10:18הכל לטובה או לרעה? מה האמת?
האם באמת הכל לטובה או הכל לרעה?
השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא האם הכל שקורה לנו בחיים הוא אכן לטובה, כפי שרוב האנשים נוטים להגיד, או שאולי הדברים שקורים לנו הם דווקא לרעה, בניגוד לתפיסה האופטימית הרווחת. אליעד מסביר כי האמירה "הכל לטובה" נשמעת אולי מעודדת, אך מסתירה מאחוריה מציאות לא פשוטה: אם הכל תמיד "לטובה", הרי שאף פעם לא באמת טוב עכשיו. תמיד נשאר משהו לא מספק, איזושהי תקווה עתידית שמשהו טוב יותר עוד עתיד לקרות.
איך דוגמת הטיסה שהתרסקה מסבירה אם הכל לטובה?
אליעד כהן מביא דוגמה להמחיש את הסוגיה בצורה בהירה ומדויקת. הוא מתאר אדם שהיה אמור לטוס בטיסה מסוימת, אך לפני הטיסה נהיה חולה ולכן לא עלה על הטיסה. לאחר מכן התברר שהטיסה התרסקה, וכעת כולם אומרים "זה היה לטובה שלא עלית על הטיסה". לכאורה זה נראה שהכל הסתדר בצורה מושלמת לטובת האדם. אבל כאן אליעד מעלה נקודה נוספת: מה אם לאחר מכן, כשאותו אדם חוזר הביתה, הוא מגלה שהוא חולה במחלה קשה ויצטרך לסבול עוד 20-30 שנה? האם גם אז ניתן להגיד שזה היה לטובה? הרי אם היה עולה לטיסה היה נמנע ממנו סבל ממושך זה. לכן, הוא מבהיר, לא ניתן לקבוע בקלות שכל אירוע הוא לטובה או לרעה מבלי להבין מה תהיה ההשלכה של האירוע לאורך זמן.
מי מחליט מה באמת טוב ומה באמת רע?
אליעד כהן מדגיש כי בחיי האדם מתרחשים כל הזמן אירועים של טוב ורע, שמחה ועצבות, הצלחה וכישלון, ואין מי שבאמת יכול לקבוע באופן מוחלט מה טוב ומה רע. התפיסה של טוב או רע תלויה תמיד במה שקורה אחר כך. אדם יכול לקבל בשורה טובה שמתבררת בהמשך כרעה, ולהיפך. לכן, אומר אליעד, כדי להבין אם הכל לטובה או לרעה, צריך להבין קודם כל מה התכלית הסופית של כל האירועים במציאות.
האם למציאות יש תכלית, ומה המשמעות שלה?
אליעד מסביר כי כדי לקבוע אם הכל לטובה או לרעה, עלינו לחקור מהי התכלית הסופית של המציאות. אם המציאות מתרחשת באופן אקראי לחלוטין, אז אין משמעות כלל לשאלה הזו. אך אם למציאות יש תכלית, חשוב לברר מהי אותה תכלית. אנשים רבים מאמינים שהתכלית היא חיובית, ושהעולם נברא כדי שיהיה טוב לאנשים. אך אליעד מעלה אפשרות הפוכה: אולי העולם נברא על ידי כוח שלילי דווקא כדי לגרום סבל. לפי גישה זו, הטוב שניתן לנו הוא בעצם רק כדי שנדע מהו רע. אליעד מציין שבהיגיון פשוט, קל יותר להסכים שהעולם הוא רע, משום שהוא תמיד מכיל חוסר שלמות ואינסוף חסרונות. רוב האנשים סובלים באופן תמידי, וכמעט לעולם אינם חווים סיפוק אמיתי ושלם.
האם הכל טוב באופן מוחלט או רע באופן מוחלט?
אליעד כהן מציג מסקנה עמוקה במיוחד: המציאות היא גם טובה באופן מוחלט וגם רעה באופן מוחלט בו - זמנית. איך זה אפשרי? כי בשורש הדברים, טוב ורע הם בעצם ישות אחת. כל אירוע שקורה לנו הוא מצד אחד הטוב ביותר שיכול לקרות לנו, ומצד שני, הגרוע ביותר שיכול לקרות לנו. למעשה, כל דבר טוב הוא בעצם רע סמוי, וכל רע הוא טוב סמוי. הדברים הכי טובים שקרו לנו, כך הוא מסביר, עלולים להיות דווקא אלה שמאמללים אותנו לאורך זמן, כי הם יוצרים התניה רגשית וצורך מתמיד לחפש אושר. מנגד, כל דבר רע שקורה לנו מוביל אותנו להבנה עמוקה יותר של המציאות.
