... לשאול מדוע דווקא אימון דינמי גרם לו הנאה. אולי זו הייתה סיטואציה חד - פעמית כי באותו יום היה חסר לו משהו, למשל, פעילות לאחר שבוע של חוסר פעילות מוחלט. אותו עיקרון תקף גם בארוחה - האם האדם רוצה לאכול כי הוא רעב, או אולי בגלל שהוא מחפש תחושת השקעה ואהבה? בהתאם לכך אפשר להחליט כמה אוכל להגיש, באילו כלים, באיזו אווירה וכדומה. איך אפשר להשתמש בשיטה זו מול עצמך? השיטה תקפה גם לשינוי התנהגויות של האדם עצמו. אם מישהו רוצה ליהנות פחות ... לגרום לאנשים ליהנות כדי לא להיות רעה נכון. ש: אבל אולי היא רעה לעצמה. אליעד: מה זה משנה עכשיו אני הסברתי מה לעשות ומה לא לעשות עכשיו בן אדם יחליט מה הוא רוצה איך להרוג מישהו ואיך להחיות מישהו. ש: ואם למשל אתה עובד עם מישהו ואתה חושב שאולי גילית את הדברים האלה שהוא רוצה כדי ליצור לו יותר הנאה אבל אתה לא ...

... הכי רע, ביבי הכי טוב, מלחמה בטרור, למה כולם נגדנו? נחישות, פיגועי טרור, שלום או מלחמה, הססנות, חוסר החלטיות, חוסר מנהיגות, ימין או שמאל, בנימין נתניהו, גל הטרור, לנצח את הטרור האם ביבי הוא ראש הממשלה הכי טוב או הכי גרוע שהיה לישראל? בשיחה מעמיקה, אליעד כהן מעלה ... יכול להיות שאדם אחר יגיד שבתקופת ביבי הכלכלה פורחת, ויגיע למסקנה הפוכה לחלוטין. כלומר, התשובה לשאלה תלויה בזווית שממנה מסתכלים על הדברים. למה יש ביקורת קשה על חוסר ההחלטיות של נתניהו? אליעד מציין שהבעיה המרכזית עם נתניהו היא חוסר נקיטת העמדה והססנותו. לדבריו, נתניהו לא מחליט האם הוא רוצה לעשות שלום או מלחמה, ולכן יוצר מצב שבו אין פתרון ברור. הוא מביא דוגמאות רבות: בצוק איתן, נתניהו חיכה 50 ימים לפני שהגיע לאותה הסכמה שהיה יכול להגיע ... פיצויים. בהקשר לבנייה בירושלים, הוא אומר גם שהוא בונה וגם לא בונה, גם שהוא לא מחזיר שטחים וגם שהוא כן מחזיר שטחים, מה שיוצר בלבול וחוסר כיוון ברור. הוא טוען שחוסר ההחלטיות הזאת יוצר מצב של חוסר תקווה וחוסר פתרון, שבו האזרחים אינם יודעים לאן הממשלה לוקחת אותם, וזה המצב הכי גרוע שיכול להיות. מצב של לא מלחמה ולא שלום מביא למצב הישרדותי מתמשך שבו הציבור לא יכול לחיות בנחת. למה חוסר החלטיות יכול להיות דווקא דבר טוב? אליעד מסביר גם את הצד השני של המטבע: אם מניחים מראש שאין אפשרות אמיתית להגיע לשלום מלא או לנצח מלחמה באופן מוחלט, יכול להיות שדווקא החוסר החלטיות של נתניהו היא הדבר הכי טוב. במצב שבו כל פעולה קיצונית (שלום או מלחמה) עלולה לגרום לנזקים גדולים, היכולת של נתניהו לתמרן בין כל האפשרויות בצורה זהירה ובלתי ... חד משמעית? אליעד כהן לא קובע חד משמעית שנתניהו הוא טוב או רע, אלא מדגיש שזה תלוי בהנחות היסוד של כל אדם. אם האדם מניח שיש פתרון אפשרי (או בשלום או במלחמה), אז חוסר ההחלטיות של נתניהו היא הדבר הכי גרוע שיש, כיוון שהיא משמרת מצב בלתי אפשרי שבו אין פתרון. אבל אם מניחים מראש שאין פתרון אפשרי למציאות הקשה של ישראל, אז חוסר ההחלטיות והתמרון של נתניהו הוא הדבר הכי טוב שיש. הוא נותן דוגמה אישית מהמצב של אדם שנמצא בקונפליקט פנימי ולא מסוגל להחליט מה הוא רוצה מעצמו, וכתוצאה מכך הוא תקוע במקום. אך מצד שני, לפעמים דווקא ההתלבטות הזו היא האפשרות הכי פחות גרועה, כי כל החלטה חד - משמעית יכולה לגרום לנזק גדול יותר. למה כולם נגדנו ואיך זה קשור לחוסר ההחלטיות של הממשלה? לדברי אליעד, אחת הסיבות שהעולם נגד ישראל היא ההססנות וחוסר ההחלטיות. העולם בוחן את ישראל, רואה אותה מתלבטת, וחושב שאם היא מתלבטת כנראה שהיא לא צודקת. הוא נותן דוגמה נוספת: אם יש מנהרת טרור מתחת לבית, ובמקום להגיב בנחרצות ... אם ישראל הייתה פועלת בנחישות, העולם היה מקבל את זה יותר, כי היה ברור שהיא פועלת מתוך הצדקה מלאה. האם יש פתרון אמיתי למצב הביטחוני? אליעד מסביר לעומק שאין פתרון מוחלט, לא בשלום ולא במלחמה. לדבריו, המצב הישראלי הוא של חוסר ברירה תמידית, ולכן נתניהו אולי מתפקד הכי טוב שאפשר בתוך המגבלות הקשות האלה. במילים אחרות, אם יש פתרון אמיתי ... התשובה של אליעד היא פשוטה: הכל תלוי בהנחות היסוד של האדם שמסתכל על הדברים. אם האדם מאמין שיש פתרון אמיתי (או בשלום או במלחמה), נתניהו הוא הגרוע ביותר בגלל חוסר ההחלטיות שלו. אם האדם מאמין שאין פתרון אמיתי ושכל בחירה חד - משמעית תוביל לאסון, אז נתניהו הוא הטוב ביותר שהיה אי פעם בגלל יכולתו לשרוד ולתמרן בין כל האפשרויות הקשות והגרועות. האם ביבי הוא ראש ממשלה טוב או רע? איך לנצח את הטרור בישראל? למה העולם נגד ישראל? שלום או מלחמה, מה עדיף לישראל? מה גורם לחוסר ההחלטיות של נתניהו? האם יש פתרון אמיתי למצב הביטחוני? ...

