובעצם הם אומרים שהסיבה היא כי אלוהים חווה סוג של ... הרצון! אבל זה לא נכון, כי מי ברא אצל הבורא את יכולת הבריאה? האם זה מחויב המציאות שכמו שיש ישות שהיא אלוהים שתהיה ישות שהיא לא אלוהים? לא, לא מחויב שיהיה רק אלוהים, ולכן לא מחויב שאלוהים יהיה בורא! כי אם יכול להיות ... הפוטנציאל, ממילא מצד מהותו האמיתית של אלוהים, הוא אפילו לא מוגדר כבורא! כי כדי להגדירו כבורא יש להגיד שיש ישות נוספת חוץ ממנו! ונגיד שהוא ברא את הרצון ללא רצון, ממילא נשאל מי ברא אצל הבורא את יכולת הבריאה? ... קיים? כי אם כן, אז זה אומר שכל העולם כולו קיומו הוא נצחי ברמת הפוטנציאל, וזה לא הגיוני כי הישות הראשונה היא אמורה להיות באחדות כל כך גדולה, עד כדי כך שלא יוכל להיות בה פוטנציאל של נפרדות, כי אם יש בה פוטנציאל של נפרדות אז היא כבר לא הישות הראשונה. הישות הראשונה במהות הבסיסית, לא יכול להיות אפילו לא פוטנציאל של נפרדות. שאז זה אומר שלא יכול להיות שהפוטנציאל היה ...

... שקורה לו בתוך החלום. כיצד חוויית החלום ממחישה את האחריות האישית? כאשר אדם חולם חלום, הוא בעצם מתפצל לשתי ישויות: ישות אחת החולמת את החלום, וישות שנייה שנמצאת בתוך החלום וחווה את עצמה כנפרדת מהחולם. הישויות הללו נראות נפרדות, אך למעשה הן ישות אחת ויחידה. האדם הסובל בחלום הוא גם זה שרצה ויצר את החלום. כך גם בחיים - כאשר אדם חווה אירוע רע, כמו אובדן, אסון או סבל, והוא מתלונן על כך, הוא בעצם מתלונן על עצמו, כי הוא הישות שיוצרת את הכל. הוא האחראי הישיר למה שקורה לו, גם אם הוא לא מודע לכך. מה המשמעות של פיצול ... פיצול אישיות רוחני, המתבטא בכך שהם לא חווים את האחדות שבין הבורא לנברא. האדם הממוצע חווה רק את עצמו כישות נפרדת מהמציאות, ולכן מתלונן על דברים שקורים לו. לעומת זאת, אדם מודע יותר יכול לחוות בו - זמנית שלוש פרספקטיבות שונות: פרספקטיבה נמוכה, שבה הוא חווה את עצמו כישות נפרדת בלבד, כגוף וכתודעה מוגבלת. פרספקטיבה גבוהה יותר, שבה הוא חווה את עצמו כאלוהים, כלומר, כישות שמניעה את כל המציאות. פרספקטיבה הגבוהה ביותר, שבה הוא חווה אחדות מוחלטת בין הבורא והנברא, ואין שום הפרדה. מי ... על המציאות היא בעצם תלונה של האדם על עצמו. הדרך להתגבר על תלונות וסבל היא להבין שאתה והמציאות - ישות אחת. כיצד ניתן להגיע לאחדות מלאה ולהפסיק לסבול? אליעד כהן מסביר שהדרך להגיע לאחדות ולאושר אמיתי היא לחקור לעומק ... עצמה אינה בשליטתו, אלא מופעלת על ידי אותו כוח. בסופו של דבר, האדם מגיע להבנה שהאני האמיתי שלו הוא הישות הראשונה, אותה ישות המכונה אלוהים