... מסביר שהמציאות כולה היא ביטוי של רצונך העמוק ביותר, כי במובן העמוק ביותר את עצמך אלוהים, ומי שקובע את המציאות זה את. כך, אפילו הרצון שלך לסבול או לחוות חוסר שביעות רצון הוא חלק בלתי נפרד מהרצון הכולל שלך כישות אינסופית. אם את באמת מזדהה עם המחשבה הזו שאת אלוהים, שכל דבר שקורה הוא בעצם ביטוי של רצונך שלך, אז לא ...

... להם בטעות, שהפרעת חרדה שכיחה רק אצל חלק מהאוכלוסייה. ושלא לכולם יש חרדות. אך לא כך הוא! כי לכל בני האדם בעולם, יש פחד וחרדה כלשהם, בעוצמה כלשהי. ואין אפילו ישות אחת בעולם, שאין לה שום פחד וחרדה בכלל. והעניין הוא, כי הפרעת החרדה שיש לאדם, נובעת, מכך שיש לו רצון עצמי, ומכך שהוא מבין, שאולי הרצון שלו לא יתמלא. ולכל ישות שקיימת בעולם, יש רצון כלשהו. כי הקיום עצמו של האדם, מחייב שתהיה לו תחושת חיסרון כלשהי. ובכל מקום שיש תחושת חיסרון, הרי שיש רצון ...

... הוא לא מסוגל לחשוב על שום דבר אחר. האדם הופך לממוקד כולו בדבר שהוא אוהב, ובמצב כזה הוא כבר לא מסוגל להתקיים כישות נפרדת. כך גם לגבי שנאה: אם האדם שונא משהו לחלוטין, הוא לא יכול לשאת אפילו את קיומו של הדבר הזה במחשבתו, ואז גם הוא ...

... שלך עד הסוף, בלי להסס, בלי לשנות, עד שמגיעים להבנה הסופית שהמציאות ואתה הם דבר אחד מוחלט. אליעד מבהיר שוב ושוב שאין כאן תשובה מוגדרת או מטרה סופית חיצונית. התהליך הזה של להבין מהו הכלום המוחלט, להתאחד עם המציאות ולהיעלם כישות נפרדת, הוא תהליך אינסופי, אך בו זמנית גם חד - פעמי וברור. בסוף התהליך, האדם מגיע אל המציאות הראשונה ואל המקום ...

... של אחרים, ולמען טובתו האישית. ויש כאלו שמגדירים את האגו, בעצם זה שהאדם מודע לכך שהוא קיים, כישות נפרדת משאר הדברים שבעולם. וכל אחד, מגדיר את האגו בצורה אחרת. וכאן נדבר על האגו בצורה כללית, ושכל אחד יפרש את תוכן הדברים, לפי הפירוש האישי שלו, למושג אגו. ומי שיתבונן ...

... אינו הוא עצמו. והאהבה, כאשר היא ממש טובה וחזקה, אז היא לפעמים גורמת לזולת, להפוך להיות האדם עצמו. דהיינו, האדם, מרוב אהבתו לזולתו, חווה, שזולתו והוא זאת ישות אחת ממש וכיוב. אבל בעקרון, אהבה יכולה להיות, או אהבה עצמית לעצמך, או אהבה חיצונית לדבר אחר שהוא אינו אתה. ומי שיתבונן היטב יראה, כי האהבה החשובה יותר לאדם, זאת ... מחויב בראש ובראשונה לרצון העצמי שלו עצמו. וכנל, האדם לא יכול בשום צורה שהיא, להשתחרר מהשעבוד הרגשי ומהתלות הרגשית שלו, ברצון העצמי שלו עצמו. והאדם, הוא לא ישות חופשית לאהוב ולהתאהב כרצונו ובמה שהוא רוצה. והאדם בכלל לא יכול לעשות שום דבר בעולם, בלי להיות תלוי ברצון שלו לעשות או לא לעשות את אותו הדבר. והאדם מחויב ב 100% ... שהוא יכול ליצור זוגיות והקמת משפחה, עם בן בת הזוג שמולו. והכל זה בהתאם ולפי הרצון העצמי של האדם באותו הרגע. והתאהבות קורית, כאשר האדם מתחיל לחשוב, שאולי הישות שמולו, אולי היא יכולה למלא את הרצון העצמי שלו עצמו. שאז הוא מתחיל להתאהב להתרגש להרגיש פרפרים בבטן וכיוב. והמשמעות של זה היא, שהאדם כמהה ומשתוקק לכך שהרצון העצמי שלו יתמלא. והאדם חווה התרגשות מעצם המחשבה שלו, שאולי הוא מצא את הישות המתאימה, שתסייע לו למלא את הרצון העצמי שלו עצמו בשלמות. כי כנל, האדם משועבד לרצון העצמי שלו עצמו. והאדם לא יכול להרגיש שום אהבה או שנאה, אלא אך ורק לפי הרצון ... יותר את אותו הדבר. וככל שהאדם חווה יותר התנגדות וחוסר שביעות רצון מאיזה דבר, כך הוא פחות אוהב את אותו הדבר. ולכן לדוגמה, מי שרוצה ליצור אהבה בינו לבין ישות אחרת, עליו בראש ובראשונה, לברר את הרצון האמיתי, של אותה ישות, שהוא רוצה ליצור אהבה בינו לבינה. (בדיוק כמו בירור צרכי הלקוח, כדי שהוא יאהב את המוצר). והדגש הוא, על הרצון האמיתי והפנימי, שנמצא בתת המודע, של הישות שרוצים שהיא תתאהב בך ותאהב אותך. כי לפעמים האדם אומר שהוא רוצה איזה דבר. ואם תמלא את רצונו, הוא לא בהכרח יאהב אותך, אלא אפילו הוא יכול לכעוס עליך ולשנוא אותך. ... ואין לו שום דרך בעולם לעשות שום דבר נגד זה. (עע התמכרויות וכיוב). ובסיכומו של דבר, מי שרוצה ליצור אהבה, עליו להשתדל ליצור כמה שיותר הרמוניה, בינו לבין הישות השנייה. וכל דבר שהאדם עושה, שגורם לאדם השני להרגיש פחות טוב בצורה כלשהי, זה גורם לכך שהאדם השני פחות יאהב אותך. וככל שהאדם עושה יותר דברים, שגורמים לאדם להרגיש ...