... בעצמו מוקף שומרים רבים, מה שמעיד שלא ניתן למנוע לחלוטין את הסיכון. אפשרות שלישית היא הימנעות מוחלטת, כמו להישאר בבית, לעבור למדינה אחרת, או לנוע באמצעי תחבורה פרטי מוגן לחלוטין (כמו מסוק או טנק). אך גם כאן אליעד מדגיש שאין אפשרות מוחלטת להימנע מסכנת המוות, כי תמיד קיים סיכוי קטן שמשהו אחר ... לעזור לאדם לחיות טוב יותר. הוא מביא דוגמה לכך שאנשים מודעים למוות מתנהגים אחרת בחייהם, למשל מקבלים החלטות טובות יותר או מוותרים על דברים פחות ... שנותר לך שבוע בלבד לחיות, ואז להבין מה באמת חשוב לך לעשות באותו שבוע. האם אפשרי למצוא ביטחון מוחלט מפני המוות? אליעד מדגיש שאין שום אפשרות למצוא ביטחון מוחלט מפני המוות. הוא נותן דוגמאות לכך שגם אם מישהו ינסה ... מפיגוע, הוא עדיין יכול למות בדרך או מסיבה אחרת. המסקנה שלו היא שאי אפשר לברוח מהמוות באופן מוחלט, ולכן הדרך היותר נכונה לדעתו היא לקבל את האפשרות ... מפיגועים. הוא מציע שהפחד הזה יכול לגרום לאדם לשקול מחדש את החיים שלו, להבין מה חשוב לו, ואולי לקבל החלטות טובות יותר. הוא משתמש בדוגמה שהידיעה ...

