... חשים כעס אמיתי באותו רגע, אין טעם לנסות לפרוק אותו כך. מדוע חייבים לבחור את מי לשנוא ואת מי לאהוב? אליעד מסביר שכדי לשמור על בריאות נפשית ויציבות רגשית, האדם צריך להחליט באופן מודע את מי הוא אוהב ואת מי הוא שונא. המוח לא בנוי לאהוב בלבד או לשנוא בלבד, אלא ... אם אתה תדחיק את הכעס שלך או את העצבים שלך או את האכזריות שלך אתה לא תוכל להיות רחמן. מבינים את הסיפור? ש: כן. אליעד: ולכן כל בן אדם בשביל הבריאות הנפשית שלו צריך להחליט את מי אני שונא בחיים האלה את מי אני אוהב בחיים האלה על מי אני כועס בחיים האלה על מי אני ... הבנו. עכשיו מה שאני אומר שאם את רוצה לאהוב מישהו או לאהוב משהו את צריכה גם לשאול את עצמך את מי אני בוחרת לשנוא. ש: אוקי איך אני עושה את זה? אליעד: זה אומר שאת צריכה להחליט לבחור יש בעולם הרבה אנשים נכון אני מעדיף שלא תבחרי אותי לשנוא אותי, בסדר אבל כעיקרון את צריכה להחליט אני מכירה הרבה אנשים בחיים שלי את מי אני רוצה לשנוא אני רוצה לשנוא הומואים אני רוצה לשנוא ...

... בתסכול משום שמעולם לא הייתה להם אמונה שלמה באמת. לדוגמה, הוא מתאר רב שחלה והתפלל דרך קריאת פרקי תהילים, אבל כשהדבר לא עזר לו, החליט ללכת לרופא. כאן, אליעד כהן מדגיש נקודה חשובה: מלכתחילה ... כהן מדגיש שאף אדם דתי כמעט לא מגיע לרמת ביטחון של מאה אחוז באלוהים, מכיוון שתוך כדי תפילה הוא תמיד לוקח בחשבון שאלוהים עלול להחליט אחרת. בנוסף, אנשים דתיים לרוב חושבים שהסיבה שהבקשה שלהם לא התקבלה נובעת מחטאים, עבירות או החלטות בשמיים שהם אינם מבינים. אליעד מדגיש שהבעיה היא לא שאלוהים לא פעל לטובתם, אלא שהם עצמם לא האמינו מלכתחילה באלוהים בצורה מוחלטת. לכן, אם קורה דבר הפוך ממה שהתפללו, הם ממהרים לתרץ שזה ... דתי לעולם לא יגיע למצב הזה עם ביטחון באלוהים, כי הוא לעולם לא באמת מאמין באלוהים במאה אחוז. תמיד קיימת בו ההנחה שאלוהים עלול להחליט אחרת, וכך נמנע ממנו אותו כישלון מוחלט של האמונה. האם תפילה לאלוהים באמת מגבירה את הסיכוי שיקרה ... לא באות לידי ביטוי. האם ביטחון באלוהים יכול להיכשל? לדברי אליעד כהן, ביטחון אמיתי באלוהים אינו יכול להיכשל, משום שביטחון מוחלט פירושו שאין ספקות ואין אלטרנטיבה. אבל המציאות מלמדת כי ...

... התחושות שלך, למשל תחושת הרעב או אי - הנעימות, הן לא באמת שלך באופן מוחלט. אתה לא מחליט להרגיש אותן, הן מופיעות מעצמן. אתה גם לא יכול פשוט להחליט שהן ייעלמו. כלומר, התחושות והחושים נכפים עליך. הוא ממליץ לך לשים לב ולהיות מודע לכך שכמעט כל מה שאתה חווה ביום - יום הוא אוטומטי ומחויב, ...

... לטפל בפחד. בשל כך, אליעד ממליץ על גישה אחרת לגמרי: לומר לעצמך שאתה ממשיך לעשן בכל מקרה. לדוגמה, להחליט מראש: לא משנה מה, אני אמשיך לעשן לפחות עד סוף החודש, גם אם אגלה שזה מאוד מזיק. ההחלטה הזו מפחיתה את הלחץ הפנימי ומאפשרת לך להבין באמת למה אתה מעשן, מבלי שהתשובה תחייב אותך להפסיק לעשן. איך להבין את עצמי בלי ... אצטרך להפסיק לעשן ואני לא רוצה להפסיק לעשן ולכן מה שצריך לעשות להגיד אני ממשיך לעשן בכל מקרה, תחליט החלטה אני עד סוף החודש הזה מעשן לא משנה מה גם אם אני אגלה שאני עומד למות אמשיך לעשן לא משנה מה אני ממשיך לעשן. עכשיו כשנרגעת ...

... מאוד, מתאכזב כאשר אין תוצאות מהירות, ואז מחליט לנטוש לחלוטין את המטרה, גם כאשר בפועל יש פוטנציאל גבוה להצלחה ... יהסס, הוא לא יצליח. במצבים כאלה האדם חייב להחליט בבירור: או שהוא עושה את הפעולה, או שהוא לא עושה אותה בכלל. ... כאילו אם אתה תהסס זה לא יעבוד לך אתה צריך להחליט או שאתה רוצה ואתה עושה או שלא לא היסוס לא יעבוד פה צריך להחליט אין היסוסים אל תעשה תהסס לא יעבוד לך. לעומת זאת יש מקרים ... אתה רק רוצה להשיג את המטרה כמובן לא באופן מוחלט כי אם זה היה באופן מוחלט לא הייתה את הבעיה הזאת אבל אם אתה מאוד רוצה להשיג משהו ואתה לא ...

