... אימונים דינמיים. חייבים לשאול מדוע דווקא אימון דינמי גרם לו הנאה. אולי זו הייתה סיטואציה חד - פעמית כי באותו יום היה חסר לו משהו, למשל, פעילות לאחר שבוע של חוסר פעילות מוחלט . אותו עיקרון תקף גם בארוחה - האם האדם רוצה לאכול כי הוא רעב, או אולי בגלל שהוא מחפש תחושת השקעה ואהבה? בהתאם לכך אפשר להחליט כמה אוכל להגיש, באילו כלים, באיזו אווירה וכדומה. איך אפשר להשתמש בשיטה זו מול עצמך? השיטה תקפה גם לשינוי התנהגויות של האדם עצמו. אם ... ולכן את תמיד תבחרי באופציה לגרום לאנשים ליהנות כדי לא להיות רעה נכון. ש: אבל אולי היא רעה לעצמה. אליעד: מה זה משנה עכשיו אני הסברתי מה לעשות ומה לא לעשות עכשיו בן אדם יחליט מה הוא רוצה איך להרוג מישהו ואיך להחיות מישהו. ש: ואם למשל אתה עובד עם מישהו ואתה חושב שאולי גילית את הדברים האלה שהוא רוצה כדי ליצור לו יותר ...

... רע, ביבי הכי טוב, מלחמה בטרור, למה כולם נגדנו? נחישות, פיגועי טרור, שלום או מלחמה, הססנות, חוסר החלטיות, חוסר מנהיגות, ימין או שמאל, בנימין נתניהו, ... לחלוטין. כלומר, התשובה לשאלה תלויה בזווית שממנה מסתכלים על הדברים. למה יש ביקורת קשה על חוסר ההחלטיות של נתניהו? אליעד מציין שהבעיה המרכזית עם נתניהו היא חוסר נקיטת העמדה והססנותו. לדבריו, נתניהו לא מחליט האם הוא רוצה לעשות שלום או מלחמה, ולכן יוצר מצב שבו ... שהוא לא מחזיר שטחים וגם שהוא כן מחזיר שטחים, מה שיוצר בלבול וחוסר כיוון ברור. הוא טוען שחוסר ההחלטיות הזאת יוצר מצב של חוסר תקווה וחוסר פתרון, שבו ... מצב של לא מלחמה ולא שלום מביא למצב הישרדותי מתמשך שבו הציבור לא יכול לחיות בנחת. למה חוסר החלטיות יכול להיות דווקא דבר טוב? אליעד מסביר גם את הצד השני של המטבע: אם מניחים מראש שאין אפשרות אמיתית להגיע לשלום מלא או לנצח מלחמה באופן מוחלט, יכול להיות שדווקא החוסר החלטיות של נתניהו היא הדבר הכי טוב. במצב שבו כל פעולה ... שזה תלוי בהנחות היסוד של כל אדם. אם האדם מניח שיש פתרון אפשרי (או בשלום או במלחמה), אז חוסר ההחלטיות של נתניהו היא הדבר הכי גרוע שיש, כיוון שהיא ... בלתי אפשרי שבו אין פתרון. אבל אם מניחים מראש שאין פתרון אפשרי למציאות הקשה של ישראל, אז חוסר ההחלטיות והתמרון של נתניהו הוא הדבר הכי טוב שיש. הוא נותן דוגמה אישית מהמצב של אדם שנמצא בקונפליקט פנימי ולא מסוגל להחליט מה הוא רוצה מעצמו, וכתוצאה מכך הוא תקוע במקום. אך מצד שני, לפעמים דווקא ההתלבטות הזו היא האפשרות הכי פחות גרועה, כי כל החלטה חד - משמעית יכולה לגרום לנזק גדול יותר. למה כולם נגדנו ואיך זה קשור לחוסר ההחלטיות של הממשלה? לדברי אליעד, אחת הסיבות שהעולם נגד ישראל היא ההססנות וחוסר ההחלטיות. העולם בוחן את ישראל, רואה אותה מתלבטת, וחושב ... שהיא פועלת מתוך הצדקה מלאה. האם יש פתרון אמיתי למצב הביטחוני? אליעד מסביר לעומק שאין פתרון מוחלט, לא בשלום ולא במלחמה. לדבריו, המצב הישראלי הוא של ... הדברים. אם האדם מאמין שיש פתרון אמיתי (או בשלום או במלחמה), נתניהו הוא הגרוע ביותר בגלל חוסר ההחלטיות שלו. אם האדם מאמין שאין פתרון אמיתי ושכל ... איך לנצח את הטרור בישראל? למה העולם נגד ישראל? שלום או מלחמה, מה עדיף לישראל? מה גורם לחוסר ההחלטיות של נתניהו? האם יש פתרון אמיתי למצב הביטחוני? ...

