... שוללים לחלוטין את דברי האדם השני ומבהירים לו כי טענתו אינה נכונה בשום אופן. הגישה השנייה: אני מבין את ההיגיון שלך, אבל זה לא נכון - כאן אנחנו מודים שיש היגיון בטענתו של האדם, אך מסיקים שהמסקנה שלו שגויה. הגישה השלישית: אתה צודק, אבל זה לא רלוונטי במקרה הזה - ... מישהו טוען עכשיו יום בעוד שהשעה היא לילה, נענה לו באופן ישיר: לא נכון, אתה טועה לגמרי. זה לא הגיוני בכלל. בגישה זו, המטרה היא להבהיר לצד השני שהוא טועה באופן חד משמעי ולחסום כל אפשרות להאמין שהוא צודק. כיצד פועלת הגישה השנייה - הבנת ההיגיון אך שלילת התוצאה? בגישה השנייה, אנחנו מראים לצד השני שהבנו את ההיגיון מאחורי הטענה שלו, אך מבקשים להדגיש שהמסקנה שלו עדיין לא נכונה. למשל, אם אדם טוען עכשיו יום, ניתן להגיב: ... מבין שאתה חושב ששדדו אותך כי לא מצאת את הארנק, אך הארנק נמצא בכיס השני שלך - כאן מודים שההיגיון מאחורי הטענה ברור, אך מסבירים מדוע היא שגויה. גישה שלישית: נכון, אולי שדדו אותך במקומות אחרים, אך במקרה הזה ... לבחור את הגישה המתאימה? במידה ורוצים להראות לצד השני שהוא טועה באופן מוחלט, נבחר בגישה הראשונה ונדגיש את חוסר ההיגיון בטענותיו. אם המטרה היא לשמור על הרמוניה ולהגיע להסכמה, נבחר בגישה השנייה או השלישית, בהתאם למקרה. טכניקות שכנוע נוספות ... אחוז - כאן פשוט אומרים לו שכל מה שהוא אומר אינו נכון בשום אופן. הגישה השנייה: אני מבין את ההיגיון שלך, אבל זה לא נכון - כאן מכירים בכך שיש סיבה לטענה של האדם, אך בכל זאת מסיקים שהמסקנה ... שאלה: מה בדיוק קורה בגישה הקיצונית שבה אומרים לאדם אתה טועה בלי להשאיר לו שום מרחב לחשוב שאולי יש היגיון בדבריו? תשובה: בגישה הראשונה מתמקדים בהפרכת העמדה הנגדית בצורה חזקה וחותכת. לדוגמה, אם מישהו אומר עכשיו יום למרות שהשעה היא חצות לילה, עונים לו באופן ישיר: לא נכון, אתה טועה לגמרי. זה לא הגיוני בכלל. אין שום מקרה שבו אתה יכול להיות צודק. במקרים מסוימים, אנשים בוחרים בדרך זו כאשר הם רוצים להבהיר ... מחשבה ההפוכה. הקצנה של גישה זו יכולה ללכת רחוק עד כדי אמירות כמו: מה שאמרת הוא כל כך לא הגיוני, שקשה בכלל להבין איך עלה לך בראש הרעיון הזה. זה לא נכון לא עכשיו, לא בעבר, ולא בעתיד. כיצד פועלת הגישה השנייה - הבנת ההיגיון אך שלילת התוצאה? שאלה: מה ההבדל בין הגישה הזו לגישה הראשונה ואיך מיישמים אותה בדוגמה יום - לילה? תשובה: בגישה השנייה משתדלים להראות לצד השני שאנו מבינים את ההיגיון מאחורי הטענה שלו, או מבינים מדוע הוא עלול לחשוב כך. אבל, חשוב לנו להדגיש שהמסקנה שלו עדיין לא נכונה. ... טועה, אך שומרים על סוג של אמפתיה או התייחסות חיובית לדרך החשיבה שלו. אפשר אפילו להגיד: אני מבין את ההיגיון שבדבריך, אבל עדיין זו טעות. כך האדם השני מרגיש שמכבדים אותו ואת טענותיו, אך לא מסכימים עמו במסקנה הסופית. ... הצדדים, נשתמש בגישה של אתה צודק, אבל רק במקרה אחר (הגישה השלישית), או בגישה השנייה שבה אנו מבינים את ההיגיון שלו אך מסבירים מדוע הוא טועה. בשני המקרים הללו, האדם השני לא יצא עם תחושה חזקה שהוא הובס או ... השני טועה באופן מפורש - למשל, אם חשוב לנו לערער אותו או להוכיח לצופים אחרים שהוא משמיע דבר חסר היגיון - נבחר בגישה הראשונה הקיצונית. נגיד לו מפורשות: מה שאמרת זה לא נכון בשום צורה, אין בכך היגיון ולא ייתכן שזה נכון בשום מצב. במידה ואנו רוצים להשאיר בו מקום להבין שהיתה לו סיבה לחשוב כמו שחשב, ... שנייה: אני מבין שאתה חושב ששדדו אותך כי לא מצאת את הארנק, אך למעשה הארנק נמצא בכיס השני שלך. ההיגיון שלך מובן, אבל בפועל אתה טועה. גישה שלישית: נכון, אולי שדדו אותך במקומות אחרים או שזה קורה לאנשים שונים, ... זה לא מה שקרה. נוסף על כך, כאשר רוצים להראות למישהו שהוא טועה לחלוטין ואין שום קצה חוט של היגיון בדבריו, גם ההצגה של ההיגיון שעומד מאחורי טענתו נחשבת לא רצויה. במקרה כזה, מדגישים רק את חוסר ההיגיון: זה אפילו לא נושא לדיון, בלתי אפשרי לחלוטין להבין את מה שאמרת כי אין בזה שום היגיון בשום צורה. אבל, כפי שהוסבר, עצם העובדה שהבנת את מה שהוא אמר מעידה שבכל זאת יש מידה מסוימת של היגיון או לפחות אפשרות לתפוס את המחשבה שלו. זו כבר שאלה פילוסופית אחרת, כיצד בכלל מבינים טעות מוחלטת, אם אכן ... נכון אבל אם מקצינים את זה יותר אז תראה אני מבין שאתה חושב ככה כי ככה וככה ובאמת יש היגיון