... שלו. ואז ממילא אין טעם לפחד. ולכן פחד כזה
הגיוני, רק אם תהיה השתלטות חלקית, כאשר האדם אחר כך יחזור לשפיות ואז ירגיש רע מכך שהוא פעל בצורה לא שפויה קודם לכן. 2 - פחד להשתגע, לא במובן של לאבד ... אלא פחד להשתגע במובן של לחשוב בצורה לא
הגיונית, בצורה שבה לדוגמה יראה לאדם
הגיוני לפגוע במישהו אחר שמכעיס אותו וכיוב. כאשר המחשבה הלא
הגיונית הופכת
להגיונית, זה בעצם סוג של שיגעון. דהיינו, פחד 1 הוא מסוג של לאבד את הבחירה החופשית. פחד 2 הוא מסוג של שהבחירה החופשית תשתנה ושהאדם יפעל בצורה שנחשבת ללא
הגיונית. אז איך להתמודד עם הפחד הזה? אז הכי טוב לבדוק מה האמת? האם באמת יש סיכוי שיקרה דבר כזה? והתשובה היא, שכן, יש סיכוי שזה יקרה. למה? כי הכל יכול ... קודם כל צריכים לבחור, האם אנחנו חושבים
בהיגיון רציונאלי רגיל, שבו אנחנו בודקים מה הסיכוי הסביר שמשהו כזה יקרה, או שמבחינתנו הכל יכול לקרות? אם נלך על האפשרות שלא הכל יכול לקרות, אלא שיש ... פתרון לחשוב שאין סיכוי שזה יקרה. אבל כן
הגיוני לחשוב, שאם זה יקרה, אז מה זה משנה? כי מי אמר שזה רע? ואולי זה הכי טוב? כי הרי הכל יכול לקרות. בקיצור, מנקודת המבט שאומרת שהכל יכול לקרות, אז אין
היגיון לפחד. לגבי נקודת המבט שאומרת שלא הכל יכול לקרות ושאנחנו לא מחפשים פתרון מוחלט ולא מחפשים להיות בטוחים במאה אחוז שזה לא יקרה, אלא כן בודקים ... שקורה מה שלא רוצים שיקרה ולנסות למצוא את
ההיגיון ואת הנסיבות שגורמות לדבר כזה לקרות. לדוגמה, אדם שחושש מאי שפיות זמנית, שבה הוא פתאום עושה דברים בלי
היגיון ובלי שליטה, הדרך להקטין את הסיכוי שזה יקרה, היא באמצעות זה שהאדם מתרגל לא לעשות דברים סתם כך בלי סיבה, במובן של להתרגל לא להקשיב ללב, לא להקשיב ... אלא לעשות אך ורק פעולות שיש לך איזו סיבה
הגיונית כלשהי לעשות אותן. כשאדם מתרגל לזה, זה מקטין את הסיכוי לכך שהוא פתאום יפעל בלי שום
היגיון. כי הוא מרגיל את עצמו להקשיב לשכל ולא לרגש. אדם שמאבד שליטה, הוא פועל מתוך רגש ולא מתוך שכל. לכן הפעולה ההפוכה היא, להקשיב לשכל ולא להקשיב לרגש. כך גם לגבי הפחד לחשוב מחשבות לא
הגיוניות. לדוגמה פחד לחשוב
שהגיוני להרביץ לבת הזוג שלך. אפשרי לדמיין שקורית סיטואציה כזו. ולשאול, מה גרם לה לקרות. לדוגמה, סיבות כגון: 1 - לראות באלימות פתרון לגיטימי. 2 - לחשוב ... הכל כרצונך. ברגע שמתבוננים על סיטואציה לא
הגיונית שכזו, אפשרי לטפל בשורשים האפשריים שמגדילים את הסיכוי לכך שהיא תקרה. כך גם לגבי כל פחד להשתגע, במובן של לחשוב על משהו שהוא לא
הגיוני, לחשוב שהוא כן
הגיוני. אפשרי לנסות לחפש את
ההיגיון שיש בשיגעון, וללמוד להתמודד עם המחשבות הלא
הגיוניות שהמוח מדחיק. כן, זה אולי גם עשוי להגדיל את הסיכוי להשתגע. אבל עדיין, אם נצמדים לאמת
ולהיגיון, דברים מסתדרים. לסיכום: מהצד שהכל יכול לקרות, אין פתרון, אבל גם אין סיבה לפחד, כי אין משמעות לכלום. מהצד שלא הכל יכול לקרות, אז אפשרי לעשות ... למעשיו. אך כפי שמסביר אליעד, פחד כזה הוא
הגיוני רק במצב של השתלטות חלקית, שכן אם האדם יאבד לחלוטין את מודעותו, ממילא לא ירגיש רע אחרי כן על מה שעשה. הפחד השני הוא פחד שהאדם יתחיל לחשוב בצורה לא
הגיונית . כלומר, שהאדם יחשוב שמשהו לא
הגיוני (כגון לפגוע באדם אחר שמכעיס אותו) הוא למעשה
הגיוני. סוג זה של פחד מתייחס לכך שהבחירה החופשית של האדם משתנה, והוא פועל מתוך שיקולים לא
הגיוניים אך עדיין במודעות ובבחירה חופשית. איך להתמודד עם הפחד שהכל יכול לקרות? אליעד מציין שתי דרכים עיקריות להתמודד עם הפחד הזה: מנקודת המבט שהכל ... בסיטואציות לא רצויות ודמיוניות, להבין את
ההיגיון שלהן ואת מה שעלול לגרום להן להתרחש. איך להקטין את הסיכוי להשתגע או לפעול ללא שליטה? אליעד ממליץ להקטין את הסיכוי להשתגע באמצעות תרגול מודעות ... מתוך רגש בלבד, אלא תמיד לחפש סיבה שכלית
הגיונית לפעולות. אדם שמתרגל פעולה לפי השכל ולא לפי הרגש, מצמצם משמעותית את הסיכוי שיפעל מתוך רגש לא מבוקר ואיבוד שליטה. לדוגמה, אם אדם חושש שיאבד ... שהכל יהיה בדיוק כפי רצונו. כשהוא מזהה את
ההיגיון השלילי מאחורי המחשבה הזו, הוא יכול לפרק אותה ולהקטין את הסיכון לפעולה אלימה כזו בעתיד. איך להתמודד עם המחשבות הלא
הגיוניות? אליעד מציע לא להדחיק את המחשבות הלא