גוי של שבת, צביעות דתית, מעלית של שבת, השכל של המצוות, הלכה למשה מסיני, גזרת הכתוב, זלזול בדתיים, ההיגיון של המצוות, שמירת שבת, אתאיזם, יהדות, מכירת חמץ לגוי, שנת שמיטה מה ההיגיון של המצוות ואיפה מתחילה הצביעות הדתית? אליעד כהן מסביר את ההיגיון והצביעות שבמצוות הדת היהודית, תוך התמקדות בדוגמאות כמו גוי של שבת, מעלית שבת, מכירת חמץ לגוי ושנת שמיטה. הוא מדגיש את הדיון על צביעות - האם זו באמת צביעות או שיש היגיון נסתר מאחורי ההתנהגות של הציבור הדתי? האם גוי של שבת זו באמת צביעות? אליעד כהן פותח בהסבר על הרעיון ... מנגנונים הלכתיים המאפשרים ליהודים להיעזר בגוי, דבר שנראה לחילונים כצביעות מוחלטת. אליעד מסביר שהשאלה האמיתית היא האם יש פה היגיון נסתר או שזו באמת צביעות שמטרתה לעקוף את המצווה. הדוגמה שאליעד נותן היא כשאומרים לילד לא להפעיל טלוויזיה כדי ... מבט חיצונית, זה נראה כמו עקיפה של ההוראה הדתית, אבל אליעד מבהיר שיש שתי דרכים להבין את ההוראה: אם ההיגיון של המצווה הוא למנוע מאמץ, מעלית שבת היא הגיונית כי היא חוסכת מאמץ. אם המצווה היא גזרת הכתוב ללא היגיון גלוי, אז מעלית שבת עדיין הגיונית כי התורה לא אסרה את הפעולה הספציפית של מעלית שבת, ולכן אין בעיה להשתמש בה. כך, מנקודת המבט ההלכתית, ... בצורה חוקית אחרת. אליעד מחדד שוב את השאלה: האם מדובר באמת בצביעות או שמא החילונים פשוט לא מבינים את ההיגיון העמוק יותר? האם שנת שמיטה היא התחמקות ממצוות התורה? בשנת שמיטה התורה אוסרת על עבודת האדמה. אך יהודים רבים ... מכירה - כלומר, מוכרים כביכול את האדמה לגוי, וכך עוקפים את האיסור. גם כאן, עולה השאלה האם זה מהלך הגיוני על פי ההלכה או סתם התחמקות מהוראות התורה. אליעד מסביר כי גם פה מדובר בדומה לדוגמאות הקודמות - אם המצווה היא גזרת הכתוב, ללא היגיון ברור, אז הצורה שבה היהודים ממלאים אחר ההלכה היא לגיטימית לחלוטין. האם המצוות הן בהכרח הגיוניות או שרירותיות? אליעד כהן מדגיש כי קיים הבדל בין מצוות הנתפסות כבעלות היגיון פנימי לבין אלו המוגדרות כגזרת הכתוב - מצוות שאינן נתפסות כבעלות סיבה הגיונית אלא מחויבות רק בגלל רצון האלוהים. כאשר מדובר במצוות חסרות היגיון, כמו לא ללחוץ על כפתור בשבת או לא להחזיק חמץ בפסח, היהודים מחפשים דרכים יצירתיות למלא את הוראת התורה ... ביחס לדתיים? אליעד מדגיש שלעיתים החילונים הם אלו שצביעותם גלויה, בכך שהם שופטים את הדתיים מבלי להבין באמת את ההיגיון הפנימי של המצוות או ההלכה. לדעתו, דווקא החילונים שלא בודקים לעומק, הם אלו שמגלים צביעות בכך שמאשימים את הציבור ... כך. לסיכום, אליעד כהן טוען שהמצוות השונות, כולל אלו שנתפסות כקומבינות או כצביעות, הן לא בהכרח צבועות או לא הגיוניות. הוא מדגיש שלפעמים החילונים הם אלו שנוטים לראות צביעות במקום שאין כזו, פשוט כי הם אינם מבינים את ההיגיון העמוק של הדת וההלכה. מה זה גוי של שבת? האם מעלית שבת היא צביעות? מכירת חמץ לגוי הסבר מה ההיגיון של המצוות? שנת שמיטה והיתר מכירה מהי גזרת הכתוב? האם הדתיים צבועים?