או המציאות. במצב זה, הוא מתחיל לשאול שאלות על המציאות מתוך הבנה שהוא עצמו המציאות. כתוצאה מכך, ... דמות החלום היא חלק ממנו. כיצד החלום ממחיש את האחדות בין האדם למציאות? כאשר אדם חולם, נדמה שיש שתי ישויות נפרדות: יש את החולם, ויש את הדמות בתוך החלום שחווה עצמה כמנותקת מן החולם. לדוגמה, אם בחלום אדם רואה ... שבחורה חולמת שאונסים אותה, בתוך החלום הוא חווה את זה כרע וכדבר שנכפה עליו. אלא שבמציאות העמוקה יותר, אותה ישות שחולמת היא גם זו שרצתה ויצרה את מה שקורה בחלום. אם הדמות שבחלום היתה במחשבה צלולה, היא היתה מבינה ... מדרגה מסוימת של פיצול אישיות, משום שהם חווים את עצמם כנפרדים לגמרי ממה שקורה. במציאות יש כמה פרספקטיבות או ישויות פנימיות: יש פרספקטיבה אחת שבה האדם חווה את עצמו כישות נפרדת - כמו הגוף והתודעה המצומצמת שיש בו. יש פרספקטיבה נוספת שבה הוא חווה את עצמו כאלוהים, כלומר, ככוח ... למה אלוהים עשה לי את זה?, הוא למעשה שונא את עצמו מבלי להבין זאת, כי הוא והכוח היוצר הם ישות אחת בעומק הדברים. כיצד מגיעים לאחדות מלאה ולתחושת טוב בשלמות? האדם מתבקש לחקור את הרצונות שלו לעומק, כדי לגלות ... אותו כוח יסודי. בסופו של דבר, התודעה של האדם גדלה עוד ועוד, עד שהוא מזהה שהאני האמיתי שלו הוא הישות הראשונה, אותו כוח שקורא לו אלוהים או מציאות. משם הוא גם תופס את הפרספקטיבה שקדמה לאלוהים, שבה הכל אחד ... כי אתה עצמך הכוח שפועל בתוך המציאות הזו. ראייה זו מרפאת את פיצול האישיות, מכיוון שהאדם חווה את כל הישויות הללו בו - זמנית כשלמות אחת. כשאין עוד הפרדה בין הבורא לנברא, בין החלום לבין החולם, האדם חווה טוב ... אינו נפרד מן הדברים, ולכן אינו מנוכר אליהם. אפשר לראות את הדוגמה של היד והגוף: אם היד חשה עצמה כישות נפרדת, היא עלולה לכעוס או להתלונן על הגוף שגורם לה כאב, אבל כשהיא חווה עצמה כחלק מהגוף, אין שום ... שחולם את החלום. נכון שבחלום מתעללים בך, אבל מי חולם את החלום? אתה! כשאדם חולם חלום הוא מתפצל לשתי ישויות, יש ישות אחת שחולמת את החלום, וישות אחת בתוך החלום שהיא חווה את עצמה כנפרדת משאר הישויות, והיא בעצם לא מבינה מה קורה, למה זה קורה לי? איך זה יכול להיות? וכולי. אבל אם האדם בחלום, ... רצונך. האדם מצד האמת צריך לשמוח מכך שקורה לך דבר רע, ולמה? כי אתה רוצה את הדבר האמיתי, שהוא הישות הראשונה שרוצה את כל הדברים. אני בא לומר שכל האנשים סובלים מפיצול אישיות, מה הכוונה פיצול אישיות? פירושו שיש לך כמה ישויות שונות בתוכך, אתה גם חושב שאתה זה, וגם חושב שאתה זה. אבל כל האנשים בעולם