דוח העוני, לא גומרים את החודש, הוצאות יותר מהכנסות, מי נחשב עני? מי נחשב עשיר? חיסכון כספי, אוברדראפט, עשיר או עני, רכישת דירה, מחירי הנדלן, חיסכון כספי, יוקר המחיה

איך למצוא תשובות לשאלות? איך לנתח שאלה? איך למצוא תשובה? איך להבין שאלה? איך להגדיר שאלה? איך לשאול נכון? איך לנתח דברים? איך לנתח שאלה? הבדל בין אין לאין, אין מהות אחת

... לאחר מכן להתחיל להפשיט את התהליך מן הצורות החיצוניות, כדי לחשוף את מהותו הפנימית. לדוגמה, אליעד מתאר מצב שבו אדם אוכל מאכלים שונים כמו שניצל, סנדוויץ, או פיצה. התהליך עצמו, שהוא פעולת האכילה, הוא המהות. לעומת זאת, הסוג המסוים של המאכל (פיצה עם זיתים או פיצה עם גבינה) מהווה את הצורה החיצונית. להבין מהות משמעו להבין את ...

... במאבק פנימי מול המציאות, ולכן כדי להגיע לאחדות מלאה עם המציאות, יש צורך לא לרצות שום דבר אחר מלבד מה שמתקיים כרגע במציאות. לדוגמה, אליעד מתאר מצב בו אדם רוצה לאכול אך פתאום פורצת שריפה בביתו והוא בורח. הרצון שלו לאכול מתבטל בגלל רצון חזק יותר - ...

... פי תפיסות והתניות חברתיות? אליעד מדגים את הרעיון באמצעות דוגמה של אכילת בשר. הוא מסביר שאדם רגיל לאכול סוג מסוים של בשר ולא סוג אחר, בהתאם לסביבה החברתית שבה הוא גדל. לדוגמה, אם אדם גדל במשפחה שבה אוכלים סוג מסוים של בשר ולא אחר, הוא רגיל לתפוס זאת כטעים ורצוי. באותו האופן, גם המשיכה המינית של האדם נבנית לפי תפיסות והתניות פנימיות וחיצוניות, הנרכשות לאורך חייו של האדם. ...

... הבסיס הוא רצון לקבל הנאה מהמעשה עצמו. האם יש הבדל מהותי בין נתינה לקבלה? אליעד מדגיש את העובדה שאין הבדל מהותי בין נתינה לקבלה, אלא רק הבדל צורני. כלומר, אם אדם הולך לאכול לבד במסעדה כדי לאכול להנאתו האישית, או לוקח את ילדיו למסעדה ונהנה לראות אותם אוכלים, בשני המקרים הוא ממלא רצון לקבל. ההבדל ...

... לכך שבכל פעם שהם בעד משהו מסוים, הם בהכרח נגד ההיפך שלו. לדוגמה, מי שבוחר להיות צמחוני בשם הרחמנות כלפי בעלי החיים, לפעמים ינהג באכזריות כלפי אנשים אחרים שאוכלים בשר. כלומר, הם לא מודעים לכך שהם בעצמם הופכים למתאכזרים, מתוך ההחלטה שלהם לרחם על משהו ספציפי. ההכרה בדואליות הזו עוזרת לאדם להיות מודע יותר ולנהל את חייו בצורה ...

... בכלל. הוא מתייחס למנגנון הפסיכולוגי שבו האדם תמיד מרגיש שדברים טובים מתאפשרים רק באמצעות קיומם של דברים רעים. לדוגמה, אם אדם מגיע הביתה עייף והוא נהנה לנוח ולאכול ארוחה טובה, הרי שההנאה הזו קיימת בעיקר משום שהוא יודע כיצד זה מרגיש להיות רעב או עייף. ללא ההשוואה למצב הפוך, קשה לו להרגיש שהמצב הקיים הוא באמת טוב. מדוע אנחנו לא מצליחים להיות מרוצים כל הזמן? אליעד מדגים נקודה זו בכך שאדם שנהנה מאוד מאוכל מסוים, למשל כאשר הוא רוצה להכין קפה והקפה יוצא בדיוק כמו שרצה, מרגיש הנאה גדולה. אולם אותה הנאה תלויה במידה רבה בכך שלפעמים דברים לא מסתדרים כפי שהוא רוצה. כלומר, ההנאה ...

