... דבר לא משנה יכול בקלות להיקלע לתחושת אפתיה וחוסר עשייה, ולשקוע בריקנות ובשעמום. אליעד כהן מציין שהבעיה מתחילה כאשר האדם לא באמת מצליח להחליט עד הסוף אם משהו משנה או לא משנה. הוא נע בין שני מצבים סותרים אלו כל הזמן, מה שגורם לו לסבל כפול. אם הוא מחליט שמשהו משנה, הוא נתקף בפחד ובאי נוחות מפני הלחץ והחובה שהוא כופה על עצמו. ואם הוא מחליט ששום דבר לא משנה, הוא שוקע בתחושת חוסר משמעות ואובדן המוטיבציה. אליעד מגדיר מצב זה כקונפליקט שנובע מהחלל הפנוי, מצב שבו שני ההפכים נכונים בו זמנית, וזה מה שמוביל אנשים ... בצד אחד בלבד. המצוקה העמוקה נובעת מהספק ומאי הוודאות שבין שני ההפכים, המאבק הפנימי המתמשך בין שתי התפיסות המנוגדות. כשהאדם אינו מסוגל להחליט סופית האם הוא מאמין שיש משמעות, או שאין משמעות, נוצר מתח תמידי. אליעד מדגיש שכל התסביכים הנפשיים וההפרעות ההתנהגותיות נובעים בדיוק מאותו ספק ומאותו מאבק פנימי בלתי ...

... שלו לעומק. בתהליך זה, האדם מגלה שהרצון למעשה אינו בשליטתו המלאה, אלא קיים כבר מראש. הרצון פשוט מופיע במודעות האדם מבלי שהוא יצר אותו. לדוגמה, אדם לא מחליט במודע לרצות להצליח או לרצות להימנע מכאב, אלא הרצונות הללו פשוט קיימים בתוכו לפני שהספיק להחליט אם הוא רוצה בהם או לא. אליעד מבהיר כי ככל שאדם מעמיק יותר בחקירת מקור הרצון, הוא מגיע להבנה שהרצונות אינם שלו באופן מוחלט, אלא משהו שכאילו נכפה עליו. אך למרות זאת, הוא ממשיך להזדהות איתם. ההזדהות עם הרצון היא שמייצרת את התחושה שהרצון הוא חלק מהאדם ... ברצינות לרצונות שמופיעים אצלו. הרצונות ממשיכים להופיע, אך האדם כבר לא מרגיש שהם מגדירים אותו או שולטים בו. במצב כזה, האדם יכול להגיע לחוויה של חופש מוחלט מהזדהות עם הרצונות שלו. הוא נותן דוגמה נוספת לכך שאם לאדם הייתה אפשרות ללחוץ על כפתור שיסלק ממנו את כל הרצונות, הוא לא היה ממהר ... זאת משום שלמעשה האדם מזדהה חלקית עם הרצונות, ולכן לא באמת רוצה להשתחרר מהם לחלוטין. הוא רוצה להשתחרר רק מהרצונות שמפריעים לו, אך לא מכולם באופן מוחלט. מהי משמעות ההזדהות עם הרצון ואיך היא יוצרת סבל? אליעד מדגיש שהסבל שהאדם חווה אינו מגיע מהרצון עצמו, אלא מההזדהות איתו. אם האדם ...

