... פרזנטציה? וכאן אבאר, שיטה פרקטית יעילה ונכונה, איך באמת לכתוב תסריט בצורה מובנית ואיך לשלוט בתסריט שלך, במובן שתוכל להחליט איזה דברים לפתח יותר ואיזה פחות. ואסביר גם, מהו התהליך של פיתוח התסריט? איך ניגשים לכתיבת תסריט? איך יודעים ... אחת או שתי מילים, על מה התסריט. לדוגמה, תסריט דרמה, תסריט אימה, תסריט קומדיית אימה בדיונית. דהיינו, קודם כל להחליט לאיזה זאנר שייך התסריט שאתה רוצה לכתוב. ולצורך העניין ניקח תסריט ונחליט שהוא יעסוק בנושא של דרמה. עכשיו נשאל את עצמנו, באיזה נושא עוסקת הדרמה, כי יכולה להיות דרמה מהמון סיבות. ... / גזע ראשי בשם דרמה משפחתית. ונציג את זה בצורת התרשים הבאה: 1.דרמה >> משפחתית אוסיף כי ניתן לדוגמה להחליט שהדרמה תהיה שייכת לשני ענפים. כגון, דרמה משפחתית + דרמה עסקית. ואז מבחינת תרשים נציג את זה בצורה של: 1.דרמה 1.1.משפחתית 1.2.עסקית כמו כן אוסיף שבאפשרותנו להחליט ששתי העלילות המרכזיות של העץ של התסריט שלנו, יפגשו אחת עם השניה. שזה בסדר לגמרי וזה הופך בעצם את ... מהעלילות בפני עצמה. ורק אחר כך ננסה לשזור את העלילות אחת עם השניה, לעלילה יותר מורכבת. ולצורך הדוגמה כאן, נחליט שנעסוק בעלילה אחת, ולא בשתי עלילות או יותר, ולא בעלילה מורכבת יותר שמחברת ביחד מספר עלילות. ורק אחרי ששולטים ... דהיינו, הגזע הראשי של העץ שלנו הוא דרמה משפחתית. ועכשיו נתחיל לבנות את הענפים של העץ. אז עכשיו עלינו להחליט לאיזה כיוון אנחנו רוצים לקחת את העלילה באופן כללי. דהיינו, צריך להיזהר לא להיכנס יותר מידי לפרטים, אלא כמה ... לתתי תהליכים נוספים. ונשאל את עצמנו, מה אנחנו רוצים לספר על איך הם נפגשו. אז מכאן יהיה הגיוני לדוגמה להחליט, על השלבים הבאים: 1- הכרות עם הדמויות באופן כללי. 2 - תיאור תהליך ההכרות שלהם. ונציג את זה כך: 1.דרמה משפחתית 1.1.התאהבות 1.1.1.נפגשים 1.1.1.1.הכרות עם הדמויות 1.1.1.2.תהליך ההכרות 1.1.2.מתחילים לצאת 1.1.3.חתונה 1.1.4.ילדים 1.2.גירושין וכאן נוכל לדוגמה להחליט על 2 דמויות בשם גון + רונית, ונרצה לספר על תהליך ההכרות שלהם. ואז לדוגמה התרשים יראה כך: 1.הכרות ... כאן, באיך להפוך את התסריט למעניין ולמסקרן. שזה עניין בפני עצמו שצריך לדעת אותו. אני גם לא עוסק כאן באיך להחליט מה לכתוב בתסריט ובאיך לפתח את העלילה. אני כן עוסק כאן באיך לגשת לנושא של כתיבת התסריט ובאיך לפתח ... ובנוסף, זה גם יוודא שלא נזלוג יותר מידי לפרטים על משהו מסוים שולי, בתוך העלילה הכללית. דהיינו: אם לדוגמה החלטנו שמדובר על עלילת דרמה משפחתית שעוסקת בנישואים ובגירושין, אז לפני שניכנס לפתח את תתי הענפים כמו שעשינו קודם, לפני ... עומק בסיסית יותר לכל רוחב העלילה באופן כללי. דהיינו, נפרט קצת יותר בצורה רוחבית, על כל התסריט כולו. לדוגמה, נחליט שאנחנו רוצים לספר על תהליך התאהבות מאוד חזק, על נישואים מאוד מוצלחים, ועל תהליך של בגידה, שבסופו מוביל לגירושין ... 1.3.1.5.טראומה מהעבר 1.3.2.איך הגבר (לדוגמה) הכיר את הבחורה שאיתה הוא בגד 1.3.2.1.מי פיתה את מי 1.3.2.1.1.הגבר הכיר מישהי נשואה והחליט לפתות אותה 1.3.2.2.מי יזם את הבגידה 1.3.2.2.1.זה היה בצורה הדדית של שני הצדדים 1.3.2.3.איך הגבר ניסה להסתיר את הבגידה ... סופית על הבגידה 1.4.2.הולכים לטיפול זוגי ואישי 1.4.3.הטיפול מצליח 1.4.4.האשה עם טראומה ולא מסוגלת לסלוח 1.4.5.גם האישה בוגדת 1.4.6.הגבר מחליט על גירושין 1.5.שנאה 1.5.1.האהבה הופכת לשנאה 1.5.2.כל אחד מאשים את השני 1.5.3.המשפחות מתערבות 1.5.4.וזה נגמר בצורה של... ומה בעצם ... יותר פנימה בכל אחד ואחד מהענפים. וככה יש לנו תמונה כללית להבין ולראות מה קורה כאן. ועכשיו אנחנו יכולים להחליט אחרי שאנחנו רואים את התמונה הכללית ואחרי שהתמונה הכללית מתבהרת, עכשיו אפשר להתחיל לעשות זום אין לאט לאט, לתוך ...