איך יכול להיות שהטוב והרע הם ישות אחת?
אליעד כהן מסביר כי ברובד הכי עמוק של המציאות, שבו אין הפרדה בין טוב לרע, הכל מאוחד לדבר אחד. המהות של כל האירועים והחוויות בעולם היא האחדות של הטוב והרע. ברגע שמבינים זאת, מבינים שכל אירוע שמרגיש טוב הוא בעצם הכנה לאירוע רע, וכל אירוע רע הוא גם הכנה לאירוע טוב. בנקודה העמוקה ביותר של הסבל, של מה שנקרא "גיהינום", מגיעים לאותו מקום שבו שוכן גם הטוב המוחלט. לכן, כאשר אדם חווה את הרע באופן המוחלט ביותר, הוא בעצם מתקרב להבנה העמוקה ביותר שבה טוב ורע מתאחדים.
למה ההבנה שהכל טוב והכל רע משמעותית לחיים שלנו?
אליעד כהן מדגיש כי מי שמבין לעומק את האחדות של הטוב והרע, לא יתנחם יותר מדי מהידיעה שהכל לטובה, וגם לא ישקע יותר מדי בדיכאון מהידיעה שהכל לרעה. הוא יוכל לראות שהכוח שמנהל את העולם הוא טוב ורע במידה שווה, ושהתכלית הסופית של כל האירועים היא להביא אותנו להכרה באחדות הזו. ההבנה הזו מאפשרת לנו לשחרר את התלות שלנו באירועים החיצוניים, ולחיות מתוך הכרה עמוקה יותר של המציאות.
מה התשובה הסופית: הכל לטובה או לרעה?
התשובה שאליעד נותן לשאלה "האם הכל לטובה או לרעה?" היא מורכבת: הכל לטובה מוחלטת וגם לרעה מוחלטת. אי אפשר באמת להפריד בין השניים. כל אירוע שקורה לנו מכיל בתוכו גם את הטוב וגם את הרע, והם מאוחדים בשורש אחד. ההבנה של האחדות הזו מביאה אותנו להפסיק לשאול אם הכל לטובה או לרעה, ובמקום זאת לראות את המציאות כישות אחת שלמה ומאוחדת של טוב ורע יחד.
השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא האם הכל שקורה לנו בחיים הוא אכן לטובה, כפי שרוב האנשים נוטים להגיד, או שאולי הדברים שקורים לנו הם דווקא לרעה, בניגוד לתפיסה האופטימית הרווחת. אליעד מסביר כי האמירה "הכל לטובה" נשמעת אולי מעודדת, אך מסתירה מאחוריה מציאות לא פשוטה: אם הכל תמיד "לטובה", הרי שאף פעם לא באמת טוב עכשיו. תמיד נשאר משהו לא מספק, איזושהי תקווה עתידית שמשהו טוב יותר עוד עתיד לקרות.
איך דוגמת הטיסה שהתרסקה מסבירה אם הכל לטובה?
אליעד כהן מביא דוגמה להמחיש את הסוגיה בצורה בהירה ומדויקת. הוא מתאר אדם שהיה אמור לטוס בטיסה מסוימת, אך לפני הטיסה נהיה חולה ולכן לא עלה על הטיסה. לאחר מכן התברר שהטיסה התרסקה, וכעת כולם אומרים "זה היה לטובה שלא עלית על הטיסה". לכאורה זה נראה שהכל הסתדר בצורה מושלמת לטובת האדם. אבל כאן אליעד מעלה נקודה נוספת: מה אם לאחר מכן, כשאותו אדם חוזר הביתה, הוא מגלה שהוא חולה במחלה קשה ויצטרך לסבול עוד 20-30 שנה? האם גם אז ניתן להגיד שזה היה לטובה? הרי אם היה עולה לטיסה היה נמנע ממנו סבל ממושך זה. לכן, הוא מבהיר, לא ניתן לקבוע בקלות שכל אירוע הוא לטובה או לרעה מבלי להבין מה תהיה ההשלכה של האירוע לאורך זמן.
מי מחליט מה באמת טוב ומה באמת רע?