... משום שהוא תמיד רואה גבולות חדשים ושואף ליותר. אך באותה נשימה, יש גם קושי תמידי, כיוון שהוא לעולם לא יגיע לסיפוק מוחלט, והוא תמיד יראה חסרונות בכל דבר. איך להתמודד עם חוסר שביעות רצון תמידי? אליעד מציע פתרון פרקטי: לקחת את הדבר שאותו אתה רוצה מאוד, למשל להיות אומן מפורסם ולמכור ... אליעד מבהיר כי הסבל לא נובע רק מכך שהאדם לא משיג את רצונו, אלא מעצם קיומו של הרצון, שמהווה חיסרון בפני עצמו. למה קשה להחליט מה אנחנו באמת רוצים? בדיאלוג שניהל אליעד בהרצאה, מובאת דוגמה של אדם שאומר שהוא רוצה להיות אומן ולהרוויח מיליונים, אך לא מצליח לעשות צעדים קונקרטיים להשגת ... סיבה לכך שאנשים ממשיכים לשאוף ולקום בבוקר: יש בהם חיסרון, והחיסרון הזה נותן להם מוטיבציה. אדם ללא שום חיסרון, באופן מוחלט, עלול לאבד כל עניין בחיים ולא ימצא סיבה לעשות משהו. איך אפשר לקבל את המציאות כמו שהיא? אליעד אומר שהפתרון האולטימטיבי הוא להבין שכל אפשרות שתרצה תמיד תכלול ... ולשלמות אמיתית. איך להיות מרוצה באמת? למה תמיד חסר לי משהו? איך להבין את עצמי? איך לשחרר את הרצון? מה זה אושר מוחלט? האם אפשר להגיע לסיפוק מלא? איך להתמודד עם רצונות מנוגדים? ...

קבלת החלטות, מוטיבציה לפעולה, הנעה לפעולה, השגת מטרות, למה לעשות משהו? מה טוב במשהו? מה יצא לי מזה? איך להרגיש טוב? מה רע במשהו? טוב מוחלט, רע מוחלט, תסביך רגשי מה זה טוב מוחלט ולמה אי אפשר להשיג אותו? הרבה אנשים מתמודדים עם קושי בקבלת החלטות, מוטיבציה לפעולה והנעה לפעולה, ומתקשים להבין מה יניע אותם באמת לפעול, להרגיש טוב, או להשיג מטרות מסוימות. השאלה הבסיסית שהם שואלים את ... אליעד כהן מסביר לעומק מדוע השאלות האלו יכולות להוביל את האדם למבוי סתום, ומה הדרך הנכונה להתמודד איתן. מהו טוב מוחלט והאם הוא קיים בכלל? ראשית, אליעד מגדיר טוב מוחלט כמצב של טוב מוחלט שלא תלוי בשום דבר אחר. טוב מוחלט זה מצב שבו האדם מרגיש מאה אחוז טוב, בלי שום ספק או מחשבה שהוא רוצה משהו אחר. במצב זה, אין שום דבר שהאדם לא מוכן לוותר עליו למען אותו טוב מוחלט. לדוגמה, אם היה טוב מוחלט בעולם, אז בכל פעם שהיו אומרים לאדם לעשות פעולה כלשהי (למשל, לקום לעבוד בבוקר), היה אפשר בקלות להסביר לו מדוע כדאי לו לפעול, פשוט כי הפעולה הזאת תוביל אותו להתקרב לאותו טוב מוחלט. באופן דומה, אם היה גם רע מוחלט, היה ניתן לבדוק כל פעולה בצורה פשוטה - האם היא מקרבת אותך לטוב המוחלט, או מרחיקה אותך מהרע המוחלט. עם זאת, אליעד מציין באופן חד משמעי שעובדתית לא קיים טוב מוחלט וגם לא רע מוחלט. הסיבה לכך היא שהמוחלט הוא מצב שבו האדם כל כך נמצא בתוך הטוב או בתוך הרע, עד שהוא מאבד את המודעות לקיום שלו עצמו. ברגע שאדם מסוגל לחשוב אני קיים ואני מרגיש טוב, זה אומר שהטוב