סובלים מפיצול אישיות, והכוונה שיש בתוך האדם, יש כמה ישויות שונות: יש בתוכו אלוהים, מצד נוסף הוא זה שברא את אלוהים, שזו פרספקטיבה גדולה יותר שבה הבורא והנברא הם ... הנברא. עכשיו, כאשר האדם אומר את המילה אני, מצד האמת אם יש לו שכל, הוא אמור לחוות את 3 הישויות האלו, הנל. גם שהבורא והנברא הם אחד שזה נקרא אחדות מוחלטת, גם אמור לחוות שהוא בעצם אלוהים והוא רוצה ... כל המציאות, וגם לחוות שהוא הגוף הגשמי, התודעה המצומצמת שנמצאת בתוך גוף. העניין שאנשים סובלים מפיצול אישיות, ומפצלים את הישויות האלו, ואומרים: לא!! אלוהים זה שם! אני זה כאן! זה נקרא לסבול מפיצול אישיות. ולכן שקורה לאדם משהו רע, ... למשל היד הזו, נגיד שהיד הזו, קורה לה משהו, על מי היא מתלוננת, על הגוף, אם היד חווה עצמה כישות נפרדת מהאדם היא חווה ומתלוננת, מה פתאום אתה עושה ככה וככה? אבל היא יכולה לחוות את המציאות טוב מפרספקטיבה ... טוב בשלמות, איך זה עובד? ברגע שאדם יחקור את הרצון שלו, בשלב מאוחר יותר הוא יבין את זה שיש ישות אחרת שגורמת לו לחוות את הרצונות שלו, איך קוראים לאותה ישות שגורמת לאדם לרצות את המציאות שלו? קוראים לה המציאות, המציאות היא הכוח שמניע את כל הדברים, ובכלל זה את האדם! ואז מה שקורה אצל אדם כזה בשלב ראשון הוא מבין שאין לו בחירה חופשית כישות נפרדת, בשלב שני שאדם מתבונן, בעצם התודעה שלו ממשיכה לגדול, ואז הוא קולט שלא רק שהרצונות שלו לא בשליטתו, ... במשהו אחר, היא בכלל לא תלויה בעצמה, ומה שקורה לאדם אחר כך, שהוא מבין שהאני האמיתי שלו זו בכלל הישות הראשונה, ואז שהאדם מבין את זה, אז כל מה שהוא שאל את עצמו, למה אני רוצה את זה? ולמה ... על עצמך, כל דבר שקורה בעולם זה בגללך! קח אחריות, תפסיק לסבול מפיצול אישיות, אל תתכחש לכך שאתה כמה ישויות בו זמנית, זאת האמת, יש גם נפרדות וגם אחדות בו זמנית, יש גם כלום, וגם מקום וזמן שמתהווים מהכלום, ... על די השאלות האלו שמעמיקות פנימה, על ידי זה האדם מתרפא מפיצול האישיות שלו, זא הוא חווה את כל הישויות שלו כישות אחת, ואז הוא חי חייפ טובים באמת.

... היה מצליח בכך, היה מגלה שגם רצון להשפיע אינו מוביל לאושר מוחלט, אלא רק לתסכול ולסבל נוסף, משום שכל ישות שיש לה רצון כלשהו לעולם תסבול. מדוע לפי הקבלה יש סבל בעולם? אליעד מסביר שבקבלה נהוג לומר כי הבורא ...

... יכול להיות שמבחינה אובייקטיבית - ועכשיו אנחנו שוב משתמשים בהגדרה של השכל, יש יותר מאמת אובייקטיבית אחת, יש יותר מישות אחת שקיומה מחויב כי מחויב המציאות זה דבר אחד, למה אחד? כי אם יש יותר ממחויב אחד, אז הוא ...