האם אתה משוגע? המציאות לא הגיונית, חכם בבית משוגעים, איך לחשוב בהיגיון? ההיגיון של המציאות, השכל של המציאות, להשתגע כמו המציאות, מי כאן משוגע? איך להיות חכם? מהי חוכמה? מהו ההיגיון של המציאות וכיצד הוא קשור לשיגעון? הרצאה זו עוסקת בשאלה האם המציאות היא בהיגיון או שהיא עצמה משוגעת, וכיצד אפשר להבין אותה מבעד למושג השיגעון. אליעד כהן מתחיל את ההרצאה בשאלה עקרונית: האם יש היגיון בכך שאדם שמגיע לבית משוגעים יתחיל לחשוב ולהתנהג כמו שאר הדיירים במקום? האם יש היגיון בהפיכת אדם למשוגע? ההתחלה עוסקת בנכונות של אדם נורמלי לשנות את אופן מחשבתו והגיונו כדי להשתלב בקבוצה של אנשים בבית משוגעים. אליעד שואל האם עדיף לאדם שמגיע לבית משוגעים להתחיל לחשוב כמו שאר השוהים שם ולהאמין בקיומם של שדים, למרות שהוא יודע שהמציאות שונה? זו שאלה שנוגעת בקיום של היגיון אישי מול היגיון קבוצתי. כאן, אליעד מציע שכל תהליך החשיבה שלנו תלוי במטרה האישית שלנו - האם אנו רוצים להתנהל בצורה רציונלית, או שאנו בוחרים להתאים את עצמנו לנורמות של אחרים? מהם הפתרונות להיגיון המשוגע? אליעד מציג סיפור כדי להדגים את הדילמה: מלך שואל את יועצו איך להתמודד עם חוסר היכולת לאחסן תבואה לשנה הבאה. היועץ מציע שהמלך יתחיל לאכול את התבואה ולחיות את היום - יום על פי ההיגיון של העכשיו. בהמשך, מציע היועץ פתרון שבו כל האנשים יתנהגו כאילו אין שום בעיה, ולא יבחנו את הצעד קדימה - הם יסתפקו בהיגיון העכשווי. רעיון זה מדגיש את האבסורד שבמהות השיגעון וההיגיון בתוך מסגרת של מציאות. מהי חוכמה וכיצד היא נוגעת לשיגעון? ההרצאה נוגעת גם בשאלה האם חוכמה היא בהכרח התאמה למציאות, או אולי דווקא הכרה בשיגעון הקיים בתוכה. אליעד מציע ששיגעון לא בהכרח פירושו טעות בהיגיון, אלא אולי הבחירה לחשוב באופן שונה מהשכיחות החברתית. למשל, כאשר מציאות מסוימת נראית לנו לא הגיונית, אנחנו עשויים לשאול את עצמנו אם אנחנו יכולים לשנות אותה, ובמובן מסוים לפעול מתוך שיגעון כדי להבין את הסיבות שמאחוריה. איך לחשוב בהיגיון בתוך מציאות משוגעת? ההרצאה מעלה את השאלה אם אנחנו באמת יכולים לדעת מה נכון בתוך מציאות שמבוססת על פרספקטיבות שונות. לדוגמה, אם מישהו חי במציאות שבה לא הגיוני עבורו משהו מסוים, האם זו סיבה לשנות את תפיסת העולם שלו? אליעד מציע כי השיגעון לא נובע תמיד ממחסור בהיגיון, אלא ממעבר לתפיסת עולם אחרת, שמנוגדת לנורמות מקובלות. הוא מעלה את השאלה: מי כאן המשוגע - החכם שמצליח להתאים ... אנחנו פשוט חווים את השיגעון מתוך נקודת מבט מוגבלת? כל אדם שמחפש את מהות המציאות ומפנה את השאלות על הגיונה, בעצם שואל האם הוא לא משוגע בעצמו. האם כל שינוי במציאות הוא מעשה של שיגעון? לסיום, אליעד מתאר מצב שבו אדם מנסה לשנות את המציאות כפי שהוא מבין אותה. האם זה בהכרח שיגעון? האם יש היגיון בשינוי מוחלט של מציאות כשאתה רואה אותה כמשוגעת? הוא טוען שגם אם נראה שהמציאות לא הגיונית, ייתכן שאנחנו חייבים להיאחז בהיגיון שלה כדי להימנע מהפיכתנו למשוגעים בעצמנו. היגיון מול שיגעון מהי חוכמה? שיגעון בתוך מציאות האם אפשר לשנות את המציאות? חיים בבית משוגעים הסיפור של המלך והיועץ

... משפיע על הגוף עדיין לא מובנים באופן מלא. לדוגמה, המחלוקת סביב שאלת הצורך של המוח בסוכר אינה נובעת מתוך היגיון ברור, אלא מתבססת בעיקר על ניסיון ומחקרים תצפיתיים. אין דרך להוכיח את הטענות הללו מבחינה לוגית באופן מוחלט, ולכן ... אימוני הכושר הוא מוחלט וברור? אליעד כהן מסביר שגם בתוך תחום אימוני הכושר קיימים היבטים שאינם מבוססים רק על היגיון מוחלט, אלא גם על ניסויים ומחקרים. למרות שרוב המידע בתחום זה ברור ומוסכם, תמיד קיים סיכוי שתגלית חדשה תערער על הידע הקיים. כך למשל, כמות החזרות או הסטים שמומלצים יכולה להשתנות בהתאם למחקרים חדשים. למרות זאת, באופן כללי, ההיגיון והבהירות בתחום זה גבוהים יותר לעומת תחום התזונה. איך לבדוק את נכונות המידע בתחומי הכושר והתזונה? אליעד כהן ממליץ לבדוק היטב על מה מתבסס כל מידע שמקבלים בתחום הכושר והתזונה. חשוב לשאול האם המידע נשען על היגיון, על מחקרים, על תצפיות או על ניסיון אישי. צריך לבחון גם עד כמה המידע מוסכם בקהילה המדעית והאם הוא ... בהם קיימות אי - הסכמות רבות ואי - ודאות (תזונה). כל אדם צריך ללמוד להבחין מתי המידע נשען על היגיון ברור, מתי על מחקרים ומתי על ניסיון אישי, ובהתאם לכך להחליט על דרכי הפעולה שלו. איזו תזונה היא הכי ... לב לכך, שגם בתוך עניין תרגילי הכושר דהיינו, החלק של האימונים, גם בתוכו יש נושאים שהם יותר מבוססים על היגיון, אבל יש דברים שהם יותר מבוססים על ניסיון / מחקרים וכיוב. דהיינו, רעיונות שגם אם הם נכונים במאה אחוז, ... הם יכולים להתברר כלא נכונים. 3) פרקטית זה אומר, שכל מידע צריך לבדוק על מה הוא מבוסס, האם על היגיון? מחקר, תאוריות, ניסיון של אחרים, ניסיון אישי, האם כולם מסכימים עליו? כמה מסכימים עליו? עד כמה הוא הגיוני בעיניך? עד כה הוא מידע שנכון אינדבדואלית לכל בן אדם בפני עצמו ועד כמה הוא נכון לכולם וכולי. ובעיקר ... התבוננות. כל מה שאני אומר ויאמר בנושאים האלו, כדאי להתבונן בהם ולחקור אותם כמה שבא לך... ולנסות להבין את ההיגיון ואת השכל שלהם...

