צמחונות, להיות צמחוני, אכילת בשר, קניבליזם, קניבלים, אכזריות, לחיות כמו חיה, רגשות של צמחים, רגשות של דומם

... או לא לפעול בלי שום תחושת חסר או צורך. לדוגמה, אדם רעב שואל אם לאכול או לא לאכול לא משנה, אז למה אני אוכל? התשובה לכך היא שאם באמת לא היה משנה לו, הוא היה יכול באותה מידה לאכול או לא לאכול. לא הייתה מתעוררת בכלל השאלה למה הוא בוחר באפשרות כזו ולא אחרת. עצם השאלה מצביעה על כך שהוא עדיין לא מבין באמת את הרעיון של ...

... הוא רוצה או לא רוצה את הדבר, הוא לא יוכל לפחד או לשמוח, כי הוא אינו בטוח ברצונו. לדוגמה, אם אדם רעב יומיים ולא אכל, אז ברור שהוא רוצה לאכול. אך אליעד שואל למה בכלל הוא רוצה לאכול? ומאתגר את המובן מאליו: הרי אם האדם לא היה יודע מה זה רעב, או לא היה חושב שהרעב זה דבר רע, אז אולי לא היה לו רצון לאכול. הוא מביא דוגמאות קיצוניות - למשל, אם היו אומרים לאדם שאם הוא יאכל ימותו כל משפחתו, כנראה היה נמנע מאכילה, למרות שהוא רעב. דוגמה זו ממחישה שהרצון לאכול אינו מוחלט והוא תלוי בהבנה של האדם את הסיטואציה. הוא מדגיש שלמעשה יש לאדם תמיד שתי רמות: רמה אחת היא הרמה שבה הוא רוצה לאכול, והרמה השנייה היא המקום העמוק שבו הוא יודע שלא משנה לו אם הוא אוכל או לא אוכל. האדם נמצא בשתי החוויות בו - זמנית, וזוהי המשמעות של ידיעה שלמה או אחדות אמיתית. איך הסרט הירק קשור לנושא של ידיעה וחוסר ידיעה? מובאת דוגמה מתוך שיחה ... חוקר לעומק את רצונותיו ואת אמונותיו, הוא מגלה שהוא נמצא תמיד במצב של ידיעה ואי - ידיעה בו - זמנית. הוא יכול לפעול בהתאם לרצונו, כמו לאכול כשהוא רעב, ובו - זמנית להיות משוחרר לחלוטין מכל רצון, מכיוון שבתוך תוכו הוא יודע שזה לא משנה כלל אם יאכל או לא. זאת בעצם המהות של לדעת שום דבר - זה ...

... האדם לא בהכרח תלוי בו, משום שאף אחד לא שואל את האדם אם הוא רוצה או לא רוצה. לדוגמה, כשאדם מרגיש רעב, הוא לא מחליט באופן מודע לרצות לאכול - הרצון פשוט מגיע. לכן, מצד מסוים, לאדם אין שליטה על הרצונות שלו. אבל אליעד מוסיף פרספקטיבה נוספת ואומר שברמה הפילוסופית ביותר, אם האדם הוא כמו אלוהים - כלומר, אם ... להמחיש את המורכבות של שליטה ברצון: אדם ששואל כיצד להזיז כוס ממקום למקום, זו לכאורה שאלה פשוטה, אבל היא בעצם אותה השאלה בדיוק כמו איך אוכל לשנות את הרצון שלי?. בשני המקרים, השאלה היא מי מחליט על הפעולה שתתבצע. אם האדם היה אלוהים וכל - יכול, האם הוא היה יכול פשוט לשנות את הרצון שלו? אליעד מציין שזו שאלה ...

... וחושב שהשלמות תגיע כאשר יהיה לו אוכל . אך אליעד מסביר שהשלמות נמצאת בעצם החוויה של הרעב והחיסרון, כי דווקא התחושה הזו של החוסר היא המצב המדויק ... הדוגמה של אדם שרעב ואין לו אוכל. במצב זה, האדם בדרך כלל מרגיש שדבר מה חסר לו והוא שואף להשלים את החסר הזה, אך אליעד אומר שהמצב הזה של החיסרון ... זאת בכך שהוא אומר לאדם: אתה רוצה לאכול? תאכל. לא רוצה לאכול? אל תאכל. אך הוא מדגיש שלא משנה איזו החלטה האדם ייקח, בין אם יאכל או לא, זה בדיוק המצב הנכון והשלם, ואין טעם ... לשאול מי מחליט?, ולשאול איך אוכל לייעל את עצמי?. בכך הוא נותן דגש על שאלות אפקטיביות, שמובילות לפעולה מעשית. סיכום ההרצאה והמסר העיקרי של אליעד ...