... הזוגית, הוא, שבזוגיות, האהבה של האדם, מתמקדת רק בתוך הקשר הזוגי שלו, ופחות מתבטאת, כלפי כל שאר הדברים שיש בעולם. כי ברגע שיש זוגיות, הרי שממילא האדם מתחיל לאהוב יותר ישות אחת, יותר מאשר את כל שאר הישויות. ומצד אחד זה ממש טוב לאדם, שהוא מתחיל לחוות אהבה כלפי ישות כלשהי. אבל מצד שני, האדם מתחיל לחוות פחות אהבה, כלפי כל שאר הישויות שיש בעולם, שהוא לא נימצא איתן בקשר זוגי. כגון לדוגמה, אדם ...

... לא יכול לדעת מהו שובע. ובלי לדעת מהו רע, אי אפשר לדעת מהו טוב. זא, נניח לצורך העניין, שאהבה פירושה לרצות להיות בקרבת הישות שאותה אוהבים. ונניח שאדם אכן רוצה להיות בקרבת ישות כלשהי. עכשיו צריך להתבונן, האם הוא בכלל יודע שהוא רוצה להיות בקרבת אותה הישות? או במילים אחרות, האם הוא בכלל יודע שהוא אוהב את אותה הישות? כי מי שהוא רק אוהב איזה דבר, אוהב בשלמות מוחלטת, אוהב בלי שום תנאים, אוהב עד כדי כך שהוא לא מסוגל לדמיין שהוא לא ... לא יכול שלא לחשוב על הדבר שאותו הוא אוהב, ואז הוא חושב רק עליו, וגם אז הקיום העצמי של האדם מתבטל. כי מי שיחשוב רק על ישות אחרת בשלמות, הוא מפסיק להיות הוא עצמו, והוא נעלם לגמרי. ובכל מקרה, לאהוב בלי תנאים בכלל, ואהבה אין סופית בשלמות, זה ...

... גורמים. והגורם הראשון, הוא הישות העצמית של האדם, שחווה את הרגש, כלפי עצמה או כלפי כל דבר אחר. הגורם השני, הוא הדבר שאותו ... השלישי, הוא הרגש שיש, בין הישות שאוהבת לבין הישות שנאהבת. ובמקרה של אהבה עצמית, יש את התודעה שאוהבת או לא אוהבת. ויש את העצמי, דהיינו, הדבר ... עצמו. ולמה יש הפרדה בין הישות שאוהבת, לבין העצמי שאותו אוהב האדם? משום שלא תמיד אהבה עצמית, היא באמת כלפי האני האמיתי של ...

... מלאה למצבו. שזה גורם לכך, שיהיו לאדם רצונות, ושהוא לא יהיה מרוצה בשלמות מהמציאות. שאז ורק אז, יש לאדם טוב ורע, וחיים על פני האדמה, כישות בעלת רצון רגשות וכולי. והמסר, הוא פשוט. האדם יכול לקחת אחריות מלאה על הכל, ולבחור לשלוט ברצון שלו, שיתאים תמיד למציאות. והאדם יכול גם לבחור להסיר אחריות כלשהי מעצמו, ופשוט לתת ...