... שמבטיח לנצח את הטרור, אך בעצמו מוקף שומרים רבים, מה שמעיד שלא ניתן למנוע לחלוטין את הסיכון. אפשרות שלישית היא הימנעות מוחלטת, כמו להישאר בבית, לעבור למדינה אחרת, או לנוע באמצעי תחבורה פרטי מוגן לחלוטין (כמו מסוק או טנק). אך גם כאן אליעד מדגיש שאין אפשרות מוחלטת להימנע מסכנת המוות, כי תמיד קיים סיכוי קטן שמשהו אחר יקרה - תאונה, מחלה, אסון טבע. מדוע כדאי ... בכך שהמוות בלתי נמנע עשויה דווקא לעזור לאדם לחיות טוב יותר. הוא מביא דוגמה לכך שאנשים מודעים למוות מתנהגים אחרת בחייהם, למשל מקבלים החלטות טובות יותר או מוותרים על דברים פחות חשובים. הוא משתמש בדוגמה של ביקור בבית קברות, ... לחיים, או האפשרות לדמיין שנותר לך שבוע בלבד לחיות, ואז להבין מה באמת חשוב לך לעשות באותו שבוע. האם אפשרי למצוא ביטחון מוחלט מפני המוות? אליעד מדגיש שאין שום אפשרות למצוא ביטחון מוחלט מפני המוות. הוא נותן דוגמאות לכך שגם אם מישהו ינסה לברוח ממקום מסוים כדי לא למות מפיגוע, הוא עדיין יכול למות בדרך או מסיבה אחרת. המסקנה שלו היא שאי אפשר לברוח מהמוות באופן מוחלט, ולכן הדרך היותר נכונה לדעתו היא לקבל את האפשרות למוות כחלק בלתי נמנע מהחיים, וללמוד לחיות עם אי ... היתרונות הפוטנציאליים של פחד מפיגועים. הוא מציע שהפחד הזה יכול לגרום לאדם לשקול מחדש את החיים שלו, להבין מה חשוב לו, ואולי לקבל החלטות טובות יותר. הוא משתמש בדוגמה שהידיעה שהחיים קצרים יכולה לעזור לאנשים להפסיק לדחות ...

... כלשהו, פעמים רבות הוא מגיב בכעס ובשיפוטיות כלפי ההתנהגות או ההחלטות של ביבי. הסיבה המרכזית לכעס, כפי שמוסבר בהרצאה של ... של אליעד לגל הטרור, הוא מסביר שמדובר במצב שבו האדם לא מחליט בבירור אם לעשות שלום או מלחמה. האדם נמצא בקונפליקט פנימי שבו הוא לא מוכן להכריע החלטה ברורה - לקבל את המציאות או להילחם בה. המצב הזה גורם לקונפליקט פנימי תמידי, בדיוק כפי שמדינה שאינה מחליטה להילחם או לעשות שלום יוצרת מצב של טרור מתמשך. כל מצב חיצוני ... שלילית בפנימיות האדם? אליעד משתמש בדימוי של מחבל שמנסים להחליט אם לנטרל או לחסל אותו, כדי להסביר קונפליקט פנימי. האדם נמצא ... האדם צריך להכיר את המאבק הזה בתוכו ולהבין את ההשלכות של כל החלטה פנימית שהוא לוקח. מה ההשלכות של הבנת ההשתקפות העצמית על ... ואת כל המציאות, ולהפסיק לסבול מקונפליקטים פנימיים. הוא יכול להחליט בכל זאת להילחם נגד השלילי, אך מתוך הבנה והשלמה שהמלחמה הזו ...