... להבנה שהוא למעשה דמות בסרט מצויר, כלומר, שהוא בעצם חסר בחירה חופשית, ורצונותיו אינם שייכים לו אלא מתגלים דרכו כישות אחרת. אדם כזה, יכול למצוא עצמו במצב שהוא כבר לא רוצה שום דבר, כי הוא מבין שהרצונות אינם שלו, ... הוא אמור לעבור לשלב הבא של ההבנה, שבו הוא יראה שגם התודעה שלו, לא רק הרצונות, היא ביטוי של ישות אחרת, משהו שנמצא מעבר לקיום הנפרד שלו. מהו התהליך שמוביל את האדם לאושר אמיתי? אליעד מתאר שלושה שלבים עיקריים שהאדם עובר בתהליך ההתבוננות הפנימית: שלב ראשון: האדם חושב שיש לו רצונות משלו והוא ישות עצמאית. זה מצב הבסיסי שבו נמצאים רוב האנשים, שמאמינים שיש להם שליטה מלאה על חייהם. שלב שני: האדם מתחיל להבין שהרצונות שלו אינם באמת שלו, אלא שיש ישות אחרת שמחליטה עבורו מה ירצה. בשלב זה האדם כבר מזהה שאין לו בחירה חופשית. שלב שלישי: האדם מבין שגם הישות שלו, התודעה והקיום שלו, הם לא דבר נפרד בפני עצמם, אלא גם הם מתהווים כל הזמן מתוך ישות אחרת גדולה יותר. כאשר האדם מגיע להבנה הזו לעומקה, הוא הופך למעשה לכלום, למצב של אין מוחלט, אינסוף, מה שנמצא לפני הזמן ולפני המקום. במילים אחרות, הוא מגלה שהוא בעצמו אלוהים, הוא הישות האינסופית שבתוכה נוצרת כל המציאות. איך ההבנה שהאדם הוא גם דמות וגם צייר, מסלקת את הסבל? אליעד כהן מסביר ... של פיצול אישיות. אבל כאשר האדם מבין שכל מה שקיים במציאות, כולל הרצונות שלו והתודעה שלו, הוא חלק מאותה ישות אחת אינסופית, אז הוא מרפא את עצמו מהפיצול הזה. מה קורה כאשר מבינים שגם הצייר הוא דמות בסרט מצויר גדול יותר? אליעד מחדד שההבנה יכולה להגיע רחוק יותר, כאשר האדם מגלה שגם הצייר עצמו (הישות האלוהית, הבורא), הוא בעצם דמות בתוך סרט מצויר גדול יותר. זאת אומרת, שישנה ישות גדולה אף יותר מהאלוהים, וההבנה הגבוהה ביותר היא שהצייר, הציור והדמויות שבתוך הציור הם כולם למעשה ישות אחת. מנקודת המבט הזו, אין באמת הבדל בין יש בחירה או אין בחירה, כי הכל הוא ישות אחת שמתגלמת בצורות שונות, פעם אחת כצייר ופעם אחת כדמות מצוירת. כאשר האדם מבין זאת, הוא חי את החיים ... מתאר מגיע כאשר האדם מצליח לתפוס באופן חווייתי בו - זמנית את שתי הפרספקטיבות: הוא גם מבין את עצמו כישות בתוך הסרט, וגם מזהה שהוא הצייר שיוצר את כל מה שמתרחש. כשאדם מבין שאין באמת הבדל מהותי בין להיות ... הדמות, וגם כל מה שנמצא סביבו. הוא יגלה שכל הפיצולים שהיו קיימים בתודעה שלו אינם אמיתיים, ושהמציאות כולה היא ישות אחת שלמה ואינסופית. האם יש בחירה חופשית? איך ליהנות מהחיים? מהי התודעה? האם המציאות היא חלום? מי הוא אלוהים ... דבר, אבל הוא לא נהנה מהחיים. והשאלה מה היא האמת? הוא חקר לתוכו, גילה שכל הרצונות שלו הם של ישות אחרת, דהיינו, גילה שאין לו בחירה חופשית ועכשיו הוא אומר, אבל איך בעצם ההבנה הזאת, גורמת לי ליהנות מהחיים? ... זה העדר בחירה חופשית, העדר בחירה חופשית פירושו, שאתה מבין שהרצון שלך הוא לא שלך, שהוא בעצם התגלות של ישות אחרת של משהו אחר. וכאשר האדם יתבונן בזה עוד ועוד, הוא יבין שגם התודעה שלו היא ביטוי של משהו ... אחר מה בעצם קורה? הוא מבין שהתודעה שלו היא לא מי שהוא חשב שהוא, אלא שהתודעה שלו היא אותה ישות ראשונה, שהיא בעצם מהווה את התודעה המצומצמת שלו. מה זאת אומרת? אדם חווה שיש לו רצון, שלב ראשון הוא חווה את