... מדובר במוזיקה, אומנות, שחמט או תחום אחר, כל תחום יכול לפתח את השכל אם תהליך הלמידה בו כולל הפעלת היגיון ומאמץ מחשבתי. הפיתוח השכלי לא נמדד רק על פי התחום שבו עוסקים, אלא על פי המאמץ המושקע בתהליך הלמידה. מה ההבדל בין זיכרון לשכל? זיכרון דורש חזרתיות בלבד, בעוד שפיתוח השכל מצריך הפעלת היגיון ויכולת לנתח סיבתיות ולהסיק מסקנות. לדוגמה, אם לומדים שפה חדשה, חזרה על מילים לא מפתחת את השכל, אך אם ... כל תחום יכול לפתח את השכל? כפי שנאמר, כל תחום יכול לפתח את השכל אם הוא מעורב בהפעלת חשיבה והיגיון. אפילו תחומים מעשיים כמו אינסטלציה יכולים לפתח את השכל אם הם כוללים פתרון בעיות, הבנת מורכבות וניתוח של המנגנונים ... כל מאמץ לשיפור אישי תורם לפיתוח השכל? כן. כל מאמץ אישי לשיפור עצמי, אם הוא נעשה תוך כדי חשיבה והיגיון, יכול לתרום לפיתוח השכל. לדוגמה, אם אדם מתאמן על תרגילים גופניים תוך ניתוח השפעתם על השרירים או עובד על ... יותר לשיפור, הוא מפתח את השכל. לסיכום: כיצד ניתן לפתח את השכל? כדי לפתח את השכל, יש להתמקד בהפעלת היגיון וחשיבה מתמשכת. זה לא משנה אם מדובר בלימוד מוזיקה, שפה חדשה, או ביצוע משימות יומיומיות. כל עוד יש בתהליך הלמידה אתגר מחשבתי, התמודדות עם בעיות וחשיבה מעמיקה, התהליך יכול לפתח את השכל. פיתוח חשיבה והיגיון איך לשפר את השכל? פיתוח זיכרון ומיומנויות למידה איך לשפר את יכולת ההסקה ללמוד תחומים חדשים ולפתח את השכל ... בתהליך הלמידה. לדוגמה, ללמוד מוזיקה יכול לפתח את השכל, אך אם הלימוד נעשה על בסיס חזרתיות בלבד, ללא הפעלת היגיון, התהליך לא בהכרח יוביל לפיתוח השכל. לעומת זאת, אם במהלך הלמידה יש חיפוש אחר דרכים חדשות לפתרון בעיות, כמו למשל ללמוד שפה חדשה ולהתמודד עם קשיים בלמידת מילים, תהליך החשיבה וההיגיון מעורבים והם שמפתחים את השכל. מהי ההבחנה בין זיכרון לשכל? ההבדל בין לפתח זיכרון לבין לפתח את השכל טמון בכך שזיכרון דורש חזרתיות בלבד, בעוד שיכולת השכל מצריכה הפעלת היגיון, ניתוח סיבתיות ויכולת להסיק דבר מתוך דבר. לדוגמה, חזרה על מילים בשפה חדשה אינה בהכרח מפתחת את השכל, אך ... לשיפור עצמי, בין אם מדובר בעבודה, זוגיות או כושר גופני, יכול לתרום לפיתוח השכל אם נעשה תוך כדי מחשבה והיגיון. לדוגמה, אם מישהו מתאמן על תרגילים גופניים תוך ניתוח השפעתם על השרירים, או מישהו מנסה לשפר את הזוגיות על ... השכל. לסיכום: כיצד ניתן לפתח את השכל? לסיכום, כל תחום יכול לפתח את השכל, כל עוד הוא כרוך בהפעלת היגיון ומאמץ מחשבתי. בין אם אתה לומד מוזיקה, שפה חדשה, או אפילו מסיים משימות יומיומיות כמו ניקיון, כל עוד אתה מתמודד עם אתגרים ומחפש דרכים לשיפור באמצעות מחשבה, תהליך הלמידה עשוי לפתח את השכל שלך. פיתוח חשיבה והיגיון איך לשפר את השכל? פיתוח זיכרון ומיומנויות למידה איך לשפר את יכולת ההסקה ללמוד תחומים חדשים ולפתח את השכל

... להחליף מנהיג. גם אם בני גנץ אינו יכול להציג מראש פתרון ספציפי וברור למצב הביטחוני או הכלכלי, עדיין ייתכן היגיון בהחלפת נתניהו פשוט בגלל שהמצב הנוכחי לא משביע רצון, וכנראה יימשך כך אם לא ייעשה שינוי. מי צריך להוכיח ... לא טוענים שגנץ בהכרח יהיה טוב יותר. הם רק מציעים לנסות כיוון אחר כי הכיוון הנוכחי לא מספק. למה הגיוני להחליף מנהיג גם ללא ודאות בשיפור? אליעד נותן דוגמה מחיי היומיום: אם אדם נוסע ברכב ונקלע לבוץ, והוא לוחץ על הגז קדימה אבל הרכב לא זז, ההיגיון הבריא אומר לו לנסות משהו אחר - לנסוע ברוורס או לסובב את ההגה לכיוון אחר. האם הוא בטוח שהשינוי הזה יצליח? לא. אבל ההיגיון אומר שבגלל שהמצב הנוכחי ודאי לא מביא תוצאות, שווה לנסות משהו חדש, גם אם אין ודאות שהתוצאה תהיה טובה יותר. כך גם בפוליטיקה: גם אם אין ודאות מוחלטת שבני גנץ ינהל טוב יותר את המדינה מנתניהו, עדיין יש היגיון בניסיון להחליפו, כיוון שאנו יודעים בוודאות שהמצב עם נתניהו יישאר דומה, ואם איננו מרוצים