... את האהבה? רק אחרי בדיקה מסודרת של ההנחות האלו, ניתן להחליט איך להציג את ההסכם בצורה שלא תפגע בתחושת האהבה, ואולי אפילו תחזק אותה. האם הסכם ממון יכול לחזק את הזוגיות? לפי אליעד כהן, ניתן בהחלט לייצר מצב שבו הסכם הממון נתפס כחיזוק של האהבה. הוא מסביר שכאשר זוג באמת אוהב ללא תנאים, דווקא חתימה על הסכם יכולה להראות ...

... כחוויה של למידה וצמיחה. כאשר אדם משנה את הפירוש שהוא נותן לכאב, הוא יכול להתמודד איתו אחרת. לדוגמה, אם בגדו בך, אתה יכול להחליט לראות בזה הזדמנות ללמוד ולגדול, במקום לראות בזה אסון. ההכרה במחיר ... להיפגע היא חלק בלתי נמנע מהתהליך. אם אדם יבין שאין אפשרות לקבל אהבה או הצלחה בלי לקחת את הסיכון להיפגע, הוא יוכל לקבל החלטה מודעת האם הוא מוכן לשלם את המחיר הזה או לא. מדוע אנשים שוכחים ... גם ביטחון מלא שלא תיפגע וגם את האפשרות להתאהב או להצליח מחדש. תמיד יהיה סיכון. כאשר האדם יבין את העובדה הזו, הוא יוכל לקבל החלטה מודעת: האם הוא מוכן לשלם את מחיר הסיכון עבור האפשרות לאהוב ... נכון יש לו שני מסרים סותרים בתוכו כן אז מה אפשר לעשות? רשימה של פלוסים ומינוסים לשכנע את עצמך במה שאתה רוצה כלומר, במה שהחלטת שהכיוון, אוקי אם הכיוון שלך אוקי אני מחליט שאני לעולם לא אתאהב אז כל הפלוסים בהתאהבות אתה מתחיל לעבוד על זה לא ...

... תהליך של יצירת רצון חדש. מה עושים כשיש שני רצונות סותרים ולא ניתן לבחור ביניהם? לעיתים אדם ניצב בפני התלבטות בין שתי מטרות או שני רצונות סותרים, ואינו מצליח להחליט איזה מהם לבחור. אליעד כהן מציע לשאול את עצמך קודם כל: מה אני באמת ... מציע הוא פשוט אך משמעותי: לא להתייאש ברגע הראשון כשאין חשק. אפילו מחשבה קטנה כמו הלוואי שיהיה לי רצון או אני רוצה לרצות את זה כבר מקדמת את האדם יותר מאשר החלטה מהירה לוותר וללכת. באופן כללי, הטכניקה הזאת מאפשרת לאדם ... ישנן שתי תגובות אפשריות. ניקח לדוגמה שני אנשים שמגיעים לאימון ספורט: האדם הראשון מבין שאין לו חשק להתאמן, ולכן מיד חוזר הביתה ומוותר. האדם השני, לעומתו, מחליט לא לברוח מיד. הוא אומר לעצמו: אין לי חשק להתאמן כרגע, אך אני אשב ... לאפשרות שהרצון יופיע באופן טבעי. מה עושים כשמתלבטים בין שני רצונות מנוגדים? לעיתים קרובות אדם ניצב בפני מצב שבו הוא רוצה שני דברים במקביל ולא יודע כיצד להחליט ביניהם. במקרה כזה, אליעד כהן מסביר שיש לנסות להבין מה באמת רוצים. ... אולי יבוא לי רצון, יש לי רצון אולי יש לי רצון? חפש את הרצון תרצה שיהיה לך רצון. בקיצור תזכרו לרצות לרצות, אתה הבנת? ש: ואם אני רוצה שני דברים ואני לא אוכל להחליט איזה אני רוצה יותר. אליעד: ומה אתה באמת רוצה אתה רוצה להיות מסוגל להחליט מה אתה רוצה יותר, תגיד אני רוצה למצוא דרך להשיג את שניהם, שמה ...