הרצון כישות נפרדת בזכות עצמו, ושהוא שולט ברצון שלו ויש לו בחירה, זה מה שהטיפשים חושבים. אחר כך מתבונן, ומבין, רגע, הרצון שלי בכלל לא בשליטתי, יש בכלל ישות אחרת, שמחליטה לי מה אני ירצה. בשלב הבא הוא מבין שגם הישות שלו היא גם ביטוי של משהו אחר, זה לא שיש לך ישות בפני עצמך ומישהו מלביש עליך רצונות, לא, גם הישות שלך עם הרצונות שלה, גם הם מתהווים כל הזמן וכאשר האדם מבין את זה הוא הופך להיות כלום, מה ... ואין לו פיצול אישיות, דהיינו, הוא לא מפצל את עצמו, כי אנשים רגילים בטוחים, שהם זה הם, והמציאות זה ישות אחרת, והם לא מבינים מה הקשר בין זה לזה, זה נקרא שהאדם סובל מפיצול אישיות. אבל על ידי שהאדם מחפש את האמת, משתמש בשכל לחפש, מה זה אומר? דהיינו, מחבר את שתי הישויות האלו לישות אחת, מחבר את הכוח הראשון הסיבה הראשונה שמניעה את כל התהליכים ויש גם את הישות הסופית שזה האדם עצמו עם הלבוש שלו הגשמי בתודעה המצומצמת. וכאשר האדם מבין את זה, אז הוא גם חווה ... שמי שהולך יותר רחוק מזה, הוא מגלה שגם הצייר עצמו, הוא בתוך סרט מצויר. גם אלוהים הוא דמות של ישות גדולה יותר, בשכל הגדול יותר הוא ההבנה שהצייר והציור והישויות שבתוך הציור, הן ישות אחת. ואז אין את השאלה של יש בחירה, אין בחירה, וכו. ואז יחיה חים טובים באמת.

... הזה הוא שמייצר בכל רגע את הביצה, התרנגולת, הזמן, המקום ואת כל מה שקיים. אליעד מסביר שלא מדובר באלוהים, כישות נפרדת, אלא במשהו שמהווה ומייצר את המציאות כל הזמן. גם אם לא היה מפץ גדול, והיקום תמיד היה קיים, ... מזאת, הוא טוען שאי אפשר לומר שהאין זמן או כל דבר מוגדר אחר הוא קדמון או נצחי, כי כל ישות מוגדרת מוגבלת ולכן אינה יכולה להיות מחויבת המציאות. מהי התשובה האמיתית לשאלה מה קדם למה? התשובה האמיתית שאליעד מציע ... שהביצה והתרנגולת, או היש, הם למעשה התהוות מתוך האין. אך כשחוקרים לעומק ממה עשוי אותו אין, מגיעים למסקנה שישנה ישות אחרת גבוהה יותר, אליה הוא מתייחס כאלוהים האמיתי, שבתוכה מתאחדים היש והאין לדבר אחד, שלם ומוחלט. במצב הזה, אין ... שאין הפרדה בין היש לאין, אין שום צורך לשאול מה היה קודם, הביצה או התרנגולת. לסיום, אליעד מדגיש שגם הישות הזו שמכילה את היש והאין היא כבר סוגיה אחרת של דיון עמוק יותר, משום שגם עליה אפשר לשאול כיצד ...

... קיימים רצונות נוספים, ולכן האדם אף פעם לא נהנה בשלמות מוחלטת. איך אפשר ליהנות כמו אלוהים? אליעד כהן מסביר שהישות שנהנית בצורה הכי מושלמת היא אלוהים, משום שאלוהים אינו פועל עבור מטרה אחרת. כל פעולה של אלוהים היא תכלית ... כמו אלוהים. מהי ההוכחה שהנאה גשמית עדיפה על הנאה רוחנית? אליעד מביא כדוגמה את אלוהים עצמו. אם אלוהים הוא הישות החכמה ביותר והיכולות שלו בלתי מוגבלות, ומכיוון שהוא לא מוגבל ולא יכול להיות מוכרח לעשות דבר כלשהו, הרי שהוא ...

... לבצע. במקרה זה, האדם מחניף למציאות כדי לקבל ממנה את ההרגשה הטובה או ההקלה. הוא למעשה משתף פעולה עם דרישות המציאות כדי להשיג ממנה את התועלת שהוא רוצה. אליעד מדגיש שכל פעולה בחיים, כל פעולה ללא יוצא מן הכלל, ... בנושא החנופה? היחידה בעולם שאינה מחניפה היא המציאות עצמה, משום שהיא לא צריכה שום דבר מחוץ לה. המציאות היא הישות החזקה ביותר, הכל - יכולה, ולכן אין לה שום סיבה להחניף או להתאים את עצמה לדבר אחר. בעוד האדם ...