מהמצב הנוכחי - צריך לנסות ... של נתניהו הן תמיד האופטימליות - דורשת הוכחה שאף אדם אחר לא היה מקבל החלטה טובה יותר במקומו. האם הגיוני להחליף מנכל או מנהל בלי להכיר את העסק? אליעד נותן דוגמה מהעולם העסקי: נניח שיש חברה שמנוהלת בצורה מסוימת, ... טובה יותר. גם אם הוא לא מכיר את העסק לעומק ואינו יודע מראש מה הוא בדיוק יעשה אחרת, עדיין הגיוני לתת לו הזדמנות, פשוט כי המנהל הנוכחי ודאי לא מצליח להביא לתוצאות הרצויות. במציאות האמיתית כך מתנהלים דברים: לא ... בדיוק מאותן סיבות: הם חוששים לנסות דרך חדשה כי אינם בטוחים שהיא תעבוד. אבל אליעד מסביר שזהו חשש לא הגיוני, כי גם אם אין ודאות שהדרך החדשה תצליח, אם ברור שהדרך הנוכחית לא מביאה לתוצאות הרצויות, כדאי לפחות לנסות ... בדוגמאות מהמציאות הפוליטית בישראל, בפרט ראש הממשלה בנימין נתניהו והיריב הפוליטי שלו, בני גנץ. הטענה המרכזית היא האם יש היגיון להחליף מנהיג, גם אם אין וודאות שהמנהיג החדש יפעל טוב יותר. הטענה הראשונית - האם צריך להוכיח שניתן להחליף ... ואף העביר להם כספים. לכן, גם אם גנץ לא מציע פתרון קונקרטי ברור, השאלה היא האם בכל זאת יש היגיון בהחלפת נתניהו. נטל ההוכחה - על מי הוא מוטל? אם מישהו טוען שבני גנץ בוודאות ינהל את המדינה טוב ... גם אם אין לו ודאות שזה יעבוד. כך גם בבחירת מנהיגים - אם המצב הקיים אינו משביע רצון, יש היגיון בניסיון לשנות אותו, גם אם לא ברור מראש שהמנהיג החדש יהיה בהכרח טוב יותר. השפעה על חיי היום - ... אין סיבה לשנות. אך אם לא בטוחים בכך, ואם יודעים שהמצב לא עומד להשתנות עם אותו מנהיג, אז יש היגיון לנסות הנהגה אחרת, גם אם לא ברור מראש מה בדיוק ישתנה. קבלת החלטות מנהיגות בחירת מנהל ביבי נתניהו ובני ...

... כי אני רוצה לנוח - לא לעבוד קשה מדי, זה נקרא אמונה. באמונה זה אפשרי, בשכל זה לא אפשרי, בהיגיון זה לא הגיוני. ש: אז כאילו, אתה אומר שההתניה היא הכרחית? אליעד: כן. אבל את צריכה לעשות לעצמך אבל שני.. עוד פעם: ... רוצה שיהיה לי רע. אני רוצה שיהיה לי כסף, שיהיה לי טוב, עכשיו, אני מסביר עוד פעם: אם חושבים בהיגיון - זה לא עובד. אם אומרים בא לי ככה להאמין. עכשיו אני יסביר משהו מעניין: מי קשה לו להאמין? ההוא שמאמין להיגיון. מה זאת אומרת? אם אתה חושב שההיגיון צודק אז אתה אומר איך אני יכול להאמין? זה לא הגיוני: אבל אם היית מבין שגם ההיגיון זה אמונה אז אין לך בעיה להאמין נגד ההיגיון. בואו נסביר עוד פעם: אם בן אדם חושב שהשכל שלו צודק אז קשה לו לשכנע את עצמו בשני דברים הפוכים, כי הוא אומר איזה היגיון יכול להיות שלא אכפת לי להתאמץ לעבוד אבל אני עובד בשביל לא לעבוד. איזה היגיון יכול להיות בזה? אם אני לא רוצה לעבוד, למה לי לעבוד עכשיו? נכון? יפה. ואז בן אדם כזה ישר ... רק למי שמאמין בשכל שלו, שחושב שיש אמונה ויש שכל, אבל אם אתה יודע שגם מה שנראה לך הכי הגיוני - זה גם כן אמונה, אז מהפרספקטיבה הזאת אתה יכול להגיד אוקיי, אז כמו שיש אמונה שאומרת שזה לא הגיוני - אני מאמין שזה כן הגיוני, אבל זה אפשרי רק אם אתה מבין שהדבר והיפוכו, שנראה לך שזה דבר והיפוכו - זה רק אמונה. אם אתה מבין שזה רק אמונה - אתה יכול להאמין בדבר לא הגיוני, במשחק. כמו בקטע של היתרונות והחסרונות: הבן אומר איך אני יכול לא להאמין לרע ולהאמין לטוב? הרי זה לא הגיוני אבל את זה הוא אומר רק בגלל שהוא מאמין להיגיון שלו שאומר לו שזה לא אפשרי. אבל אם אתה לא מאמין להיגיון שלך.. אם אין הבדל בין אין הבדל ליש הבדל אז עכשיו - מה הבעיה? ברע אני רוצה להטיל ספק ובטוב אני לא רוצה להטיל ספק. המוח אומר זה לא הגיוני, תגידו לו מה, וההיגיון שלך כן הגיוני? ומי אמר שההיגיון הגיוני? לא יודע, אז אני רוצה להאמין למרות שזה לא הגיוני, ככה אני רוצה. אז עוד פעם: יש את הסיפור של היתרונות, אוקיי? להרוויח כסף, יתרונות, לשטוף את המוח, אמונה, ... תגיד לו אז מה? אז אני ייפול, לא יקרה