... מודעת. פעולה אוטומטית משמעה שהאדם מפסיק לבדוק ולחשב מה הכי נכון לעשות, אלא פשוט פועל מתוך הרגל, וזה מוביל לקבלת החלטות פחות טובות ולהיעדר גמישות. האם התמדה מחייבת שגרת חיים קבועה? אליעד כהן מסביר שאמנם יש מטרות מסוימות שהשגתן דורשת התמדה לאורך זמן, אך לא בהכרח בצורה של שגרה נוקשה. אם אדם רוצה להצליח במשהו, הוא בהחלט צריך לבצע פעולות מסוימות בעקביות ולאורך זמן, אך זה לא אומר שהפעולות האלה צריכות להתרחש באותו יום או באותה ... המציאות המשתנה. בעולם אידיאלי, כל פעולה צריכה להיות תוצאה של חשיבה וניתוח מעמיק של המצב. כל רגע צריך להיות החלטה חדשה, המבוססת על נתונים וחשיבה ביקורתית, ולא פעולה אוטומטית החוזרת על עצמה. לדוגמה, יכול להיות מצב שבו אדם קם ... מסוים היה נכון יותר לקום בשעה אחרת או לעשות דברים אחרים בבוקר, אך האדם פועל בצורה אוטומטית ולכן עלול לקבל החלטות פחות טובות. האם שגרה יוצרת תחושה של מוות? לדברי אליעד כהן, חיים אמיתיים מתאפיינים בשינוי, בדינמיות ובהתחדשות מתמדת. לעומת ... חופש, כך חייו יהיו יותר שגרתיים ונוקשים. לעומת זאת, אנשים בעלי חופש אמיתי, כמו מלכים, אינם חיים בשגרה. הם מחליטים בכל רגע נתון מה לעשות, מתי לעשות וכיצד לעשות. לכן, חיים בשגרה הם סימן ברור לעבדות ולא לחופש. איך לחיות נכון ללא שגרה? הדרך הנכונה לפי אליעד היא לפתח גמישות מחשבתית ולהחליט בכל רגע מחדש מה הכי נכון לעשות. רבי נחמן מברסלב אמר שאם היה יודע שהוא נשאר אותו אדם שהיה ... להגיע להצלחה אמיתית ולחופש פנימי. לסיכום, אליעד כהן מסביר ששגרה באופן כללי היא דבר שלילי, כי היא פוגעת ביכולת קבלת ההחלטות, בתחושת החופש, ובהתפתחות האישית. במקום לחיות בשגרה, צריך כל הזמן לבדוק מה הדבר הנכון לעשות ברגע הנוכחי, וכך לחיות ... נכון היום. מערכת אידיאלית היא כזו שבכל רגע נתון מחשבת מחדש מה הכי טוב לעשות, אוספת נתונים, מנתחת אותם ומקבלת החלטות בהתאם. כאשר אדם פועל מתוך שגרה, הוא מוותר על החשיבה העצמאית, וכך עלול לקבל החלטות גרועות. שגרה כחוויה של מוות שגרה אינה רק מזיקה מבחינת קבלת החלטות, אלא גם מבחינה חווייתית. חיים אמיתיים הם שינוי, דינמיות והתחדשות. לעומת זאת, שגרה היא חזרתיות, חוסר שינוי - מצב ... באותה שעה, מבצעים את אותן פעולות ולובשים את אותם בגדים. לעומת זאת, מלך אמיתי חי ללא שגרה - הוא מחליט בכל רגע מה לעשות, איך לעשות ומתי לעשות. ככל שאדם פחות חופשי, כך יש לו יותר שגרה, וככל שהוא ... איך נכון לפעול? במקום לשאוף לחיים של שגרה, כדאי לשאוף לחיים של גמישות מחשבתית. המטרה היא שכל רגע תוכל להחליט מחדש מה הכי נכון לעשות, ולא לפעול מתוך הרגלים אוטומטיים. רבי נחמן מברסלב אמר פעם: אם הייתי יודע שברגע ... מחפש שגרה אלא בודק בכל רגע מה הדבר הנכון ביותר לעשות. לסיכום, שגרה היא דבר שלילי מבחינה חווייתית, מבחינת קבלת החלטות, ומבחינת החופש האישי. היא מתאימה לעבדים, לא למלכים. לכן, במקום להכניס את עצמכם לתוך מסגרת קבועה, עדיף לפתח יכולת לקבל החלטות בכל רגע נתון, לשאוף לשינוי ולהתפתח ללא הרף. למידע נוסף, היכנסו לאתר האינטרנט EIP.co.il וחפשו מידע על הצלחה בחיים, ...