... ולהישאר כל יכול. האם יש סיבה אחרת שמונעת ריבוי אלוהים? טענה אחרת שאליעד מציג היא שאלוהים, מעצם הגדרתו, הוא ישות אינסופית ושלמה, ולכן לכאורה לא ייתכן שיהיו כמה ישויות אינסופיות. אך הוא טוען שגם טענה זו מוגבלת על ידי ההיגיון האנושי. האדם לא מסוגל לתפוס ריבוי של ישויות אינסופיות, אך העובדה שהשכל האנושי מוגבל לא מוכיחה שזה בלתי אפשרי אובייקטיבית. כיצד ייתכן בכל זאת שיש כמה אלוהים אינסופיים? אליעד מסביר שאפשר לדמיין שהאינסוף אינו חייב להיות מוגבל לישות אחת. למשל, יכולות להיות כמה ישויות שכל אחת מהן אינסופית, כל אחת ממלאת את כל המקום והזמן, ובכל זאת הן קיימות בו זמנית בלי להפריע ... מקיף ופנימי, ומסביר שיש אינסוף בתוך אינסוף, כך שיש הרבה אלוהים שכל אחד מהם אינסופי, אך יחד הם מתאחדים לישות אחת. האם הזמן והמקום הם בעצם אלוהים? אליעד מוסיף טיעון נוסף, ומציע שאם מתבוננים לעומק, כל המציאות בנויה על ... אלוהים הדתי שאינו נמצא במקום ובזמן, לבין שום דבר, ומדגים שאם אלוהים קיים בתוך המקום והזמן, המקום והזמן הם ישויות עליונות יותר. האם להיות אינסופי זו בעצם מגבלה? לקראת הסוף, אליעד מציע מחשבה נוספת: עצם ההגדרה של אלוהים כישות אינסופית יוצרת מגבלה, משום שהיא מונעת ממנו להיות ישות סופית. כך, במובן מסוים, האינסוף עצמו מוגבל בעצם היותו אינסופי בלבד. כלומר, קיומו של אינסוף יוצר אוטומטית גם מושג של סופיות, ושוב אנחנו מוצאים שניים: ישות אינסופית וישות סופית. מה המסקנה הסופית לגבי אפשרות ריבוי אלוהים? אליעד מסכם את הנושא ואומר שלא ניתן להוכיח חד - משמעית ... פי כן להגדיר אותם כבלתי מוגבלים. יש דעה דתית נוספת שלפיה לא יתכן יותר מאלוהים אחד, כי אלוהים מוגדר כישות אינסופית, ולא הגיוני שבאותו מרחב אינסופי יהיו כמה ישויות מקבילות. עם זאת, נטען שגם זה מבוסס על מגבלה של השכל האנושי, שלא תופס ריבוי של אינסוף. ייתכן שבמציאות על - שכלית כן ייתכנו כמה ישויות אינסופיות או כמה סיבות ראשונות. בהמשך, נטען שיש גישה הרואה את כל הקיים כאינסוף אחד, אך באותו זמן אפשר ... המציאות הם בעצם היבטים של אותה מהות. כך מתגלה שייתכן שיש הרבה אלוהים (הרבה אינסוף), ובכל זאת הם מתאחדים לישות אחת. עוד רעיון הוא לזהות שני אלוהים בדמות המקום והזמן, כביכול שתי ישויות אינסופיות שתמיד קיימות, ואף מעליהן יכולים להיות גורמים נוספים. אם מנסים להציב את אלוהים המסורתי מחוץ למקום ולזמן, קשה ... והזמן, אז המקום והזמן גדולים ממנו. בנוסף, עולה הטענה שלהיות אינסופי זה כשלעצמו סוג של מוגבלות, כי ברגע שמגדירים ישות כאינסופית, הגדרתה מונעת ממנה להיות סופית, וכך נוצרת הבחנה בין ישות אינסופית לישות סופית. בסופו של דבר, מי שמקבל את הטיעון