... אתה יכול לעשות את הפעולה? עלינו לשאול האם אני באמת רוצה לעשות זאת?. כך נוכל לדייק את הבחירות שלנו, ונקבל החלטות מושכלות יותר בהתאם לשני ההיבטים - הרצון והיכולת. למה חשוב להיות ערניים להבדל בין רוצה ליכול? אליעד כהן מדגיש שההבחנה בין שני המושגים הללו - רוצה ויכול - היא קריטית בתהליכי קבלת החלטות. לא פעם אנשים אומרים אני לא יכול, כשלמעשה הם פשוט לא רוצים לעשות את הדבר, או להיפך - הם ... שבו המצג הוצג (הודאה ברצון) עלול להביך אותו. וכך אפשר לכוון אותו לוותר על הרעיון. כמובן, אין כאן פתרון מוחלט. לא תמיד נשאל באופן חד של רוצה או יכול. לפעמים אנחנו מערבבים, או שואלים בדרך שמסתירה את ההתלבטות. אבל ... האם אני באמת רוצה?. לכל אדם שחש התלבטות לגבי הסכמה או סירוב לבקשה, כדאי להבחין בין שני מרכיבים אלה ולהחליט אם אכן מתקיימים בו גם הרצון וגם היכולת. שאלה: מדוע להיות ערניים בנוגע למילים רוצה ויכול? תשובה: משום שההבדל ...

... מהרגשה רעה, אך לפי אליעד כהן, קיים קשר עמוק בין טוב לרע, בין הנאה לסבל. אין מצב של טוב מוחלט או רע מוחלט, והנאה תמיד מביאה איתה את הסבל. בכל פעם שבן אדם נהנה ממשהו, הוא יוצר לעצמו סבל פוטנציאלי בעתיד, מכיוון ... כשאדם מבין שזה המחיר, הוא יכול לבחור האם להמשיך לרצות את הטוב הזה או לשחרר את עצמו לגמרי מהרצון. איך להחליט אם לשחרר רצון שגורם לסבל? כדי להחליט אם לשחרר רצון מסוים, אליעד ממליץ על תהליך של חשבון נפש: לבדוק האם סך כל ההנאה שמקבלים מהרצון גדולה ... כל עוד זה משתלם לך, תמשיך לקבל את הכסף. אבל אם תגלה שהסבל (הגניבה) עולה על ההנאה (הנתינה), אז תחליט לוותר על ההנאה כדי להימנע מהסבל. איך להקצין את הסבל כדי להשתחרר ממנו? דרך נוספת שאליעד מציע היא להקצין ...

... השני ובכל זאת נשאר בעמדתו, הוא בדרך כלל הצודק או לפחות החכם והמודע יותר. כיצד שיטת ההסבר ההדדי מסייעת להחלטה נכונה? אליעד מחדד את השיטה הזו ואומר שכדי לברר לעומק, צריך לבקש מכל צד שיסביר לא רק את דעתו ... אפשר להסיק מכך שהוא לא מכיר את המטריה בשלמותה. אדם שמבין את כל ההיבטים של הטענה השנייה ובכל זאת מחליט אחרת הוא בעל סיכוי טוב יותר להיות הצודק. האם תמיד יש אפשרות לדעת מי צודק בוויכוח? אליעד מבהיר שלא תמיד אפשר להכריע מי צודק באופן מוחלט, אך השיטה של הסבר הדדי היא הדרך הקרובה ביותר לבירור האמת. לפי אליעד, האמת נמצאת לא רק בטיעון עצמו ... צד בטיעונים הנגדיים. הוא מסביר שזה כמו שופט בבית משפט - השופט חייב להכיר את כל הראיות והפרטים כדי לקבל החלטה נכונה, ולא להסתמך רק על טיעון של צד אחד. דוגמה נוספת שאליעד נותן היא מצב שבו את מבררת שתי ... בוויכוח? איך לשפוט נכון בין דעות שונות? כיצד להסביר את עצמך בצורה ברורה? האם תמיד יש אמת אחת בוויכוח? איך להחליט נכון בין שתי אפשרויות?