... מתוך ישוב הדעת = השגת התכלית הרצויה מהפעולה = טוב. מתי פזיזות היא כן טובה? כאשר האדם מסוגל בפזיזות לקבל החלטה טובה מתוך ישוב הדעת. פירוש: כאשר האדם רואה את תמונת המצב המלאה בשלמות, אז באפשרותו לקבל החלטות מהירות שנראות כפזיזות. ביטחון עצמי = קבלת החלטות בצורה מהירה. חוסר ביטחון עצמי = קושי בקבלת החלטות. פזיזות = ביטחון עצמי שגוי = קבלת החלטות מהירות מתוך מחשבה שגויה. ישוב הדעת = ביטחון עצמי אמיתי = קבלת החלטות טובות בצורה מהירה. ברמה המעשית: כדי להיות מסוגל לקבל החלטות בצורה מהירה, ככ מהירה עד כדי כך שהיא נראית כפזיזות, על האדם להיות בקיא בשלמות בנושא שבו הוא מקבל את ההחלטות. להיות בקיא בשלמות = להתאחד עם הנושא = להיות הנושא עצמו = להגיע למצב שבו הידיעה ככ שלמה עד ... אפשרות שהוא יטעה. כדי להגיע לדרגת המיומנות הזאת, על האדם ללמוד בצורה מעמיקה, מלאה ומושלמת את הנושא שבו הוא מקבל החלטות. ככל שהאדם מכיר טוב יותר את הנושא שבו הוא מקבל החלטות, כך ההחלטות שלו הופכות להיות למהירות יותר וטובות יותר.

... אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית האם ניתן להחליט החלטה בלי תהליך מחשבתי? אליעד מסביר בצורה מפורטת כי אנשים רבים חושבים שלפני כל החלטה חייב להתרחש תהליך מחשבתי. הוא מדגים שדווקא ההחלטה הראשונה בחיינו הייתה ללא כל תהליך מחשבתי מקדים. למשל, ברגע הלידה עצמה, כשהתודעה שלנו נוצרה, לא יכול היה להתקיים תהליך מחשבתי שקדם לכך. באותה נקודה לא הייתה קיימת עדיין מחשבה שיכלה להחליט אם בכלל להתחיל לחשוב או לא. ההחלטה הזו הייתה אקראית לחלוטין, ללא סיבה מודעת, והיא דומה להחלטה השרירותית הראשונה של התודעה להזדהות עם המחשבה הראשונה שעלתה בה, למשל בעקבות שמיעת רעש ראשון לאחר הלידה. אליעד מדגיש שכמו שההחלטה הראשונה בתודעה לא הייתה סיבתית ולא נבעה ממחשבה קודמת, גם היום ניתן להחליט החלטות ללא צורך בתהליך מחשבתי מורכב. הוא טוען שהקושי שלנו להפסיק לחשוב או להשתחרר מתהליך מחשבתי מסוים נובע מהעובדה שהתהליך ... אסטרטגיות מרכזיות להתמודדות עם מחשבות או רצונות שרירותיים ואקראיים: גישה אקראית (משוגעת): להגיב למחשבות באותה רמת אקראיות. כלומר, פשוט להחליט בלי סיבה נגדית שאין הבדל או לא אכפת לי ולסגור את העניין מיד. הגישה הזו אמנם חזקה, אך הבעיה ... (האקראית והסיבתית) הן בעלות חסרונות ויתרונות זהים מבחינת התוצאה, ולכן אף אחת מהן לא באמת עדיפה על השנייה בצורה מוחלטת. מדוע אף גישה - סיבתית או אקראית - לא יכולה לפתור את הבעיה? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא שגם ... ההיגיון שלנו להשתכנע בשני הצדדים באופן שווה - שהעולם טוב או רע. וגם בגישה האקראית, אנחנו יכולים באותה מידה להחליט שהעולם טוב או רע ללא סיבה מוצדקת. הוא מציין שהבעיה אף מתחדדת יותר מכיוון שגם תהליך החשיבה עצמו (סיבתי או אקראי) יכול להיות מושפע מהחלטות אקראיות קודמות שלנו, מה שגורם לנו לחוסר יציבות מוחלט במסקנות שלנו לגבי המציאות. מהי האסטרטגיה המומלצת של אליעד? האסטרטגיה שאליעד מציע לבסוף היא שילוב בין שני התהליכים: מצד אחד, להשתמש בגישה אקראית, פשוט להחליט ככה זה וזהו, בצורה מוחלטת. מצד שני, להשתמש גם בשכל וברציונליות כדי להצדיק את ההחלטה ולתמוך בה בצורה סיבתית. אך גם אסטרטגיה זו, הוא מבהיר, אינה מושלמת, משום שבסופו של דבר גם השכל יכול ... - היא עצמה הפתרון לבעיה. כאשר אדם מבין באמת, לא באופן תאורטי אלא באופן מוחשי ומלא, שכל שיטות החשיבה וההחלטה מובילות לתוצאות סותרות ולא ניתן להתקדם מעבר לכך, אז מתרחש שחרור מוחלט מהקונפליקט הפנימי, כי האדם כבר לא מחפש פתרון נוסף. לפי אליעד, אם מישהו עדיין מחפש פתרון נוסף או דרך ... לתאם ולדייק בין ההבנה שלו לבין החוויה הממשית שלו, וכך בהדרגה להשתחרר באמת מהקונפליקט. איך להשתחרר ממחשבות אקראיות? מהי החלטה שרירותית? סיבתיות מול אקראיות ברוחניות איך להפסיק לחשוב? מה לעשות כשהשכל סותר את עצמו? האם אפשר להחליט בלי לחשוב?

