... להרגיש יותר טוב או לפחות פחות רע. אליעד מסביר שלרוב האנשים זה נראה ברור מאליו, כי כשאדם רעב הוא אוכל, וכשכואב לו הוא מחפש פתרון רפואי. אולם הוא מציין כי גם אם נדמה שאנשים פועלים כדי להרגיש טוב, עדיין ... אליעד עובר לדון בשאלה האם בכלל הרצונות שלנו שייכים לנו, או שהם נכפים עלינו. אם אדם רעב והוא רוצה לאכול תפוח, הוא רוצה למלא את רצונו. אבל אליעד מעלה נקודה חשובה: אולי הרצון הזה מלכתחילה לא שלו? אולי הרצון ...

... מסיבה אחרת לגמרי או אפילו מסיבה הפוכה? איך ניתן לזהות סיבה לעומת תוצאה? אליעד מביא דוגמה פשוטה מהחיים: אדם שאוכל כי הוא רעב. הוא שואל האם האדם אוכל כי הוא רעב או שהוא אוכל כדי להיות שבע. הוא מחדד, כי הרעב יכול להיחשב כסיבה ראשונית שגורמת לאדם לאכול, אך הסיבה הישירה לפעולת האכילה היא הרצון להרגיש שבע. כלומר, קיים תכנון ומחשבה על התוצאה העתידית עוד לפני שהפעולה מתרחשת בפועל. אליעד מסביר שהסיבה היא תמיד לפני התוצאה, ולכן כאשר האדם אוכל, פעולת האכילה (הסיבה) מתרחשת לפני ההגעה למצב של שובע (התוצאה). דוגמה נוספת שאליעד נותן היא לגבי אדם שהולך לעבוד בשביל משכורת. ...

... עשוי ללכת לגיהנום? אליעד מדמה זאת למצב שבו אדם שם רעל במזון ואומר לאחר מכן שהוא לא הכריח אותך לאכול אותו. בכך הוא מחדד את הסתירה הפנימית - איך ניתן לטעון שאלוהים טוב ואוהב, ומצד שני לאפשר מצב שבו ...

... אני צריך לעשות ואז נפתחים לך בתי ספר וקורסים ועניינים שמלמדים אותך מה אתה צריך להגיד מה אתה צריך לאכול מה אתה צריך לעשות מסבירים לך מסבירים לך נוסחאות מה הבעיה בנוסחאות שהנוסחאות נכונות בחלק מהמקרים בחלק מהמקרים הם ...

... נותן שירות x אתה עושה לאנשים טוב. מה אתה עושה להם טוב שהמוכר במכולת עושה להם טוב בלתת להם אוכל אתה עושה להם טוב במשהו אחר אבל במהות המהות היא שאתה עושה להם טוב זאת המהות. עכשיו ולכן כשעומד ...