... אדם מגלה שהסיבה לכך שהוא מרגיש רע היא שהוא חושב בצורה לא הגיונית, הדרך היחידה להיפטר מתחושה זו היא להחליט באופן מודע לפעול לפי ההיגיון ולא לפי התחושה האוטומטית. לדוגמה, אם אדם מרגיש מושפל בכל פעם שאומרים לו מה ... אם האדם מגלה שאין באמת סיבה להרגיש מושפל, הוא מבין שהוא פועל באופן לא הגיוני. מכאן, הצעד הבא הוא להחליט להתנהג בצורה יותר הגיונית, כלומר, להחליט לא להרגיש מושפל באופן אוטומטי. למה אנשים לא מצליחים להשתחרר מהרצונות שלהם? אליעד מסביר שהסיבה העיקרית לכך שאנשים לא ... בסיבות שטחיות. אליעד טוען שאם אדם באמת היה נצמד לאמת שלו, הוא היה מגיע בסופו של דבר אל האמת המוחלטת. לדוגמה, הוא מתאר מצב שבו האדם מתנגד לכך שאומרים לו מה לעשות. אם הוא באמת היה נצמד לרצון הזה, ... הוא היה מגלה שהכל נובע מאותה נקודה פנימית אחת, וכך היה יכול להשתחרר מהרצון באופן מלא. איך להגיע לאמת מוחלטת מתוך האמת האישית שלך? אליעד מתאר את החשיבות של היצמדות לאמת האישית כאמצעי להגיע לאמת גדולה ומוחלטת יותר. הוא מסביר שכאשר האדם נצמד באמת לרצונות שלו ובוחן אותם לעומק, הוא מגיע להבנה של מהות הרצון ושל הסיבות שבבסיסו. בכך, האדם משתחרר משקרים פנימיים ומשליות שהוא מאמין בהן. הוא מדגיש שכדי להגיע לאמת מוחלטת, האדם חייב לפעול על פי האמת שלו בכל רגע נתון. לדוגמה, אם האדם חושב שהוא חייב להתנהג בדרך מסוימת משום שזו הדרך הנכונה, הוא חייב לפעול כך באופן עקבי ומוחלט, גם אם בהמשך יגלה שהוא טעה. רק כך האדם יוכל להגיע לאמת אמיתית, מכיוון שהוא כל הזמן יהיה בתהליך ... בדיקת האמונות שלו מול המציאות. מדוע חשוב לא לדלג על האמת הפנימית שלך? אליעד מציין שרבים אינם מגיעים לאמת מוחלטת מכיוון שהם ממהרים לפילוסופיות ולתיאוריות חיצוניות בלי לבדוק לעומק את האמת האישית שלהם. במקום להיצמד לאמת האישית ולהתקדם מתוכה, ... מבלי לבדוק אותן לעומק. אם אותו אדם היה באמת נצמד לאמת שלו, היה מגיע בסופו של דבר לאמת עמוקה ומוחלטת יותר, אולי אפילו יגלה שהאמונות המקוריות שלו לא נכונות. אליעד מדגיש שהדרך היחידה לשחרור אמיתי ולהגעה לאמת מוחלטת עוברת דרך היצמדות לאמת האישית עד הסוף, בלי להירתע מחקירה עמוקה ומקיפה של כל מחשבה וכל רגש. איך להשתחרר מרצונות שליליים? מה זה רצון ואיך הוא נוצר? כיצד חוקרים רצונות בצורה נכונה? איך להגיע לאמת המוחלטת? איך להפסיק להרגיש רע? איך להיצמד לאמת הפנימית?