טוב ורע, לקבל את הטוב, לקבל את הרע, לא להקצין, לדייק בעובדות, יתרונות וחסרונות, יתרון יחסי, יתרון מוחלט, חיסרון יחסי, חיסרון מוחלט, פרופורציה נכונה איך להתמודד נכון עם תחושות של טוב ורע בחיים? הרבה פעמים אנשים חווים מחשבות ותחושות לא נעימות, ... שתי דרכים להסתכל על קבלת טוב ורע בחיים: לקבל את הטוב ואת הרע, ולהבין שאלה חלקים משלימים של החיים. להחליט לקבל רק את הטוב, אך להקפיד לא לשקר לעצמך ולא להעמיד פנים שהרע אינו קיים. אין חובה לקבל טוב ... את הרע, אבל עליו להיות מודע לכך שהרע עדיין קיים ואינו נעלם מעצם ההכחשה. האם נכון לערבב טוב ורע ולהחליט לפי רוב? כאשר יש מצב הכולל חלקים טובים ורעים, קיימות שתי גישות אפשריות: להסתכל על הסיטואציה כמכלול אחד ולהחליט לפי אחוזים (למשל 80% טוב ו - 20% רע), ואז לקבל החלטה על סמך רוב. להבין שטוב ורע הם מסלולים שונים לחלוטין שאינם מתערבבים, ולכן יש להתייחס לכל אחד מהם בנפרד. לדוגמה, אם אדם מחליט לעשות משהו שלדעתו טוב ב - 80%, עדיין יש 20% של חסרונות. הוא יכול להחליט שהוא מקבל את זה מפני שהיתרונות גוברים על החסרונות, אבל עליו לזכור שהוא אינו יכול להגיד לאחרים שכל ההחלטה הייתה טובה באופן מוחלט. עליו לדייק ולהודות גם בחסרונות הקיימים. איך לדייק נכון בהחלטות ובתיאור המציאות? אליעד מדגיש שהנטייה הטבעית של אנשים היא להקצין, בין אם לטוב ובין אם לרע. אנשים נוטים להדגיש ... האם זה נכון או לא, ולהיות מוכן להתמודד עם התשובה. לפעמים אנשים מפחדים מהאמת ולכן מעדיפים לעוות אותה. כיצד לקבל החלטות נכונות בעזרת יתרונות וחסרונות? כשאדם ניצב בפני החלטה, כמו לקנות חולצה, עליו לעשות טבלת יתרונות וחסרונות, ולהחליט לפי הצד שגובר. אם יש יותר חסרונות, ההחלטה תהיה לא לקנות, ולהפך. אך עליו לזכור שאם הוא מחליט לקנות בגלל שיש יותר יתרונות, הוא לא יכול להתעלם מהחסרונות אלא עליו להכיר בהם ולקבל אותם כחלק מההחלטה. ההחלטה בסוף צריכה להיות ברורה: או שקונים או שלא קונים, או שהולכים ימינה או שמאלה. בסוף חייבים להחליט. כאשר אדם מחליט, עליו לזכור מדוע החליט ולא לשכוח את החלקים השליליים או החיוביים שהיו קיימים. לדוגמה, אם אדם מחליט לעשות משהו למרות חסרונותיו, הוא צריך להיות מודע לכך שהחסרונות קיימים ולא להעמיד פנים שהם אינם קיימים. האם האמת היא תמיד מוחלטת או יחסית? אליעד מסביר שהאמת המוחלטת היא גם הכי קרובה וגם הכי רחוקה בו זמנית. היא אבסולוטית ואינה תלויה בדעות הרוב או המיעוט. במובן האבסולוטי ... מהאמת, יכול לראות אותה כפי שהיא. איך לקבל את הטוב ואת הרע? איך להתמודד עם דיכאון ומועקה? יתרונות וחסרונות בקבלת החלטות למה אנשים מקצינים דברים? איך לשמור על פרופורציה נכונה? האם האמת היא מוחלטת או יחסית?

