לא לעבוד בכלל, ללכת לעבוד בגלל שאתה פושע, עבודה כדי לכפר על העוונות, לא לאכול, לא לשתות מדוע אנשים הולכים לעבודה ומה הקשר בין עבודה לפשעים? אליעד כהן מסביר את הרעיון המורכב של לא ... מפשעים ומחטאים, הוא לא היה זקוק לעבודה בכלל. העבודה היא אינדיקציה ברורה לכך שהאדם איננו צדיק אמיתי. מדוע עצם האכילה והשתייה מוגדרת כסוג של עבודה? אליעד מרחיב את הרעיון ומסביר שגם עצם הפעולות הבסיסיות כמו אכילה ושתייה הן בעצם סוג של עבודה. למה אדם צריך לאכול כל כמה שעות? משום שהוא פושע. אם הוא היה צדיק אמיתי, לא היה צורך בכך בכלל. האכילה החוזרת, התלות באוכל, העובדה שהאדם חייב להפסיק את פעילויותיו כדי לאכול, לשתות או לנוח, כל אלו מראים שהוא נמצא במצב של חוסר שלמות, של חטא, של פשע. אדם שאיננו פושע ... צדיק מושלם, והצדיק המושלם לא צריך שום דבר חיצוני כדי להיות מאושר או כדי להרגיש טוב. הוא לא זקוק לאוכל, הוא לא זקוק לשתייה, הוא לא זקוק למנוחה. עצם זה שהאדם חייב לעשות דברים כאלה כדי להמשיך להתקיים, מוכיח שהוא איננו במצב מושלם. אליעד מתאר את התנודתיות שבחיים: אדם אוכל, מרגיש טוב לזמן קצר, ואז שוב מרגיש רע וצריך שוב לאכול. התלות הזו היא סימפטום של חוסר צדקות, של חוסר שלמות. מה משמעות הרעיון של לא לעבוד בכלל לפי אליעד כהן? המצב האידאלי לפי אליעד הוא מצב שבו אדם לא צריך לעבוד בכלל, לא צריך לאכול בכלל ולא צריך לשתות בכלל. מדובר על דרגה רוחנית גבוהה במיוחד שבה האדם מבין משהו מאוד עמוק לגבי טבע ... טוב ורע. במצב זה האדם לא תלוי בשום גורם חיצוני. אליעד כהן מדגיש שהסיבה היחידה לכך שהאדם עדיין צריך לאכול ולשתות, לעבוד ולנוח, היא שהוא עדיין לא הגיע להבנה האמיתית לגבי מהות החיים. אם הוא היה מבין באמת את ... היה יוצא לחלוטין מכל סוגי העבודה, גם מאלו הבסיסיים ביותר. כיצד אדם יכול להגיע למצב שבו לא יצטרך לעבוד, לאכול או לשתות בכלל? אליעד כהן מסביר שהמצב הזה הוא אפשרי רק לאדם שמגיע לתובנה רוחנית עמוקה ומוחלטת לגבי טבע המציאות. כל עוד האדם לא מבין לעומק ובאופן מוחלט את טבע הקיום, הוא יישאר תלוי בגורמים חיצוניים כמו אוכל ושתייה, ובכך למעשה יהיה במצב מתמיד של עונש ושל כפרה על הפשעים. אם אדם יבין את האמת האולטימטיבית לגבי ... של תלות, ומעבר למצב של חוסר סיפוק תמידי. רק ההבנה המוחלטת הזו יכולה להוביל למצב שבו האדם לא יצטרך לאכול או לשתות, ושהוא לא יהיה מחויב לשום פעולה בכלל. לסיכום, אליעד כהן מדגיש שכל פעולה, גם הפשוטה ביותר, כמו עבודה, אכילה או שתייה, היא עדות לכך שהאדם לא הגיע להבנה מוחלטת של המציאות. כל זמן שהאדם עדיין עובד, הוא למעשה ... חופש מוחלט מכל צורך. למה צריך לעבוד בכלל? מהי עבודה לפי אליעד כהן? כיצד להפסיק לעבוד? מדוע אנשים צריכים לאכול ולשתות? מה הקשר בין עבודה לחטאים? איך להגיע לחופש מוחלט מצרכים? מה זה אומר להיות צדיק אמיתי?