הזה הוא לא באמת מוחלט, כי עדיין נשארה איזושהי תחושה של הפרדה, של משהו נוסף מלבד הטוב עצמו. למה השאלה מה יצא לי מזה עלולה להוביל לתסכול? אליעד מדגים את הבעיה בשאלה ... לקנות משהו. ולמה לקנות משהו? כדי להרגיש טוב. ולמה להרגיש טוב? וכן הלאה. בשלב מסוים האדם יגיע למסקנה שאין משהו מוחלט שבאמת יצא לו מזה, וזה עלול לגרום לתסכול, חוסר מוטיבציה ולתחושה שלא שווה לעשות כלום. אך מצד שני, אליעד מסביר שכאשר אדם שואל מה יצא לי מזה? עד הסוף בצורה מוחלטת ואמיתית, בסופו של דבר הוא יגיע למסקנה שאין שום דבר מוחלט שיצא לו מכל פעולה שהיא. כשהוא מבין שאין שום טוב מוחלט להשיג, מצד אחד הוא עלול לא לרצות לעשות כלום, אך מצד שני הוא גם לא ירגיש רע, כי הוא לא חושב שיש משהו טוב שהוא מפסיד. איך להימנע ממלכודת הלופ של מה יצא לי מזה? כדי לא להיכנס למלכודת הזאת, אליעד ממליץ להכיר בכך שאין תשובה מוחלטת לשאלה מה יצא לי מזה? ושצריך לעבוד עם מושגים יחסיים, ולא מוחלטים. הוא מסביר שטוב הוא תמיד יחסי, ומשמעותו היא פשוטה: אני רוצה משהו, ואני משיג אותו. האדם ירגיש טוב רק כאשר יש לו רצון כלשהו, והוא מצליח למלא ... לעבוד?, עליו להבין שהשאלה האמיתית שצריכה להישאל היא האם באופן יחסי אני רוצה את זה?. כלומר, להסתכל על פעולות ועל החלטות בחיים באופן יחסי ולא מוחלט, כי באופן מוחלט אף פעולה לעולם לא תספק אותו לחלוטין. האם יש בעיה בשאיפה למצב מושלם? עוד דוגמה שאליעד נותן היא כאשר אדם מחפש שקט מוחלט. נניח שאותו אדם רוצה להגיע לשקט מוחלט ולהפסיק לרצות לשנות דברים. אליעד מסביר שאין מצב כזה באמת, כי גם אם האדם יגיע לאותו שקט, מיד הוא ימצא בו חסרונות וירצה משהו אחר. לדוגמה, אם ...

... קבלת החלטות, לא מצליח להחליט, לא יודע מה להחליט, רוצה להיות בטוח, רוצה משהו מושלם, לא מצליח להסביר, לא מצליח להתמקד למה קשה להחליט מה להסביר כשיש המון אפשרויות? אליעד כהן מתייחס למצב בו אדם מתכנן מראש להסביר משהו לאנשים אחרים, אך נתקל בקושי עצום כי בזמן ההכנה קופצות לו אינספור אפשרויות והיפוכים. כל ... התוכן שאותו הוא רוצה להעביר. מה ההבדל בין הסבר מוחלט להסבר יחסי? אליעד מציג את ההבדל בין שני סוגי הסברים: הסבר מוחלט: ניסיון להציג אמת מוחלטת, הוכחה ניצחת ללא כל ספקות או אפשרויות אחרות. במצב כזה, האדם מנסה למצוא את ההסבר האחד שתקף בכל מצב, ולכן נתקל תמיד בספקות והיפוכים, מה שגורם לעומס ולבלבול. הסבר יחסי: גישה של ... או במצב ספציפי, ולא מחויב להיות נכון באופן מוחלט. הסבר כזה מאפשר לאדם להסביר משהו בצורה נינוחה יותר, כי הוא אינו מנסה להוכיח אמת מוחלטת אלא מציע אפשרות סבירה. אליעד מייעץ כי מי שמתעקש על הסברים מוחלטים תמיד ירגיש עומס, ואילו מי שמוכן לקבל הסברים יחסיים יוכל להסביר בקלות יותר, כי