... ובשיפוטיות כלפי ההתנהגות או ההחלטות של ביבי. הסיבה המרכזית לכעס, כפי שמוסבר בהרצאה של אליעד כהן, היא שהאדם שמסתכל מהצד בטוח שלו הוא היה במקומו של ... מסביר שמדובר במצב שבו האדם לא מחליט בבירור אם לעשות שלום או מלחמה. האדם נמצא בקונפליקט פנימי שבו הוא לא מוכן להכריע החלטה ברורה - לקבל את המציאות או להילחם בה. המצב הזה גורם לקונפליקט פנימי תמידי, בדיוק כפי שמדינה שאינה מחליטה להילחם או לעשות שלום יוצרת מצב של טרור מתמשך. כל מצב חיצוני של אלימות, פיגועים או טרור משקף את הקונפליקטים הפנימיים ... משתמש בדימוי של מחבל שמנסים להחליט אם לנטרל או לחסל אותו, כדי להסביר קונפליקט פנימי. האדם נמצא לעיתים מול מחשבות או רגשות שליליים והוא מתלבט אם לנטרל ... בתוכו ולהבין את ההשלכות של כל החלטה פנימית שהוא לוקח. מה ההשלכות של הבנת ההשתקפות העצמית על האדם הצופה במציאות? כשאדם מבין שהכל הוא השתקפות של עצמו, ... מקונפליקטים פנימיים. הוא יכול להחליט בכל זאת להילחם נגד השלילי, אך מתוך הבנה והשלמה שהמלחמה הזו היא גם נגד דברים שבתוכו. בשורה התחתונה, אליעד מדגיש שכל ...

... דווקא יחזק את האהבה? רק אחרי בדיקה מסודרת של ההנחות האלו, ניתן להחליט איך להציג את ההסכם בצורה שלא תפגע בתחושת האהבה, ואולי אפילו תחזק אותה. האם הסכם ממון יכול לחזק את הזוגיות? לפי אליעד כהן, ניתן בהחלט לייצר מצב שבו הסכם הממון נתפס כחיזוק של האהבה. הוא מסביר שכאשר זוג באמת אוהב ללא תנאים, דווקא חתימה על הסכם יכולה להראות אמון הדדי גבוה: ...

... בגדו בך, אתה יכול להחליט לראות בזה הזדמנות ללמוד ולגדול, במקום לראות בזה אסון. ההכרה במחיר והשלמה איתו: אליעד מדגיש שבכל פעולה יש סיכון, ואי אפשר ... להיפגע, הוא יוכל לקבל החלטה מודעת האם הוא מוכן לשלם את המחיר הזה או לא. מדוע אנשים שוכחים את הטראומה עם הזמן ומנסים שוב? אליעד מסביר שהמוח ... הזו, הוא יוכל לקבל החלטה מודעת: האם הוא מוכן לשלם את מחיר הסיכון עבור האפשרות לאהוב ולהצליח שוב. ההבנה הזאת משחררת את האדם מהתקיעות שהוא נמצא ... רוצה כלומר, במה שהחלטת שהכיוון, אוקי אם הכיוון שלך אוקי אני מחליט שאני לעולם לא אתאהב אז כל הפלוסים בהתאהבות אתה מתחיל לעבוד על זה לא זה לא נכון יש לזה גם את הצד השני זה גרוע כך וכך ואותו ...

... סותרים, ואינו מצליח להחליט איזה מהם לבחור. אליעד כהן מציע לשאול את ... את האדם יותר מאשר החלטה מהירה לוותר וללכת. באופן כללי, ... האדם השני, לעומתו, מחליט לא לברוח מיד. הוא אומר לעצמו: אין לי חשק ... ולא יודע כיצד להחליט ביניהם. במקרה כזה, אליעד כהן מסביר שיש ... דברים ואני לא אוכל להחליט איזה אני רוצה יותר. אליעד: ומה אתה באמת ... רוצה להיות מסוגל להחליט מה אתה רוצה יותר, תגיד אני רוצה למצוא דרך ...

