... האחר כמו כל דבר אחר, מורכב מהמון פרטים וכיוב, הרי שבעצם יש
קווי דמיון בין האירוע הטראומטי לבין האירוע האחר שאינו טראומטי לכשעצמו. ואז בעצם האדם נזכר באירוע הטראומטי, דרך
קווי הדמיון של האירוע האחר הרגיל היום יומי. ואז האדם מגיב רגשית בצורה רעה, כאילו קורה לו כרגע, מה שקרה לו באירוע הטראומטי ההוא. ואחדד, כי לצורך העניין ננתח טראומה ... בעצם להבין, כי המהות של טראומה, היא כוח הדמיון, שהאדם מוצא
קווי דמיון בין 2 אירועים שונים, כאשר אחד מהם הוא האירוע הרע שקרה לו, האירוע הטראומטי והשני הוא האירוע האחר הרגיל השגרתי והיום יומי, שהוא מזכיר לאדם את האירוע ... שהיא לא באמת ריאלית. אפשרות 2 היא, לגרום לבן אדם לא למצוא
קווי דמיון בין האירוע הטראומטי שקרה לו, לבין האירוע הנוכחי הרגיל. דהיינו, שהאדם כן יכול לזכור את האירוע הטראומטי, אבל האדם לא חווה את הדמיון שבין האירוע הטראומטי לבין ... איך היא עובדת, להבין שבעצם יש חוויה של פוסט טראומה, בגלל
קווי הדמיון שיש בין האירועים. ולהיצמד לאמת ולדייק את העובדות, דהיינו, לעזור לבן אדם להבין, שמה שקרה, זה לא באמת מה שקורה בפועל במציאות. דהיינו, נכון שיש
קווי דמיון דומים בין האירועים, אבל זה לא באמת אותו האירוע. וכך אם וככל שהאדם יבין יותר טוב, שהאירוע שקרה, הוא לא האירוע שקורה, וככל שהאדם פחות יתחבר לעולם הדמיוני שלו ... להחליש את הטראומה מהאירוע, אלא אולי כן נרצה יותר להחליש את
קווי הדמיון שבין 2 האירועים וכולי. וכל מקרה לגופו. ...