... של ערבוב בין שתי שאלות נפרדות לחלוטין: שאלת האשמה ושאלת ההתאמה. אליעד כהן מדגיש כי קיימות שתי שאלות ברורות ונפרדות שיש לשאול כאשר
מחליטים לגבי אדם אחר, בין אם זה עובד, חבר או בן זוג: האם האדם אשם בבעיה או בהתנהגות שלו? האם האדם מתאים למערכת יחסים, לעבודה או לתפקיד המסוים? הטעות שאנשים עושים היא לקשור ... עומד בדרישות התפקיד, גם אם הסיבה לכך היא אובייקטיבית או שאינה באשמתו, עדיין יכול להיות לא מתאים לתפקיד. על המנהל להבין שמותר לו
לקבל החלטה לפטר עובד על בסיס התאמה ולא על בסיס אשמה. מדוע אנשים נוטים לבלבל בין אשמה להתאמה? אליעד כהן מסביר שבדרך כלל אנשים רגילים לחשוב שאם מישהו אינו אשם, אז אין סיבה ... זה לא אומר שצריך להישאר איתה או לסבול ממנה. באותה מידה, עובד שאינו מבצע את תפקידו כראוי או אדם שפוגע בנו לא חייב להיות אשם כדי
שנחליט שאינו מתאים לנו. האם אפשר לא להאשים אך עדיין
להחליט לסיים קשר או לפטר עובד? אליעד כהן מציג דוגמה נוספת כדי לחדד את הנקודה: אם מנהל מבין שהסיבה לכך שעובד לא עובד טוב היא שהמנהל עצמו חסר ניסיון ולא יודע לנהל היטב, העובד באמת לא אשם במצב. אך זה לא אומר שצריך להשאיר את העובד בתפקיד שאינו מתאים לו. יתכן כי המנהל יבין שהמצב נגרם באשמתו ובכל זאת
יחליט שהעובד לא מתאים לתפקיד. כלומר, שאלת ההתאמה לתפקיד היא נפרדת לחלוטין משאלת האשמה. דוגמה נוספת שמציג אליעד היא מערכת יחסים בין חברים. אם חבר אחד פוגע בשני בלי להתכוון, ... נותן דוגמה נוספת ממערכת יחסים אישית. אם בן הזוג בוגד, ואנו מבינים כי נסיבות חייו גרמו לו לכך, ניתן להבין שהוא לא אשם במעשה ועדיין
להחליט לעזוב את הקשר. הסיבה לכך היא שיש הבדל ברור בין לא להאשים את האדם לבין
להחליט אם מתאים לנו להמשיך להיות איתו.
ההחלטה אם להיפרד או לא תלויה בהתאמה ולא באשמה. אליעד מוסיף כי אנשים עושים לפעמים מניפולציה עצמית, כשהם חושבים אני לא מאשים אותו אבל לא רוצה לדבר איתו, כאשר בפועל הם כן ... ואז הוא פוסל אותה. אבל ייתכן מצב שבו החולצה מושלמת לגמרי, רק שאינה מתאימה למזג האוויר או לאירוע, ואז למרות שאין בה שום פגם, עדיין
נחליט לא להשתמש בה. המוח נוטה לערבב בין פגם להתאמה באופן אוטומטי ושגוי. האם לדון אנשים לכף זכות מחייב להשאירם בחיינו? אליעד כהן מסביר שמותר ואפילו חשוב לדון אנשים לכף זכות ולהבין שהם לא אשמים בהתנהגותם, אך גם מותר
להחליט שהם לא מתאימים לנו. הוא נותן דוגמה קיצונית: מחבל שרוצה לפגוע בנו - המחבל עצמו אינו אשם שכן חונך וחי בנסיבות שגרמו לו לנהוג כך, אבל זה עדיין לא אומר שלא צריך להילחם בו ... כלפי אותו אדם. אליעד מסכם ואומר שמדובר בשתי שאלות נפרדות לחלוטין: האם האדם אשם? האם האדם מתאים לי? לא צריך להתבלבל ביניהן, ויש
לקבל החלטות על בסיס התאמה גם אם אין שום אשמה. מתי לפטר עובד? איך לדעת אם אדם מתאים לי? האם להיפרד ממנו? האם לסלוח לו? מה ההבדל בין אשמה להתאמה? כיצד לשפוט אנשים נכון? ...