... לשנות אותה? התמכרות נוצרת כאשר במוח האדם נוצרות התניות או עוגנים המזהים פעולה מסוימת כפתרון לבעיה פנימית. לדוגמה, אדם שאוכל שוקולד בכל פעם שמשעמם לו או רע לו, יוצר התניה בראשו לפיה שוקולד זה טוב, כי השוקולד מפיג עבורו ... הראשון יש להבין את הסיבות האמיתיות להתמכרות: אילו תחושות חיוביות מתקבלות מהפעולה, ואילו תחושות שליליות היא מעלימה. לדוגמה, אדם שאוכל שוקולד כי משעמם לו, צריך לזהות בבירור שתחושת השעמום היא הבעיה. בשלב הבא, בכל פעם שאותו אדם פונה לשוקולד, עליו לומר לעצמו: אני אוכל שוקולד כי משעמם לי, ואני מאמין שזה יעזור לי לא להשתעמם. המטרה כאן היא להעלות את הסיבה האמיתית (השעמום) מהתת - מודע אל המודע, ובכך לפתוח אפשרות למצוא פתרונות אלטרנטיביים, כמו למשל אני יכול לקרוא ספר במקום לאכול שוקולד. למה קריטי להזכיר לעצמך את הסיבה לפעולה? כאשר האדם לא מזכיר לעצמו את הסיבה האמיתית (לדוגמה שעמום), הוא ... עם סיבות אחרות כמו עצב או געגוע? כשמדובר בעצב, מומלץ לרשום על השוקולד את המשפט תרופה לעצב, ולפני כל אכילה לומר: אני אוכל את השוקולד כדי לא להיות עצוב. הדבר מזכיר למוח שהבעיה האמיתית היא העצב, ופותח פתח למציאת פתרון אחר. דוגמה ... מכור. אם לדוגמה אדם מכור לשוקולד, שואלים אותו: מהן התחושות הטובות שהשוקולד נותן לי? אילו תחושות רעות נעלמות כשאני אוכל שוקולד? נניח שמגלים שהסיבה היא שעמום. בכל פעם שהוא ניגש לשוקולד, הוא צריך להזכיר לעצמו: אני רוצה לאכול את השוקולד כדי שלא ישעמם לי. ברגע שהאדם יבין באופן מודע שהוא מחפש פתרון לשעמום, הוא יוכל לשקול אפשרויות ... מדוע חשוב להזכיר לעצמך את הסיבה לפני כל פעולה? אם האדם לא מזכיר לעצמו לפני, תוך כדי ואחרי שהוא אוכל, למה הוא אוכל, הוא בעצם ממשיך לחזק את ההתניה בראש: שוקולד הוא הפתרון שאני מחפש. לעומת זאת, אם הוא יאמר: אני אוכל כי אני משועמם, ואם אמצא פתרון אחר לשעמום, לא אצטרך לאכול שוקולד, המוח יישאר פתוח לחפש פתרונות נוספים. ש: מה קורה אם כרגע אין לאדם פתרון אחר טוב יותר לשעמום? אליעד: אז הוא ימשיך לאכול. אבל ההבדל הוא שאם נשארת בראש המודעות: אני אוכל רק כדי לא להשתעמם, יש סיכוי שברגע שתופיע אפשרות אחרת, המוח יזהה אותה ויבין שאפשר להחליף את השוקולד. איך להתמודד עם התמכרויות אחרות, כמו עצב או געגוע? נניח שאדם אוכל שוקולד כי הוא עצוב ומרגיש ששוקולד עושה לו טוב. אפשר לרשום על האריזה: תרופה לא להיות עצוב. בכל פעם לפני האכילה, מזכירים לעצמנו: אני אוכל את זה כדי לא להיות עצוב. כך נשמרת ההבנה שהבעיה היא העצב, לא בהכרח השוקולד. דוגמה נוספת היא אדם ... לו איזו התניה לדוגמה נגיד בן אדם נגיד מכור לשוקולד למה הוא מכור לשוקולד כל פעם כשרע לו הוא אוכל שוקולד למה כל פעם כשרע לו הוא אוכל שוקולד כי יש לו התניה בראש שאומרת שוקולד זה טוב שוקולד