להגיד כי ככה וככה כמו שאתה חושב אבל זה לא נכון כי... טענות אחרות. אוקי אז בקיצור יש איך ... יצא עם חוויה שאמרו לו שהוא טועה, האם הוא יצא עם חוויה שאמרו לו תראה אנחנו מבינים למה יש היגיון במה שאתה אומר אבל אף על פי כן זה לא נכון ולכן אתה טועה או אתה לא טועה בכלל ... האחד זה להגיד לבן אדם אתה טועה מכל וכל כל מה שאתה אומר זאת שטות מוחלטת, אין בזה שום היגיון וזה לא נכון בשום מקרה, 1. זה כל מה שאמרת זה לא נכון. באמצע בווריאציה השנייה אנחנו אומרים לו ... אומר זה נכון אבל זה לא רלוונטי כאן הדרך השנייה היא להגיד לו מה שאתה אומר אני מבין את ההיגיון של זה אבל אתה טועה והדרך השלישית אומרת לו אדוני אתה טועה זה לא נכון אין בזה שום היגיון, זה אף פעם לא היה נכון זה אף לא יהיה נכון בשום מקרה כלשהו. וצריך לשים לב שאם רוצים ... הוא לא צודק. עכשיו לא רק שזה אסור האפשרות השלישית גם האפשרות האמצעית שאומרת תגיד לו אני מבין את ההיגיון שלך אבל אתה טועה גם זה אסור כי אין היגיון במה שהוא אומר אנחנו רוצים להכפיש אותו להגיד מה שאתה אומר אתה טועה טעות מוחלטת ולכן אנחנו נלך לאופציה השלישית. אז האופציה השלישית אומרת אדוני כל מה שאתה אמרת זה לא נכון אין בזה שום היגיון, זה כל כך לא הגיוני שבקושי אני מבין בכלל את מה שאמרת זה פלא איך בכלל הצלחתי להבין את חוסר ההיגיון שלך, אפילו כדי להגיד שהוא לא נכון הייתי צריך להתאמץ להבין מה אמרת, אין בזה שום היגיון זה אף פעם לא היה הגיוני זה אף פעם לא היה נכון, זה לא יכול להיות נכון זה לא נכון בשום הקשר זה רק מחוץ ... יפה, אבל אם זאת טעות מוחלטת איך הבנת את מה שאמרתי, מה אתה טיפש? לא, זאת אומרת יש בתוכך היגיון שגורם לך לחשוב שמה שאמרתי זה נכון אחרת לא יכולת להבין את זה. גם פה יש היבט מסוים אפילו ... היא מוחלטת, אם יש אפשרות להבין מה הבן אדם השני אמר כדי להגיד לו שהוא טועה יש בזה איזה היגיון כי אם הבנת אותו זה אומר שזה לא מאה אחוז לא הגיוני כי דבר שהוא מאה אחוז לא הגיוני אפילו אין אפשרות להתייחס לזה, אוקי זה אבל נושא אחר היבט אחר. אז בכל מקרה אם רוצים לשלול את ... אז אנחנו אומרים לו תקשיב אנחנו מבינים שמה שאתה אומר זה אולי נכון כי ככה וככה, אנחנו מבינים את ההיגיון בזה שתחשוב שאולי זה נכון אבל זה לא נכון כי ככה וככה וזה לא נכון בשום מקרה בשום אירוע ...

... כמו משקפיים שמסתירים את העיניים כדי למנוע את ההתניה או הגירוי. מדוע היפנוט עצמי עובד ואיך לשלב דמיון לא הגיוני כדי לשנות אמונות? אליעד כהן מסביר כי המוח האנושי חושב בשני אופנים עיקריים: באמצעות היגיון ובאמצעות אמונה או הרגלים אוטומטיים. כדי לשנות הרגל ולהפוך אותו לאוטומטי, צריך לעקוף את החשיבה ההגיונית. כאשר פעולה הופכת לאמונה או התניה, היא יכולה להתבצע ללא צורך לחשוב או להחליט בכל פעם מחדש. לדוגמה, אדם ... צריך להפוך את המשפט אני לא מעשן לאמונה מוחלטת ואוטומטית. זאת הוא עושה באמצעות דמיון מודרך של מצבים לא הגיוניים או מופרכים, למשל: דמיין שחוצנים נוחתים בכדור הארץ ומציעים סיגריות לכולם, ואתה עדיין מסרב. דמיין חתול שמדבר ומציע לך ... רואה שטר של מאה שקלים מגולגל בצורת סיגריה ולא מרים אותו כי אתה לא נוגע בסיגריות. מטרת הדוגמאות הלא הגיוניות הללו היא להכניס למוח את המשפט אני לא מעשן ללא קשר להיגיון, כדי לייצר התניה חזקה ויציבה שמנטרלת את ההתלבטות ההגיונית והופכת את ההימנעות לאוטומטית. כיצד להפוך התנהגות לרוטינה אוטומטית באמצעות דמיון? באותו אופן, אם אדם רוצה ליצור הרגל חיובי של התעוררות מוקדמת, לדוגמה לקום בשעה שש בבוקר, עליו לדמיין מצבים חסרי היגיון בהם הוא מתעורר בשעה שש ללא שום סיבה מוצדקת. לדוגמה: דמיין שאתה מתעורר בשש בבוקר גם אם אתה יודע ... אם אתה כבר קבור, אתה עדיין קם בשש בבוקר. הרעיון הוא שברגע שהמשפט אני קם בשש מוטמע בדמיונות לא הגיוניים, המוח יקלוט את ההתניה הזאת כאמונה שאינה דורשת הסברים הגיוניים. באופן כזה ההרגל החדש יתקבע בצורה יציבה ואוטומטית, ללא תלות בנסיבות הרגעיות או במוטיבציה זמנית. מדוע נדרש שימוש בדוגמאות קיצוניות ובלתי הגיוניות? אליעד כהן מדגיש שדוגמאות לא הגיוניות אלו חיוניות כדי לשבור את ההרגל של המוח להתנות פעולות בהסברים רציונליים. כשפעולה מתבצעת מתוך אמונה פנימית עמוקה ולא מתוך הסבר הגיוני, היא הופכת לאוטומטית יותר ולכן גם יציבה יותר לאורך זמן. יצירת מצבים קיצוניים ודמיוניים