הוא מרגיש שלמות עם משהו שהוא אינו מושלם. כיצד פרפקציוניזם מונע ממך להסביר? הקושי הגדול אותו מתאר ... אליעד מסביר כי זו למעשה התחזות לחפש שלמות מוחלטת, מפני שאם באמת אדם היה מחפש את השלמות באופן מלא, הוא היה חייב להטיל ספק אפילו בעצם הרצון שלו להיות פרפקציוניסט. לדוגמה, אם אדם אומר שהוא חייב להיות בטוח ב - 100% לפני שהוא ... היה מפקפק עד הסוף, הוא היה מגלה שאין וודאות מוחלטת בשום דבר, כולל הרצון שלו בשלמות. מה הקשר בין שביעות רצון לבין הסבר יחסי? אליעד כהן מדגיש שהיכולת להסביר משהו בצורה נינוחה תלויה ביכולת של האדם להרגיש שביעות רצון ממשהו יחסי, ... האם באמת יש הבדל בין שלמות ליחסיות מנקודת המבט המוחלטת? אליעד מציין פרדוקס מעניין: אם אדם באמת היה מחפש שלמות עד הסוף, הוא היה חייב לבדוק האם בכלל יש הבדל אמיתי בין שלמות לבין יחסיות. ברמה המוחלטת, אין כלל הבדל כזה, והפער בין מה שנראה שלם לבין מה שנראה יחסי נעלם. מי שמבין זאת יכול להיות גמיש ולנוע בין השלמות לבין היחסיות מבלי להילכד בפרפקציוניזם כפייתי. לכן, מי שמוצא ... מחפש שלמות, כי לו באמת היה מחפש את האמת באופן מוחלט, היה מגלה שאין כל הבדל ודאי בין יחסי למוחלט. כך היה משתחרר מהצורך להיתקע על אפשרות אחת בלבד. כיצד להימנע מהעמסת יתר של אפשרויות? בסיום ההסבר אליעד מציע את הפתרון הפשוט הבא: כאשר אדם רוצה להסביר משהו, עליו לבדוק מי נושא ... ומקיף ב - 100%, הוא תמיד יישאר תקוע. אבל אם הוא מחליט שהוא יכול להסביר משהו כל עוד הוא לא בטוח לחלוטין שהוא שגוי - כלומר, כל עוד הוא סביר מספיק ומספק כרגע - הוא יוכל להסביר באופן ברור, נינוח וממוקד, גם אם קיימות אפשרויות נוספות. ... מבלי להיתקע. איך להתמודד עם פרפקציוניזם? איך לקבל החלטה כשיש הרבה אפשרויות? מה ההבדל בין אמת מוחלטת ליחסית? איך להפסיק להרגיש עומס מחשבתי? מה עושים כשלא מצליחים להסביר? למה השואל מרגיש הצפה בזמן הסבר דברים? השואל מספר שהוא מתכנן מראש הסבר למישהו, ובתוך הדמיון שלו עולות לו ... כן, מה בדיוק רוצים להסביר. מה ההבדל בין הסבר מוחלט להסבר יחסי? אליעד מדגיש שיש הבדל בין הסבר מוחלט להסבר יחסי. הסבר מוחלט אומר שהשואל רוצה להביא הוכחה ברורה ונכונה ב - 100 אחוז, בלי שום ספק, שההסבר הזה נכון תמיד ובכל מצב. לעומת זאת, הסבר יחסי מסתפק בתיאור שנכון רק באופן חלקי, שמתאים לנסיבות מסוימות. אם השואל מתעקש על הסבר מוחלט, כל פעם יצוצו לו עוד אפשרויות והיפוכים שמערערים על ההסבר הקודם. אם הוא יהיה מוכן להביא הסבר יחסי, שמספק אותו לרגע ולא מחויב להיות מושלם, הוא יוכל להציג את הדברים בלי שירגיש עמוס ... אבל אם הוא בוחר להסביר באופן יחסי, הוא יוכל להחליט שהוא מציג אפשרות אחת מתוך כמה, בלי לפסול שאפשר להסביר אחרת. ההבנה היא שאם רוצים לחיות