אליעד כהן מדגיש כי בחיי האדם מתרחשים כל הזמן אירועים של טוב ורע, שמחה ועצבות, הצלחה וכישלון, ואין מי שבאמת יכול לקבוע באופן מוחלט מה טוב ומה רע. התפיסה של טוב או רע תלויה תמיד במה שקורה אחר כך. אדם יכול לקבל בשורה טובה שמתבררת בהמשך כרעה, ולהיפך. לכן, אומר אליעד, כדי להבין אם הכל לטובה או לרעה, צריך להבין קודם כל מה התכלית הסופית של כל האירועים במציאות.
האם למציאות יש תכלית, ומה המשמעות שלה?
אליעד מסביר כי כדי לקבוע אם הכל לטובה או לרעה, עלינו לחקור מהי התכלית הסופית של המציאות. אם המציאות מתרחשת באופן אקראי לחלוטין, אז אין משמעות כלל לשאלה הזו. אך אם למציאות יש תכלית, חשוב לברר מהי אותה תכלית. אנשים רבים מאמינים שהתכלית היא חיובית, ושהעולם נברא כדי שיהיה טוב לאנשים. אך אליעד מעלה אפשרות הפוכה: אולי העולם נברא על ידי כוח שלילי דווקא כדי לגרום סבל. לפי גישה זו, הטוב שניתן לנו הוא בעצם רק כדי שנדע מהו רע. אליעד מציין שבהיגיון פשוט, קל יותר להסכים שהעולם הוא רע, משום שהוא תמיד מכיל חוסר שלמות ואינסוף חסרונות. רוב האנשים סובלים באופן תמידי, וכמעט לעולם אינם חווים סיפוק אמיתי ושלם.
האם הכל טוב באופן מוחלט או רע באופן מוחלט?
אליעד כהן מציג מסקנה עמוקה במיוחד: המציאות היא גם טובה באופן מוחלט וגם רעה באופן מוחלט בו - זמנית. איך זה אפשרי? כי בשורש הדברים, טוב ורע הם בעצם ישות אחת. כל אירוע שקורה לנו הוא מצד אחד הטוב ביותר שיכול לקרות לנו, ומצד שני, הגרוע ביותר שיכול לקרות לנו. למעשה, כל דבר טוב הוא בעצם רע סמוי, וכל רע הוא טוב סמוי. הדברים הכי טובים שקרו לנו, כך הוא מסביר, עלולים להיות דווקא אלה שמאמללים אותנו לאורך זמן, כי הם יוצרים התניה רגשית וצורך מתמיד לחפש אושר. מנגד, כל דבר רע שקורה לנו מוביל אותנו להבנה עמוקה יותר של המציאות.
איך יכול להיות שהטוב והרע הם ישות אחת?
אליעד כהן מסביר כי ברובד הכי עמוק של המציאות, שבו אין הפרדה בין טוב לרע, הכל מאוחד לדבר אחד. המהות של כל האירועים והחוויות בעולם היא האחדות של הטוב והרע. ברגע שמבינים זאת, מבינים שכל אירוע שמרגיש טוב הוא בעצם הכנה לאירוע רע, וכל אירוע רע הוא גם הכנה לאירוע טוב. בנקודה העמוקה ביותר של הסבל, של מה שנקרא "גיהינום", מגיעים לאותו מקום שבו שוכן גם הטוב המוחלט. לכן, כאשר אדם חווה את הרע באופן המוחלט ביותר, הוא בעצם מתקרב להבנה העמוקה ביותר שבה טוב ורע מתאחדים.
למה ההבנה שהכל טוב והכל רע משמעותית לחיים שלנו?
אליעד כהן מדגיש כי מי שמבין לעומק את האחדות של הטוב והרע, לא יתנחם יותר מדי מהידיעה שהכל לטובה, וגם לא ישקע יותר מדי בדיכאון מהידיעה שהכל לרעה. הוא יוכל לראות שהכוח שמנהל את העולם הוא טוב ורע במידה שווה, ושהתכלית הסופית של כל האירועים היא להביא אותנו להכרה באחדות הזו. ההבנה הזו מאפשרת לנו לשחרר את התלות שלנו באירועים החיצוניים, ולחיות מתוך הכרה עמוקה יותר של המציאות.
מה התשובה הסופית: הכל לטובה או לרעה?
