פחד להשתגע ולפגוע באחרים, פחד לאבד שליטה להשתגע ולפגוע באחרים, פחד מאובדן שפיות זמנית, פחד מאובדן שליטה, פחד מדיבוק, פחד להיות במצב של אי שפיות זמנית, פחד להתחרפן, פחד לאבד את זה, פחד לאבד את עצמי, פחד להרביץ למישהו, פחד לפגוע באנשים קרובים, פחד מהתמוטטות עצבים, פחד מאובדן שפיות, לא להקשיב ללב, לא להקשיב לרגש, להקשיב לשכל, פחד להיות זומבי... המוח שלו, לחלוטין באופן מלא, הרי שהוא יאבד את המודעות שלו. ואז ממילא אין טעם לפחד. ולכן פחד כזה הגיוני, רק אם תהיה השתלטות חלקית, כאשר האדם אחר כך יחזור לשפיות ואז ירגיש רע מכך שהוא פעל בצורה לא ... 2 - פחד להשתגע, לא במובן של לאבד שליטה על המעשים, אלא פחד להשתגע במובן של לחשוב בצורה לא הגיונית, בצורה שבה לדוגמה יראה לאדם הגיוני לפגוע במישהו אחר שמכעיס אותו וכיוב. כאשר המחשבה הלא הגיונית הופכת להגיונית, זה בעצם סוג של שיגעון. דהיינו, פחד 1 הוא מסוג של לאבד את הבחירה החופשית. פחד 2 הוא מסוג של שהבחירה החופשית תשתנה ושהאדם יפעל בצורה שנחשבת ללא הגיונית. אז איך להתמודד עם הפחד הזה? אז הכי טוב לבדוק מה האמת? האם באמת יש סיכוי שיקרה דבר כזה? ... לקרות. אז איך נתמודד עם הפחד הזה?! וכאן יש כמה זוויות. אז קודם כל צריכים לבחור, האם אנחנו חושבים בהיגיון רציונאלי רגיל, שבו אנחנו בודקים מה הסיכוי הסביר שמשהו כזה יקרה, או שמבחינתנו הכל יכול לקרות? אם נלך על ... באותה המידה והכל מאבד את המשמעות. מנקודת המבט הזו, אין באמת פתרון לחשוב שאין סיכוי שזה יקרה. אבל כן הגיוני לחשוב, שאם זה יקרה, אז מה זה משנה? כי מי אמר שזה רע? ואולי זה הכי טוב? כי הרי הכל יכול לקרות. בקיצור, מנקודת המבט שאומרת שהכל יכול לקרות, אז אין היגיון לפחד. לגבי נקודת המבט שאומרת שלא הכל יכול לקרות ושאנחנו לא מחפשים פתרון מוחלט ולא מחפשים להיות בטוחים במאה ... כדי להקטין את הסיכוי שהתרחישים האלו יקרו. הדרך לכך היא, לדמיין שקורה מה שלא רוצים שיקרה ולנסות למצוא את ההיגיון ואת הנסיבות שגורמות לדבר כזה לקרות. לדוגמה, אדם שחושש מאי שפיות זמנית, שבה הוא פתאום עושה דברים בלי היגיון ובלי שליטה, הדרך להקטין את הסיכוי שזה יקרה, היא באמצעות זה שהאדם מתרגל לא לעשות דברים סתם כך בלי ... לשכל. דהיינו, לא לעשות פעולות סתם ככה כי בא לך, אלא לעשות אך ורק פעולות שיש לך איזו סיבה הגיונית כלשהי לעשות אותן. כשאדם מתרגל לזה, זה מקטין את הסיכוי לכך שהוא פתאום יפעל בלי שום היגיון. כי הוא מרגיל את עצמו להקשיב לשכל ולא לרגש. אדם שמאבד שליטה, הוא פועל מתוך רגש ולא מתוך שכל. לכן הפעולה ההפוכה היא, להקשיב לשכל ולא להקשיב לרגש. כך גם לגבי הפחד לחשוב מחשבות לא הגיוניות. לדוגמה פחד לחשוב שהגיוני להרביץ לבת הזוג שלך. אפשרי לדמיין שקורית סיטואציה כזו. ולשאול, מה גרם לה לקרות. לדוגמה, סיבות כגון: 1 - ... - מחשבה שאתה חייב שהכל יהיה כרצונך ושבת הזוג שלך תמיד תעשה הכל כרצונך. ברגע שמתבוננים על סיטואציה לא הגיונית שכזו, אפשרי לטפל בשורשים האפשריים שמגדילים את הסיכוי לכך שהיא תקרה. כך גם לגבי כל פחד להשתגע, במובן של לחשוב על משהו שהוא לא הגיוני, לחשוב שהוא כן הגיוני. אפשרי לנסות לחפש את ההיגיון שיש בשיגעון, וללמוד להתמודד עם המחשבות הלא הגיוניות שהמוח מדחיק. כן, זה אולי גם עשוי להגדיל את הסיכוי להשתגע. אבל עדיין, אם נצמדים לאמת ולהיגיון, דברים מסתדרים. לסיכום: מהצד שהכל יכול לקרות, אין פתרון, אבל גם אין סיבה לפחד, כי אין