... אפשר לעשות גם וגם, כלומר, לחיות ברגע ובה בעת להיות עסוקים בזיכרונות העבר. הוא מסביר שלא בהכרח חייבים לצאת מהלופים, ואולי ניתן לצאת מהם רק באופן יחסי ולא מוחלט. מדוע באמת נתקעים במחשבות על אירועים מהעבר? לדוגמה, אדם מספר שלפני כעשר שנים עשה החלטה מסוימת שהוא מתחרט עליה. כשאליעד שואל אותו מדוע החליט כך ולא אחרת, האדם עונה כי בזמנו זה נראה לו הדבר הנכון לעשות. אליעד מחדד נקודה קריטית: ברגע שההחלטה התקבלה בעבר, האדם לא באמת היה יכול לפעול אחרת, כי הנסיבות והחשיבה באותו רגע הביאו אותו לקבל החלטה ספציפית. לכן, תחושת החרטה נובעת לא מהעבר עצמו, אלא מהפרשנות שהאדם נותן כיום להחלטה שקיבל אז. אליעד ממשיך ומדגיש כי אדם לעולם אינו חושב על העבר עצמו, אלא על המשמעויות שיש לעבר עבורו בהווה. לדוגמה, אם בעבר האדם קיבל החלטה לא נכונה, המחשבות על כך מטרידות אותו כיום, כי הן יוצרות ספק לגבי יכולתו לקבל החלטות נכונות בהווה. כלומר, הוא מוטרד ממשמעות העבר לגבי ההווה שלו, לא מהאירוע עצמו שקרה לפני שנים. אליעד נותן דוגמה ... על העבר, היא משום שיש לו אי - שביעות רצון מהמציאות הנוכחית שלו. כאשר המציאות הנוכחית לא טובה או לא מספקת, האדם מתחיל לחשוב מה היה קורה אילו - אולי אם הייתי מקבל החלטה אחרת בעבר, החיים שלי היו היום טובים יותר. אלא שזהו לופ אינסופי, כי תמיד אפשר להעלות ספקולציות אינסופיות לגבי ... כמה נקודות מרכזיות: להכיר בכך שאינך באמת חושב על העבר, אלא על המשמעות של העבר להווה שלך. לבדוק מהי המשמעות שהעבר נותן לך כיום: האם זה פחד להיכשל שוב, חרטה על החלטה לא נכונה או הרגשת השפלה? להבין את הלופ האינסופי של מה היה קורה אילו. תמיד אפשר לחשוב אחרת על העבר, ולכן מחשבות אלו לעולם לא יסתיימו מעצמן. לראות באופן ברור שלכל מציאות יש יתרונות וחסרונות. גם אם היית מחליט אחרת בעבר, לא בהכרח היית מגיע למצב טוב יותר, אלא למצב עם חסרונות אחרים. לקבל את המצב הקיים, למצוא בו יתרונות, וללמוד ... חשובה שהסיבה המרכזית להיתקעות בעבר היא חוסר קבלה של המצב הנוכחי. ככל שתצליח לקבל יותר את ההווה, כך יפחתו המחשבות על העבר. איך לשכוח את העבר? להפסיק להתחרט על החלטות עבר? איך להשתחרר מטראומה מהעבר? איך לחיות את הרגע בלי מחשבות על העבר? מדוע קשה לי להתנתק מהעבר? מה עושים עם ... של עשר שנים היה איזה משהו שהייתי יכול לעשות בצורה אחת ועשיתי את זה בצורה אחרת. אליעד: למה עשית את זה בצורה הזאתי אם יכולת לעשות בצורה אחרת? ש: כי זה מה שהחלטתי. אליעד: ולמה החלטת את זה היית יכול להחליט אחרת? ש: כן. אליעד: אז למה החלטת ככה ולא אחרת? ש: כי