מאפשרת השתלה עמוקה יותר של ... לא רוצים - הימנעות מפעולות קטנות שיכולות להוביל לפעולה הגדולה. יצירת התניה אוטומטית על ידי שימוש בדמיון ובתרחישים בלתי הגיוניים לחלוטין. החזרתיות והדמיון המכוון הם המפתח לשינוי עמוק ואמיתי של הרגלים, אמונות והתנהגויות בצורה שאינה תלויה בשיקולים הגיוניים רגעיים. שיטות נוספות להתמודדות עם פחדים דמיון מודרך לתכנות המוח כלים להיגמל מהרגלים לא רצויים הקשר בין היגיון לאמונה בחיי היומיום כיצד להתמודד עם פיתויים בהצלחה מהו הרעיון המרכזי של היפנוט עצמי וכיצד הוא קשור לפחד? היפנוט ... מסרים דרך מעשים קטנים עד שמתקבעת אצלו אמונה או נטייה לפעול באופן מסוים, כמעט אוטומטי. מה ההבדל בין חשיבה בהיגיון לחשיבה באמונה וכיצד זה משפיע על שינוי הרגל? המוח האנושי פועל בשני אופנים: בחלק מהזמן הוא חושב בצורה הגיונית, ובחלק מהזמן הוא פועל באמונה או הרגל אוטומטי. אם רוצים להפוך פעולה מסוימת לאוטומטית, או להפוך אותה לחלק מתפיסת המציאות (אמונה), יש צורך לעקוף את ההיגיון. דוגמה לכך היא אדם שרוצה להפסיק לעשן. פעמים רבות העישון נתמך על ידי היגיון רגעי (עכשיו אני לחוץ אז אעשן), אך כדי לגרום לעצמך לא לעשן בצורה אוטומטית, צריך לשתול במוח אמונה של אני לא מעשן בלי לערב עודף היגיון. איך משתמשים בדמיון מודרך ובסיטואציות לא הגיוניות כדי לשנות אמונה? כדי להפוך משפט כמו אני לא מעשן או אני קם בשש בבוקר למשהו אוטומטי, כדאי לדמיין סיטואציות חסרות היגיון ולחזור בהן שוב ושוב על אותו משפט. הרעיון הוא ליצור התניה של אני עושה או לא עושה את הדבר הזה בלי סיבה הגיונית, וכך לעקוף את הדפוס ההגיוני שבגללו לפעמים נכשלים. דוגמאות שהובאו: דמיון של חוצנים הנוחתים ומציעים סיגריות, ועם זאת האדם לא מעשן. דמיון של חתול ... אם מדובר במקרים הזויים לחלוטין. כל הדוגמאות הללו מראות כיצד חוזרים ומדמיינים פעולה או הימנעות באופן קבוע, ללא שימוש בהיגיון, במטרה שהמוח יספוג את זה כפקודה מוחלטת. מה עומד מאחורי השיטה? הרעיון הוא שחזרתיות על משפט או הרגל באופן שאינו מבוסס סיבה ושכל, גורמת לזה לחדור לרובד עמוק יותר בנפש ולהפוך להתניה. במקום להתווכח בהיגיון (למה אני מעשן או לא מעשן?), מנטרלים את שאלות ההיגיון ושותלים במוח אמונה: אני לא מעשן, נקודה. כך גם על דברים אחרים שרוצים להפוך לאמונה פנימית. האם יכולה להיות ... ומסתגל לאמונה הנדרשת. שיטות נוספות להתמודדות עם פחדים דמיון מודרך לתכנות המוח כלים להיגמל מהרגלים לא רצויים הקשר בין היגיון לאמונה בחיי היומיום כיצד להתמודד עם פיתויים בהצלחה עכשיו נדבר על היפנוט עצמי יש חוק שאומר שאסור לטפל בהיפנוט ... עכשיו יש עוד דבר עכשיו אם לדוגמה המוח יש לו שתי צורות איך הוא חושב צורה אחת הוא חושב בהיגיון צורה שנייה הוא חושב באמונה חלק מהדברים שאתה עושה אתה חושב אם זה הגיוני או לא וחלק מהדברים שאתה ... אתה אומר אני רוצה להפסיק לעשן מה שאתה צריך לעשות, עכשיו שימו לב למה אתה מעשן כי אתה חושב בהיגיון ואתה אומר הגיוני לי לעשן עכשיו את היד אתה לא מכניס לאש נכון יד לאש לא נכנס לא בודק ... קשור אלי אני לא מעשן נקודה אין פה הגיוני בכלל כשאתה חושב רק בצורה הגיונית אתה עדיין כל הזמן בהיגיון הגיוני כי אם ככה אז אני לא אעשן אם ככה אני לא אעשן חלש, תביא מאה מקרים לא הגיוניים ... מעשן אני לא נוגע בסיגריה ותדחוף אותו למשפטים לא הגיוניים כדי להגיד למוח שלך אני לא נוגע בסיגריה בלי היגיון בלי שכל אין בזה היגיון ככה אני לא נוגע בסיגריה. אותו דבר כמובן הפוך נגיד שאתה רוצה לזכור כל בוקר לקום בשעה שש דמיין ... קם בשש ואם אני כבר קבור מחר מתי אני קם בשש לא משנה מה דמיין שאתה קם בשש בלי היגיון, אם יש היגיון זה לא יעבוד לך תדמיין בלי היגיון תיקח את הפקודה שאתה רוצה לשתול לעצמך במוח ותדמיין אותה בלי היגיון. ש: איזה שכל יש מאחורי זה כאילו איך הגעת לזה? אליעד: זה הגיוני לך מה שאמרתי אתה צריך לקחת את המשפט הזה ולהפוך אותו משכל לאמונה אמונה פירושו בלי היגיון אז תיקח דברים לא הגיוניים ותוסיף להם את המשפט הזה ותחזור על זה בתוך משפטים. ש: כאילו בדרך כלל ... אמר בוא נדמיין, עכשיו מה הבעיה מה זה לזכור לזכור פירושו בלי סיבה שמונה כפול שמונה אתה זוכר אין היגיון ככה זה אתה זוכר שככה זאת התשובה זה לא אין בזה היגיון אתה לא סופר אתה אומר זה מה שאני זוכר איך אתה זוכר כי חזרת על זה בצורה לא הגיונית, ...