כלום. עכשיו, עוד פעם, מי שפועל עם השכל שלו ומאמין להיגיון של השכל שלו - קשה לו לעשות את זה אבל זה לא הגיוני כי אם לא אכפת לי אם יהיה לי את הכסף או לא אז למה אני צריך את הכסף? ואם אכפת לי אז אני סובל מזה שאני רוצה אותו, את זה אמר מי שהיה לו היגיון, מי שהבין שגם ההיגיון הוא לא בהכרח נכון, אומר אוקיי, מה הבעיה? אני גם לא אכפת לי אם יהיה לי או לא וגם ... גם משנה וגם לא משנה, גם וגם. מה הבעיה?, זה הכל. הבנו את זה? ש3: לגבי השכל שזה לא הגיוני אם בן אדם שהוא רצה כסף כדי לנוח והוא מתאמץ כדי לא להתאמץ, זה לא הגיוני.. אליעד: התשובה פשוטה: אתה מתאמץ קצת כדי לנוח הרבה. ש3: בדיוק. אליעד: יפה. איך ידעתי שזה מה שאתה רוצה ... עוד יותר - אתה בסוף רואה את כל הפרטים ואתה רואה שזה שווה. ומההיבט הזה, שזה שווה - אין היגיון לעבוד. אין היגיון לעשות כלום. אם היית רואה כמה נזק נגרם לך מזה שאתה חי - גם לא היית אוכל. היית אומר ...

... שזה לא יהיה ולכן בעיקרון אם נבין איך עושים את זה נבין איך עושים את זה ולהפך, כאילו יש היגיון בזה ויש היגיון בזה בן אדם נגיד מכור למין והוא רוצה נגיד להחליש את זה. זאת אומרת יכול להיות או מצב שבן ... אדם נולד וכך הוא נולד וזהו זה הכל אבל זה לא אומר שזה נכון, עכשיו בא ננסה להבין מה ההיגיון של זה. איך הופכים בן אדם, סתם בשביל הלבוש איך הופכים בן אדם א מיני למיני? עכשיו אז יש ... א מיני אם הוא היה מיני זה ברור כאילו למה, בא נבדוק למה הוא א מיני בא נבדוק את ההיגיון של זה אבל מי אמר שזה ה - default שלו מי אמר שברירת המחדל זה להיות מיני ורק הוא ... אליעד: לא הבנתי מה אמרת, אני אמרתי כששואלים בוא נבדוק למה הוא א מיני זה כמו להניח שהמיני זה הגיוני וא - מיני זה לא הגיוני ופה ספציפית היו צריכים להבין שאם שום דבר לא מחויב זה אומר שגם להיות מיני זה לא מחויב וגם להיות א מיני זה לא מחויב שום דבר לא מחויב ולכן זה לא יותר הגיוני זה או יותר הגיוני זה, למרות שמצד ההיבט שאומר ששום דבר לא מחויב היה יותר הגיוני להגיד שה - default זה להיות א מיני, מההיבט שאומר ששום דבר לא מחויב מההיבט הזה יותר הגיוני שה - default הוא א מיני כי א מיני זה כמו להגיד אין בזה כלום זה כמו לא משנה, ... אצל האל. אליעד: נכון אחדות שקרית אחדות אמיתית, נכון ולכן אמרתי שמההיבט הידוע אז הכל שווה זה לא יותר הגיוני להיות מיני לא יותר הגיוני להיות א מיני לא מחויב זה ולא מחויב זה אבל יש זווית להגיד אתה יודע מה הזווית שאומרים ששום ... שהוא חי אפילו למטרת הישרדות אבל נשכח את זה לרגע אחד, כביכול אכילה זה פעולה שההנאה שלה היא יותר הגיונית אתה רעב תאכל שבע ברור מה קיבלת פה אבל מין מה קיבלת פה הדבר היחיד שבן אדם מקבל ממין ... נותן לו הכי הרבה חופש כי זה מה שעשו לו התניה מין אסור, אסור זה וזה אסור ואסור, מה ההיגיון אומר שאם הוא ירצה לעשות משהו שאסור? הוא ירצה מין לדוגמה. עכשיו בכל מקרה הדבר הזה הוא נלקח לכמה ... לא להימשך מינית אין אפשרות, למה? כי המשיכה המינית השורש שלה היא מזה שיש לך חיסרון. עכשיו יש בזה היגיון ומה האמת באמת? שכל הרצונות אתה לא יכול להשתחרר מהם בלי להשתחרר מה - יש ואין הבדל ואתה גם ... שמים אותה בסיר על האש כאילו הפכו אותה לעל האש. ש: עולה. אליעד: עולה, ואז הוא אומר האם יש היגיון שבן אדם ימשך מינית לסיר על האש בשר על האש מינית? אין היגיון אז הוא אומר אז מה זה שונה הרי מה הבן אדם מולך זה חתיכות בשר מה אתה נמשך אליו. ... הם חושבים שזה מגעיל, אומרים לו אבל פעם אתה אמרת שזה מגעיל איך עכשיו זה הכי מושך אותך? מה ההיגיון בזה? כי מה שהיה נראה לו, עכשיו מה יהיה הפוך על הפוך? תשאל אותו למה זה מגעיל אותך? הוא ... בחיים, אוקי ומי שלא רע לו בחיים הוא לא רוצה כלום והוא גם לא רוצה מין בסדר שזה יהיה הגיוני אבל בן אדם רע לו בחיים ואחת המשמעויות של מין זה סוג של אהבה נפולה, מה זה אומר אהבה ... גם לא אכפת לי שהמציאות אכזרית כלפי נניח. אוקי בא נניח נגיד שבן אדם נגיד נגעל מלאכול גוקים בסדר הגיוני יכול להיות מישהו? ש: אני נגעל מלאכול גוקים כרגע. אליעד: בסדר בא נניח שיום אחד היית מתחיל לאהוב גוקים ... שזה מאוד רע. ש: דווקא בגלל זה. אליעד: נכון זה מביא הנאה כל כך גדולה בגלל שזה מאוד לא הגיוני לעשות את זה ואז המין הוא כביכול יציאה מהמחויב שאומר זה חייב להיות הגיוני לא לא חייב להיות הגיוני. מה אתה רוצה להגיד? ש: אני רוצה להגיד בעצם שהתאוות הנעימות ביותר לאדם זה בעצם הדברים שהם נחשבים גם ...