באותו רגע החלטתי שזה מה שיעשה לי טוב. אליעד: כי זה מה שחשבת ויכולת לחשוב אחרת באותו רגע? כן. ש: האמת שלא אני לא יודע. אליעד: יפה ... הנסיבות הובילו אותך לעשות משהו מסוים. ש: כן. אליעד: אוקי הלאה. ש: אתה מדבר על המצב שבו הרובריקה הזאת לא עוזרת. אליעד: אין בעיה לא משנה, פרקטית עשית פעם קיבלת החלטה שבעיניך היא נתפסת כשגויה ואיך זה תוקע אותך כרגע? ש: כרגע לפעמים זה פשוט מפריע לא חייב להיות כל הזמן בזה אבל יש ... לא חושב על העבר אתה חושב על המשמעויות של העבר עבורך להווה. עוד פעם אתה לא מוטרד ממה שקרה בעבר העבר לימד אותך משהו שבהווה הוא מטריד אותך, לדוגמה אם פעם קיבלת החלטה נגיד לא נכונה ואז זה אומר לך שאולי ההחלטות שלך לא מספיק נכונות אז אתה בהווה ממשיך לחשוב על זה לא בגלל שאתה חושב על מה שהיה בעבר אלא בגלל שכרגע אתה לא בטוח שההחלטות שלך נכונות. רגע שנייה אתה הבנת מה אני אומר? זאת אומרת שאם לדוגמה בעבר נגיד נכשלת אלף פעמים והמחשבות האלה הן ... טובים שקרו בעבר אז יש היגיון כשרע לך אתה מעדיף לחשוב על מציאות אחרת שקרתה בעבר כדי שיהיה לך טוב אבל לא דובר על זה. בעבר קרה משהו מה קרה לצורך העניין שקיבלת החלטה לא נכונה, בסדר אתה רוצה לתת? ש: זאת לא החלטה לא נכונה זה החלטתי משהו ואני מתחרט על זה כאילו זה כן לא כן לא, אולי זה אולי זה. אליעד: ולמה אתה חושב על זה עדיין? ש: לא אני לא ... אז זה בסדר בא ננסה להבין עוד פעם אתה חי חיים ואתה לא מרוצה מהמצב ואז אתה אומר טוב מה נעשה? לא יודע מה לעשות ואז אתה אומר טוב בא נחשוב שאולי בעבר הייתי מקבל החלטה אחרת אולי המציאות הייתה אחרת ואז אתה כאילו אולי איכשהו מתענג על המחשבה אבל אם אז הייתי עושה ככה היום, אם רק הייתי ... כרגע או שיהיה לך נגיד כלים איך להתמודד עם המציאות שיש לך כרגע או שתבין לדוגמה שלא משנה מה היית בוחר בעבר המצב היה גרוע או טוב באותה מידה, כי אם לדוגמה היית מחליט את ההחלטה ההיא בעבר היית במקום אחר והיה לך אולי יתרונות אחרים אבל חסרונות אחרים אם אתה תצליח לראות את זה אז זה לא אכפת לך ...

... הרגש השלילי. אפשרות שלישית היא להבין שהרגשות עצמם הם לא מוחלטים או מחויבים. לדוגמה, אדם יכול להיות עצוב אבל לא בהכרח לסבול מכך שהוא עצוב. בכך הוא יוצר ניתוק בין הרגש עצמו לבין הסבל שנגרם ממנו. אליעד מוסיף נקודה חשובה, שמי שאינו ... מתקדמת מאוד, כי רוב האנשים כלל לא מודעים לכך שהם יכולים להחליט מה הם מרגישים. האם קיים תת מודע או שזו רק תיאוריה? אליעד מסביר שהרעיון של תת מודע הוא לא יותר מאשר שם שניתן למחשבות שאנחנו מודעים להן באופן חלקי מאוד. כל מחשבה ...

