... יכול להתפרש בשני אופנים שונים. הראשון הוא המצב שבו האדם מרגיש שהוא אינו הגורם לפעולותיו - כאילו מישהו אחר או משהו אחר, כמו כוח חיצוני, מפעיל אותו. הוא תיאר זאת כתחושה של חלום שבו האדם חווה שהוא מופעל על ידי מערכת או ישות לא ידועה. האדם מרגיש שהוא לא באמת שם בתהליך, אלא מתבונן בו מבחוץ. האפשרות השנייה ...

... להסתכל מבחוץ, מאיפה באות המחשבות, שורש החסרונות, חוויית נפרדות מתוך אחדות מהו המקור האמיתי של חוויית הנפרדות? אליעד כהן מסביר באופן מעמיק את הרעיון של חוויית הנפרדות - התחושה שבה האדם מרגיש שהוא ישות נפרדת מהמציאות שסביבו. הוא מסביר כי שורש ...

... אנשים נהנים מאוכל ומדוע רוצים לטעום דברים חדשים? ההנאה מאוכל גם היא קשורה לחוויה האלוהית. אלוהים נתפס כישות שיש לה הכל והיא אינה מוגבלת בשום דבר. כשאדם אוכל, הוא מנסה לחקות את התחושה הזו של שלמות וסיפוק, ולכן אנשים שאוכלים מתוך דיכאון או עצב, עושים זאת כדי להרגיש ... מרגיש, ולו לרגע, חוסר מגבלה. התחושה הזו של חוסר מגבלה שוב מחזירה אותו לחוויה של אלוהים, כי אלוהים מוגדר כישות ללא שום מגבלה כלל. מדוע האדם מחפש תמיד את מה שחסר לו? הסיבה שהאדם תמיד מחפש את מה שחסר לו היא שוב קשורה לחוויה האלוהית. כאשר הוא היה אלוהים, הוא היה שלם ...

... הזמן והמרחב הם צורות, הם תופעות שנמדדות, אבל בעמקם הם ישות אחת. כשאין זמן ואין מקום, אין שום צורה. המהות של הזמן והמהות של המקום הן לא צורות נפרדות, אלא ישות אחת. אם נפרק את הזמן והמרחב, כל מה שנותר הוא מהות אחת, שהיא מעבר לצורת הזמן ולצורת המקום. זאת הישות שאליה שואפים, אם תצליח להרגיש אותה, תוכל להבין שמהות הזמן והמרחב לא נפרדת, כי הם תמיד היו תמיד יהיו אחד. האם יש הבדל בין נפרדות לאחדות? ההבנה האמיתית היא שאין הבדל בין אחדות ... הנפרדות הזאת היא בעצם אחדות אחת. כל פרט בנפרדות הוא גם הישות הכוללת. לא מדובר על מה היה לפני הזמן, אלא על מהות הזמן. הזמן תמיד היה קיים ולא נוצר משום מקום. מהות המקום והזמן היא לא שאלה של מה היה לפני או איך נוצרו, אלא של מהותם. מי ... מהות הזמן והמרחב הבנת המקום והזמן האם הזמן והמקום הם ישות אחת? צמצום הזמן והמקום הספר להיות אלוהים, חלק 1 עמוד 72 עד כה הסברנו, לכאורה, שאיך שלא נסובב את הגלגל, הנפרדות היא הראשונה. כי כל דבר יש לו את ההיפוך שלו, ואם תגיד שיש ראשון, ... אין שום זמן ולהפך, ולכן ההוויה של המקום והזמן היא בכלל ישות אחת. ישנם רק שתי אפשרויות, או שיש הבדל בין ההוויה של המקום לבין ההוויה של הזמן או אין הבדל. אם אין שום הבדל, אז ממילא הם ישות אחת ממש. ומצד תפיסת האדם, אין הבדל בין אין מקום לאין זמן, ולכן זה אומר שיש לנו ישות אחת שהיא ההוויה של הזמן והמקום. אנשים שאומרים שאין מקום מתכוונים שזה מקום ריק, אבל זה לא כך, אין מקום = אין מקום ריק, נגמר המקום. והאם אתה רוצה לדעת, מה זה העדר מקום מוחלט? תדמיין את החיבור של המקום והזמן לישות אחת. שאלה: איך אפשר לדמיין זאת? אליעד: זה אומר שאי אפשר לדמיין. אז תנסה לחוות את החוויה שאתה לא יכול לדמיין. אז ממה עשוי המקום? אני לא יכול לדמיין. ממה עשוי הזמן? אני לאיכול ... לזכור גם שהאין הוא לבוש וצמצום של היש. ולכן הראשון הוא ישות אחת שבה אין הפרדה בין היש לאין. זה כמו לקחת את כל הנפרדות כולה (זמן ומקום), ודחוס אותה לישות אחת, מה קבלת? לא יודע. אחר קח את הנפרדות כולה, תערבב אותה עם הלא נפרדות, מה קבלת? לא יודע גדול יותר. כול הצורות של ההפכים מתאחדים בשורשם. אם האדם לא היה יכול לחוות, אני לא ... מי אתה, תיקח את כל שאר הדברים שהם לא אתה, תחבר אותם לישות אחת, מה קבלת? לא יודע, מזה אתה עשוי. בשכל אתה מבין שאתה לא יודע, וגם בלי שכל אתה לא יודע. בשניהם מגיעים לאי ידיעה. יש אני ויש אין אני, זה זמן ומקום, יש זמן ומקום אני, ויש זמן ומקום של אין אני, חבר את שני ההפכים לישות אחת, מה קבלת? מהות, ומה זה מהות? לא יודע. אז אתה עשוי מלא יודע. ולכן האדם לא מצליח להבין שום דבר עד הסוף, למה? כי הסוף הוא לא יודע. עכשיו השאלה היא, האם אתה מכיל את הלא יודע? ... שלך, אתה מפסיק עם החיפוש. במהות כל הישויות מתאחדות לישות אחת ממש. למשל אדם שואל למה זה קרה לי? הוא צריך לקחת את כל הסיבות למה זה קרה לו, ואת כל הסיבות למה זה לא קרה לו, לחבר אותם ואז הוא יבין למה זה קרה לו, זאת הסיבה לכל הדברים, ...