... אם היא נכונה או לא. במסלול הקצר והמהיר, שיתואר כאן בפרוטרוט, מעוררים יצירתיות על ידי התהליך של חשיבה לא הגיונית באופן מכוון. מדוע חשיבה לא הגיונית מפתחת יצירתיות? לפי אליעד כהן, מהות היצירתיות היא ביכולת לזהות את הפער בין ההנחות שאנו תופסים כמחויבות ומובנות מאליהן, ... מכיר, ולכן קשה לו למצוא רעיון חדש באמת. דרך יעילה לשבור את הגבולות הללו היא לחשוב באופן מוקצן ולא הגיוני, אפילו דמיוני לחלוטין, כשלב מקדים. איך מתרגלים חשיבה יצירתית בעזרת רעיונות בלתי הגיוניים? השיטה המעשית שאליעד כהן מציע היא כדלקמן: תחילה, לקחת את הבעיה ולהתייחס אליה כאילו אין בה מגבלות של היגיון, פיזיקה או מציאות. לאלץ את עצמך או את האדם שאתה רוצה לעודד ליצירתיות להעלות לפחות 10 עד 20 רעיונות מוזרים, דמיוניים ובלתי אפשריים. לאחר שמציפים את המוח ברעיונות יוצאי דופן ובלתי סבירים, מחזירים את החשיבה לרמה ההגיונית, ובוחנים אילו מהאפשרויות הלא הגיוניות הללו ניתן לעגל ולממש באופן מעשי. למשל, אם אדם נתקל בבעיה כמו להכניס מקרר דרך דלת צרה, והוא מתקשה ... ניתן לעורר את חשיבתו היצירתית על ידי שאלות כמו: מה היית עושה אם לא היית מוגבל בחוקי הפיזיקה או ההיגיון? האדם עשוי להציע פתרונות כמו פירוק המקרר לגורמים, הזזת המשקופים, יצירת קסמים שיכניסו אותו, או אפילו שימוש בכוחות על טבעיים. לאחר מכן, כשהוא חוזר להיגיון, הוא עשוי לגלות שפתרונות מסוימים כמו פירוק המשקוף או שינוי זווית הכניסה הם אפשריים ומעשיים. איך מעודדים יצירתיות אצל ... אצל מישהו אחר בלי תהליך ארוך של ניתוח הנחות יסוד, אליעד מציע להנחות את האדם לחשוב תחילה באופן לא הגיוני וללא מגבלות. לאחר שלב זה, אותו אדם פתוח יותר לראות אפשרויות שלא חשב עליהן קודם לכן, ויכול לחזור עם ... אליעד נותן דוגמאות לתהליך זה באופן מפורט: כאשר ילד מתקשה לענות על שאלה, אפשר לעודד אותו להמציא תשובות לא הגיוניות לחלוטין, דבר שמוריד ממנו את הלחץ להיות מדויק, וכך לפתע מתגלות אפשרויות חדשות לתשובות הגיוניות. גם כאשר רוצים לעודד מבוגר או עמית לעבודה להיות יצירתי, ניתן להשתמש בטכניקה דומה, ולבקש ממנו להציע פתרונות הזויים ככל האפשר, ואז לחזור ולסנן את הרעיונות כדי למצוא משהו הגיוני. איך סרטים מצוירים יכולים לעזור לפיתוח חשיבה יצירתית? אליעד כהן מדגים את החשיבות של צפייה בסרטים מצוירים כדרך לפתח יצירתיות. סרטים מצוירים, בניגוד למציאות, לא מוגבלים באופן מלא להיגיון או לחוקי המציאות, ולכן הם מעודדים את הצופה להטיל ספק בתפיסות הרגילות שלו. הוא מציע לשאול בזמן הצפייה שאלות ... לפתרון בעיות יצירתי: אליעד מדגים שוב, שכאשר אדם ניצב בפני אתגר של שכנוע מישהו אחר, והוא נתקע בלי רעיונות הגיוניים, כדאי לו להעלות תחילה עשרות רעיונות מופרכים לחלוטין, ואז לחזור ולברור את מה שניתן לקחת למציאות. כך האדם משחרר ... יצירתי לסיכום, אליעד כהן מדגיש שהדרך המהירה ביותר לפתח יצירתיות ולהגיע לפתרונות מקוריים היא לחשוב תחילה בלי מגבלות ובלי היגיון, לתת לדמיון להתפרע, ואז לחזור להיגיון ולברור את הפתרונות היצירתיים שמתאימים למציאות. השיטה הזאת לא רק יעילה אלא גם פשוטה להפעלה ומועילה לכל אדם שמבקש ... הקירות, להכניס אותו מהגג, להשתמש בכוח על - טבעי או קסם, וכך הלאה. לאחר שרשימת הרעיונות המשוגעים הושלמה, חוזרים להיגיון ושואלים: האם חלק מהרעיונות האלו יכולים