... השכל האנושי, לחשוב מחוץ לשכל, לחיות בלי שכל, לחיות את ההפכים, להרגיש דבר והיפוכו, מה קורה בסוף המשחק? חוסר היגיון, להטיל ספק בכל דבר, ההפך של כל דבר מה המשמעות של אין שכל וכיצד מגיעים אליו? אין שכל פירושו ... לו שכל בו זמנית, זוהי אינדיקציה לכך שהוא נמצא במצב של אין שכל. אליעד מתאר שהמצב הזה הוא מעבר להיגיון, ולכן לא ניתן אפילו לשאול שאלות רגילות כמו איך זה ייתכן? או מה המשמעות של המצב הזה?. אלו שאלות ... כבר לא עסוק בלנסות להבין או לחפש הגדרות חדשות, כי הוא רואה שהכל אפשרי, והמציאות אינה מוגבלת על ידי ההיגיון הרגיל. לדוגמה, במצב זה יכול להיות שהאדם מרגיש בו זמנית שהוא קיים ולא קיים, שהוא רוצה ולא רוצה, שהוא ... מהאפשרויות אינה מוחלטת, אלא כולן קיימות יחדיו, בו זמנית, בצורה שווה. אליעד מסביר שאין זה מצב שניתן להבין בצורה הגיונית רגילה, כי השכל הרגיל דורש הפרדה והבחנה בין מצבים שונים. במצב של אין שכל, ההבחנות האלו נעלמות לגמרי. מה ... אליעד, הוא שהאדם מנסה להבין את המצב הזה באמצעות הכלי הלא מתאים - השכל האנושי. השכל תמיד מנסה למצוא היגיון וסדר, ואילו מצב של אין שכל הוא ההפך מכך - מצב של חוסר סדר וחוסר היגיון מוחלט. לכן, ככל שאדם ינסה יותר להבין את זה בשכל, כך הוא יתרחק מהבנה אמיתית. אליעד מדגיש שבמצב הזה אין טעם לשאול שאלות מהסוג איך זה ייתכן? או האם זה באמת קיים?, מכיוון שהשאלות האלה נובעות מהיגיון ומסדר, בעוד שהמצב של אין שכל נמצא מעבר להיגיון ולסדר. שאלות הגיוניות אלו מאבדות כל משמעות. איך בפועל מגיעים למצב של אין שכל? הדרך להגיע בפועל למצב הזה היא על ידי ... שהוא רואה שכל הגדרה קיימת יחד עם ההפך שלה. הוא כבר לא מנסה לפתור את המציאות או למצוא בה היגיון, כי הוא רואה שהמציאות מכילה בתוכה את כל ההפכים ואת כל האפשרויות בו זמנית. אליעד מדגיש שמצב זה אינו ... מה קורה בסוף המשחק הרוחני? איך להטיל ספק בכל דבר? האם אפשר להרגיש דבר והיפוכו? מה המשמעות של חוסר היגיון?

... אני רק נתתי את הכותרת ורציתי להיכנס פנימה כן יכול להיות שזה משהו אחר. אליעד: אתה לא מבין שזה היגיון של מינון של לפי מה שהבחורה רוצה באותו רגע? ש: לא כי יש פה איזה שכל מסוים לדוגמה אוקי ... ש: אני כבר ניסיתי אני רק בא להבין מה האלמנט פה. אליעד: אפשר למצוא לך בכל דבר מה איזה היגיון יש בו מה אתה רוצה תביא משהו נמצא לך מה ההיגיון כן מה אתה רוצה, מה ההיגיון בלהצחיק בחורה ככה לשחרר מחויבים מחויבים זה לא טוב יש לה רצונות שמגבילים אותה כאילו צחוק משחרר מחויבים היא ... אומר לך. ש: אני לא שואל אבל מה איך לגרום לבחורה להימשך אני לא שואל את זה. אליעד: מה ההיגיון בזה? ש: אני שאלתי על הדוגמה הספציפית הזאת. אליעד: תראה מה ההיגיון אתה תגיד לי ככה היה גבר שנתן למישהי והיא אהבה אותו מה ההיגיון בזה אני אמצא לך את ההיגיון בזה היה גבר שאמר למישהי תני לי סתירה והיא אהבה אותו ורצתה להתחתן איתו בגלל זה מה ההיגיון בזה נמצא לך אבל להגיד לי שזה נוסחה איך הגעת מפה לנוסחה. ש: אני מבין שהיא לא מחויבת אני ... מלא דברים שעובדים אני יודע את זה. אליעד: אתה שמעת מה אני אמרתי אתה הבנת שבעיקרון בכל דבר יש היגיון היה בחור שסגר את החברה שלו בחדר שלושה ימים ואז היא רצתה להתחתן איתו אחר כך מה ההיגיון בזה יש תסמונת סטוקהולם היא החליטה שעושה לה רע היא צריכה להיות איתו. ש: אפשר למצוא היגיון בכל דבר. אליעד: יפה אז מה זה אומר אז זה הנוסחה אז מצאנו נוסחה זאת לא הנוסחה כל מקרה לגופו, אם אתה שואל אותי תקשיב מה ההיגיון בכך שכאשר מישהו ככה וככה הבחורה תתנהג ככה וככה סבבה נמצא לך היגיון אבל אם אתה אומר יש לי נוסחה שצריך לעשות ככה וככה ואם תעשה אותה זה יעבוד זה קשקוש אתה מבין מה ההבדל. ש: כן ולא. אליעד: אם אתה אומר לי מה ההיגיון שמישהו שימלא את המספרים האלה בלוטו יזכה אני אמצא לך ואם תגיד לי יש נוסחה שזה מה שצריך למלא ... זה הגדיל את הסיכוי שתהיה להם מישהי זה נכון למרות שגם זה לא בהכרח נכון אבל יש בזה איזה היגיון. ש: מה ההיגיון? אליעד: כי אם הם היו במצב מסוים הרבה שנים ואף אחת לא רצתה אותן יש היגיון שאם הם שינו משהו כנראה שמישהי תרצה אותם אבל זה לא אומר לאיזה כיוון יכול להיות שזה לכיוון הזה ... למשל נגיד בן אדם שמרגיש טוב עם עצמו באופן יחסי אני חושב שהסיכוי יותר גבוהה. אליעד: נכון יש בזה היגיון מה ההיגיון בזה. ש: מה ההיגיון בזה? אליעד: ההיגיון בזה שבאופן יחסי בן אדם שטוב לו עם עצמו יש יותר סיכוי שזה שנמצא במחיצתו יהיה לו טוב ומאחר ... בסיטואציה אני יודע מה היה במקרה. ש: נכון אז אני מספר לך. אליעד: אוקי יכול להיות. ש: אז יש היגיון מסוים בנוסחה הזאת שמציעים לו. אליעד: אבל זה גם לא בהכרח נכון יכול להיות מישהו שיש לו הרבה ערך ... אתה יודע להרגיש טוב יש יותר סיכוי שמישהו לידך ירגיש טוב גם זה לא מחויב אבל ניתן למצוא בזה היגיון אבל זה. ש: אבל הן גם רוצות אותו בתור ליצן שיבדר אותן הן לא באמת רוצות אותו. אליעד: גם ... השטח. ש: זה גם תלוי איפה נגיד אתה תבוא בהלוויה לפגוש בחורה לא תתחיל לעשות צחוקים כי זה לא הגיוני. אליעד: למה אולי כן צריך לעשות. ש: זה תלוי איפה תבוא לבר ואולי הוא בבר יכול כן לשבור את ... תשב בבית ולא תעשה כלום בטוח שלא תכיר אף אחת לכן בוא תצא לשטח ותעשה משהו. ש: יש בזה היגיון. אליעד: נכון ודרך אגב אם גם כשאתה מת ואתה מתחת למצבה גם אין סיכוי שתכיר מישהי מאלה שחיים אז יש בזה היגיון נכון אז ההיגיון אומר שתצא מהבית תתחיל ואז אתה צריך להאמין במשהו כי אם יגידו לך טוב עכשיו לך תבין בחורה לך ... ברצינות כי אז זה ישמע כהתנשאות אז תגיד את זה בהומור ואז כאילו שידרת לה ערך סבבה יש בזה היגיון. בהנחה שהיא רוצה ערך וערך במינון מסוים היא לא רוצה יותר מדי ערך אז אם אתה תגיד על עצמך ... אתה כאילו גם יצרת לעצמך ערך וגם זה היה בחצי הומור שזה לא ישמע כהתנשאות יותר מדי יש בזה היגיון. ש: ויש בזה יותר היגיון להיות בעצבות ושעמום. אליעד: לא נכון דווקא אם אתה לא תהיה בשעמום היא תגיד אין לך זמן בשבילי אם ...