... בין הרגעים האלה, אז אין דבר כזה שבחרת. אני טוען שאתה כאלוהים, בוחר מחוץ לזמן, בוחר שתהיה קיימת תודעה, בוחר שתהיה ישות שמודעת לעצמה, ישות שבוחרת, שרוצה, ושעושה, ושתחשוב שמה שקרה זה בגלל שהיא רצתה. זאת עדיין בחירה, אבל לא בחירה רגילה, אלא בחירה מחוץ לזמן לכיוון פנימה. כול רגע נוצר מחדש, מאיפה ...

... עמוד 69 אין אלוהים מצוי ראשון אלא יש את המקום והזמן, שמקיפים את הנפרדות. והנפרדות היא שורש הכל, ותמיד תהיה נפרדות. כי כל ישות תמיד תהיה נפרדת משאר האפשרויות וממילא אין שום אפשרות שתהיה רק אחדות, כי האפשרות לנפרדות תמיד קיימת. גם העדר של המקום והזמן מצריך את קיומם. ...

... ולכן מה שמהווה את הכל חייב שהוא לא יהיה מוגדר. שום דבר מוגדר לא קיים בפני עצמו. למשל שולחן זה דבר מוגדר ולכן הוא מורכב מכל מיני דברים. וגם ישות אחת ללא כל הגדרה, גם זו הגדרה. במה היא מוגדרת? ...

... שמעלה אליעד היא מהות הכלום וההבנה ששום דבר לא יכול להתקיים בפני עצמו. למשל, הוא מתאר את השולחן. שולחן הוא ישות שמורכבת מאלמנטים שונים. אף על פי שלשולחן יש שמות ותכונות (כמו עץ, רגליים), השולחן עצמו הוא בסופו של דבר ישות שכל אחד מהחלקים המרכיבים אותה נישא עם משמעות חיצונית, ובסופו של דבר כל משמעות החפץ נובעת ממי שמקשר את השם לאובייקט. לכן אליעד אומר ... אותה יש משמעות בעיניך. לחיבור של סך כל הצורות שמרכיבות את השולחן, קוראים שולחן. כי אם אין את הצורות אז אין ישות שנקראת שולחן. המשמעות נמצאת מחוץ לשולחן. השולחן היא ישות, משהו שישנו, המשמעות של השולחן היא בדברים שמסביבו ובתוכו, אבל לא הוא. המשמעות של השולחן היא מחוץ לשולחן. למשל ההבדל בין השולחן לכסא הוא ... הדבר שתמיד קיים וממנו אנחנו מרכיבים דברים? לא יכול להיות קיים שולחן בלי שיהיו קיימים הדברים שהם ההוויה של הישות שולחן. בלי המידע שלנו על השולחן לא יכול להיות קיים שולחן. ואם נלך אחורה ונבדוק ממה עשוי השולחן, מעץ, וממה העץ? למשל מאטומים, וממה ...

... גם אני וגם יודע. גם אני רוצה זה שניים - רוצה, לא רוצה, למה רוצה? אני ורצוני זה שני דברים שונים וכו. ולמה רק ההוויה מוכרח שתהיה קיימת ולא הרצון והידיעה? כי ההוויה היא אחת, ורק ישות אחת קיומה מחויב. בסוף האדם חווה שהוא כאלוהים רוצה את הכל, ואז הוא שואל, אני כאלוהים רוצה את ...

... גם אתה לא מחויב להיות קיים. אם לא היית יודע להבדיל בין שום שינוי, לא היה זמן. אם הייתה קיימת רק ישות אחת, לא היה אתמול, היום ומחר, ולכן לא היה זמן ומקום. הזמן והמקום קשורים זה לזה, אבל הם לא אותו הדבר. בגלל שיש זמן ומקום, יש אני ולא אני, אם לא היה זמן ...