בשלום עם ההסבר, אפשר לעבור ממצב שבו מחפשים את האמת המוחלטת למצב שבו פשוט נותנים מענה יחסי שמניח את הדעת כרגע. התמודדות עם פרפקציוניזם וחתירה לשלמות איך לקבל החלטות כשיש הרבה אפשרויות הבדלים בין אמת מוחלטת לאמת יחסית צמצום ספקות וחוסר ודאות ניהול עומס מחשבתי וריבוי רצונות ש: אני בעיקרון. אליעד: אוקי. ש: הולך לאיזה מקום מסוים ומסביר שמה כל מיני דברים. אליעד: עד כאן הגיוני מסביר כל ... התשובה היא פשוטה אם אתה מתיימר לתת הסברים מוחלטים אתה בבעיה תן הסברים יחסיים. ש: זהו זאת הבעיה. אליעד: שלך? ש: שלי. אליעד: יפה אז אני אומר לך תסביר הסברים יחסיים אם אתה אומר אתה יכול להגיד אני לא מסביר עד שאני לא בטוח שזה ... אבל זה לא נכון, למה זה לא נכון? ש: כי מצד המוחלט אין הבדל בין זה לזה. אליעד: כי אם היית מחפש את השלמות אז לא היית בטוח בכלל שיש הבדל בין שלמות ליחסי ואז לא הייתה בעיה אבל אתה מעמיד פנים שאתה מחפש שלמות ואז אתה אומר אני נתקע כי ... לא מספק אותי הדברים היחסיים אתה אומר אני רוצה מוחלט אני פרפקציוניסט, אני רוצה נגיד פרפקציוניזם. ש: באופן יחסי נכון זה הפרפקציוניזם אבל באופן יחסי. אליעד: כן אז זאת התחזות אם היית רוצה פרפקציוניזם עם הסוף היית רוצה פרפקציוניזם ...

... בעצמו ומנהל את פעולותיו. המציאות או גורם חיצוני כלשהו הם אלו שמנהלים אותו. מכאן, אליעד מביא דוגמה של אדם שחושב שהוא מנהל את עצמו חלקית, בעוד שחלק אחר מנוהל על ידי גורם אחר. אליעד שואל מי החליט על החלוקה הזו, ומסביר שאם האדם עצמו החליט מי מנהל אותו, הוא בעצם עדיין זה שמנהל את הכל. אך אם מישהו אחר החליט זאת, הוא המנהל האמיתי של הכל, כולל הבחירות שהאדם חושב שעשה בעצמו. מה אם כל דבר מנהל את עצמו? אליעד מציע אפשרות נוספת: אולי כל דבר מנהל את עצמו. הוא מבהיר את הרעיון בעזרת דוגמה פשוטה: כשהאדם מרים יד, הוא יכול לומר שהוא החליט להרים את היד, או שהיד החליטה לזוז בעצמה. אליעד ממשיך את ההסבר ומציע לחשוב שהמציאות מורכבת מאינספור חלקיקים קטנים, כאשר כל חלקיק מחליט על תנועתו בעצמו. במקרה כזה, האדם עצמו לא עושה כלום, הכל פשוט קורה מעצמו. אליעד מחדד עוד יותר ואומר שאם כל נקודה במרחב ובזמן מחליטה לזוז מעצמה, גם אז אין משמעות לבחירת האדם, כי הכל מתרחש באופן עצמאי ללא שליטתו. האם קיים הבדל בין אדם לכיסא? בנקודה זו עולה השאלה של תודעה: האם ... תמיד נכון, כי אדם יכול להרגיש אפילו גרוע יותר בגלל שהוא חושב שהוא האחראי לסבל שלו. בסופו של דבר, מה שמשנה זה לא האמונה בבחירה, אלא האם האדם מאמין שיש לו יכולת לשנות את המצב בפועל. האם צריך להחליט בין בחירה לחוסר בחירה? אליעד מסכם שהשאלה אם יש בחירה או אין בחירה היא בעיקר שאלה פילוסופית, אבל בפרקטיקה זה לא משנה. המטרה היא שהאדם ישקיע ...