... משנה או לא משנה? איך להסתכל על החיים? איך נכון לחשוב? מה האמת? איך לא להשתגע? איך לחשוב בלי היגיון? איך להישאר שפוי? איך לא להיאחז? איך לא לדעת כלום? האם הדברים בחיים באמת משנים או לא משנים? אליעד ... בסופו של דבר רק החלטות סובייקטיביות שהוא עצמו קיבל, ושאין בהן אמת מוחלטת או הכרח לוגי. האם אפשר להתעלם מההיגיון ועדיין להישאר שפוי? אליעד כהן טוען שגם ההיגיון, שאנשים בדרך כלל משתמשים בו כדי לקבוע את האמת או להבין את המציאות, אינו באמת מוחלט. אליעד אומר שכדי להישאר שפוי בתוך עולם ללא היגיון ברור, צריך להבין שגם ההיגיון עצמו הוא סוג של החלטה. ההחלטה להסתמך על ההיגיון היא עצמה לא בהכרח הגיונית, ולכן אפשר בהחלט לתפקד בלי היגיון ברור ומוחלט. הוא מדגיש שההיגיון עצמו יכול להיות החלטה סובייקטיבית, ושאפשר להיות במצב של מודעות לכך, ואז להחליט באופן חופשי אם רוצים להישען עליו או לא. אליעד מדגים זאת בכך שההחלטה לא להסתמך על ההיגיון, שהיא לכאורה חסרת היגיון, היא בעצמה החלטה הגיונית, כי ההיגיון אומר שאם אין היגיון, לא כדאי להקשיב להיגיון. לכן האדם נמצא כל הזמן במעגל פרדוקסלי בין ההיגיון לבין חוסר ההיגיון. אליעד מסכם את הדברים ואומר שהמפתח לחופש פנימי ולשלווה פנימית הוא להבין שגם המשנה וגם לא משנה, גם הוודאות וגם אי הוודאות, הם כולם החלטות סובייקטיביות ואינן מוחלטות באמת. איך לדעת מה באמת משנה? האם להסתמך על ההיגיון? איך להתמודד עם חוסר וודאות? האם יש אמת מוחלטת? איך להגיע לאי ידיעה מוחלטת? איך להתמודד עם בלבול בחיים? ...

איך לא להרגיש רע בלי סיבה? איך לא להרגיש רע בלי היגיון? איך לא לעשות דברים בלי סיבה? איך לא לסבול בלי סיבה? איך לא לרצות בלי סיבה? איך לעשות דברים ... איך להפסיק להרגיש רע בלי סיבה ברורה? אליעד כהן מסביר כיצד אדם יכול למנוע מעצמו תחושות שליליות ורצונות חסרי היגיון על ידי הרגל פשוט אך משמעותי: לא לעשות דברים בלי סיבה. אדם לעיתים מרגיש רע מכיוון שיש לו רצון ... מרגיש כך. זאת משום שהמוח התרגל שאין צורך בסיבה ברורה. כתוצאה מכך, האדם יישאר תקוע בתוך הרגשה שלילית ללא היגיון ברור. הדוגמה של אליעד בנושא היא על אדם שמעביר ערוצים בטלוויזיה בלי סיבה, רק כי התחשק לו, או בוחר ... פשוט לא נעשה אותה. התרגול הזה גורם למוח להפסיק לייצר רצונות סתם, וכך באופן טבעי נפסיק להרגיש רע ללא היגיון ברור. לדברי אליעד, אם האדם יתרגל מספיק זמן לעשות רק דברים עם סיבה ברורה, הוא ימצא שבעתיד יהיה לו ... ורגוע יותר. איך לא להרגיש רע בלי סיבה? למה אנשים מרגישים רע ללא סיבה? איך לא לעשות דברים בלי היגיון? איך להפחית סבל נפשי? איך ליצור הרגלים נכונים? מה גורם לתחושת ריקנות?

... להחליש משיכה מינית? איך להחליש תשוקה מינית? איך להחליש את הרצון לסקס? איך לנטרל את הרצון לסקס? האם יש היגיון במשיכה מינית? איך לבטל משיכה מינית? משיכה מינית אידיאלית, סקס והיגיון, התמכרות לסקס, התמכרות למין איך להחליש את המשיכה המינית באמצעות חשיבה הגיונית? הרצאה זו של אליעד כהן עוסקת בשאלות מרכזיות בנושא גמילה ממין והחלשת משיכה מינית, ומציעה דרך ברורה ומפורטת להיחלצות מהתמכרות לסקס באמצעות שימוש בהיגיון. בתחילת דבריו מציין אליעד כהן כי אדם המעוניין להחליש את המשיכה המינית שלו צריך תחילה להבין את מהות המשיכה. המשיכה המינית, הוא מסביר, בנויה בעיקר על דמיון ורגשות, ולא על היגיון שכלי. ככל שהאדם יפעיל יותר את השכל ויחפש את ההיגיון מאחורי המשיכה, כך המשיכה עצמה תחלש יותר ויותר. מהי השיטה להחלשת התשוקה המינית באופן מעשי? אליעד כהן מציע דרך ... לרשום למה האדם נדחה מינית, מהם הדברים שמגעילים אותו. לאחר מכן, על האדם לשאול את עצמו שאלת יסוד: מה ההיגיון שמאחורי המשיכה או הדחייה המינית? מדוע הוא נמשך לאובייקט מסוים ודוחה אובייקט אחר? לדוגמה, אם גבר נמשך לאישה אך ... ולחקור לעומק מה ההבדל. אליעד מדגיש כי אם האדם יחקור זאת מספיק לעומק, הוא יגלה שלמעשה אין באמת הבדל הגיוני בין אובייקטים שונים למשיכה מינית. בהיגיון טהור, ניתן למצוא סיבה להימשך לקיר בדיוק כפי שניתן למצוא סיבה להימשך לאדם, ולכן המשיכה המינית תלויה אך ורק בדמיון וברגש, ולא בהיגיון אובייקטיבי. מדוע חשיבה הגיונית מחלישה את המשיכה המינית? לפי אליעד כהן, ככל שאדם משתמש בשכלו לחפש את ההיגיון האמיתי מאחורי משיכתו המינית, הוא יגלה שאין שום היגיון אמיתי מאחוריה, ולכן היא תיחלש. המשיכה מבוססת על יצירת אשליה של הבדל בין דברים, וברגע שהאדם מבין בשכלו שאין באמת הבדל, המשיכה מתפוגגת ומאבדת מכוחה. לדוגמה, אם האדם נדחה מינית מדבר מסוים, עליו לבחון את ההיגיון שמאחורי הדחייה ולנסות להבין במה היא שונה באופן הגיוני מדבר שהוא כן נמשך אליו. כשאדם יחשוב על כך ברצינות, הוא יראה שאין באמת הבדל, וכתוצאה מכך המשיכה שלו ... על ניתוח פילוסופי מורכב של משמעות החיים. הנקודה המרכזית בהרצאה היא הדרך הפרקטית להפחתת המשיכה על ידי השוואה שכלית והגיונית בין הדברים שאליהם נמשכים לבין הדברים שדוחים את האדם מינית. מהי התוצאה הסופית של השימוש בשיטה זו? בסיכום דבריו, אליעד כהן חוזר ומדגיש כי אם האדם יישם את השיטה המעשית של בחינת המשיכה והדחייה המינית באמצעות היגיון, הוא בוודאות יראה שהמשיכה המינית שלו יורדת באופן משמעותי. השיטה היא אפקטיבית, משום שהיא מנטרלת את הדמיון והרגש ומחליפה אותם בשיקול דעת הגיוני. ברגע שמפעילים את השכל, המשיכה מתחלשת מעצמה והאדם מקבל שליטה אמיתית על חייו ועל תשוקותיו. איך להחליש משיכה מינית? התמכרות לסקס איך לשלוט במשיכה מינית? האם יש היגיון במשיכה מינית? גמילה ממין משיכה מינית ודמיון איך לבטל משיכה מינית?