... כאשר אדם משנה את הפירוש שהוא נותן לכאב, הוא יכול להתמודד איתו אחרת. לדוגמה, אם בגדו בך, אתה יכול להחליט לראות בזה הזדמנות ללמוד ולגדול, במקום לראות בזה אסון. ההכרה במחיר והשלמה איתו: אליעד מדגיש שבכל פעולה יש סיכון, ... בלתי נמנע מהתהליך. אם אדם יבין שאין אפשרות לקבל אהבה או הצלחה בלי לקחת את הסיכון להיפגע, הוא יוכל לקבל החלטה מודעת האם הוא מוכן לשלם את המחיר הזה או לא. מדוע אנשים שוכחים את הטראומה עם הזמן ומנסים שוב? ... תיפגע וגם את האפשרות להתאהב או להצליח מחדש. תמיד יהיה סיכון. כאשר האדם יבין את העובדה הזו, הוא יוכל לקבל החלטה מודעת: האם הוא מוכן לשלם את מחיר הסיכון עבור האפשרות לאהוב ולהצליח שוב. ההבנה הזאת משחררת את האדם מהתקיעות ... סותרים בתוכו כן אז מה אפשר לעשות? רשימה של פלוסים ומינוסים לשכנע את עצמך במה שאתה רוצה כלומר, במה שהחלטת שהכיוון, אוקי אם הכיוון שלך אוקי אני מחליט שאני לעולם לא אתאהב אז כל הפלוסים בהתאהבות אתה מתחיל לעבוד על זה לא זה לא נכון יש לזה ...

שכנוע יחסי, שכנוע מוחלט, שכנוע עצמי, סוגסטיה עצמית, איך לשתול מחשבה? שכנוע אובייקטיבי, שכנוע סובייקטיבי, איך להטיל ספק? איך להחליש דעה? איך לחזק דעה? שיטות שכנוע מה ההבדל בין שכנוע יחסי לשכנוע מוחלט? שכנוע יחסי ושכנוע מוחלט הם מושגים חשובים מאוד בהבנת שיטות השכנוע שאליעד כהן מסביר. כאשר מישהו טוען טענה מסוימת, ישנן שתי דרכים עיקריות לבטא את הטענה הזו: האחת, היא הצגה של הטענה בצורה יחסית או סובייקטיבית, והשנייה היא הצגה של הטענה כמוחלטת או אובייקטיבית. למשל, כשאדם אומר החולצה הזאת יפה, הוא מציג טענה מוחלטת, אך אם הוא אומר החולצה הזאת יפה בעיניי, הוא מציג טענה יחסית וסובייקטיבית יותר. אליעד כהן מסביר שהבחירה בין שתי הגישות האלה משפיעה מאוד על עוצמת השכנוע. כאשר אדם מתנסח בצורה מוחלטת (זה יפה, זה לא טוב, יש פה קיר), הוא מביע עמדה חזקה מאוד, מכיוון שהוא מציג את דעתו כאמת ... ויהיו רגעים נוספים בעתיד שבהם הוא לא יהיה רעב, וכך הוא משתיל בתודעה שלו את ההבנה שמצבו זמני ולא מוחלט. מתי שכנוע אובייקטיבי יהיה אפקטיבי יותר? אליעד מסביר שיש מצבים בהם שכנוע אובייקטיבי, או מוחלט, אפקטיבי יותר דווקא משום שהוא נתפס כאמת ברורה שאין עליה עוררין. למשל, כשמישהו שואל האם יש פה קיר?, תשובה כמו כן, יש פה קיר נתפסת חזקה יותר מאשר אני כרגע רואה פה קיר, משום שהתשובה המוחלטת משדרת ביטחון מוחלט באמיתות הטענה. כך, דווקא במקרים בהם אדם מתלבט או מטיל ספק, עדיף לנקוט בניסוח מוחלט, שימנע ערעורים פנימיים ואפשרות לחשיבה אחרת. איך להחליט באיזה סוג שכנוע להשתמש? אליעד מדגיש כי ההחלטה על סוג השכנוע - אובייקטיבי או סובייקטיבי - צריכה להתאים להקשר ולמטרת השכנוע. אם המטרה היא לחזק מחשבה או ... סובייקטיבי יכול לעזור. לעומת זאת, אם המטרה היא לבסס אצל האדם אמונה מוצקה ויציבה לאורך זמן, יש לנקוט בשכנוע מוחלט ואובייקטיבי יותר. לדוגמה, אם רוצים לשכנע אדם שהשמלה שלך יפה, עדיף להגיד השמלה יפה ולא בעיניי השמלה יפה, כי ... אדם טוען זה רע, ניתן להחליש את הביטחון שלו באמירה הזאת באמצעות הצגת שאלות כגון: האם זה רע באופן מוחלט, או רק רע כרגע? האם ייתכן שבעיני מישהו אחר זה לא רע?. הטלת הספק הזאת גורמת לאדם להכיר באפשרויות ... שלו. באותו אופן, כשאדם אומר אני לא רוצה את זה, ניתן לשאול האם אתה לא רוצה את זה באופן מוחלט, או שייתכן שבעתיד כן תרצה?. כך, הטלת הספק יוצרת פתח לחשיבה חדשה ומשנה את מידת ההזדהות של האדם עם ... ולא להשתמש במונחים יחסיים או סובייקטיביים (בעיניי, כרגע) בצורה לא מבוקרת. יש לבחון היטב את המטרה, לבדוק את ההקשר, ולהחליט בצורה מודעת ומכוונת מה הניסוח המתאים ביותר למטרה הספציפית שאנו מנסים להשיג. לדוגמה, אם אדם כבר בטוח בטענה שלו, ...