... הוא מסביר שלא בהכרח חייבים לצאת מהלופים, ואולי ניתן לצאת מהם רק באופן יחסי ולא מוחלט. מדוע באמת נתקעים במחשבות על אירועים מהעבר? לדוגמה, אדם מספר שלפני כעשר שנים עשה החלטה מסוימת שהוא מתחרט עליה. כשאליעד שואל אותו מדוע החליט כך ולא אחרת, האדם עונה כי בזמנו זה נראה לו הדבר הנכון לעשות. אליעד מחדד נקודה קריטית: ברגע שההחלטה התקבלה בעבר, האדם לא באמת היה יכול לפעול אחרת, כי הנסיבות והחשיבה באותו רגע הביאו אותו לקבל החלטה ספציפית. לכן, תחושת החרטה נובעת לא מהעבר עצמו, אלא מהפרשנות שהאדם נותן כיום להחלטה שקיבל אז. אליעד ממשיך ומדגיש כי אדם לעולם אינו חושב על העבר עצמו, אלא על המשמעויות שיש לעבר עבורו בהווה. לדוגמה, אם בעבר האדם קיבל החלטה לא נכונה, המחשבות על כך מטרידות אותו כיום, כי הן יוצרות ספק לגבי יכולתו לקבל החלטות נכונות בהווה. כלומר, הוא מוטרד ממשמעות העבר לגבי ההווה שלו, לא מהאירוע עצמו שקרה לפני שנים. אליעד נותן ... הנוכחית לא טובה או לא מספקת, האדם מתחיל לחשוב מה היה קורה אילו - אולי אם הייתי מקבל החלטה אחרת בעבר, החיים שלי היו היום טובים יותר. אלא שזהו לופ אינסופי, כי תמיד אפשר להעלות ספקולציות אינסופיות לגבי ... להווה שלך. לבדוק מהי המשמעות שהעבר נותן לך כיום: האם זה פחד להיכשל שוב, חרטה על החלטה לא נכונה או הרגשת השפלה? להבין את הלופ האינסופי של מה היה קורה אילו. תמיד אפשר לחשוב אחרת על העבר, ולכן ... לא יסתיימו מעצמן. לראות באופן ברור שלכל מציאות יש יתרונות וחסרונות. גם אם היית מחליט אחרת בעבר, לא בהכרח היית מגיע למצב טוב יותר, אלא למצב עם חסרונות אחרים. לקבל את המצב הקיים, למצוא בו יתרונות, ... יותר את ההווה, כך יפחתו המחשבות על העבר. איך לשכוח את העבר? להפסיק להתחרט על החלטות עבר? איך להשתחרר מטראומה מהעבר? איך לחיות את הרגע בלי מחשבות על העבר? מדוע קשה לי להתנתק מהעבר? מה עושים עם ... אחרת. אליעד: למה עשית את זה בצורה הזאתי אם יכולת לעשות בצורה אחרת? ש: כי זה מה שהחלטתי. אליעד: ולמה החלטת את זה היית יכול להחליט אחרת? ש: כן. אליעד: אז למה החלטת ככה ולא אחרת? ש: כי באותו רגע החלטתי שזה מה שיעשה לי טוב. אליעד: כי זה מה שחשבת ויכולת לחשוב אחרת באותו רגע? כן. ש: האמת שלא אני לא יודע. אליעד: ... המצב שבו הרובריקה הזאת לא עוזרת. אליעד: אין בעיה לא משנה, פרקטית עשית פעם קיבלת החלטה שבעיניך היא נתפסת כשגויה ואיך זה תוקע אותך כרגע? ש: כרגע לפעמים זה פשוט מפריע לא חייב להיות כל הזמן בזה אבל ... ממה שקרה בעבר העבר לימד אותך משהו שבהווה הוא מטריד אותך, לדוגמה אם פעם קיבלת החלטה נגיד לא נכונה ואז זה אומר לך שאולי ההחלטות שלך לא מספיק נכונות אז אתה בהווה ממשיך לחשוב על זה לא בגלל שאתה חושב על מה שהיה בעבר אלא בגלל שכרגע אתה לא בטוח שההחלטות שלך נכונות. רגע שנייה אתה הבנת מה אני אומר? זאת אומרת שאם לדוגמה בעבר נגיד נכשלת אלף פעמים והמחשבות האלה הן ... כדי שיהיה לך טוב אבל לא דובר על זה. בעבר קרה משהו מה קרה לצורך העניין שקיבלת החלטה לא נכונה, בסדר אתה רוצה לתת? ש: זאת לא החלטה לא נכונה זה החלטתי משהו ואני מתחרט על זה כאילו זה כן לא כן לא, אולי זה אולי זה. אליעד: ולמה אתה חושב על זה עדיין? ש: לא אני לא ... אומר טוב מה נעשה? לא יודע מה לעשות ואז אתה אומר טוב בא נחשוב שאולי בעבר הייתי מקבל החלטה אחרת אולי המציאות הייתה אחרת ואז אתה כאילו אולי איכשהו מתענג על המחשבה אבל אם אז הייתי עושה ככה היום, אם רק ... שלא משנה מה היית בוחר בעבר המצב היה גרוע או טוב באותה מידה, כי אם לדוגמה היית מחליט את ההחלטה ההיא בעבר היית במקום אחר והיה לך אולי יתרונות אחרים אבל חסרונות אחרים אם אתה תצליח לראות את זה אז זה לא אכפת ...