זה טוב שוקולד עושה אותי מאושר וכו. אוקי ... לו ואיזה תחושות רעות זה מעלים ממנו, אוקי מה הטוב שיוצא לך מהשוקולד ומה הרע שנעלם ממך בגלל שאתה אוכל שוקולד. אחרי שמצאנו את זה נניח נגיד שמצאנו שבן אדם אוכל שוקולד כי משעמם לו סתם נמציא משעמם לו בסדר, אוקי עכשיו מה שאנחנו צריכים לעשות זה אנחנו צריכים לשנות ... זה טוב. איך אנחנו נשנה לו את ההתניה אנחנו ניתן לו הנחיה מה ההנחיה אומרת כל פעם לפני שאתה אוכל שוקולד אתה צריך להגיד לעצמך רע לי עכשיו כי אני מרגיש שמשעמם לי אני הולך לאכול את השוקולד כדי שלא ישעמם לי תגיד את זה אני אוכל את השוקולד כדי שלא ישעמם לי אני הולך לאכול כי משעמם לי, אני חושב שאם אני יאכל לא ישעמם לי אני מחפש תעסוקה ולכן אני אוכל ככה תגיד ועל הארון איפה שנמצא השוקולד תרשום כמו שיש ארון תרופות תרשום ארון של מזון שאמור לעזור לי ... הבן אדם יש לו פקודה שאומרת שוקולד זה טוב למה שוקולד זה טוב כי פעם הוא אכל שוקולד, נגיד אוכל זה טוב למה אוכל זה טוב כי נגיד מפיג לו את השעמום אנחנו רוצים להכניס לו התניה במוח אתה יודע מה שאתה מחפש זה לא את האוכל אתה מחפש שלא ישעמם לך אנחנו רוצים שבכל פעם שהוא קם לאכול במקום שהוא יגיד אני רוצה לאכול שהוא ... כגון אני רוצה שלא ישעמם לי ולכן אני אלך לקרוא ספר או אני רוצה שלא ישעמם לי ולכן אני אוכל ואז המוח שלו יגיד לו רגע אבל אם אתה אוכל באמת זה פותר את זה שמשעמם לך זה לא באמת פותר את זה אז לך תעשה משהו אחר. ולכן בתור התחלה אנחנו נרצה להביא לרמת המודעות שלו את ההבנה שהוא אוכל כי משעמם לו ולכן זה חשוב וקריטי ביותר שבן אדם שעושה פעולה והוא מגלה שהוא עושה את הפעולה הזאת ... אחר אז תשדר למוח שלך את הדבר האחר שאותו אתה רוצה. ש: אבל בהינתן שאר האפשרויות שלו האם באמת האוכל זה הפתרון שהכי מפיג את השעמום שלו. אליעד: יכול להיות. ש: אז מה הוא יעשה? אליעד: אז הוא ימשיך ... יתחיל להאמין שהוא רוצה לאכול אבל אם הוא אומר לעצמו כי משעמם לי ולכן אני אלך לאכול למה, אני אוכל כי משעמם לי אם לא היה משעמם לי לא הייתי אוכל אם אני אמצע פתרון יותר טוב מלאכול אני לא אוכל אם הוא היה זוכר את זה אז ממילא יכול להיות שפתאום היה קופץ לו המוח היה ממשיך לעבוד לחפש ... את הבנת? ש: כן. אליעד: נכון שאני צודק? ש: כן. אליעד: הלאה עכשיו בא נלך נגיד בן אדם נגיד אוכל שוקולד למה אתה אוכל שוקולד? כי אני עצוב שוקולד עושה לי טוב אוקי בבקשה תרשום על השוקולד תיקח כשאתה קונה שוקולד, תמשיך לאכול שוקולד אבל תרשום בבקשה על השוקולד מדבקה תרופה לא להיות עצוב תרשום אתה רוצה להיפטר מזה? כן, אתה אוכל את זה כדי לא להיות תרשום בבקשה אני אוכל את השוקולד כדי לא להיות עצוב לפני שאתה אוכל את השוקולד אני אוכל אותו כדי לא להיות עצוב אם אתה תרשום את זה המוח שלך אתה מתחבר למהות של הדבר כי במהות ...