... לכן, ניתן להשתמש בתפיסה הזו גם בתחום המכירות, ולהסביר לעובד שהשקר אינו מיועד לפגוע בלקוח אלא דווקא לסייע לו לקבל החלטה מועילה בטווח הרחוק. דוגמאות לשקרים בעלי כוונות טובות אליעד מביא דוגמאות מעולמות אחרים כדי לחזק את ההסבר שלו: אנשי ... כדי לשכנע אנשים להאמין באלוהים, מתוך אמונה שהדבר יועיל לאדם בטווח הארוך, מבחינה רוחנית או נפשית. רופאים - שיכולים להחליט שלא למסור את כל המידע הרפואי למטופל כדי למנוע ממנו פאניקה או לחץ מיותר. השקר או הסתרת האמת נתפסים ... אנשי דת לעיתים משתמשים בשקרים כדי לחזק את האמונה, אך הבעיה אצלם היא שרוב הטענות הללו מבוססות על שקר מוחלט שאין מאחוריו תועלת אמיתית. אם השקרים היו באמת מביאים תועלת ממשית, הם היו מוצדקים, אך מכיוון שהשקרים אינם באמת ... כפחות שלילי. ניתן להשתמש בגישה זו ולומר לעובד שהשקר לא נועד לרמות את הלקוח לרעתו, אלא כדי לעזור לו לקבל החלטה שתהיה טובה עבורו בטווח הארוך. דוגמאות לשימוש בשקרים לצורך תועלת: - אנשי דת שמציגים הוכחות שאינן מדויקות כדי לחזק ...

... לפחד להיכשל? מפחד לקחת סיכונים, התמודדות עם כישלון, מרגיש שאני כישלון, חוסר ביטחון עצמי איך פחד מכישלון משפיע על קבלת החלטות? פחד מכישלון הוא אחד הגורמים המרכזיים שמשפיעים על קבלת ההחלטות שלנו. בהרצאה של אליעד כהן, מוסבר כיצד אנשים נמנעים מלקחת סיכונים בגלל הפחד שיכשלו. לדוגמה, אדם יכול להימנע מליצור ... ימשיך לנסות, הוא יוכל ללמוד ולהשתפר. לכן, כישלון הוא רק צעד בדרך ללמידה והצלחה, ולא משהו שמעיד עלינו באופן מוחלט. למה אנשים מפחדים כל כך מכישלון? הסיבה המרכזית לפחד מכישלון נעוצה במחשבה שאם נכשלנו, אנחנו מאבדים את ההערכה של ... נדונה תחושת הכישלון והקשר שלה לביטחון עצמי, פחד מכישלון ולקיחת סיכונים, והדרכים להתגבר עליהם. איך פחד מכישלון משפיע על קבלת החלטות? דוגמה שמובאת בהרצאה מתארת מצב שבו אדם נדרש לבחור בין לקחת סיכון אישי ובין להימנע ממנו כדי להימנע מהכישלון. ... מהפחד מכישלון בכלל. בהמשך נדונה דוגמת משחק מחשב, שם אדם נכשל בשלב הראשון. האם זה באמת אומר שהוא כישלון מוחלט? ניכר שזו לא האמת. המפתח להבין את הכישלון הוא להגדיר אותו באופן נכון, והסיבה לכך היא שכשאדם נכשל, זה ...