... ולעולם, כל הנאה שהיא, גם כזו שנראית כהנאה גשמית, כל הנאה שהיא, היא הנאה רוחנית. כגון לדוגמה שהאדם נהנה מאכילה ושתייה וכיוב, שאז האדם לא נהנה מעצם האכילה עצמה, כי זאת פעולה שהיא חסרת כל משמעות במקרה הטוב, והיא יכולה להיחשב למאמץ מיותר שנועד להשיג תכלית אחרת, אם מסתכלים על האכילה או על כל פעולה אחרת, בעין אמיתית. וכאשר האדם אוכל, ההנאה שלו, היא לא מעצם האכילה עצמה, אלא מעצם החוויה שהאכילה נותנת לו. כגון לדוגמה שהאדם רעב, שאז הוא חווה נפרדות מאוד גדולה. שהאדם מאוד לא רוצה את המציאות, כי האדם מאוד לא רוצה את הרעב. והאדם חווה רעב, שהוא חוויה של חיסרון. ואז כאשר האדם אוכל, על ידי זה מתמלאת אצל האדם החוויה של החיסרון, והאדם מרגיש שבע, דהיינו, חווה מילוי של חסר. ועל ידי ... האדם, ועל ידי זה האדם חווה אחדות עם המציאות, ונהנה מחוויית האחדות שמלובשת באותו הדבר. ולכן יש כאלו שמתמכרים לאכילה, מה שנקרא אכילה רגשית. ולכן יש כאלו, שכאשר הם חווים לחץ וכעס, על ידי זה הם אוכלים יותר. משום, שהאכילה מספקת לאדם את תחושת וחוויית השובע, שאותו הוא רוצה יותר מכל, שהוא חוויית האחדות עם המציאות. וכאשר האדם מרגיש ... לו איזה משהו בחייו, שהוא לא מצליח למלא אותו, על ידי זה הוא מנסה להשיג את חוויית המילוי, באמצעות האכילה הגשמית, שהיא מספקת לאדם חוויית שובע גשמי וממשי עבור האדם. אאכ האדם לא מוכן להסתפק בחוויית השובע הגשמי, והאדם לא מוכן להסתפק בתחליף שאינו אמיתי, שאז האדם לא מתמכר לאכילה, גם כאשר חסר לו איזה דבר אחר. וכל שכן, כאשר האדם חווה שהכל טוב לו, או שהחיים טובים יותר עבורו, שעל ידי זה, האדם אוכל פחות, רק כדי צורכו וחיותו, אך לא כדי להשיג את ההנאה שיש בתחושת השובע של האכילה. וכאשר האדם אוכל איזה אוכל טעים, האדם נהנה יותר. וכאשר האדם אוכל, אוכל שאינו טעים, האדם נהנה פחות. משום שהאוכל הטעים, הוא מספק לאדם חוויית אחדות יותר גדולה. כי האדם מתחבר יותר אל האוכל, והאדם רוצה יותר את האוכל. ואז, ככל שהאוכל הוא טעים יותר, כך יש יותר חוויה של אחדות, ופחות חוויה של נפרדות והתנגדות, ואז ההנאה גדולה יותר. וכאשר האדם אוכל, אוכל שאינו טעים לו, אז האדם חווה נפרדות והתנגדות אל האוכל, ואז ההנאה קטנה יותר, עד כדי סבל. ולמה האדם רוצה טעם אחד יותר מאשר טעם אחר? כי לכל טעם, ... חוויה טובה כלשהי, ויש טעם אחר שמזכיר לאדם חוויה אחרת שלילית כלשהי. והאדם נהנה מהחוויה הרגשית, שהוא מקבל באמצעות האכילה הגשמית. ולפעמים, האדם נהנה יותר מהאוכל, כאשר הוא מוגש לו בצורה יפה ונאה, כי אז, בנוסף לחוויית האוכל, מצטרפות לשם עוד חוויות נוספות וכולי. ולמה האדם אוהב טעם אחד, יותר מאשר טעם אחר? ולמה לפעמים האדם בוחר ... שהאדם נהנה תמיד, מכך שהתודעה שלו, חווה השלמת חיסרון. בין אם זה באמצעות חוויה גשמית של שלמות חיסרון, כגון אכילה. שאז חוויית השובע, מזכירה לאדם באופן אסוציאטיבי, את חוויית השובע ושלמות הרצון של אלוהים. ובין אם זה, על ידי ...

סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? ... משהו קרה?, אתה מניח מראש שיש קשר של סיבה ותוצאה בין הדברים. למשל, אם אתה שואל למה מישהו הולך לאכול, התשובה כי הוא רעב היא תשובה סיבתית - הוא הולך לאכול בגלל סיבה מסוימת שיצרה את הפעולה. התהליך הזה של סיבתיות מלווה אותנו כמעט בכל מחשבה. אפילו שאלות פשוטות ביותר ... תקרה. לדוגמה, אינך בטוח שאחרי שתאכל באמת לא תהיה רעב, כי תמיד יש אפשרות שיקרה משהו בלתי צפוי (למשל, שהאוכל לא ישביע אותך). האם הכל סיבתי או הכל אקראי? אליעד מבהיר שהסיבתיות והאקראיות אינן באמת הפכים אלא שני צדדים ... בתוכו גם סיבתיות וגם אקראיות, כי אלו שני היבטים של מציאות אחת שלמה. הדוגמה המפורטת לכך היא אדם שהולך לאכול. הוא מניח שאם יאכל, לא יהיה רעב, כלומר, שיש סיבתיות. אבל בו זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח ... אליעד מציין שהדיון על סיבתיות ואקראיות הוא יסודי לתפיסת המציאות, והוא משפיע על שאלות יומיומיות ועל פעולות פשוטות כמו אכילה. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד חייב להניח את שני הצדדים - סיבתיות ואקראיות. ללא הנחות אלו, הפעולה לא תהיה ... ובאופן בו הם משפיעים על תפיסתנו את העולם. אליעד כהן מציע לגזור את רעיון הסיבתיות מתוך חוויות יומיומיות כמו אכילה, ומציג את השאלה: למה אנחנו אוכלים? במהלך ההרצאה, אליעד מתאר כיצד כל שאלה שאנחנו שואלים מונעת מתוך תפיסת סיבתיות. למשל, כששואלים למה זה קורה?, השאלה ... גם אם איננו מודעים לה - מבוססת על הנחות סיבתיות. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו למה הוא רוצה לאכול, הוא בעצם מניח כי יש סיבה לכך שהוא רעב. אולם אליעד מראה כי אם נשקול גישה אקראית, ייתכן שאין ... לקרות בלי סיבה ברורה. לדוגמה, אם אדם שואל למה אני רעב?, התשובה יכולה להיות תוצאה של סיבה (הגוף צריך אוכל) או יכולה להיות אקראית, ללא סיבה ברורה. מהו הדטרמיניזם ואיך הוא קשור לעקרונות הסיבתיות? בסופו של דבר, אליעד מסביר ...

... טוב הוא למעשה רצון למנוע תחושת חסר. זהו רצון שמניע את האדם לא רק במצבים פיזיים (כמו שתייה או אכילה), אלא גם במצבים נפשיים. הוא טוען כי כל פעולה שנעשית על ידי אדם נובעת מהצורך להימנע מתחושת חוסר או ... הוא חלק מתהליך הישרדותי. זהו פרדוקס: כל מה שמניע את האדם - גם דברים שנראים לא הישרדותיים כמו רצון לאכול אוכל טעים - קשור בעצם לרצון להימנע מכאב ולהרגיש טוב. אליעד לא שוכח להדגיש את הקשר העמוק בין כל הרצונות ... מוסיף כי כל פעולה שמבצע אדם נובעת מתוך הרצון למלא את החסר הזה, בין אם מדובר בעשייה פיזית כמו אכילה או שתייה ובין אם מדובר במצבים נפשיים כמו חיפוש אחר הצלחה או אהבה. לסיכום, אליעד טוען כי אין הבחנה ...