... או רע, אולי ההפך הוא הנכון, איך לשאול שאלות, רוחניות שקרית, רוחניות אמיתי, דבר והיפוכו, אחדות ההפכים איך אפשר להחליט החלטות אם הכל אחד והכל שווה? השאלה העיקרית שנדונה בתוכן של אליעד היא כיצד בן אדם יכול לקבל החלטות בחייו, אם הוא מאמץ את ההבנה או המחשבה הרוחנית שאומרת הכל אחד, הכל טוב או הכל שווה. לכאורה, אם באמת הכל שווה, אז אין יתרון או חיסרון בשום פעולה, ולכן קשה לאדם להחליט כיצד לפעול בעולם, שכן כל דבר הופך להיות שווה ערך. אליעד מבהיר את הנושא הזה באמצעות הדוגמה של כסף ... העבודה נתפסת כרעה כי היא מבזבזת את הזמן הפנוי שבו אפשר היה לעשות דברים אחרים. כך עולה השאלה כיצד להחליט אם לעבוד או לא. מה ההבדל בין רוחניות שקרית לבין רוחניות אמיתית? אליעד מסביר שיש שני סוגים של הבנה ... הוא מסוגל לראות בבירור ובו - זמנית את שני הצדדים של כל דבר ודבר, בלי שזה יגרום לו לשיתוק בהחלטות. כיצד ניתן לחוות את אחדות ההפכים באופן פרקטי? אליעד נותן טכניקה פרקטית וברורה כיצד להגיע לאחדות אמיתית של ההפכים: ... כמצב של שוק חשמלי שבו המנגנון של החשיבה הקודמת מתבטל ומתאפס לחלוטין. זהו מצב שבו האדם מבין וחווה באופן מוחלט את שני הצדדים של כל דבר, בו - זמנית ובאופן מלא. השכל אז חווה אחדות מוחלטת בין הטוב והרע, בין הדבר והיפוכו, וכך האדם יכול להחליט ולפעול בלי סבל, כי הוא מבין את המציאות בכללותה, ולא רק מצד אחד של המטבע. מדוע תהליך חקירת ההפכים הוא הכרחי? התהליך הזה הוא הכרחי כי הוא הדרך היחידה שבאמת יכולה להוביל את האדם לשחרור מוחלט מהסבל שנגרם לו כתוצאה מאחיזה בצד אחד בלבד של המטבע. אם האדם ממשיך להאמין שרק צד אחד של המציאות נכון, הוא ימשיך לחוות סבל כי הצד השני תמיד יאיים עליו. אך כאשר האדם מגיע לאיזון מוחלט דרך חקירה שכלית ורגשית יסודית, הוא משתחרר מהקונפליקט הפנימי והופך להיות חופשי באמת. אליעד מדגיש שהתהליך הזה לא יכול ... באמצעות שיטה זו, המוח מאזן את עצמו באופן טבעי והאדם משתחרר מתלות בכל תפיסה חד - צדדית של המציאות. איך להחליט החלטות? רוחניות אמיתית מול רוחניות שקרית האם כסף זה טוב או רע? אחדות ההפכים מהי חקירה רגשית ושכלית?

... את הצורך לבחון תחילה את החוזה עצמו, ולא להניח הנחות מוקדמות על סמך תחושות אישיות או התפיסות המוקדמות. לפני שמקבלים החלטות משמעותיות כמו לעזוב את הדירה, יש לבדוק מה מופיע בחוזה השכירות, במיוחד אם מדובר במצבים כמו מציאת שותף מחליף ... מניחים הנחות שלא בהכרח קיימות בחוזה, ומוצאים את עצמם מסתבכים במצבים מורכבים. מדוע אנשים לא בודקים את החוזה לפני קבלת החלטות? אליעד מדגים את הטעות הנפוצה של אנשים שלא טורחים לבדוק את החוזה לפני שהם מקבלים החלטות או מנסים לפתור בעיות. לעיתים, אנשים פועלים על פי אינסטינקט או על סמך מידע חלקי, מבלי לבדוק בפועל מה ... מכניסים שותף חדש ועוד. אליעד מציע שאדם יקרא את החוזה שוב ושוב, ויבדוק את כל הפרטים החשובים לפני שהוא מקבל החלטות. כיצד לפתח חשיבה נכונה בעת התמודדות עם בעיות? לסיום, אליעד מציע לפתח אינסטינקט של בדיקת הנחות יסוד בצורה שיטתית. ... בהרצאה את הצורך לבחון תחילה את החוזה עצמו, ולא להניח הנחות מוקדמות על סמך התחושה או התפיסה האישית. לפני שמקבלים החלטות משמעותיות כמו לעזוב את הדירה, צריך לשאול ולברר בדיוק מה מופיע בחוזה השכירות. לדוגמה, בחורה שנמצאת בדירה עם שותפים ... שלא בהכרח קיימות בחוזה עצמו, ולכן מוצאים את עצמם מסתבכים במצבים מורכבים. מדוע אנשים לא בודקים את החוזה לפני קבלת החלטות? אליעד מדגים את הטעות שאנשים עושים בכך שהם לא טורחים לבדוק את החוזה לפני שהם מתחילים לקבל החלטות או לנסות לפתור בעיות. הטעות הנפוצה היא ההנחה שמה שאנשים אחרים אמרו או מה שנראה ברור מאליו הוא אכן ... מי אמר שזה נכון?, ולבחון את היסודות של כל טענה וכל מצב. רק בדרך כזו אפשר להימנע מטעויות לוגיות ומקבלת החלטות על סמך מידע מוטעה או חסר. הסיכום של התוכן שהועבר על ידי אליעד בהרצאה מתמקד בהנחיית אנשים לבדוק בצורה יסודית את הנחות היסוד ואת העובדות לפני קבלת החלטות משמעותיות, בין אם מדובר בשותפים לדירה, חוזי שכירות, או כל נושא אחר בחיים. איך לבדוק חוזה שכירות? מה לעשות ...