לעבוד באופן ריאלי? אולי נבין שלפרק את הדלת זה רעיון ישים, או לשנות ... לעורר את היצירתיות של מישהו אחר ללא תהליך ארוך של ניתוח הנחות יסוד, ניתן לגרום לו לחשוב בצורה לא הגיונית באופן מודע: מבקשים ממנו לחשוב כאילו אין חוקים פיזיקליים או מגבלות היגיון. מבקשים ממנו לתת לפחות 10-20 תשובות לא הגיוניות לבעיה מסוימת. אחרי ששטף את מוחו ברעיונות מוזרים, מחזירים אותו להיגיון ושואלים אם חלק מהדברים שחשב עליהם יכולים להפוך לרעיונות ישימים. למה זה עובד? המהות של יצירתיות היא בפער שבין ... אני לא יודע מה לענות על שאלה מסוימת, אפשר לעזור לו על ידי כך שמבקשים ממנו לתת תשובות לא הגיוניות לחלוטין. הוא יכול להמציא תשובות חסרות היגיון, ואז כשהוא נכנס לזרם החשיבה הזה, מחזירים אותו להיגיון ומחפשים יחד רעיונות שאפשר לקחת משם למציאות. לראות סרטים מצוירים כתרגול ליצירתיות סרטים מצוירים הם כלי טוב לפיתוח יצירתיות ... או לא? תרגול כזה משחרר את החשיבה מהתבניות הקבועות ומאפשר לראות דברים באופן חדש. שיטה מעשית: הכניסו רעיונות לא הגיוניים - ואז חפשו מהם את הישימים מול בעיה, קודם כל רושמים את כל האפשרויות הלא ריאליות. לאחר מכן בוחנים אילו מהן ניתן לעגל לכיוון ההיגיון ולבצע בפועל. כך ניתן לעורר את המוח לחשוב מחוץ לקופסה ולמצוא פתרונות שלא היו נראים קודם. לסיכום אם רוצים להיות יצירתיים במהירות אפשר לעשות זאת על ידי כך שממציאים פתרונות לא הגיוניים, ואז מחפשים בתוכם את ההיגיון. אם רוצים לחשוב בצורה שיטתית בודקים את הנחות היסוד ושואלים אילו מהן אינן בהכרח נכונות. כך או כך, יצירתיות ... תהליך. אוקי אז הרעיון אומר שאם בן אדם רוצה להיות יצירתי מה שהוא צריך לעשות זה לחשוב בצורה לא הגיונית, זאת אומרת להגיד לעצמו נניח שלא הייתי מוגבל לחוקי הפיזיקה נניח שלא הייתי מוגבל להיגיון, נניח שלא הייתי מוגבל לחושים איזה תשובות יכולתי לתת? ולתת תשובות להמציא תשובות מאה תשובות. כשבן אדם בוא ניתן ... במהירות בלי לעשות איתו איזה תהליך ארוך, אז מה שאפשר לעשות זה להגיד לו אוקי בא תחשוב לרגע אחד שההיגיון לא עובד איך אתה יכול להכניס את המקרר מהדלת הוא יגיד אוקי בכוח הוא יגיד אוקי הייתי מפרק את ... עכשיו כשבן אדם חושב בצורה הזאת הוא מביא מאה רעיונות מוזרים ביזאריים ואז אומרים לו אוקי עכשיו בא נחזור להיגיון עכשיו בא תחשוב מחדש פתאום הוא יעלה על רעיונות יש יותר סיכוי שהוא יעלה על רעיון חדש יצירתי, למה כי היצירתיות זה בעצם הפער שיש בין הלא הגיוני בכלל לבין מה שאתה חושב שחייב להיות. אתה כרגע חושב אין אפשרות להכניס את המקרר דרך הדלת אבל אז ... תביא 3 4 10 20 ואז הוא מתחיל להביא כל מיני רעיונות שהם מוזרים ועכשיו בא ננסה לעשות בדיקה בהיגיון אולי חלקים מהרעיונות המוזרים שהבאת אולי חלקים מהם נכונים ואז היצירתיות ככה מתעוררת. הרעיון אומר שאם אתה בעצם תחשוב בלי היגיון בכלל ותביא מלא רעיונות לא הגיוניים זה יעורר את היצירתיות כי המהות של היצירתיות זה לקחת את מה שנראה לך כמחויב כרגע ולהטיל בו ספק ... או אחת הדרכים להגיע לזה היא על ידי זה שלוקחים את השאלה מביאים לה מלא תשובות ביזאריות ומוזרות ולא הגיוניות ואז המוח כאילו יוצא לרגע אחד מהמחויבים שלו ואז כשהוא יוצא מהמחויבים ומהנחות היסוד אומרים לו טוב עכשיו בא ... אוקי אותו דבר לדוגמה גם יש יתרון בלראות סרטים מצוירים בטלוויזיה לפעמים, למה כי בסרטים המצוירים הם לא מוגבלים להיגיון למרות שאם הסרטים המצוירים לא היו מוגבלים בכלל אז לא היה להם משמעות אבל הם בהיבטים מסוימים פחות מוגבלים בהיגיון ולכן כשבן אדם רואה סרטים מצוירים זה גם מעודד לו את הפיתוח של היצירתיות כי דברים שנראים לו כברורים ... סיטואציה הוא פתאום אומר רגע אולי זה בכל זאת יכול לעבוד אולי מפה אולי משם כל מיני דברים לא הגיוניים מתחילים להיראות כהגיוניים. ולכן פרקטית כשבן אדם רוצה להיות יצירתי הוא יכול להגיד אוקי או רוצים לגרום למישהו אחר ...