... עודף המשקל שלו יצליח לרדת במשקל או שמא דווקא יעלה במשקל בעקבות קבלה עצמית. אליעד מסביר כי אנשים נוטים לאכול כדי למלא חסרים רגשיים, כגון תחושת ריקנות, בדידות או תסכול. מכאן עולה האפשרות שקבלה עצמית תסייע לאדם להתמודד עם חסרים אלו, ובעקבות זאת להפחית את האכילה המיותרת. לדוגמה, אליעד מתאר מצב שבו אומרים למישהו שאסור לו לאכול מאכל מסוים. ההגבלה הזו עשויה דווקא לעורר בו רצון עז יותר לאכול את המאכל האסור, רק בגלל עצם האיסור. כלומר, עצם האיסור מעורר התנגדות שגורמת לאדם להפר את ההוראה ולאכול יותר. במקרה כזה, אם האדם היה מקבל את עצמו בצורה מלאה, ואומר לעצמו שמותר לו לאכול הכל, יכול להיות שהוא לא היה מרגיש צורך לאכול את אותו מאכל בכלל, כיוון שאין התנגדות להפר. עם זאת, אליעד מדגיש כי התוצאה של קבלה עצמית על הירידה במשקל אינה חד - משמעית, אלא תלויה בגורמים העיקריים שמובילים את האדם לאכילה. הוא מביא את הדוגמה הבאה: נניח שאדם שמן מרגיש דחוי חברתית בגלל משקלו, ולכן הוא אוכל מתוך עצבות כדי לפצות על תחושת הדחייה. במקרה כזה, אם האדם ילמד לקבל את עצמו כפי שהוא ויאהב את עצמו למרות הדחייה החברתית, סביר שהוא יפסיק להרגיש את הצורך לפצות עצמו באוכל, ולכן הוא יאכל פחות, וכתוצאה מכך ירד במשקל. לעומת זאת, אם האכילה נובעת מסיבות אחרות לחלוטין, שאינן קשורות למשקלו של האדם - לדוגמה, אדם שאוכל מתוך תסכולים שקשורים לגובה שלו ולא למשקלו - במקרה זה, קבלה עצמית של משקלו לא תעזור לו להפחית באכילה, ואף עשויה להזיק. אם האדם היה אוכל פחות רק מפחד להיות יותר שמן, ועכשיו הוא מקבל את עצמו כפי שהוא, החסם שמנע ממנו לאכול יותר (פחד להשמין עוד) יורד, ואז הוא עשוי לאכול יותר ולעלות במשקל. העיקרון המרכזי הוא, שככל שהחיסרון שהאדם מנסה לפתור באמצעות אכילה קשור יותר ישירות למשקלו, כך הסיכוי שקבלה עצמית תוביל להפחתה באכילה גדל. ולהפך, ככל שהחיסרון קשור פחות למשקל ויותר לדברים אחרים, כך גובר הסיכוי שקבלה עצמית דווקא תגדיל את האכילה ואת העלייה במשקל. איך העיקרון של קבלה עצמית משפיע על בזבוז כספי? אותו העיקרון חל גם על התנהלות כלכלית ... מסכם את הרעיון בצורה ברורה: השאלה העיקרית היא מהו החיסרון המרכזי שמוביל את האדם להתנהגות המזיקה, בין אם מדובר באכילה מוגזמת או בבזבוז כספי מופרז. אם החיסרון המרכזי הוא תחושה של חוסר עצמי שקשורה ישירות להתנהגות הזו, אז קבלה ... ההתנהגות נובעת מחסרונות אחרים שאינם קשורים ישירות, קבלה עצמית דווקא תוריד את החסמים ותגביר את ההתנהגות המזיקה. לדוגמה, אדם שאוכל הרבה בגלל חוסר קבלה עצמית של משקלו - הקבלה העצמית תועיל לו. לעומת זאת, אדם שמבזבז כסף בגלל הרגלים ... אם בירידה במשקל או בשמירה על יציבות כלכלית. איך קבלה עצמית משפיעה על שינוי הרגלים? מה הקשר בין רגשות לאכילה רגשית? איך לשלוט בבזבוז כספי? דרכים לשמירה על המשקל בלי תסכול איך אהבה עצמית יכולה לסייע בהתפתחות אישית? האם ... אדם שמן שיקבל את עצמו ויאהב את עצמו למרות משקלו ייטה להיות יותר רזה או דווקא יותר שמן. בהנחה שאכילה מונעת מחסרים רגשיים, ייתכן שאדם אוכל כדי למלא תחושת ריקנות או תסכול. למשל, אם מישהו נאמר לו שאסור לו לאכול משהו, ייתכן שהוא דווקא ירצה ... פחות. מתי קבלה עצמית מסייעת בשמירה על המשקל ומתי היא פועלת נגד זה? התשובה תלויה בגורמים שמובילים את האדם לאכילה. אם אדם אוכל מתוך תסכול על כך שהוא שמן (למשל, אם דחו אותו חברתית בגלל משקלו), אז אם הוא ילמד לקבל את עצמו כמו שהוא, הוא לא ירגיש צורך לפצות את עצמו באוכל - מה שיכול להוביל לירידה במשקל. לעומת זאת, אם הסיבה המרכזית לאכילה היא גורמים אחרים, כמו תסכולים שאינם קשורים למשקל, אז אם הוא יקבל את עצמו כשמן, הוא עלול לאבד את הדחף להימנע מהשמנה נוספת, מה שיוביל דווקא להשמנה. כיצד העיקרון הזה חל על בזבוז כספי? בדומה לעניין האכילה, אדם שמבזבז כסף כדי לפצות על תחושת חוסר (למשל, הרגשה שאין לו מספיק כסף) - אם הוא ילמד לקבל ... מתוך השלמה עם המצב. מסקנה: מתי קבלה עצמית עוזרת ומתי לא? יש לשים לב אם החיסרון המרכזי שמוביל להתנהגות (אכילה או בזבוז כסף) הוא תחושת חוסר הנוגעת ישירות לאותה התנהגות. אם כן - קבלה עצמית עשויה להפחית את ההתנהגות ... אחרים, קבלה עצמית