... בצפירה, יום הזיכרון לחללי צהל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, לעמוד דום בצפירה, על מי מוטל נטל ההוכחה? מה יותר הגיוני? הגיוני יותר, הגיוני פחות מה יותר הגיוני: לעמוד או לשבת בצפירה? הדיון שהובא בהרצאה מתמקד בשאלה האם הגיוני יותר לעמוד או לשבת בזמן הצפירה, במיוחד בהקשר של יום הזיכרון לחללי צהל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה. אליעד כהן מעלה את השאלה מה יותר הגיוני לעשות בעת הצפירה - לעמוד או לשבת. הכוונה כאן היא לא רק לשאלה מעשית של התנהגות בזמן הצפירה, אלא גם לשאלה פילוסופית עמוקה יותר על משמעות הפעולה ומה עומד מאחוריה. האם יש היגיון בעמידה בצפירה, או שמא יש מקום לשבת? אליעד מציין כי כל אחת מהפעולות - עמידה או ישיבה - עשויה להיות מוצדקת, כל עוד יש היגיון מאחוריה. הוא גם מציין כי יש אנשים שמעדיפים לעמוד ויש אחרים שמעדיפים לשבת, וששני הגישות עשויות להיות נכונות. האם ... לא קיים הבדל מוחלט בין עמידה לשבת, אז כל אדם יכול לבחור את מה שמתאים לו באופן אישי. מה הגיוני יותר כשאנחנו בוחנים את שתי האפשרויות? השיחה נוגעת גם בשאלה האם יש באמת הבדל בין עמידה לשבת, ואם כן - איך עלינו להעריך את ההיגיון שמאחורי כל אחת מהפעולות? יש המסתייגים מכך שטוענים שמעשית אין שום הבדל בין השניים, ולכן הבחירה צריכה להיות חופשית לחלוטין, בהתאם לרצון האישי של כל אחד. אליעד מציין גם את השאלה הגדולה יותר - האם היגיון כלשהו שווה בהכרח יותר מהאחר, או האם כל גישה היא לגיטימית באותה מידה? האם כל הגיונות שווים? הנושא הבא שעלה בהרצאה היה השאלה אם כל הגיונות שווים, או אם יש מקרים בהם עלינו לבחור בגישה מסוימת משום שהיא נחשבת לנכונה יותר, הגיונית יותר או חשובה יותר מבחינה מוסרית. אליעד מציין כי לפעמים אנחנו יכולים לבחור פעולה מסוימת לא מתוך היגיון טהור, אלא מתוך רצון להזדהות עם אחרים, עם תחושת כבוד לזיכרון, או מתוך חיבור רגשי לאירוע. מה המחויבות שלנו ... הבחירה בין לעמוד או לשבת בזמן הצפירה היא גם עניין של חיבור אישי למנהג ולזיכרון, ולא רק שאלה של היגיון אובייקטיבי. האם כל פעולה כזאת מבוצעת מתוך רגשות או שמירה על כבוד למנהג? אליעד חוקר את השאלה אם כל ... מתי אנחנו פועלים מתוך אמת פנימית ומתי אנחנו פועלים מתוך מניע חיצוני. לסיום, שאלת סיכום בהרצאה הייתה האם כל הגיונות שווים, או אם יש היגיון שמחייב בחירה מסוימת בפעולה מסוימת. השיחה נגעה גם בשאלה אם כל פעולה מתקיימת מתוך הצורך המוחלט לכבד את הזיכרון או שהיא מבוצעת מתוך הרגל שנרכש בתהליך חיים אישי. היגיון בעמידה בצפירה? שיקולים חברתיים בעמידה או ישיבה בצפירה הבחירה בין עמידה לשבת בזיכרון מהי מחויבות אישית לפעולות חברתיות? האם כל הגיונות שווים? מה יותר הגיוני: לעמוד או לשבת בצפירה? בדיון זה, אליעד מציע מספר תובנות לגבי פעולת העמידה בצפירה, בעיקר בהקשר של יום הזיכרון לחללי צהל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה. המיקוד העיקרי הוא בשאלה האם יש היגיון בעמידה בצפירה, ומה יותר הגיוני: לעמוד או לשבת? האם יש מצבים שבהם כל אחת מהפעולות הגיונית באותה מידה, או שמא יש עדיפות ברורה לפעולה אחת? האם יש יותר היגיון בעמידה בצפירה או בשבת? במהלך השיחה, השניים מדברים על איך כל אחת מהפעולות (עמידה או ישיבה) יכולה להרגיש או להיראות בעיני אחרים. נניח שיש אנשים שעומדים בצפירה ויש אחרים שמעדיפים לשבת. השאלה היא מה יותר הגיוני, להימנע מלעמוד או דווקא להימנע מלשבת. בכל אחת מהאפשרויות יש יתרונות וחסרונות. אם נניח שנמצאה היגיון בעמידה, האם זה אומר שההיגיון במנוחה (ישיבה) הוא חסר ערך? ההנחה היא שאם יש היגיון לעמוד, אז יש תועלת שקשורה בפעולה הזאת, אך ייתכן שיש גם טעמים שלמים שמדברים בעד הישיבה. האם אנחנו באמת ... אדם לעשות מה שמרגיש לו נכון. אם אין הבדל משמעותי בין העמידה לבין הישיבה, השאלה היא כיצד מדדים את ההיגיון מאחורי כל אחת מהפעולות, ואילו הגיונות יש לכל אחת. מה שאנשים רוצים לעשות יכול להיות שונה באופן אישי, וזה לא בהכרח מבוסס על ההיגיון האובייקטיבי. מה הגיוני יותר כשאנחנו בוחנים את שתי האפשרויות? הדיון הזה גם נוגע בשאלה של איך כל אחד מאיתנו בוחר לפעול, ומתי ההיגיון שלנו משתנה. אם נשאל את עצמנו האם באמת יש הבדל בין עמידה לשבת