... המיקום שבו העסק נמצא אלא מתוך התועלת הכלכלית ביחס למאמץ. הגישה הנכונה, לפי אליעד, היא לשאול את עצמך: איך אוכל להרוויח כמה שיותר כסף עם כמה שפחות מאמץ?. הוא מדגיש שאין משמעות למיקום כשלעצמו (בבית או מחוץ לבית), אלא ...

... שואל למה הוא מפחד דווקא מזה כן אז למה הוא מפחד מלשפוך מים על אנשים למה שהוא לא יפחד מלאכול את העציץ, אתה הבנת את השאלה. ש: כן למה הוא מפחד דווקא פעולות כאלה של מחשבות כאלה ולא מחשבות ...

... להציג הוכחות חזקות כדי לשכנע את האדם שהוא חייב לפעול כפי שאנחנו מציעים. אם, לדוגמה, אנו רוצים לשכנע מישהו לאכול תפוח כי זה בריא, נתמקד בהסברים ובסיבות מדעיות לכך שהתפוח טוב לבריאות. לעומת זאת, הגישה השנייה מתמקדת בהבנת האינטרס ...

הפרעות אכילה, אכילה בלי סיבה, אכילה אובססיבית, אכילה כפייתית, אכילה לא פרופורציונאלית, אכילה לא מאוזנת, אכילה לא הגיונית, אכילה רגשית, דיאטה, ירידה במשקל, שמירה על המשקל, עליה במשקל מה זאת הפרעת אכילה של אכילה יתרה? הפרעת אכילה המתבטאת באכילה יתרה, לפי אליעד כהן, מוגדרת כמצב שבו האדם אוכל מעבר למה שהוא אמור לאכול בהתאם לחוקי הדיאטה שלו. אכילה זו נעשית ללא סיבה מוצדקת, כמו למשל במקרים בהם אדם כבר סיים לאכול אך ממשיך לאכול עוד ועוד, עד מצב של הקאה וחוזר חלילה. הפרעת אכילה מסוג זה מתבטאת באכילה ללא תחושת רעב, או מעבר לתחושת שובע הגיונית. מה הקשר בין הרעבה עצמית לאכילה כפייתית? אליעד כהן מסביר כי אחת הסיבות להפרעת אכילה כפייתית או אובססיבית קשורה להרעבה עצמית במצבים מסוימים. לדוגמה, בחורה המרבה להרעיב את עצמה מסיבות של תסביכי דימוי גוף, כגון הרצון להיראות טוב יותר, עשויה לאחר מכן לפתח דפוס של אכילה יתרה כאשר היא כן אוכלת. ההסבר לכך טמון במנגנון הפסיכולוגי של האדם כלפי אוכל: כשהאדם רעב, הוא צריך לאכול בדיוק במידה המתאימה לו. אם הוא מתחיל להימנע מאכילה כאשר הוא רעב, בגלל אירועים חברתיים או סיבות אחרות (כגון חוסר זמן או תסביכי מראה), נוצרת במוח התניה הפוכה, ... עצמו אוכל מעבר למה שנדרש לו. אליעד מבהיר שההפרעה מתחילה בכך שאדם אינו אוכל כשהוא אמור, וכך למעשה נוצרת האכילה הלא פרופורציונאלית והלא מאוזנת בשלב מאוחר יותר. מדוע אסור להתעלם מתחושת רעב אמיתית? הסבר נוסף שאליעד כהן מציג נוגע ... האדם מתעלם מתחושת הרעב שלו ולא אוכל כשהגוף דורש, נוצר מצב פסיכולוגי של סבל או מצוקה, הגורם אחר כך לאכילה כפיצוי רגשי. אכילה כפייתית זו נוצרת משום שהאדם מנסה לתקן את החסר הרגשי והפיזי שיצר קודם לכן, כאשר נמנע מלאכול. אליעד מדגיש ... כבר אוכלים, הם אוכלים הרבה מעבר למה שהיה קורה לו היו פשוט מקשיבים לגוף ואוכלים בזמן. כיצד להימנע מהתנהגות אכילה לא בריאה? לפי אליעד כהן, כדי להימנע מהפרעות אכילה ומהתנהגויות אכילה לא בריאות, יש לאכול רק לפי תחושת רעב אמיתית. כאשר האדם מתחיל להקשיב לתחושת הרעב שלו ואוכל במדויק לפי ... בנוי באופן טבעי להגיב לתחושות רעב ושובע בצורה מאוזנת, ואם לא מבלבלים אותו עם הימנעות מלאכול כאשר רעבים או אכילה כאשר אין תחושת רעב, הוא יתפקד באופן תקין ובריא. האם אכילה ללא רעב היא פיצוי רגשי? אליעד כהן מסביר כי אכילה לא מאוזנת, לעיתים קרובות, נובעת מפיצוי רגשי. אנשים מרגישים לעיתים תחושת סבל או מצוקה כאשר הם נמנעים מלאכול בזמן הנכון, ואז, כאשר הם כן אוכלים, האכילה נהפכת לאמצעי לפיצוי על אותו סבל שנגרם בעקבות ההרעבה העצמית. התוצאה היא שהאדם אוכל הרבה יותר ממה שהוא באמת צריך. הוא מוסיף שהאכילה המוגזמת אינה רק תוצאה של הקיצוניות בהתנהגות, אלא בעיקר בגלל שינוי בהתניה הפסיכולוגית כלפי האוכל. ברגע שהאדם מתרגל לכך שאכילה לא תמיד קשורה לתחושת רעב אמיתית, נוצר מעגל של אכילה רגשית וכפייתית אשר קשה יותר להימנע ממנו. אליעד מדגיש שהפתרון מתחיל בהבנת המנגנון הזה, והמלצתו הברורה היא לחזור ולהתחיל לאכול בצורה טבעית ופשוטה, על פי תחושת הרעב הטבעית. כך ניתן להפסיק את ההפרעה ולהימנע ממלכודות של אכילה לא הגיונית או לא מאוזנת. מהי אכילה כפייתית? איך להתמודד עם הפרעות אכילה? מהי אכילה רגשית? איך להפסיק לאכול בלי סיבה? מהי דיאטה מאוזנת? איך להימנע מאכילה לא פרופורציונאלית? מדוע אכילה יתרה מובילה להשמנה? משהו לגבי הפרעות אכילה אוקי מה זאת בעצם הפרעת אכילה בגדול בא נניח שנייה הפרעת אכילה במובן של נגיד אתה אוכל יותר מדי יש הפרעת אכילה אולי שאתה אוכל פחות מדי, בא נדבר עכשיו על ...