עלולה דווקא להחמיר את הבעיה. איך קבלה עצמית משפיעה על שינוי הרגלים? מה הקשר בין רגשות לאכילה רגשית? איך לשלוט בבזבוז כספי? דרכים לשמירה על המשקל בלי תסכול איך אהבה עצמית יכולה לסייע בהתפתחות אישית? עכשיו ... בא לך להגיד שהוא שמן תגיד שהוא לא רזה בסדר הלאה. עכשיו בא נניח שבן אדם שמן מכך שהוא אוכל נניח ונניח שבן אדם אוכל בשביל למלא איזה חיסרון שיש לו, עד כאן גם הגיוני בן אדם יש לו איזה חיסרון הוא אוכל בשביל למלא את החיסרון חיסרון רגשי כלשהו. עכשיו השאלה היא כזאת האם בן אדם שמן שיקבל את עצמו איך ... לו להיות יותר רזה או יגרום לו להיות יותר שמן? ש: יותר שמן לדעתי. אליעד: עוד פעם מאחר שאנשים אוכלים גם מתוך תסכולים ובעיות רגשיות אז השאלה היא כזאת בהנחה שבן אדם, ולדוגמה שמישהו יגידו לו אסור לך לאכול ... הוא היה מקבל את זה שהוא שמן ואומר אני יכול לאכול מה שאני רוצה אז אולי הוא לא היה אוכל את זה בכלל. ש: אלא אם כן זה התסכול שלו זה רק מזה שהוא שמן והוא ממלא חיסרון רק ... לפה. אליעד: אז במה זה תלוי? ש: זה תלוי בשאר הדברים. אליעד: במה? ש: בשאר התסכולים הסיבות לזה שהוא אוכל אולי יש לו תסכול בגלל שהוא נמוך לא בגלל שהוא שמן. אליעד: אז קודם כל אז מה שאמרת זאת התשובה אם התסכול המרכזי שהוא מנסה לפתור באכילה זה את זה שהוא שמן כי לפעמים בן אדם שמן נגיד דחו אותו חברתית ואז הוא בדיכאון אז הוא הולך להתנחם באוכל, אז אם זאת הסיבה שבגללה הוא אוכל אז אם הוא יקבל את עצמו איכשהו ויאהב את עצמו איכשהו למרות שאין לו חברים למרות שאין לו כלום ... לא אוהב את עצמו שהוא שמן. אוקי לעומת זאת אם הוא אוהב לאכול כדי לפתור תסביכים אחרים אז הוא אוכל עדיין פחות בגלל שהוא לא רוצה להיות שמן, לעומת זאת אם לא היה אכפת לו להיות שמן ממילא הוא ... האם עד כמה החיסרון שהוא מרגיש רע עם עצמו מכך שהוא שמן עד כמה זאת אחת מהסיבות לכך שהוא אוכל יותר זאת השאלה, אם זאת הסיבה המרכזית ממילא אם הוא יקבל את זה שהוא שמן זה יגרום לו להיות ...

... להיתפס היא פחד מאי נוחות שנגרמת בגלל תחושת חוסר הגנה, כמו תחושת חיות בטבע המפחדות להיות מותקפות כאשר הן אוכלות או שותות מים בסביבה מסוכנת. אליעד כהן מציין כי אדם שמפחד לשתות או לאכול ליד אנשים, יכול לחוות את תחושת הפגיעות הזו משום שהוא מרגיש חשוף בזמן שהוא מבצע פעולה אינטימית כמו אכילה או שתייה, במיוחד אם יש אנשים בסביבה. האם הפחד נובע מחשש להתקפה פיזית או רגשית? במהלך שיחה עם אדם ... חשש שמישהו יגיב בצורה לא נעימה למעשיו. לדוגמה, אם אדם חש לחץ שמישהו יגיב בצורה לא חיובית כאשר הוא אוכל לידם, הוא עלול להימנע מלבצע את הפעולה הזו בכלל. איך אפשר להתמודד עם הפחד הזה? השלב הבא הוא להתחיל ... את הדבר הרע שהאדם חושש ממנו, אפשר להנחות אותו כיצד להתמודד עם הפחד. לדוגמה, אם האדם מפחד להיחנק בעת אכילה, ניתן לעזור לו לחשוב מה יקרה אם אכן יקרה מצב כזה. האם הוא חושב שזה יגרום לו נזק? האם הסיכוי שייחנק גבוה מספיק כדי להימנע מאכילה? הבנת מקור החרדה החברתית כאשר אדם מבין כי פחדיו נובעים מחרדה חברתית, כלומר, מהלחץ שהוא מרגיש לגבי מה שאחרים חושבים עליו, אפשר להתחיל לעבוד על הרגעת הלחץ הזה. אליעד מסביר שכאשר האדם מבין שהפחד לא נובע מהאוכל עצמו, אלא מהלחץ שהוא חש מסביב, זה עשוי לעזור לו להתמקד בבעיה העמוקה יותר ולמצוא פתרונות אפקטיביים. על האדם ... עכשיו. ש: בטבע כשבאים לשתות חיות ביחד כביכול זה מצב הכי רגיש כי חיה הכי חשופה לפגיעה היא מרוכזת באוכל הכי קל לתקוף אותה ברגע זה ויתר נגיד אריה בא לטרוף את האיילה כשהיא ליד המעיין כשהיא ליד מים אז בן אדם סוג של אוכל נגיד מישהו שהוא סומך עליו נפתח אליו כאילו לא מרגיש לחץ לידו. אליעד: אז מה אתה אומר אתה אומר ... שהכי קשה סוג של לא בדיוק במילים. אליעד: בא נתקדם בסיפור. ש: אני מתקדם. אליעד: מה הסיבה שהוא לא אוכל בסוף? ש: קשה לשים לב לעצמך כשאתה אוכל אתה הכי אתה. אליעד: אתה נמצא פה אז מה הסיבה בסוף שהוא מפחד לשתות מים ליד אנשים? ש: כי ... בן אדם שיושב לאכול מרגיש כמו סוג של. אליעד: לא הוא לא מפחד אז הוא כאילו חושב שאם הוא אוכל, רגע ולכן אם הוא ימשיך לשתות כוס מים אז כאילו זה מגדיל את הסיכוי שיתקפו אותו אז מה זה ... אותו רגשית ירגיש מותקף