בצפירה, האם אפשר להצביע על הבדל מוחלט בעדיפות של אחת מהן? השיחה מעלה את השאלה האם יש איזשהו היגיון של המערכת או בחירה חופשית שנובעת ממקום אישי. מה המחויבות שלנו כלפי המנהגים והמוסכמות החברתיות? מכאן, אליעד עובר לעסוק בנושא של ... שמבוססת על חיבור לרגש או פשוט על שמירה על כבוד למנהג או לנורמות החברתיות של הזמן והמקום? האם כל הגיונות שווים? הם מסכמים את השיחה בשאלה אם כל הגיונות יכולים להיות שווים, או אם יש היגיון שדורש מאמץ או פעולה יוצאת דופן שמחייבת את הבחירה דווקא באחת הפעולות. כמו כן, האם באמת כל פעולה מתקיימת מתוך הצורך המוחלט לכבד את הזיכרון או שהיא מבוצעת מתוך הרגל שנרכש בתהליך חיים אישי. היגיון בעמידה בצפירה? שיקולים חברתיים בעמידה או ישיבה בצפירה הבחירה בין עמידה לשבת בזיכרון מהי מחויבות אישית לפעולות חברתיות? האם כל הגיונות שווים?

... להשתגע ולירות באנשים? פחד משיגעון, איך לא להשתגע? איך לא לאבד שליטה? איך להישאר שפוי? איך לשמור על השפיות? ההיגיון שבשיגעון, למה אנשים משתגעים? מה גורם לפחד לאבד שליטה ולפגוע באנשים? אליעד כהן מסביר כיצד להתמודד עם פחד מאובדן ... באנשים). לשכנע אותו שגם אם הוא ישתגע ויעשה את המעשה הזה, אין בכך משהו כל כך רע. מאחר שלא הגיוני לשכנע אדם שזה בסדר לפגוע באחרים, אליעד מתמקד בשתי האפשרויות הראשונות. כיצד למנוע השתגעות ואובדן שליטה מלכתחילה? אליעד מסביר שהפחד מאיבוד שליטה נובע מכך שאנשים חושבים שהשתגעות היא מצב שבו אדם עושה מעשים ללא סיבה הגיונית. אך בפועל, השתגעות אינה מתרחשת סתם כך, ותמיד יש סיבות עמוקות מאחוריה. האדם אינו משתגע ועושה דברים אקראיים ללא ... התפרצו לאחר שאיבדו שליטה מודעת עליהן. לכן, כדי למנוע השתגעות ואובדן שליטה, יש לפעול בשתי דרכים עיקריות: לתת משמעות הגיונית לכל פעולה שהאדם עושה. אליעד מציע שכל אדם יתרגל לבדוק את עצמו בכל פעולה שהוא מבצע, האם יש לה סיבה הגיונית. אסור לעשות פעולות סתם, אלא תמיד למצוא היגיון ברור ומוצק בכל מעשה ופעולה. לשמור על איזון רגשי. אנשים משתגעים בדרך כלל במצבי לחץ או סטרס. ככל שהאדם ... וירה באנשים, הוא נשאל האם הוא גם מפחד שיאבד שליטה ויאכל כיסא? האדם עונה שלא, כי אין בזה שום היגיון אפילו אם הוא יהיה משוגע. מכאן נובע, שאם האדם מפחד מפעולה ספציפית, הוא חושב שבתוכו יש היגיון כלשהו לבצע את אותה פעולה. אם הוא יטפל באותו היגיון פנימי שעלול לגרום לו לפגוע באנשים, הוא למעשה ימנע כמעט לחלוטין את האפשרות שיבצע פעולה אלימה גם במצב של אובדן שליטה. הפעולות הפרקטיות למניעת השתגעות ואובדן שליטה הן: תרגול קבוע של בדיקת ההיגיון בכל פעולה שעושים בחיי היום - יום. איזון רגשי וטיפול בכל כעס, לחץ או מצוקה פנימית שקיימים באדם. טיפול ... למזער אותו משמעותית על ידי טיפול שיטתי ויסודי בעצמו, במחשבותיו וברגשותיו. איך להתמודד עם פחד להשתגע? פחד לירות באנשים היגיון ושיגעון איך לשמור על השפיות? איך לשלוט במחשבות שליליות? אז היו היה איש שעבד בתור מאבטח ראש הממשלה עד ... הוא לא ירה באנשים שלוש שגם אם הוא ישתגע וירה באנשים זה לא רע זה האופציות שעומדות לרשותנו. זה הגיוני אתה הבנת מה הבנת? ש: שבתוך שאם הוא משתגע הוא ישתגע ויורה באנשים מפרקים את זה לשתיים. אליעד: נכון ... קורה לבן אדם שהוא השתגע מה קורה לו הוא מאבד שליטה נכון ואז הוא מתחיל לעשות דברים שהם לא הגיוניים, עכשיו שימו לב אם מישהו עכשיו עושה פעולה לא הגיונית מה זה אומר לא הגיונית שאין בה היגיון אין לה סיבה אין לשיגעון שלו סיבה הגיונית עד כאן הגיוני מה שאמרתי אדם שמשתגע עושה פעולות לא הגיוניות עושה פעולות בלי סיבה הגיונית עד כאן זה נכון הוא משתגע זה אומר שהוא עושה פעולות בלי סיבה הגיונית לעשות אותן נכון. ש: אבל זה סיבה שאנחנו לא רואים לא? אליעד: על פי פשוטו נכון זאת אומרת שמה ... התחלה מה עושים כדי לא להשתגע אז דבר ראשון מה המהות של משוגע בן אדם שעושה דברים בלי סיבה הגיונית ולכן אם בן אדם יקום כל בוקר ויגיד לעצמו מעכשיו אני מתרגל כל דבר שאני עושה לעשות אותו עם סיבה הגיונית כל דבר שאתה עושה תפסיק לעשות דברים סתם כי בא לך בא לך ללכת לים אל תלך לים תגיד רגע יש לזה סיבה הגיונית אם כן תלך אם לא לא תפסיק לפעול באופן אמוציונלי או רגשי כזה אין יותר תפסיק לעשות דברים סתם ... ראשון