... כאשר הוא מפחית מערכו של הצד השני, הדבר עשוי לגרום לאחר לרצות אותו יותר. נשאלת השאלה אם אכן יש היגיון בשיטה זו ואיך ליישם אותה נכון כדי שלא ליצור תוצאה הפוכה של דחייה. האם יש הבדל בין להשפיל מישהו ... תשפיל אותו או תוריד אותו תראה לו שאתה לא רוצה אותו ואז הוא ירצה אותך השאלה היא האם זה הגיוני. ש: זה לא אותו דבר. אליעד: מה? ש: להשפיל מישהו ולהראות שאתה לא רוצה אותו זה לא אותו דבר. ... תהיה קל להשגה. ש: כן. אליעד: זאת אומרת שאם אתה תהיה קשה להשגה ירצו אותך יותר יש בזה איזה היגיון? ש: יש בזה הרבה היגיון. אליעד: יפה עכשיו השאלה היא זה איך נכון לממש את זה ואיך לא נכון לממש את זה את הרעיון ... לא רוצה אז הוא ירצה, אם תשדר לה שאתה לא רוצה היא תרצה יש גישה כזאת שיש בזה איזה היגיון כי בן אדם נגיד רוצה את מה שאין לו ואם אומרים לו שלא רוצים אותו אז זה פתאום הופך ... רוצה אותי כי אני פחות מדי ערך, אם הוא ירצה אותי יהיה לי יותר ערך אז מהצדדים האלה יש היגיון בלשדר לו לא רוצים אותך. אבל לשים לב שלא הופכים את זה למצב של לרדת על מישהו למרות שגם ...

... בצורה הנכונה, שזה נושא בפני עצמו, אז לאט לאט המוח מתרגל ויודע איך לקחת טענה, ולראות שגם ההפך שלה הגיוני באותה המידה ממש. ולעניין של טיפול בהתנגדויות, הרעיון הוא, שעל איש המכירות לקחת ולהכין לעצמו מראש, רשימה של התנגדויות ... המוצר, כי הוא יקר לי. על איש המכירות לשאול את עצמו בחשיבה יצירתית, האם ואיך אני כאיש מכירות, מוצא היגיון בטענה הנגדית שאומרת, שעל הלקוח לקנות את המוצר, דווקא בגלל שהמוצר יקר לו. מה הטוב שיכול לצאת ללקוח, דווקא ... נניח שהלקוח אומר, אני לא רוצה לקנות כי אני רוצה להתייעץ עם אישתי. אז על איש המכירות לחשוב, איזה היגיון יש בטענה הנגדית שאומרת, שדווקא בגלל שלא התייעצת עם אשתך, דווקא בגלל זה תקנה את המוצר. ושהמצב האידיאלי, הוא ... אומר, אני לא רוצה לקנות את המוצר, כי אין לי צורך בו. על איש המכירות לחשוב, למה דווקא יש היגיון בכך שיקנה את המוצר, דווקא בגלל שאין לו במוצר הזה צורך? מה התועלת שיכולה לצאת ללקוח, מלקנות מוצר שאין לו בו צורך? וכולי. עכשיו, אולי זה נראה מאוד מוזר, מאוד לא הגיוני ומאוד בלתי אפשרי במבט ראשון. לא הגיוני שאפשרי למצוא היגיון, בדבר שנראה הכי לא הגיוני. יחד עם זאת, אם מתרגלים את זה מספיק פעמים במספיק נושאים שונים, ואם לומדים שזה לימוד בפני עצמו, איך להפוך רעיונות, איך לראות את ההפך, אז ממילא המוח מתחיל לראות את ההיגיון, גם במה שנראה לא הגיוני. ואז ממילא, מה שקורה אחכ, זה שכאשר הלקוח אומר אני לא רוצה לקנות את המוצר, בגלל סיבה X. אז ... אבל כאשר לאיש המכירות יש בראש שלו את המחשבה שאומרת, שדווקא בגלל סיבת ההתנגדות של הלקוח, דווקא בגללה יש היגיון שהלקוח יסגור עסקה. ממילא יותר קל לאיש המכירות לסגור עסקה. וכן, אני חוזר ומבהיר, שזה תהליך של למידה, שבו ...