איך זה קשור לכוס מים שישתה את הכוס מים. ש: שהוא לא מוגן כביכול כשהוא אוכל הוא לא מתגונן. אליעד: אתה צודק אבל מה קשור אוכל תשתה כוס מים. ש: כוס מים אותו דבר. אליעד: כאם הוא שותה הוא לא מתגונן? ש: כשהוא שותה או אוכל הוא לא שומר על קירות מסביבו. אליעד: למה דווקא באוכל אין לו בעיה לשחק בפלאפון לידם. ש: כי זה משהו אישי. אליעד: עד פה? ש: כן. אליעד: לשחק בפלאפון לידם הוא יכול לאכול לידם הוא לא. ש: זה ההבדל כי כשהוא אוכל זאת גם פעולה כזאת שהיא קצת אינטימית כביכול. אליעד: לשתות מים? ש: כן. אליעד: אין לו בעיה לעשות דברים ... אדם בא אליך והוא לא יודע למה הוא פוחד לאכול ליד אנשים זה אני לא יודע למה אני לא אוכל? אליעד: לא הוא לא יודע, יש אחד שאומר שלום אני מפחד שינשכו אותי מה לעשות? יש אחד שאומר שלום ... לא? ש: אם נגיד מסטיק הוא כן מצליח לאכול אז נמשיך למה לא. אליעד: מסטיק כן הלאה. ש: הוא אוכל הוא לועס ואין לו שום בעיה. אליעד: נסבך את זה כן, יותר מסובך זה כן נכון אז כן הוא אוכל מסטיק כן. ש: אוקי וכשאתה אוכל מסטיק זה לא מפריע לך בכלל? אליעד: לא. ש: אז הייתי שואל אותו תראה כשאתה מסטיק אתה לועס אותו בעצם אתה מזיז את השיניים אתה פותח ואוכל מה ההבדל בין זה לאם אתה לוקח עכשיו פירור קטן ואוכל לועס עושה את אותה פעולה, מה אתה חושב מפריע לך? אליעד: אין בעיה. ש: אפשר לאכול. אליעד: פירור אפשר. ... תהיה בעיה לא יראו כלום גם אם אני אסתכל לכיוון השני עדיין יש בעיה. ש: עכשיו אם אתה נניח אוכל והדרך שלך לאנשים זאת אומרת אתה לא מסתכל על האנשים. אליעד: עדיין יש בעיה. ש: עדיין יש בעיה לא רואים את התנועות של הפה שלך, אוקי כשאתה הולך לחדר השני ואתה אוכל ואנשים פה מפריע לך? אליעד: פחות בעיה אבל גם בעיה קצת. ש: אולי זה קול שהוא משמיע תוך כדי. ... נשוי יש לו ילדים? אליעד: בא נגיד מה בא לך נזרום. ש: תינוק נניח תינוק, כשיש לך תינוק אתה אוכל לידו אתה פוחד לאכול ליד התינוק? אליעד: לא. ש: לא פוחד לידו. אליעד: לא. ש: אדם מבוגר מאוד זקן? ... תאכל? אליעד: כן. ש: אתה גם תרגיש רע? אליעד: כן. ש: איזושהי חרדה חברתית. אליעד: ש...? ש: לא קשור לאוכל או לזה יש לו איזושהי חרדה חברתית והחרדה הזאת מונעת ממנו לעשות את הפעולות האלו. אליעד: מה קשור לאכול? ש: כי הוא לחוץ אולי, וכשאתה רואה מישהו אחר אוכל האם אתה פוחד זה מפחיד אותך? אליעד: לא. ש: יכול להיות שהרצון הזה לא לאכול ליד אנשים נובע מזה שבמצב כשהוא אוכל לידם הוא כאילו הוא שווה איתם זה סוג של זה משהו בסיסי שהוא ליד אנשים. אליעד: שאם אני אוכל איתם אז אני שווה איתם? ש: כן. אליעד: לא גם אם הם אוכלים אין לי בעיה זה לא קשור אם הם אוכלים לא אוכלים שווה לא שווה. ש: מה צריך לקרות בשביל שתרגיש בנוח לאכול ליד מישהו? אליעד: הוא בא להתייעץ איתך זאת ... ש: והרגשת בנוח? אליעד: לא קרה. ש: אף פעם מאז שנולדת? אליעד: ליד אמא שלי. ש: ומאז אתה לא אוכל בחיים ליד אנשים? אליעד: לא, אוכל אבל מרגיש לא בנוח. ש: מתי פעם אחרונה אכלת והרגשת בנוח ליד אנשים? אליעד: יום שישי שעבר בארוחה משפחתית ... ביום שישי שעבר? אליעד: לא הוא הרגיש בנוח. ש: הוא הרגיש בנוח. אליעד: כן. ש: האם לקחו לו את האוכל כשהוא היה קטן אולי. אליעד: לא לקחו לו את האוכל. ש: אז צריך לבדוק הכל. אליעד: אז הנה תבדוק עכשיו. ש: זה קורה ליד זרים או רק ליד. אליעד: ... מה שהתברר בסיפור שהבן אדם הוא יש לו חרדה חברתית באמת הוא לחוץ על מה שחושבים עליו בלי קשר לאוכל עכשיו לא שהוא מפחד שאם הוא יאכל יצחקו עליו לא משהו כזה הוא לחוץ באופן כללי ואז יש לו ... זה סתם לעצמו. אליעד: אתה כחוקר לא ידעת לענות על השאלה מאיפה הוא יודע את זה. ש: רגע וכשהוא אוכל לבד זה לא קורה? אליעד: כשהוא רואה אנשים בסביבה שלו יש לו מחשבות מה הם חושבים עלי סתם כלליות לא קשור לאוכל לא מה הם חושבים עלי מה הם חושבים על החולצה שלי, בסדר ואז הוא מתחיל להיכנס ללחץ ואז הוא ... חשב שיצחקו עליו או משהו לא, הוא היה בלחץ מהאנשים אבל לא בלחץ מהאנשים שהם יגיבו בצורה לא טובה לאכילה שלו אלא הוא היה בלחץ מהאנשים באופן כללי ואז הוא פחד שבגלל הלחץ הוא ייחנק כשהוא אוכל. אבל איך עולים על זה מה אמרנו? ש: איזה דברים רעים אתה חושב שיקרו לך. אליעד: לא יודע אז ...