... עדיף להיפרד או שייפרדו ממך? אנשים מתמודדים עם פרידות זוגיות במגוון דרכים, והשאלה המרכזית היא האם עדיף להיות הצד שמחליט להיפרד או הצד שנפרדים ממנו. במבט ראשון, רוב האנשים יעדיפו להחליט בעצמם על הפרידה כי כך הם חווים שליטה ובחירה חופשית. כאשר האדם מחליט בעצמו להיפרד, הוא מרגיש שהמציאות לא נכפית עליו. לעומת זאת, אם נפרדים ממנו, הוא חש דחוי ופגוע, כיוון שההחלטה נכפתה עליו ולא הייתה שלו. לדוגמה, אליעד כהן מציג מקרה מתוך הסדרה סיינפלד, שבו גורג מחליט להיפרד מבת זוגו. כאשר הוא מגיע לדבר איתה על כך, היא מקדימה אותו ומודיעה שהיא רוצה להיפרד ממנו. במצב ... למנוע את הפרידה, אפילו שזו הייתה כוונתו המקורית. הוא מסביר לגרי שהוא לא יכול להיפרד ממנה אחרי שהיא זו שהחליטה לעזוב אותו, ולכן הוא מחליט להישאר איתה רק כדי שיוכל להיפרד ממנה בעצמו בעתיד, וכך להחזיר לעצמו את תחושת השליטה. אך האם זה תמיד נכון שהאדם יעדיף להיות הצד שמחליט להיפרד? לא בהכרח. קיימים מצבים שבהם אנשים מעדיפים שיפרדו מהם, ולא שהם יחליטו על כך בעצמם, וזאת מכמה סיבות: כאשר הם מתקשים לקבל החלטות - אנשים מסוימים חווים קושי רב בקבלת החלטה רגשית מורכבת כמו פרידה. במקרה זה, הם מעדיפים שמישהו אחר יקבל את ההחלטה במקומם. כך הם פטורים מתחושת האחריות ומהקושי של קבלת ההחלטה. כאשר הם רוצים להימנע מחרטה - אנשים עשויים לחשוש שיתחרטו על ההחלטה שלהם בעתיד, ולכן מעדיפים שהצד השני יחליט על הפרידה. כך, הם יכולים לומר לעצמם שזו לא הייתה החלטתם, וכך להפחית את תחושת האשמה והחרטה. כאשר הם לא רוצים לפגוע בצד השני - יש אנשים שחוששים לפגוע בצד השני, ולכן מעדיפים שהצד השני יקבל את ההחלטה לפרידה. למה אנשים מעדיפים שיפטרו אותם ממקום העבודה במקום להתפטר בעצמם? אליעד כהן מסביר את התופעה שבה עובדים לא ... בעצמם אלא מעדיפים לפעול באופן שיגרום למעסיק לפטר אותם. זאת מאחר שהם חוששים מתחושת החרטה או מהפחד להתחרט על ההחלטה. העובד עלול להתחיל לזלזל בעבודתו, לאחר לעבודה או לבצע טעויות מכוונות, במטרה שההחלטה לעזוב לא תהיה שלו, וכך להימנע מתחושת האשמה או מהצורך להתמודד עם חוסר ודאות כלכלית. למה אנשים שנפרדים מהם ... מוכנה להשתנות כדי לשפר אותו, היא בעצם גם זרקה אותו בכך שגרמה לו להרגיש רע עד כדי כך שהוא החליט לעזוב. אליעד נותן דוגמה של בחורה שהחבר שלה עזב אותה עקב התפרצויות זעם שלה. הוא מסביר כי אם היא ... את כל המאמץ שהיה יכול להשקיע כדי להשיג את מה שרצה, ובכך למעשה ויתר על המציאות. מתי הפרידה היא החלטה הדדית? הפרידה, לטענת אליעד כהן, היא כמעט תמיד החלטה הדדית, גם אם היא לא התרחשה באופן מפורש. לרוב שני הצדדים תרמו לפרידה בכך שלא היו מוכנים להתפשר או ... להיפרד או שייפרדו ממך תלויה בנסיבות האישיות ובאופי האדם. יש מי שיעדיפו את תחושת השליטה ויש מי שיעדיפו להימנע מקבלת החלטה קשה, מחרטה או מאחריות. התמודדות עם פרידה בחירה חופשית בקשרים זוגיים רגשות