... ורוצה להימנע מאכילת עוגה, אבל הוא מתקשה להתאפק, הוא יכול להשתמש בשיטה הזו על עצמו ולשאול: האם אני בטוח ב - 100% שאני רוצה לאכול את העוגה הזאת? האם אין שום אפשרות שאני בעצם לא רוצה לאכול אותה?. השאלה הזו יוצרת ספקות לגבי הוודאות הראשונית של הרצון, ומאפשרת לאדם לקבל החלטה שלא לאכול את העוגה מתוך הבנה שהוא לא בטוח לחלוטין שזה מה שהוא רוצה. איך מתמודדים כשהמוח משתמש בשיטה הזו לרעה? אליעד מסביר שהמוח שלנו ... יחסי - האדם פועל לפי מה שהוא חושב שנכון לו יותר, אפילו אם ההפרש הוא רק אחוז בודד לטובת אותה הפעולה. לדוגמה, אדם בדיאטה שמחליט לאכול עוגה אינו חייב להיות בטוח לחלוטין שזה מה שהוא רוצה, אלא מספיק שהוא חושב יותר שהוא רוצה לאכול מאשר לא רוצה. באופן דומה, אם אדם פוטר מעבודתו ומרגיש רע, הוא יכול לבדוק עם עצמו: האם אני בטוח במאה אחוז שפיטורים זה רע? האם ... ילך עם זה, יכול להיות שיהיו לו ספקות אבל עדיין הוא בסוף ילך עם זה למה כי ב51% הוא חושב את מה שהוא חושב, לדוגמה נגיד בן אדם רוצה לאכול את העוגה ורוצה גם לא לאכול את העוגה בן אדם בדיאטה לדוגמה גם רוצה לאכול את העוגה וגם לא רוצה לאכול את העוגה בסוף אם הוא יחליט לאכול את העוגה זה לא בגלל שהוא בטוח שהוא רוצה לאכול את העוגה זה בגלל שהוא באופן יחסי יותר רוצה לאכול את העוגה מאשר לא רוצה לאכול אותה. אוקי זאת אומרת ההחלטות בסופו של דבר מתקבלות לאו דווקא לפי ביטחון של 100% אחוז אלא לפי ביטחון של אחוז אחד יותר מאשר ההפך ולכן כששואלים בן אדם לדוגמה בן אדם נגיד בדיאטה, אוקי והוא רוצה לאכול נגיד את העוגה ואנחנו רוצים שהוא לא יאכל את העוגה ואז לדוגמה נגיד שואלים אותו אתה בטוח ב100% שאתה רוצה לאכול את העוגה הזאת, עכשיו מה בעצם עשינו לו פה שתלנו לו מחשבה בראש שאומרת לו זה יהיה בסדר שתאכל את העוגה הזאת רק אם אתה בטוח ב100% שאתה רוצה לאכול אותה, אבל האמת שזה לא נכון כי מצד האמת הוא יכול לאכול את העוגה והתשובה שאמורה להתקבל היא אני לא בטוח במאה אחוז שאני רוצה לאכול את העוגה אבל עדיין אני יותר רוצה לאכול אותה מלא רוצה לאכול אותה. אוקי זאת אומרת שימו לב יש שתי דרכים לקבל החלטה דרך אחת אומרת אני יותר רוצה את זה ולכן אני עושה את זה דרך שניה אומרת אני ... כאשר מישהו מנסה להפעיל עליך מניפולציה אוקי אבל מצד האמת בן אדם יכול ליישם את השיטה הזאת גם על עצמו נגיד לדוגמה בן אדם רוצה לא לאכול, בן אדם נגיד בדיאטה והוא רוצה לא לאכול את העוגה והמוח שלו אומר לו תאכל את העוגה אז מה שבן אדם יכול לעשות כדי לגרום לעצמו לא לאכול את העוגה ולשמור על הדיאטה זה לשאול את עצמו האם אני בטוח ב100% שאני רוצה לאכול את העוגה אין אפשרות שהמוח יגיד כן, אוקי ואם בן אדם אומר כן שאלתי את עצמי אם אני בטוח והמוח אמר כן אז הוא לא מספיק שאל את עצמו ... מחשבה אחת יותר ממחשבה אחרת הוא יכול לשכנע את עצמו בדיוק בשיטה הזאת נגיד שהמוח אומר לו תאכל את העוגה, אתה בטוח ב100% שאתה רוצה לאכול את העוגה. נגיד דוגמה אחרת נגיד שבן אדם רע לו מאיזה משהו נגיד בן אדם פיטרו אותו אוקי ועכשיו רע לו, בן אדם רוצה שלא יהיה לו רע ...

... לא רוצה לפעול היא ברורה לנו, אפשר להקצין אותה עד לכדי אבסורד. למשל, ילד לא רוצה לעשות שיעורים כי לא אכפת לו מהעתיד שלו - אפשר לומר לו: אני יודע שלא אכפת לך מהעתיד, שאתה מוכן להיות הומלס, לאכול מהפח ולחיות ברחוב, אבל בכל זאת תעשה שיעורים. ההקצנה הזו גורמת לילד להתנגד לסיבה של עצמו ולפעול בניגוד להתנגדותו ... לאבסורד בצורה שהוא יתנגד לסיבה של עצמו, לדוגמה אני יודע שאתה לא רוצה לעשות שיעורים כי לא אכפת לך מהעתיד שלך ולא אכפת לך להיזרק ברחובות ולא אכפת לך להיות הומלס, ולא אכפת לך שלא יהיה לך מה לאכול ולא אכפת לך שדאעש יחטפו אותך אני יודע את זה ושבגלל זה אתה לא עושה שיעורים אבל אף על פי כן לך תעשה שיעורים כי לי אכפת ...