... מביא דוגמה על כך שאנשים מצליחים להקשיב לעצמם במשך כל החיים, חוזרים שוב ושוב על אותן פעולות יומיומיות כמו אכילה ונשימה, ועדיין אינם מתייאשים מכך. ובכל זאת, כשמדובר בהקשבה לאחר, נוצר קושי עם השנים. האם ההקשבה חייבת לדעוך עם ... סוג של סיפור, יכול להיות שהוא פחות מעניין. מצד שני, אנשים מקשיבים לעצמם כל חייהם, חוזרים על פעולות כמו אכילה, נשימה, ושגרות יומיומיות - ועדיין ממשיכים לעשות זאת. אז למה כשמדובר בהקשבה לאחר, זה נהיה יותר קשה? האם זה ... אפשר שלושים שנה להקשיב כל הזמן הזה. אליעד: איך אתה מקשיב לעצמך כל כך הרבה שנים כל יום לך לאכול אתה אוכל לך לאכול אתה אוכל אתה אומר אין לי כוח יותר ללכת לאכול. ש: זה קשה גם אז אתה צריך גם להכיל אחד אחר שלושים שנה זה. אליעד: איך יש לך כוח ...

איך לא לאכול את העוגה? איך לשמור על המשקל? איך לשמור על הדיאטה? איך לשמור על תזונה נכונה? איך לרדת במשקל? ירידה במשקל, שמירה על המשקל, אכילת יתר, איך לא לאכול מתוק? התמכרות למתוק, חלק 1 אליעד כהן מסביר בהרצאה זו כיצד להתמודד עם הקושי לשמור על דיאטה ולהימנע מאכילת יתר, ובעיקר מתוקים. הוא מציג דרך חשיבה מעמיקה על המניעים והסיבות שמובילים אותנו לאכילה מיותרת, במיוחד כשמדובר במזון מתוק, ומסביר איך ניתן לפתח מודעות ולבצע בחירות מדויקות יותר. מדוע כל כך קשה להתמיד בדיאטה? הבעיה המרכזית בהתמדה בדיאטה, על פי אליעד, טמונה בהנחות יסוד שגויות של רבים לגבי אוכל, דיאטה ומשקל. לדוגמה, אנשים רבים מאמינים שאם הם יאכלו רק אוכל בריא, הם יירדו במשקל, ושאם הם יאכלו אוכל לא בריא, הם יעלו במשקל. אליעד מבהיר כי הנחה זו אינה בהכרח נכונה, כיוון שהמשקל תלוי בעיקר בכמות הקלוריות שאדם צורך, ולא בהכרח בסוג המזון. למשל, אדם יכול לאכול סוכריות מסוימות כל יום ועדיין לרדת במשקל אם יצרוך פחות קלוריות מכלליות במהלך היום, בעוד שאדם יכול לאכול אוכל בריא בכמויות מופרזות ולהשמין. האם אכילת מתוקים גורמת להשמנה? לפי אליעד, לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי אכילת מתוקים גורמת להשמנה. הוא מסביר כי אם אדם אוכל עוגה מדי פעם, אין לכך בהכרח השפעה מיידית על המשקל. הבעיה האמיתית היא תדירות וכמויות האכילה. אדם שיאכל עוגה פעם בשבוע לא בהכרח ישמין, אבל אם יאכל אותה כל יום, כן. הבעיה אינה במתוק עצמו, אלא בכמויות ובאופן האכילה. אליעד מציין כי כל אכילה היא תוצאה של חישוב שנעשה במוחנו בין התועלת המיידית (ההנאה מאכילה) לבין הנזק העתידי (עלייה במשקל). איך להתמודד עם הפיתוי לאכול מתוק? הפתרון שמציע אליעד הוא לשאול את עצמך כמה ... לא הכי בריאה, אבל גם לא הכי גרועה). - האם העוגה באמת תגרום לי להשמין? (תשובה: רק אם אני אוכל ממנה בכמויות גדולות ובתדירות גבוהה). - האם אני נראה רע עכשיו? (אם לא, המוטיבציה לאכול פחות עלולה לרדת). - ... לשמור על דיאטה נכונה. כמו כן, אליעד מציין את החשיבות שבהבנה שכל פעולה היא תוצאה של בחירה. גם כאשר אוכלים את הביס האחרון, יש תמיד את הבחירה לא לבלוע אותו. הבחירה היא בידינו כל הזמן, והשאלה היא מה אנו באמת רוצים: הנאה מיידית או תוצאה ארוכת טווח. איך לא להרגיש רע אחרי שאוכלים מתוק? אליעד מדגיש כי אין צורך להרגיש רע אחרי שאוכלים עוגה, כל עוד אנחנו שלמים עם הבחירה שלנו. הבחירה לאכול מתוק צריכה להתבצע מתוך מודעות מלאה לכך שהאדם בחר ... המיידית וההשלכות שלה על המשקל. כשאנחנו מבינים את הבחירה שלנו, אנחנו יכולים להיות שלמים איתה ולא להרגיש רע אחרי האכילה. האם אפשר גם לאכול עוגה וגם לרדת במשקל? אליעד מציין כי זה אפשרי בהחלט לאכול עוגה מדי פעם ולרדת במשקל, בתנאי שמבצעים זאת בצורה מדודה ומבינים את המחירים והתועלות של כל פעולה. אם