... המורה הרוחני אמור להיות מושלם במובן מסוים. לדוגמה, יש החושבים שאלוהים אינו זקוק לאוכל, לשינה או למנוחה, ולכן מאמינים שגם המורה הרוחני האמיתי אמור לחיות ללא תלות בצרכים גופניים. זאת טעות נפוצה, שכן המורה ... הוא אדם שיכול לחוות את שני הצדדים של הקיום. הוא מסוגל להיות גם שמח וגם עצוב, גם לאכול בהנאה וגם להימנע מאוכל מתוך סגפנות. כלומר, אם אדם מצפה שהמורה הרוחני יהיה כל הזמן שמח, נחמד וסבלני, הוא למעשה יוצר לעצמו ציפייה לא מציאותית, ... שיש כאלה שחושבים שכמו שאלוהים לדוגמה אין לו גוף ואין לו דמות וגוף אז הוא לא צריך לאכול אז אולי גם המורה הרוחני מרוב שהוא התקרב לאלוהים, סליחה אלוהים הוא נותן לך הכל בחינם נכון לא אוכל לא שותה לא ישן 24 שעות ביממה עובד אז אומרים תראה גם מורה רוחני הוא כל כך קדוש 24 שעות אבל מה הם לא קולטים שאם מורה ... והוא דובר את השפה שלך אבל בגלל שהוא דובר את השפה שלך והוא בגוף אז הוא גם צריך לאכול ולשתות. בכל מקרה יש את הציפיה עכשיו מה מצפים שהמורה הרוחני יהיה האדם, שתמיד יהיה משהו מסוים כל אחד יש לו בראש איזה ... את עצמו אבל זה אומר שהוא לא מורה רוחני כי מורה רוחני זה מישהו שיכול ליהנות מאוכל, יש גם את ההיפוך אם הוא רק נהנה מהאוכל ולא יכול לסגף את עצמו אז הוא גם לא מורה רוחני, יש לנו את שתי הקצוות שהוא גם יכול לגווע ברעב וגם יכול להרגיש מזה טוב וגם יכול להרגיש מזה רע וגם יכול לאכול ולשמוח וגם יכול לאכול ולהיות עצוב, יש את שני הקצוות הוא יכול לאכול ולהיות עצוב הוא יכול לאכול ולהיות שמח הוא יכול לגווע ברעב ולהיות שמח והוא יכול לגווע ברעב ולהיות עצוב יש את כל הווריאציות. הבנו את הסיפור ובנימה ...

... טוב או רע, הוא לא חייב להאמין בכך באופן מוחלט. לדוגמה, ייתכן שעדיף לאכול מאשר לא לאכול , אבל האדם שמטיל ספק באמת לא יראה זאת כשני דברים נפרדים. הוא יבין שאפשר לחוות את שניהם כאותו דבר, מתוך תובנה עמוקה יותר. האם באמת יש לך ספק או שהספק הוא רק תאורטי? אליעד ...

... ולחזור לנפרדות? אליעד עונה על כך בעזרת דוגמה פשוטה של אוכל: כשאדם רעב, הוא אוכל למרות שהוא יודע שבעוד כמה שעות הוא שוב יהיה רעב. הסיבה לכך היא שהאוכל נותן לו תחושה טובה באותו רגע. כך גם המצב של האחדות - החוויה של האחדות היא המצב הטוב ביותר שאפשר לחוות כרגע, ולכן האדם ירצה להגיע אליה אפילו ...

... תמיד האדם חושב שדבר מסוים טוב יותר מדבר אחר. הוא נותן דוגמה של אדם רעב, שבו קיימת מחשבה פנימית שלהיות רעב זה רע ולכן הוא אוכל . אך הוא מדגיש שגם הבחירה לאכול כוללת בתוכה אי - קבלה של הרעב עצמו, ומכאן שהאדם תמיד ...

... זו הוא כיצד בעיות יומיומיות יכולות להיפתר דרך חשיבה מופשטת על עקרון בסיסי של נפרדות ואחדות. כדוגמה מעשית, אליעד הציג סיטואציה שבה אדם אוכל בייגלה מתוך שקית ומרעיש, מה שהפריע לסובבים אותו. בתחילה אנשים הציעו פתרונות מורכבים או לא נוחים, כמו להפסיק לאכול או להרחיק את השקית, אך אליעד הציע פתרון פשוט יותר - לפתוח את השקית ... השלב הראשון להבנת הבעיה לפי אליעד? השלב הראשון לפי אליעד הוא להבין מה בדיוק גורם לבעיה. במקרה של שקית הבייגלה, הרעש הוא הבעיה, ולא עצם האכילה. ההבחנה הזו חשובה כי היא מפרידה בין האלמנטים השונים המרכיבים את הבעיה ומאפשרת התמקדות ישירה בחלק הבעייתי. במקום לנסות לפתור את הבעיה דרך הפסקת האכילה, מתמקדים רק ברעש עצמו. כיצד הרעש קשור לנפרדות ולחיכוך בין שתי ... מה ההבדל בין הפתרון של אליעד לפתרונות אחרים שהוצעו? הפתרונות האחרים שהוצעו היו פתרונות שמגדילים את הבעיה במקום לצמצם אותה. למשל, להפסיק לאכול או להרחיק את השקית - אלו פתרונות שמתעלמים מהאינטרס הבסיסי (האכילה) ופוגעים בנוחות. לעומת זאת, אליעד מציג פתרון שמאפשר לשני האינטרסים - גם לאכול וגם לא להרעיש - להתקיים יחד, באמצעות צמצום ההתנגדות שמלכתחילה יצרה ...