התשובה שאליעד נותן לשאלה "האם הכל לטובה או לרעה?" היא מורכבת: הכל לטובה מוחלטת וגם לרעה מוחלטת. אי אפשר באמת להפריד בין השניים. כל אירוע שקורה לנו מכיל בתוכו גם את הטוב וגם את הרע, והם מאוחדים בשורש אחד. ההבנה של האחדות הזו מביאה אותנו להפסיק לשאול אם הכל לטובה או לרעה, ובמקום זאת לראות את המציאות כישות אחת שלמה ומאוחדת של טוב ורע יחד.
- האם הכל לטובה?
- מה התכלית של המציאות?
- טוב ורע כישות אחת
- איך להפסיק לסבול?
- מי קובע מה טוב ומה רע?
- האם יש משמעות לסבל?
הפעם אני רוצה לענות על שאלה שנשאלתי, האם באמת הכל לטובה?
כי כולם, או רובם, תמיד אומרים הכל הוא לטובה, תהיה אופטימי, זה לטובתך
והאם באמת כך? וגם אם הכל לטובה זה עצמו אומר שהמציאות גרועה ביותר.
כי אם הכל לטובה, אז אף פעם לא טוב עכשיו.
ומי שרוצה להבין, עליו להבין מה התכלית הסופית של כל הדברים כולם.
נאמר שאדם צריך לטוס, והוא חולה ולא מגיע לטיסה, ואז מסתבר שהטיסה התרסקה.
ומה אומרים אז כל הטיפשים? או החכמים, כל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה
זה היה לטובה שהיית חולה, כן זה היה לטובה, ובזכות זה לא התרסקת? אבל איפה פה העוקץ
כי האדם חזר עכשיו הביתה, וגילה שההוא חולה במחלה ממארת שיש לו עוד שנים לסבול עם המחלה, ואם היה בהתרסקות, לא היה נשאר כאן עוד שנים בסבל עם המחלה.
ובהנחה שניצלת מאיזה דבר, תבין מה היה יכול להיות אחר כך, כי גם אם מישהו עושה לך משהו טוב, ומתברר אחר כך שזה היה לרעה.
והאדם כל החיים יש אירועים רבים של טוב רע טוב רע, מאושר עצוב מאושר עצוב וכך הלאה
ומי בכלל החליט מה טוב ומה רע? והאם בסוף בכלל מגיעים לנקודה סופית שהיא רק טוב
או נקודה סופית שהכל רע. או גם טוב וגם רע לנצח, ואז אין שום משמעות להגיד שהכל לטובה.
ועל האדם לבדוק את השורש מה התכלית, האם הכל אקראי, אז אין שאלה
ואם יש תכלית, אז לבדוק מה התכלית, כי אנשים חושבים שהם נבראו רק שייטיבו להם
אבל אולי הכל ברא בתכלית רק כדי לעשות רע, לאמלל אותך שתחפש להרגיש טוב.
אולי יש כוח רע, והסיבה שעשה טוב, שירגישו רע, כי אם היה רק רע, לא היו יודעים על טוב כלשהו.
וברמה הלוגית, מסתבר שהעולם הוא רע כי יש חוסר שלמות, הכל חסר, ולאדם תמיד יש תחושה של חיסרון ושרע לו, לכן יותר הגיוני להגיד שהכל רע.
בין כך ובין כך להבין אם הכל טוב או רע, אתה צריך להבין את המציאות הזאת.
והתשובה לשאלה אם הכל לטובה, אז הכל גם לטובה באופן מוחלט, וגם לרעה באופן מוחלט.
גל כל דבר אפשר להגיד גם את ההפך, כי בשורש הכל אחד, הכל, טוב ורע, כישות אחת ממש
ולכן כל מה שקורה בעולם, זה לתת לך להרגיש הכי טוב בעולם, וגם הכי רע בעולם בשלמות.
וכל האירועים נוצרים ממקום אחד, מאותו השורש, ולכן מי שמבין את זה גם שקורה לו כביכול משהו מאד טוב, הוא יכול להכנס לדיכאון ממש כשם שקורה לו משהו רע, כי הכל מאותה התכלית, כי בדיוק כמו שהכל לטובה, ממש כך הוא בדיוק לרעה.