האכילה נעשית בצורה מאוזנת, עם פעילות גופנית מתאימה, ניתן לאכול מתוקים ולשמור על משקל תקין. כיצד להתמודד עם תחושת חוסר שליטה מול אוכל? אליעד מציין כי תחושת חוסר השליטה מול אוכל אינה בהכרח נכונה. אנחנו לא חסרי שליטה, אלא פשוט מקבלים את ההחלטות שלנו בצורה חפוזה ולא מודעת. הפתרון הוא ... דיאטה לאורך זמן? האם אפשר לאכול עוגה ולרדת במשקל? התמכרות למתוקים וטיפול איך לרדת במשקל בלי לסבול? איך לשלוט באכילה רגשית? איך לשמור על הדיאטה ולהפסיק לאכול מתוקים? אליעד כהן מסביר כיצד להתמודד עם הקושי לשמור על דיאטה ולהימנע ... מדוע כל כך קשה להתמיד בדיאטה? אנשים רבים מתקשים להתמיד בדיאטה כי יש להם הנחות יסוד לא נכונות לגבי אוכל, דיאטה, ומשקל. לדוגמה, ישנה הנחת יסוד שאם אדם אוכל רק מזון בריא, הוא בוודאות ירד במשקל, ושאם הוא אוכל מזון לא בריא, הוא ישמין. אליעד מבהיר שזה לא בהכרח נכון, ומסביר שהמשקל מושפע בעיקר מכמות הקלוריות שאדם צורך, ... הוא נותן דוגמה ברורה: אדם יכול לאכול שתי סוכריות בלבד כל יום ולהרזות, או לחלופין, לאכול כמות עצומה של אוכל בריא ולהשמין. כלומר, הכמות קובעת יותר מסוג המזון. לכן, האמונה שאכילת מזון לא בריא תמיד גורמת להשמנה אינה נכונה ... ישיר וחד - משמעי. אנשים מאמינים שאם יאכלו מתוק, הם בהכרח ישמינו, אך בפועל, הכל תלוי בכמות ובתדירות. מי שאוכל עוגה מדי פעם לא בהכרח ישמין, ומי שאוכל כל יום כמות גדולה - כן ישמין. כלומר, הבעיה אינה במתוק עצמו, אלא בכמויות ובאופן האכילה. למה קשה לאכול בצורה מאוזנת ולשמור על דיאטה? אחד הדברים שאליעד מדגיש הוא שרוב האנשים לא מדויקים בחישובים שהם ... שהעוגה לא הכי בריאה, אבל גם לא הכי לא בריאה. היא לא רעל. האם העוגה באמת תשמין אותי אם אוכל ממנה? התשובה היא שרק אם אוכלים ממנה בכמויות גדולות ובתדירות גבוהה, אז כן, זה ישפיע על המשקל. האם אני נראה רע עכשיו? אם התשובה היא ... קצת המוטיבציה לאכול פחות. האם אני רוצה להיראות טוב יותר? אם התשובה כן, אז יש מוטיבציה לשמור יותר על אכילה מאוזנת. מה הסיבה הרגשית שבגללה אני רוצה לאכול את העוגה? אולי העוגה מפצה אותי על משהו רע שקרה לי ... לא לאכול את העוגה? אליעד מדגיש כי בסופו של דבר יש לך חופש בחירה בכל רגע נתון. גם כשאתה אוכל את הביס האחרון, עדיין יש לך אפשרות להחליט לא לבלוע אותו. הוא ממליץ להיות מודעים לכך שכל בחירה מגיעה עם מחיר - תועלת והפסד. אם אתה אוכל עוגה, אתה אולי מפסיד את ההזדמנות לרדת במשקל. אם אתה בוחר לאכול פחות מתוקים, אתה מרוויח ירידה במשקל אך אולי מפסיד הנאה מיידית. מה אפשר לעשות כדי לא להרגיש רע אחרי שאוכלים מתוק? הנקודה החשובה שאליעד מדגיש היא שצריך להבין שכל בחירה היא בסדר גמור. הבעיה היא לא בעצם הבחירה לאכול ... במשקל? אליעד מציין שאפשר בהחלט לאכול עוגה ולרדת במשקל, אך זה דורש מודעות והבנה של הבחירות שלך. אפשר לבחור באכילה מדודה של מתוקים תוך איזון עם פעילות גופנית מתאימה. זה אפשרי לחלוטין, אבל בכל מקרה, יש להבין שישנו מחיר מסוים שצריך לשלם, ואי אפשר לקבל את הכל בלי שום ויתור. כיצד להתמודד עם תחושת חוסר שליטה מול אוכל? אליעד מתייחס לתחושת חוסר השליטה שאנשים מרגישים מול האוכל ואומר שבפועל זה לא באמת חוסר שליטה. האדם כן שולט, פשוט הוא עושה את הבחירה שלו במהירות רבה ומבלי ... גם אכילת עוגה, נעשית מבחירה חופשית. הוא מוסיף דוגמה: כשאת רעבה ואת הולכת לאכול, את מרגישה בשליטה. מדוע כשאת אוכלת עוגה זו תחושה של חוסר שליטה? בפועל, בכל רגע יש לך בחירה, ואת תמיד עושה בדיוק את מה שאת ... דיאטה לאורך זמן? האם אפשר לאכול עוגה ולרדת במשקל? התמכרות למתוקים וטיפול איך לרדת במשקל בלי לסבול? איך לשלוט באכילה רגשית?