של דחייה בזוגיות איך להימנע מחרטה אחרי ... או לחכות שיפטרו אותי? העדפה בפרידה - להיפרד או שייפרדו ממך? השאלה המרכזית היא האם אדם מעדיף להיות זה שמחליט להיפרד או שהוא מעדיף להיות זה שנפרדים ממנו. במבט ראשון, נראה שאנשים מעדיפים להיות אלה שנפרדים, כי כך הם חווים בחירה חופשית - הם מרגישים שהם אלה שהחליטו על הפרידה ולא שההחלטה נכפתה עליהם. דוגמה מסיינפלד - גורג שרצה להיפרד גורג מחליט להיפרד מחברה שלו, אך כשהוא בא לעשות זאת, היא מקדימה אותו ואומרת לו שהיא רוצה להיפרד ממנו. ברגע זה, ... הייתה כוונתו מלכתחילה. לאחר מכן, כשהוא מספר זאת לגרי, הוא מסביר שהוא לא יכול להיפרד ממנה אחרי שהיא זו שהחליטה להיפרד ממנו - הוא רוצה להיות זה שמחליט ולא שהיא תכתיב לו את המציאות. האם תמיד אדם מעדיף להיות זה שמחליט להיפרד? לכאורה, אם אדם מחליט שהוא לא רוצה משהו, עדיף לו להיות זה שמביע זאת, כי אז הוא חווה ... אנשים דווקא יעדיפו להיות אלה שמישהו אחר נפרד מהם. מצבים שבהם אנשים מעדיפים שייפרדו מהם 1. כאשר קשה להם להחליט - יש אנשים שמתקשים לקבל החלטות, במיוחד כאשר מדובר בהחלטות רגשיות מורכבות כמו פרידה. במקרה כזה, הם עשויים להעדיף שהצד השני יקבל את ההחלטה עבורם. כך, הם לא צריכים להתמודד עם תחושת האחריות על ההחלטה. 2. כאשר הם לא רוצים להתמודד עם חרטה - כאשר אדם מחליט להיפרד, הוא עלול לחוש חרטה בהמשך. הוא ... שלא מרוצים ממקום עבודתם, אך במקום להתפטר, הם גורמים לכך שיפטרו אותם. הם לא רוצים להיות אלה שמקבלים את ההחלטה, כי הם חוששים מחרטה, מאי ודאות כלכלית או פשוט כי אין להם אומץ לקחת את הצעד. במצב כזה, הם ... ובחירה חופשית ולכן יעדיפו להיות אלה שנפרדים. מצד שני, יש אנשים שמעדיפים שמישהו אחר ייפרד מהם כדי להימנע מהצורך להחליט, מהחרטה שיכולה להגיע בהמשך, או מהפחד לפגוע באחר. בנוסף, התחושה של זרקו אותי אינה תמיד נכונה. פעמים רבות, האדם ... הקשר בצורה מספיק חזקה, מה שאומר שהוא עצמו הביא לסיום הקשר. לכן, במקרים רבים ניתן לראות שהפרידה היא למעשה החלטה הדדית, גם אם היא לא התבטאה כך בצורה מפורשת. התמודדות עם פרידה בחירה חופשית בקשרים זוגיים רגשות של דחייה ... למשל הוא בספק אם להמשיך את הקשר או לא להמשיך את הקשר ולא בטוח עדיין, כאילו מישהו שקשה לו להחליט. אליעד: אז הוא יעדיף שיגידו לו שלא רוצים אותו? ש: כן מישהו קיבל את ההחלטה עבורו. אליעד: ולמה שבן אדם ירצה את זה אבל אין לו בחירה חופשית זה בדיוק ההפוך ממה שאמרנו קודם. ... מזה שיש לו בחירה חופשית הוא אומר אני לא יודע מה לעשות אז לפעמים בן אדם מעדיף שיקבלו את ההחלטה במקומו כדי שאז הוא יגיד טוב לא הייתה לי ברירה לא רצו אותי הייתי חייב כאילו לעזוב. יש דווקא ... לפעמים בחירה חופשית גורמת לבן אדם להרגיש רע כי אז יש לו חרטה תראה אולי זה לא בסדר אולי ההחלטה לא טובה, אולי הייתי צריך לעשות אחרת לכן לפעמים הוא דווקא יעדיף שיכפו את זה עליו. עכשיו השאלה היא ...