שבן אדם צריך לעשות זה להפסיק לעשות דברים סתם שזה אומר כל דבר שאתה עושה לבדוק יש בזה היגיון או אין בזה היגיון עכשיו אם אתה כבר עושה את זה אז פשוט במקום לבדוק דקה אם יש בזה היגיון או לא תבדוק שתי דקות אם יש בזה היגיון או לא נניח שכל דבר לפני שאתה עושה אותו אתה בודק אם יש בו היגיון או לא ואתה רוצה להגדיל את הסיכוי שלא תשתגע אז פשוט במקום לבדוק דקה תבדוק שתי דקות זאת אומרת ... פתאום מאבד את השפיות ומשתגע אנשים רגועים בדרך כלל לא משתגעים למה כי בדרך כלל כשאתה רגוע אתה חושב בהיגיון כשאתה לא רגוע קורה משהו אופס איבדת נחתך לך החוט חשיבה וזהו הלכת לאיבוד עכשיו אתה נתון לחסדי הגורל. ... מה לעשות שגם אם תשתגע אתה לא תירה באנשים מה התכנית מגירה אנשים שמשתגעים בדרך כלל הם מאבדים את ההיגיון ואז הם עושים דברים שמודחקים אצלם נגיד בן אדם השתגע ואז הוא הולך ויורה באנשים רוב הסיכויים ב - ... יכול לטרוף אנשים. זאת אומרת בתת מודע יש אריה ומודע הוא השער של האריה אומר לאריה לא זה לא הגיוני זה לא טוב עכשיו אם אתה רוצה להיות בטוח שגם אם השער של הספארי יתפרץ עדיין האריה לא יטרוף ... שבן אדם שיורה באנשים זה כי הוא כועס עליהם נגיד ככה אנחנו מניחים ואז צריך לשאול אותו למה לדעתך הגיוני שבן אדם ירה באנשים למה זה הגיוני מה ההיגיון בזה ואם הוא יגיד אני לא יודע נגיד לו אוקי אז אנחנו בבעיה קשה תמציא סיבה למה לדעתך שבן ... אוקי אתה מפחד שאם תשתגע אתה תירה באנשים כן למה כי הוא אומר כן כי לאכול כיסא זה לא הגיוני בכלל ולירות באנשים זה קצת הגיוני נכון יפה זאת אומרת יש בתוכך את הפרספקטיבה הזאת תחפש אותה ותטפל בה הבנו את הסיפור כי בתת מודע ... אין לו רצון כזה לכן הוא אומר גם אם אני אשתגע למה שאני אוכל כיסא כאילו אין בזה שום היגיון אפילו בתור משוגע אני לא אחשוב כזה דבר אבל אם הוא מפחד שאם הוא ישתגע וירה באנשים זאת אומרת שהוא איפשהו חושב שיש לו איזה היגיון אולי לירות באנשים. ש: שאנשים עשו לו רע משהו כזה. אליעד: יש לו היגיון כלשהו ולכן הוא יכול לטפל בדחף שלו לירות באנשים ויותר מזה הוא גם יכול לעשות לעשות הפוך הוא יכול ...

אין חכם כבעל ניסיון, מי יותר חכם מבעל הניסיון? היגיון או ניסיון מעשי, למידה דרך ניסוי וטעייה, ללמוד מניסיונם של אחרים, מחקר מדעי, הסקת מסקנות, לא לסמוך על הניסיון, ... לדעת מידע? אליעד מבהיר שישנן שתי דרכים עיקריות לדעת מידע: ידיעה ישירה (לוגית) - הבנה דרך מחשבה, הסקת מסקנות, היגיון ומתמטיקה. ידיעה עקיפה (ניסיון) - הבנה המבוססת על ניסוי ותצפית ישירה. לדוגמה, אדם שרוצה לדעת מה קורה בחלל החיצון ... תמיד קיימת אפשרות לטעות, ולכן הניסיון כשלעצמו אינו מקור אמין להסקת מסקנות מוחלטות. לעומת זאת, מסקנה שהושגה בדרך שכלית והגיונית, בהנחה שהלוגיקה עצמה נכונה, היא בוודאות נכונה יותר. חשוב להדגיש שהלוגיקה עצמה חייבת להיות תקינה, כי גם בה אפשר ... אליעד מדגיש שלא צריך להסתמך רק על ניסיון, אפילו לא על ניסיון אישי. במקום זאת, צריך לנסות להבין את ההיגיון והחוקיות שמאחורי הניסיון. הוא מסביר שאם אדם חווה תוצאה מסוימת, לא כדאי מיד להסיק מסקנות ממנה, אלא לבדוק למה התוצאה הזאת התקבלה ומה החוקיות שעומדת מאחוריה. רק כאשר ההיגיון ברור לחלוטין, אפשר לסמוך על המסקנות. לדוגמה, אין צורך לנסוע עד סוף הכביש כדי לגלות שיש שם פקק, אם מראש אפשר להבין בצורה הגיונית ולוגית שבשעה וביום מסוימים יהיה שם פקק. הוא מציע לא לסמוך באופן עיוור על ניסיון, אלא תמיד לחפש ולבדוק את ההיגיון והסיבה מאחורי הדברים. מתי אפשר לסמוך על מסקנות שנובעות מניסיון? אליעד מבהיר שרק כאשר ההיגיון מאחורי הניסיון ברור לגמרי ואדם מבין את המנגנון שיצר את הניסיון, אפשר לסמוך על המסקנות. כלומר, המפתח לאמינות מסקנות הוא הבנת ההיגיון המדויק שמאחוריהן, ולא הניסיון עצמו. לסיכום, אליעד מדגיש שיש להעדיף תמיד מסקנות מבוססות היגיון ברור ולוגי על פני מסקנות שמבוססות על ניסיון בלבד. הוא מזמין את השומעים להפעיל את השכל וההיגיון ולא להסתמך רק על הניסיון של עצמם או של אחרים. האם באמת אין חכם כבעל הניסיון? למידה מניסוי וטעייה כיצד להסיק מסקנות נכונות? האם ניסיון אישי תמיד נכון? מחקרים מדעיים וניסיון מעשי מתי לסמוך על היגיון ולא על ניסיון? איך להבין את ההיגיון שמאחורי הניסיון?