תזונה פראנית, חיים ללא הצורך במזון, לחיות בלי אוכל ושתייה, אנרגיה פראנית, נשימה פראנית, דיאטה פראנית, מה זה פראנה? חיים פראנים, מה זו אנרגיית הפראנה? הינדו בריטריאן, אנשים פראנים מהי תזונה פראנית ומה זה אומר לחיות בלי אוכל ושתייה? תזונה פראנית, או חיים פראניים, היא דרך חיים שבה האדם כביכול חי ללא צורך במזון או שתייה. אליעד ... לחיות מאנרגיה בלבד ללא מזון? ההסבר שנותן אליעד כהן הוא שהגוף שלנו והקיבה שלנו הם אנרגיה, וגם המזון שאנחנו אוכלים, כמו תפוח או בשר, הוא אנרגיה. כשאנחנו אוכלים, הגוף שלנו למעשה מתמיר את האנרגיה של המזון לאנרגיה שהוא יכול לנצל. תהליך ההתמרה קורה בתוך הקיבה, והוא עצמו ... לכאורה לומד להתמיר את האנרגיה הפנימית שלו ולהשתמש באנרגיה חיצונית, כמו אנרגיית השמש או האוויר, ללא הצורך לעבור דרך אכילה פיזית. מהן ההוכחות לקיומם של אנשים שחיים בלי אוכל ושתייה? אליעד מתייחס לניסוי טלוויזיוני שנעשה על ידי אמנון לוי בערוץ 10, בו נבדק אדם שהצליח לחיות שמונה ימים ללא אוכל ושתייה. בניסוי הזה היו מצלמות רבות ותנאי מעקב מחמירים, ועדיין, אותו אדם שרד ואפילו המשיך לתפקד באופן סביר, אף ... כמו ביום הראשון, הוא כן הצליח להמשיך לתפקד, מה שמוכיח לפחות מבחינה בסיסית שזה אפשרי לחיות זמן מה בלי אוכל ושתייה. עם זאת, אליעד כהן מבהיר כי הניסוי לא מוכיח שזה אפשרי לטווח ארוך לכל אדם, אלא רק ממחיש ... לתפקד ברמה גבוהה עם תזונה פראנית? אליעד כהן מתייחס לכך שהאדם מהניסוי אמנם נחלש מעט אחרי שמונה ימים ללא אוכל ושתייה, אך בדרך כלל אנשים פראניים ממשיכים לתפקד כרגיל כשהם שותים מים בלבד. לדבריו, אדם פראני לא בהכרח חייב להפסיק לחלוטין לאכול ולשתות, אלא מבטל את התלות הפיזית והפסיכולוגית שלו באכילה. פראני יכול לבחור מדי פעם לאכול, אם מתחשק לו, אבל ההבדל הוא בכך שאין לו צורך הכרחי בכך כדי לשרוד. הוא מוסיף דוגמה לגבי אנשים שכן הצליחו לכאורה לחיות תקופות ארוכות ללא אוכל, ומציין שגם בהיסטוריה היו מקרים כמו משה רבנו, לפי המסורת, שהחזיק 40 יום ללא מזון ושתייה. אליעד מסביר כי ... הוא ימות, אך הוא מבהיר כי המציאות רחוקה מזה. אדם יכול לחיות הרבה יותר זמן ממה שנדמה לו בלי אוכל, וככל שהמודעות שלו תהיה גבוהה יותר, כך הצורך שלו באוכל יהיה נמוך יותר. אליעד גם מתייחס לסיפור על רבי נחמן מברסלב, שנהג לצום שבועות שלמים, ומציין כי אפילו רבי ... עצמו ממגבלות שכליות ונפשיות. אליעד מדגיש כי צוואר הבקבוק העיקרי של האדם הוא השכל שלו, ולא הצרכים הפיזיים כמו אכילה או שתייה. הוא מסביר שברגע שהאדם יבין ויתמודד עם המגבלות המנטליות שלו, הוא יגיע לרמה הרבה יותר גבוהה של חופש פנימי אמיתי, ולא רק חופש פיזי כמו בתזונה פראנית. כלומר, המטרה האולטימטיבית היא לא רק לא להיות תלוי באוכל או שתייה, אלא להגיע למצב של חופש תודעתי מלא, שבו האדם יכול לחוות שמחה, סיפוק ושלווה בכל מצב - ... לדעת אליעד כהן, שם נמצא הגבול האמיתי, ושם נמצא האתגר האמיתי לחופש פנימי. מהי תזונה פראנית? איך חיים בלי אוכל ושתייה? מה זה פראנה? האם אפשר לחיות מאנרגיית השמש? איך להפוך לפראני? האם ניתן להמיר אנרגיה במקום מזון? האם חיים ללא אוכל הם אפשריים?

... רגשית קומפולסיבית הפרעה של אנשים שמפסיקים להאמין באלוהים הפרעה של שליטה הפרעה של שליטה בדחפים הפרעות הפרעות אישיות הפרעות אכילה הפרעות אפקטיביות הפרעות בדיבור הפרעות בזהות המינית הפרעות בספקטרום הסכיזופרני הפרעות בשליטה בדחפים הפרעות בתשוקה המינית הפרעות דה פרסונליזציה ... חכמים הפרעת אישיות של גברים הפרעת אישיות של ילדים הפרעת אישיות של מחיקת הזהות העצמית הפרעת אישיות תלותית הפרעת אכילה הפרעת אספנות כפייתית הפרעת גוף דיסמורפית הפרעת דה פרסונליזציה הפרעת דה ראליזציה הפרעת דה ריאליזציה הפרעת דחק הפרעת דחק ...