... אליעד היא ללמוד להתמודד עם הרגעים הספציפיים שבהם האדם מרגיש רע וחש צורך בתמיכה. דווקא במצבים אלה, האדם חייב להחליט להתמודד לבד, ובכך הוא לומד להרגיש טוב עם עצמו באופן עצמאי, מה שיוביל לזוגיות בריאה ויציבה יותר. איך ליישם ... מדגיש שהצעד הראשון הוא פשוט להיות מודעים ולזהות את הרגעים שבהם מתעוררת התלות הרגשית. ברגע שאדם מודע לכך, עליו להחליט באופן מודע לא לפנות לבן הזוג בכל פעם שהוא מרגיש רע או בודד. עצם ההחלטה והמודעות יוצרות שינוי משמעותי ומובילות לעצמאות רגשית אמיתית. רק לאחר שלב זה, ניתן לשלב תחביבים או פעילויות אחרות, כשהמוקד ... לכך שהוא יכביד על בן הזוג ויתקשה לשמור על הקשר. כלומר, בהתחלה חשוב ללמוד להרגיש טוב עם עצמך לפני שמקבלים החלטה להיות בזוגיות. מה לעשות כדי ללמוד להרגיש טוב לבד גם כשיש זוגיות? לבן אדם שמרגיש תלות בזוגיות ומבקש לדעת ... השני שהבן אדם השני ישלח אותו לעזאזל. עכשיו מפה לשם משם לפה הבן אדם רוצה להתנסות הוא אמר אני החלטתי החלטה אני עכשיו רוצה למצוא דרך להרגיש טוב לבד, עכשיו מה זה אומר לכאורה שהוא צריך להיפרד להגיד אין בעיה ... ללמוד לעשות דברים לבד וכו, אוקי אבל אני אחדד עוד דבר דבר שאני רוצה לחדד זה שהבן אדם צריך להחליט החלטה שבמשך היום כאשר הוא מרגיש צורך ליצור קשר עם הבן או הבת זוג בגלל שהוא מרגיש לבד שם הוא ... יהיה, אוקי למה כי בן אדם מרגיש צורך בקשר עם הבן זוג או בת זוג מה שצריך לעשות זה להחליט החלטה מעכשיו למשך שבוע שבועיים לא משנה מה להחליט החלטה אם הבת זוג נגיד פונה אלי אני עונה לה עונה לה אפילו הרבה לא פונה אלי לא פונה אליה ...

... להדריך אותנו כיצד לפעול? האם המציאות בעצם מאותתת לנו תתקדם, תעזוב, או תשנה? האם היקום שולח לך רמזים לגבי קבלת החלטות? לפי אליעד כהן, התשובה היא חד - משמעית: המציאות לא מעבירה לך מסרים. היקום לא מתכנן את האירועים בחייך כדי לעזור לך להחליט או כדי לרמוז לך משהו. המציאות היא נייטרלית לחלוטין כלפיך ואין לה שום אינטרס בך באופן אישי. היא לא מעוניינת בטובתך או ברעתך, היא לא עובדת אצלך, ולא מנסה להציל או לפגוע בך. המציאות אדישה לחלוטין לכל ההחלטות שלך, ואין לה שום כוונה להעביר לך מסרים נסתרים. מה קורה כשאתה מפרש אירועים כסימנים משמים? למרות שהמציאות עצמה ... אקראיים? מצד אחד, כאשר אדם מפרש אירועים אקראיים כסימנים, הוא עשוי לחוות תחושה של הקלה, כי קל לו יותר לקבל החלטה. לדוגמה, אם יש רעש מתמשך מהשכנים, האדם עלול לפרש זאת כסימן לעבור דירה, וכך להשתחרר מהספק המתיש לגבי ההחלטה. זה עוזר להרגיש נוחות ולהוריד את הלחץ מההתלבטות. מצד שני, החיסרון הגדול של ייחוס משמעות לאירועים חסרי משמעות הוא ... שאני לא במקום הנכון?, וכתוצאה מכך אתה נכנס לספק ולמצוקה שלא לצורך. כלומר, אותה גישה שעזרה לך להרגיש בנוח בהחלטה אחת, עלולה לגרום לך לחץ וחרדה בהחלטה אחרת. האם כדאי להיצמד לאמת או לפרש סימנים מהמציאות? אליעד כהן מדגיש שהמציאות איננה עובדת עבורך ואין לה שום ... דבר. אירועים הם רק אירועים, ואין להם משמעות נסתרת או מטרה מכוונת. עליך להכניס אותם למערכת השיקולים הרציונליים שלך ולקבל החלטות לפי מה שאתה חושב שנכון עבורך, בלי להשליך על היקום כוונות ומסרים שאינם קיימים. האם היקום שולח לי סימנים? איך לפרש סימנים מהמציאות? האם חלומות הם מסרים מאלוהים? איך לקבל החלטות לפי סימנים? האם יש משמעות לצירופי מקרים? סימנים נבואיים, חלומות נבואיים, חלום נבואי, לייחס משמעות לדברים חסרי משמעות, לתת ... צירוף מקרים? האם להתפטר? האם למכור את הרכב? האם להחליף רכב? האם לעבור דירה? האם להיפרד? האם להישאר בזוגיות? קבלת החלטות, תקשור, מסרים ותקשור, איך לזהות מסרים? איך לזהות רמזים? איך לקבל החלטות בתקשור? קבלת החלטות ותקשור, איך לקבל החלטות בצורה מיסטית? שאלת חלום, מה היקום רוצה שאני אעשה? מה אלוהים רוצה שאני אעשה? איך לפרש חלומות? איך להבין ...