... תת נושא לגבי עגבניה. וזה השלב שבו אתה יכול לעשות סדר ברשימה של תתי הנושאים של המאמר. דהיינו, באפשרותך להחליט לדוגמה, שהשורה השלישית, תהיה במאמר לפני השורה הראשונה. דהיינו, שקודם לדוגמה תדבר על מחירי העגבניות ורק אחר כך תדבר ... עגבניה מונעת. 3 - נזקים שנגרמים מאי אכילת עגבניה. 4 - תרופות שניתן לייצר מעגבניה. וכאן שוב, אתה יכול להחליט לעשות סדר ברשימה של הדברים שאתה רוצה לומר, להחליט מה לומר לפני מה. ואיך לדעת מה לומר לפני מה? אז לפעמים זה לא משנה מה תאמר לפני מה. ...

... קונצנזוס ברור על מה זו חוכמה או כיצד מודדים אותה. במקרה כזה, אין אפשרות ברורה להעריך את החוכמה בצורה מוחלטת, מה שמוביל לשאלה מה בעצם מודדים כשאומרים שמישהו חכם יותר מאחר. האם אדם חייב להיות הכי חכם כדי להגדיר ... השני דובר את השפה בצורה נכונה. האם אפשר למדוד חוכמה בצורה אובייקטיבית? הבעיה במידת חוכמה נובעת מהעובדה שאין מדד מוחלט עבור חוכמה. כאשר יש מדד ברור, כמו רמת איי - קיו או הצלחה במשחק ספורט, ניתן לקבוע מי טוב ... שעולה על סולם ואומר לאחרים: אתה מעליי בסולם. במקרה הזה, האמירה ברורה כי הגובה מוגדר ואפשר למדוד אותו באופן מוחלט. אבל בחוכמה, אומר אליעד, אין פרמטרים ברורים. כאשר אדם אומר אתה חכם ממני או הוא חכם יותר, הוא נשען ... ומוגדר מראש. אליעד מסביר שאפשר למדוד דברים אובייקטיביים כמו תוצאות של מבחן איי - קיו, כי אז יש מספרים מוחלטים: אחד קיבל 600, אחר קיבל 900, וזה מדיד. אך כשמדובר במושג מופשט כמו חוכמה, איך אפשר להחליט מי חכם יותר, כשאין הגדרה מוסכמת למה זו בכלל חוכמה? האם צריך להיות הכי חכם כדי להחליט מי חכם? אליעד כהן מעלה נקודה נוספת ומפורטת בעניין הזה: האם כדי להחליט שמישהו הוא יותר חכם, עליך בעצמך להיות הכי חכם? הוא מסביר שאם אדם קובע על אחר שהוא חכם יותר, ... כביכול מציב את עצמו כמישהו שמבין מה זו חוכמה. כלומר, מי שקובע דירוג לחוכמה, מניח שיש לו ידיעה ברורה ומוחלטת של מושג החוכמה. אליעד מחזק את הטיעון עם דוגמה נוספת: אדם שאינו יודע לדבר סינית פוגש מישהו שמדבר בשפה ... כי כדורגל הוא דבר מדיד במובנים מסוימים, כמו כמות שערים או הצלחות במשחקים. אבל חוכמה איננה דבר מדיד בצורה מוחלטת כזו, ולכן השוואה בין אנשים על פי חוכמה היא בהכרח בעייתית ומטעה. אליעד מסכם שבעצם, כשאדם אומר על מישהו ... האמת. אבל גם האדם הזה יכול שוב לגלות בעתיד שהוא טעה ועדיין חי בשקר, כי אין לו דרך ודאית ומוחלטת להבטיח שהפעם זו באמת האמת הסופית. אליעד מחזק ומבהיר את הנקודה החשובה: לאדם אין באמת יכולת מוחלטת לדעת בוודאות מי יותר חכם או מי הכי חכם, כל עוד אין לו הגדרה מוסכמת או ודאית של חוכמה. רק מי שיודע באמת מהי חוכמה באופן מוחלט יכול באמת לדרג אותה. מי הכי חכם בעולם? איך אפשר לדעת מי חכם? האם אפשר למדוד חוכמה? איך לדרג ...