משמעות לכלום. מהצד ... ממצב של איבוד בחירה חופשית מוחלט, שבו הוא לא יהיה מודע למעשיו. אך כפי שמסביר אליעד, פחד כזה הוא הגיוני רק במצב של השתלטות חלקית, שכן אם האדם יאבד לחלוטין את מודעותו, ממילא לא ירגיש רע אחרי כן על מה שעשה. הפחד השני הוא פחד שהאדם יתחיל לחשוב בצורה לא הגיונית. כלומר, שהאדם יחשוב שמשהו לא הגיוני (כגון לפגוע באדם אחר שמכעיס אותו) הוא למעשה הגיוני. סוג זה של פחד מתייחס לכך שהבחירה החופשית של האדם משתנה, והוא פועל מתוך שיקולים לא הגיוניים אך עדיין במודעות ובבחירה חופשית. איך להתמודד עם הפחד שהכל יכול לקרות? אליעד מציין שתי דרכים עיקריות להתמודד עם ... הסיכויים ולהקטין את הסיכון למימוש תרחישים לא רצויים. איך עושים זאת? באמצעות התבוננות בסיטואציות לא רצויות ודמיוניות, להבין את ההיגיון שלהן ואת מה שעלול לגרום להן להתרחש. איך להקטין את הסיכוי להשתגע או לפעול ללא שליטה? אליעד ממליץ להקטין ... מודעות וחשיבה רציונלית. כלומר, לא לבצע פעולות כי בא לי או מתוך רגש בלבד, אלא תמיד לחפש סיבה שכלית הגיונית לפעולות. אדם שמתרגל פעולה לפי השכל ולא לפי הרגש, מצמצם משמעותית את הסיכוי שיפעל מתוך רגש לא מבוקר ואיבוד ... להאשים אחרים בסבל שלו. חוסר יכולת לפתור בעיות ללא אלימות. רצון שהכל יהיה בדיוק כפי רצונו. כשהוא מזהה את ההיגיון השלילי מאחורי המחשבה הזו, הוא יכול לפרק אותה ולהקטין את הסיכון לפעולה אלימה כזו בעתיד. איך להתמודד עם המחשבות הלא הגיוניות? אליעד מציע לא להדחיק את המחשבות הלא הגיוניות, אלא דווקא להתעמת איתן ולנסות להבין את ההיגיון שבהן, אם יש כזה. על האדם להיכנס לתוך המחשבה המפחידה ולחקור אותה לעומק, למרות החשש שאולי זה יגדיל את ... שיפעל באופן שלילי. סיכום של תהליך ההתמודדות שאליעד מציע: תהליך ההתמודדות עם הפחד להשתגע ולפגוע באחרים או לפעול לא הגיונית לפי אליעד כולל את השלבים הבאים: לזהות בדיוק ממה האדם מפחד: להשתגע ולאבד שליטה (דיבוק) או לחשוב בצורה לא הגיונית אך מודעת. לחקור ולברר את האמת: מה הסיכוי שדברים אלו יקרו במציאות. להתמודד עם התפיסה שהכל יכול לקרות ולפרק ... מקטין את הסיכוי שהתרחיש המפחיד יתרחש. ציטוטים מהדיאלוג עם אליעד כהן בנושא פחד להשתגע, פחד מאיבוד שליטה ומחשבות לא הגיוניות: השיחה עם אליעד התנהלה סביב דאגה ופחד של האדם להשתגע. במהלך השיחה אליעד מנחה את האדם להבין בצורה ברורה ... הפחד שלו, וכיצד הוא יכול להתמודד עימו. הנה דוגמה מתוך הדיאלוג שהתקיים: האדם: אני מפחד שאני אשתגע ואחשוב שזה הגיוני לפגוע באנשים. אליעד: אוקיי, אז אתה לא מפחד מדיבוק, אלא מזה שהחשיבה שלך תשתנה פתאום ותחשוב דברים לא הגיוניים הם הגיוניים. אז מה הסיכוי שזה יקרה? במה זה תלוי? איך אפשר להקטין את הסיכוי? בהמשך אליעד מביא דוגמאות להקטנת הסיכון: ... להשתגע: אליעד: אם אתה מפחד שאתה תחשוב שזה הגיוני להרוג אנשים, תשאל למה שתחשוב את זה בכלל? תבדוק את ההיגיון של המחשבה עצמה. אליעד: צריך להבין איזה מחשבות מביאות אותך למצב הזה, ולטפל בהן מראש. הקושי להגיע לוודאות מוחלטת: אליעד: אין ... הודגש כי כל אדם יכול להשתגע באופן תאורטי, אך ניתן להקטין את הסיכון לכך באמצעות חשיבה רציונלית ובדיקה של ההיגיון הפנימי של המחשבות המפחידות. אליעד ממליץ לאדם להימנע מהקשבה לרגש בלבד, ולבחור לפעול מתוך שכל והיגיון. איך להתמודד עם פחד להשתגע? מה לעשות אם אני מפחד לפגוע באחרים? איך להקטין סיכוי לאבד שליטה? האם פחד ...