כאשר מגבירים את העוצמה של הגיהינום, מגיעים לשורש האחד ששם גם הכל טוב
כי הסוף של הרע הוא טוב, וסוף הטוב הוא רע, ובכלל הם דבר אחד בשורש
וכדי להבין את הטוב ואת הרע, יש להבין את תכלית כל הדברים, להבין את המציאות
וסיבת כל הדברים היא האחדות של הטוב והרע, וכל הדברים הכי טובים בעולם הם בכלל בשביל שיהיה לך רע, הכי רע בעולם, אבל זה יוביל אותך למקום שהטוב והרע הם ישות אחת
ואז אתה תבין באמת, האם הכל לטובה.
כי כולם, או רובם, תמיד אומרים הכל הוא לטובה, תהיה אופטימי, זה לטובתך
והאם באמת כך? וגם אם הכל לטובה זה עצמו אומר שהמציאות גרועה ביותר.
כי אם הכל לטובה, אז אף פעם לא טוב עכשיו.
ומי שרוצה להבין, עליו להבין מה התכלית הסופית של כל הדברים כולם.
נאמר שאדם צריך לטוס, והוא חולה ולא מגיע לטיסה, ואז מסתבר שהטיסה התרסקה.
ומה אומרים אז כל הטיפשים? או החכמים, כל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה
זה היה לטובה שהיית חולה, כן זה היה לטובה, ובזכות זה לא התרסקת? אבל איפה פה העוקץ
כי האדם חזר עכשיו הביתה, וגילה שההוא חולה במחלה ממארת שיש לו עוד שנים לסבול עם המחלה, ואם היה בהתרסקות, לא היה נשאר כאן עוד שנים בסבל עם המחלה.
ובהנחה שניצלת מאיזה דבר, תבין מה היה יכול להיות אחר כך, כי גם אם מישהו עושה לך משהו טוב, ומתברר אחר כך שזה היה לרעה.
והאדם כל החיים יש אירועים רבים של טוב רע טוב רע, מאושר עצוב מאושר עצוב וכך הלאה
ומי בכלל החליט מה טוב ומה רע? והאם בסוף בכלל מגיעים לנקודה סופית שהיא רק טוב
או נקודה סופית שהכל רע. או גם טוב וגם רע לנצח, ואז אין שום משמעות להגיד שהכל לטובה.
ועל האדם לבדוק את השורש מה התכלית, האם הכל אקראי, אז אין שאלה
ואם יש תכלית, אז לבדוק מה התכלית, כי אנשים חושבים שהם נבראו רק שייטיבו להם
אבל אולי הכל ברא בתכלית רק כדי לעשות רע, לאמלל אותך שתחפש להרגיש טוב.
אולי יש כוח רע, והסיבה שעשה טוב, שירגישו רע, כי אם היה רק רע, לא היו יודעים על טוב כלשהו.
וברמה הלוגית, מסתבר שהעולם הוא רע כי יש חוסר שלמות, הכל חסר, ולאדם תמיד יש תחושה של חיסרון ושרע לו, לכן יותר הגיוני להגיד שהכל רע.
בין כך ובין כך להבין אם הכל טוב או רע, אתה צריך להבין את המציאות הזאת.
והתשובה לשאלה אם הכל לטובה, אז הכל גם לטובה באופן מוחלט, וגם לרעה באופן מוחלט.
גל כל דבר אפשר להגיד גם את ההפך, כי בשורש הכל אחד, הכל, טוב ורע, כישות אחת ממש
ולכן כל מה שקורה בעולם, זה לתת לך להרגיש הכי טוב בעולם, וגם הכי רע בעולם בשלמות.
וכל האירועים נוצרים ממקום אחד, מאותו השורש, ולכן מי שמבין את זה גם שקורה לו כביכול משהו מאד טוב, הוא יכול להכנס לדיכאון ממש כשם שקורה לו משהו רע, כי הכל מאותה התכלית, כי בדיוק כמו שהכל לטובה, ממש כך הוא בדיוק לרעה.
כאשר מגבירים את העוצמה של הגיהינום, מגיעים לשורש האחד ששם גם הכל טוב
כי הסוף של הרע הוא טוב, וסוף הטוב הוא רע, ובכלל הם דבר אחד בשורש
וכדי להבין את הטוב ואת הרע, יש להבין את תכלית כל הדברים, להבין את המציאות
וסיבת כל הדברים היא האחדות של הטוב והרע, וכל הדברים הכי טובים בעולם הם בכלל בשביל שיהיה לך רע, הכי רע בעולם, אבל זה יוביל אותך למקום שהטוב והרע הם ישות אחת
ואז אתה תבין באמת, האם הכל לטובה.