שאם הוא יכול להגביל את השני זה מוגבל, ואם לא אז ... הוא יכול להגביל את עצמו, האם הוא יכול להיות לא כל יכול? אז הוא לא אלוהים! כי אלוהים היא ישות אינסופית שלא יכול להיות שכוחה יוגבל, אפילו לא על ידי עצמה, ואם יש בתוכה מנגנון של מוגבלות, יש בתוכה ... לשחק, אם אנחנו נכנסים לעניינים שאלוהים יכול להיות מוגבל, ואף על פי כן הוא אלוהים, אז ממילא אפשר לשחק, ישות שהיא כל יכול, אבל זה כולל שהיא לא יכולה להתגבר על ישות אחרת שהיא כל יכול, ואז כל מיני שקרים כאלו. כולם מבינים שאין דבר כזה, או שהוא יכול לעשות הכל, ... אחרת, במקום כל התסבוכת הלוגית הזאת כי אלוהים מעצם הגדרתו הוא אינסופי, ומאחר שהוא אינסופי, לא יכולה להיות יותר מישות אחת שהיא אינסופית. אלוהים פירושו ישות שלמה, ישות אינסופית, השלם, המהווה את הכל, ומאחר שהגדרתו השלם, הדבר שמהווה את הכל, הוויה אינסופית, ממילא לא יכול להיות ששתי ... אלוהים אחד. אבל כמובן שההבנה הזו היא לא נכונה, ולמה לא נכונה? כי ההבנה שאומרת שלא יכולה להיות יותר מישות אחת אינסופית, היא מחשבה סובייקטיבית של האדם. האדם לא מסוגל לדמיין או לתפוש, שיש יותר מישות אינסופית אחת, מה זאת אומרת? אם האינסוף ממלא את כל המקום, אז כמה ישויות אינסופיות יכולות למלא את המקום, אחת! אבל האדם שטיפה שכל בקודקודו מבין, שזה לא נכון מבחינה אובייקטיבית, כי יכול ... המציאות, הם אחד. ואז שמבנים שהם אחד בכלל, ממילא מבינים שאפשרי המציאות, הוא מחויב המציאות. מה זה אומר? שכל ישות מצומצמת, היא בכלל אינסופית, ורק אנחנו חווים אותה כמצומצמת, שזה בעצם אומר, שיש יותר מאינסוף אחד. ויש בזה עוד ... פנימיים וחיצוניים, שבמערכת הזו יש לנו פנימי ופנימי ופנימי ופנימי, ולמרות שיש הרבה אלוהים, אף על פי כן הם ישות אחת. כל מה שנכון לגבי המחויב, נכון לגבי האפשרי, מה שאומר שכל האפשרי הוא אינסוף, למרות שיש הרבה אז ... הוא גם נכון לגבי המחויב, כך שבסופו של דבר אנחנו מגיעים לכך שיש הרבה אלוהים, אבל מצד שני הם ישות אחת וזה עצמו אומר שהוא אחד בתוך השני, אבל זה נושא אחר, רק רציתי לתת כיוון למחשבה. עכשיו אתן ... המגבלה היא שהוא אינסוף, זה גם מוגבל, לא להיות מוגבל זה גם כן מגבלה, ברגע שהגדרת את אלוהים שהיא ישות אינסופית, בעצם אמרת שהוא מוגבל! כי ברגע שאומרים אינסוף, זה אומר שקיימת אפשרות שתהיה ישות שהיא לא אינסופית, לכן הוא אינסוף, ויש, יש סוף. זא שמישהו הגביל את אלוהים להיות אינסופי, ואז יש לנו שניים, יש סוף, ואינסוף! תמיד יהיו שתי ישויות, שזה אלוהים והעולם, העולם והנפרדות זה ישויות סופיות, ואלוהים ישות אינסופית נניח. מה שאני אומר שלהיות אינסופי זו מוגבלות באי יכולת להיות סופי. בסופו של דבר נחזור להתחלה כי ...