... לקבל את התחושה השלילית ולהבין שהיא אינה בהכרח דבר רע. למשל, אדם מדוכא יכול לומר לעצמו אז מה אם אני מדוכא? ובכך להפחית את עוצמת הרגש השלילי. אפשרות שלישית היא להבין שהרגשות עצמם הם לא מוחלטים או מחויבים. לדוגמה, אדם יכול להיות עצוב אבל לא בהכרח לסבול מכך שהוא ... שגורמות לו להרגיש רע, הוא יכול לבחור להשאיר אותן ולומר אני רוצה להרגיש רע או לא אכפת לי להרגיש רע. הוא מדגיש כי האפשרות הזאת היא מתקדמת מאוד, כי רוב האנשים כלל לא מודעים לכך שהם יכולים להחליט מה הם מרגישים. האם קיים תת מודע או שזו רק תיאוריה? אליעד מסביר ...

... יחסי, שכנוע מוחלט, שכנוע עצמי, סוגסטיה עצמית, איך לשתול מחשבה? שכנוע אובייקטיבי, שכנוע סובייקטיבי, איך להטיל ספק? איך להחליש דעה? איך לחזק דעה? שיטות שכנוע מה ההבדל בין שכנוע יחסי לשכנוע מוחלט? שכנוע יחסי ושכנוע מוחלט הם מושגים חשובים מאוד בהבנת שיטות השכנוע שאליעד כהן מסביר. כאשר מישהו טוען טענה מסוימת, ישנן שתי דרכים עיקריות לבטא את הטענה הזו: האחת, היא הצגה של הטענה בצורה יחסית או סובייקטיבית, והשנייה היא הצגה של הטענה כמוחלטת או אובייקטיבית. למשל, כשאדם אומר החולצה הזאת יפה, הוא מציג טענה מוחלטת, אך אם הוא אומר החולצה הזאת יפה בעיניי, הוא מציג טענה יחסית וסובייקטיבית יותר. אליעד כהן מסביר שהבחירה בין שתי הגישות האלה משפיעה מאוד על עוצמת השכנוע. כאשר אדם מתנסח בצורה מוחלטת (זה יפה, זה לא טוב, יש פה קיר), הוא מביע עמדה חזקה ... כרגע רעב. עצם המילה כרגע רומזת שהיו רגעים שבהם הוא לא היה רעב, ויהיו רגעים נוספים בעתיד שבהם הוא לא יהיה רעב, וכך הוא משתיל בתודעה שלו את ההבנה שמצבו זמני ולא מוחלט. מתי שכנוע אובייקטיבי יהיה אפקטיבי יותר? אליעד מסביר שיש מצבים בהם שכנוע אובייקטיבי, או מוחלט, אפקטיבי יותר דווקא משום שהוא נתפס כאמת ברורה שאין עליה עוררין. למשל, כשמישהו שואל האם יש פה קיר?, תשובה כמו כן, יש פה קיר נתפסת חזקה יותר מאשר אני כרגע רואה פה קיר, משום שהתשובה המוחלטת משדרת ביטחון מוחלט באמיתות הטענה. כך, דווקא במקרים בהם אדם מתלבט או מטיל ספק, עדיף לנקוט בניסוח מוחלט, שימנע ערעורים פנימיים ואפשרות לחשיבה אחרת. איך להחליט באיזה סוג שכנוע להשתמש? אליעד מדגיש כי ההחלטה על סוג השכנוע - אובייקטיבי או סובייקטיבי - ... לחזק מחשבה או תחושה קיימת אצל אדם באופן זמני, שכנוע סובייקטיבי יכול לעזור. לעומת זאת, אם המטרה היא לבסס אצל האדם אמונה מוצקה ויציבה לאורך זמן, יש לנקוט בשכנוע מוחלט ואובייקטיבי יותר. לדוגמה, אם רוצים לשכנע אדם שהשמלה ... חשובה בשכנוע, והיא הטלת ספק מכוונת בדעות שליליות שיש לאדם. כאשר אדם טוען זה רע, ניתן להחליש את הביטחון שלו באמירה הזאת באמצעות הצגת שאלות כגון: האם זה רע באופן מוחלט, או רק רע כרגע? האם ייתכן שבעיני מישהו אחר זה לא רע?. ... גורמת לאדם להכיר באפשרויות אחרות, וכך להחליש את העוצמה של הדעה השלילית שלו. באותו אופן, כשאדם אומר אני לא רוצה את זה, ניתן לשאול האם אתה לא רוצה את זה באופן מוחלט, או שייתכן שבעתיד כן תרצה?. כך, הטלת הספק יוצרת פתח ... את השיטה? אליעד מבהיר שבכל שכנוע צריך להיזהר ולא להשתמש במונחים יחסיים או סובייקטיביים (בעיניי, כרגע) בצורה לא מבוקרת. יש לבחון היטב את המטרה, לבדוק את ההקשר, ולהחליט בצורה מודעת ומכוונת מה הניסוח המתאים ביותר למטרה ...