... יחסי, שכנוע מוחלט, שכנוע עצמי, סוגסטיה עצמית, איך לשתול מחשבה? שכנוע אובייקטיבי, שכנוע סובייקטיבי, איך להטיל ספק? איך להחליש דעה? איך לחזק דעה? שיטות שכנוע מה ההבדל בין שכנוע יחסי לשכנוע מוחלט? שכנוע יחסי ושכנוע מוחלט הם מושגים חשובים מאוד בהבנת שיטות השכנוע שאליעד כהן מסביר. כאשר מישהו טוען טענה מסוימת, ישנן שתי דרכים עיקריות לבטא את הטענה הזו: האחת, היא הצגה של הטענה בצורה יחסית או סובייקטיבית, והשנייה היא הצגה של הטענה כמוחלטת או אובייקטיבית. למשל, כשאדם אומר החולצה הזאת יפה, הוא מציג טענה מוחלטת, אך אם הוא אומר החולצה הזאת יפה בעיניי, הוא מציג טענה יחסית וסובייקטיבית יותר. אליעד כהן מסביר שהבחירה בין שתי הגישות האלה משפיעה מאוד על עוצמת השכנוע. כאשר אדם מתנסח בצורה מוחלטת (זה יפה, זה לא טוב, יש פה קיר), הוא מביע עמדה חזקה מאוד, מכיוון שהוא מציג את דעתו כאמת אוניברסלית. לעומת ... עצם המילה כרגע רומזת שהיו רגעים שבהם הוא לא היה רעב, ויהיו רגעים נוספים בעתיד שבהם הוא לא יהיה רעב, וכך הוא משתיל בתודעה שלו את ההבנה שמצבו זמני ולא מוחלט. מתי שכנוע אובייקטיבי יהיה אפקטיבי יותר? אליעד מסביר שיש מצבים בהם שכנוע אובייקטיבי, או מוחלט, אפקטיבי יותר דווקא משום שהוא נתפס כאמת ברורה שאין עליה עוררין. למשל, כשמישהו שואל האם יש פה קיר?, תשובה כמו כן, יש פה קיר נתפסת חזקה יותר מאשר אני כרגע רואה פה קיר, משום שהתשובה המוחלטת משדרת ביטחון מוחלט באמיתות הטענה. כך, דווקא במקרים בהם אדם מתלבט או מטיל ספק, עדיף לנקוט בניסוח מוחלט, שימנע ערעורים פנימיים ואפשרות לחשיבה אחרת. איך להחליט באיזה סוג שכנוע להשתמש? אליעד מדגיש כי ההחלטה על סוג השכנוע - אובייקטיבי או סובייקטיבי - צריכה להתאים להקשר ולמטרת השכנוע. אם המטרה היא לחזק מחשבה או תחושה קיימת אצל אדם באופן זמני, שכנוע סובייקטיבי יכול לעזור. לעומת זאת, אם המטרה היא לבסס אצל האדם אמונה מוצקה ויציבה לאורך זמן, יש לנקוט בשכנוע מוחלט ואובייקטיבי יותר. לדוגמה, אם רוצים לשכנע אדם שהשמלה שלך יפה, עדיף להגיד השמלה יפה ולא בעיניי השמלה יפה, כי ... והיא הטלת ספק מכוונת בדעות שליליות שיש לאדם. כאשר אדם טוען זה רע, ניתן להחליש את הביטחון שלו באמירה הזאת באמצעות הצגת שאלות כגון: האם זה רע באופן מוחלט, או רק רע כרגע? האם ייתכן שבעיני מישהו אחר זה לא רע?. הטלת הספק הזאת גורמת לאדם להכיר באפשרויות אחרות, וכך להחליש את העוצמה של הדעה השלילית שלו. באותו אופן, כשאדם אומר אני לא רוצה את זה, ניתן לשאול האם אתה לא רוצה את זה באופן מוחלט, או שייתכן שבעתיד כן תרצה?. כך, הטלת הספק יוצרת פתח לחשיבה חדשה ומשנה את מידת ההזדהות של האדם עם המחשבה ... אליעד מבהיר שבכל שכנוע צריך להיזהר ולא להשתמש במונחים יחסיים או סובייקטיביים (בעיניי, כרגע) בצורה לא מבוקרת. יש לבחון היטב את המטרה, לבדוק את ההקשר, ולהחליט בצורה מודעת ומכוונת מה הניסוח המתאים ביותר למטרה הספציפית שאנו מנסים להשיג. לדוגמה, אם אדם כבר בטוח בטענה ...