... עם איזה מישהו שהוצאת עליו את העצבים. ש: זה יכול להיות חילוקי דעות. אליעד: לא אני נתתי לך דוגמה סתם קטנה איך מישהו יכול לקחת סיטואציה של סתם משהו אמרת משהו בהומור ומישהו החליט לפרש את זה כאילו באת להרוג אותו אבל אמרת משהו בהומור הכל היה בסדר עד לפני אותו רגע. ש: כי זה נגע לו במחויב. אליעד: ... אם את מודעת לזה אז אם הבן זוג שלך לדוגמה אומר לך לאיזה סרט בא לך ללכת ונגיד שיש לך בראש התניה שאומרת זה לא בסדר שהוא ישאל אותי לאיזה סרט אני אמורה ללכת כי הוא אמור לדעת להחליט לבד הוא אמור ליזום וברגע שהוא אומר לך לאיזה סרט בא לך ללכת אז אוטומטית קופץ לך נניח שקופץ לך כ - popup מה הוא שואל אותי לאיזה סרט מה הוא לא יכול להחליט מה הוא האפס הזה ואז את אומרת רגע בא נראה מה האמת אוקי זה מה אני חווה מה העובדה העובדה שהוא שאל אותי לאיזה סרט ...

... יותר חכם מהשכל של עצמך. מה המשמעות של להיות יותר חכם מהשכל? המשמעות היא להגיע למצב שבו כאשר השכל שלך טוען שדבר מסוים הוא בטוח נכון, אתה מסוגל להבין שזו רק טענה של השכל ושאין לה מחויבות מוחלטת. כלומר, אתה מבין את המנגנון הפנימי של השכל, ולכן יכול לזהות את גבולותיו. השכל נראה מאוד חכם, ולפעמים הוא יותר חכם ממך כביכול, אבל כאשר אתה מגיע ... ומצד שני לזנוח אותו או לא להאמין לו? אבל אליעד מבהיר שאין שום סתירה בין שני הדברים. להיפך, הדרך היחידה להגיע ליכולת להשתחרר מהשכל היא דווקא על ידי פיתוח יסודי ומלא שלו. האדם לא יכול סתם להחליט שהוא לא מאמין לשכלו מבלי להבין לעומק את המנגנונים שלו. אם הוא ינסה לעשות את זה, הוא ימצא את עצמו פשוט מאמין בצורה עיוורת בטענה של שכל אחר. ...

... לדוגמה, אם בספר מופיעות שתי תפילות מנוגדות, אחת על פיתוח השכל ואחת על זריקת השכל, האדם שיתפלל את שתיהן יגיע לקונפליקט פנימי שיחייב אותו להחליט ולברר לעצמו במה הוא באמת מאמין ובמה הוא באמת רוצה להתמקד. איך להפוך רעיונות מתורת ...

... הבודדים באותם פיגועים נדירים כביכול. הוא טוען שרק מי שמסוגל לקבל על עצמו את האפשרות להיות הקורבן, יכול באמת להיות שלם עם ההחלטה לבחור במנהיג שלדעתו פחות גרוע. בסופו של דבר, אליעד מבקר בצורה נוקבת את ההשלמה של הציבור עם המציאות הביטחונית ... לא להתפשר ולהמשיך לחפש מנהיג שיכול להביא לתוצאה טובה באמת במאבק בטרור. מי הכי טוב לראשות הממשלה? האם ביבי באמת מונע פיגועים? איך להחליט במי לבחור בבחירות? למה אנשים מצביעים לנתניהו? האם יש אלטרנטיבה לביבי? ...