... את עצמך למה אני רוצה את הדבר הזה? ולהגיע לנקודה שבה אין לך תשובה ברורה ואתה אומר לעצמך לא יודע. בנקודה זו של חוסר ידיעה מוחלט, עומדות בפניך שתי אפשרויות: האפשרות הראשונה היא לקבל את המצב ולהחליט שאתה פשוט לא יודע, וזאת המציאות ואין מה לעשות לגבי זה. האפשרות השנייה היא להגיד לעצמך שאתה באמת לא יודע למה אתה רוצה את הדבר הזה, ולכן אפשר ... מדגיש שאם תגיע להבנה שאתה באמת לא יודע מדוע אתה רוצה משהו, זה לא אומר שאתה חייב להמשיך לרצות את זה. במילים אחרות, חוסר ידיעה מוחלט יכול להוביל לשחרור מהרצון עצמו. מהי הדוגמה של העמידה על הראש ואיך היא מסבירה את הנושא? אליעד כהן נותן דוגמה שבה אדם מתבקש לעמוד על הראש בלי סיבה ... שהמצאת ללא סיבה אמיתית, אתה יכול להשתחרר ממנו. איך ההבנה שאין סיבה אמיתית יכולה להוביל לשחרור מהרצון? כאשר אתה מגיע להבנה מוחלטת שאין סיבה אמיתית או הגיונית לרצון שלך, אתה מגיע לחוסר ידיעה מוחלט. בחוויה הפנימית שלך, אתה מבין שאינך חייב יותר להיאחז ברצון זה. אם תמשיך לרצות אותו, זו תהיה בחירה מודעת ולא כורח. בעקבות הבנה זו, גם אם תמשיך ... הוא בחירה אישית שלך, ולכן אין לך יותר מקום להתלונן על הסבל שנגרם בעקבות הרצון. אם בכל זאת אתה בוחר להמשיך להאמין בהבדל, זאת החלטה שלך בלבד. למה אסור לתת תשובות מעגליות או תשובות נרדפות בזמן חקירת הרצון? אליעד כהן מזהיר מפני מתן תשובות מעגליות או נרדפות, כי תשובות מסוג זה עוצרות את החקירה ומונעות הגעה לחוסר הידיעה המוחלט. לדוגמה, תשובה נרדפת תהיה אם אתה שואל למה אני רוצה משהו? ועונה כי אני אוהב את זה. במקרה כזה לא התקדמת, כי השאלה למה אני אוהב את זה? עדיין לא ... חיונית כדי להגיע להבנה האמיתית של הרצון שלך ולהשתחרר ממנו, או לבחור בו באופן מודע לחלוטין. מה המשמעות של להגיע לחוסר ידיעה מוחלט לפי אליעד כהן? להגיע לחוסר ידיעה מוחלט פירושו להבין לעומק שאין לך באמת סיבה הגיונית ומוצדקת לרצון מסוים. כאשר אתה מגיע למקום הזה, אתה משתחרר מההיאחזות ומהלחץ שהרצון גורם לך. מצב זה ... מהרצון, ומאפשרת לך לחיות בתחושת שחרור אמיתית. אליעד כהן מדגיש שהבחירה להמשיך להאמין או לרצות משהו אחרי שהגעת לחוסר ידיעה מוחלט היא שלך בלבד. אף אחד לא מכריח אותך להחזיק באמונה שיש הבדל בין רוצה ללא רוצה, ולכן לאחר שהבנת זאת, אתה לא יכול להאשים אף אחד בסבלך או בחוסר הנוחות שנגרמת בעקבות האמונה או הרצון שלך. איך להבין את הרצון שלי? איך להגיע לחוסר ידיעה מוחלט? מהן תשובות מעגליות? איך להשתחרר מרצון ללא סיבה? למה אסור לתת תשובות נרדפות בחקירה עצמית? מהי חקירה עצמית נכונה? איך לחוות שחרור מרצונות? ...

... היא החשיבות של ההבנה שגם מעט זה טוב. הרעיון הוא שאפילו פעולה קטנה עדיפה על אפס פעולות. אך לצד העיקרון הזה, אליעד מזהיר מפני מלכודת: ברגע שאדם מחליט שהוא עושה מעט, הוא עלול מהר מאוד לגלוש שוב לעשיית הרבה, כי המוח אומר לו אם כבר התחלת קצת, תמשיך ותעשה יותר. למשל, אדם מחליט להתחיל לעשות פעילות גופנית ואומר לעצמו שיתאמן רק חמש דקות ביום. ברגע שהוא מתחיל בחמש דקות, הוא עלול להתפתות להמשיך לעשר דקות, ואז המוח שלו מתרגל לכך שההחלטה קצת אינה אמיתית. בפעם הבאה שהאדם יגיד למוח שלו אני עושה קצת, המוח יחשוב שזה בעצם אומר הרבה, ולכן מראש הוא ימנע ממנו להתחיל בכלל, מתוך תחושה של עומס או לחץ. איך להימנע ממלכודת הקצת שהופך להרבה? אליעד ממליץ אסטרטגיה פרקטית ברורה: כשהחלטתם לעשות מעט, תתעקשו לעשות מעט בלבד, גם אם יש לכם כוח לעוד. למשל, אם אדם החליט לרוץ רק שתי דקות ביום, עליו להקפיד לעצור אחרי שתי דקות, למרות שהוא מסוגל להמשיך. הסיבה לכך היא לתת למוח את המסר הברור: אני יכול לעשות קצת ולסיים בזה. על ידי כך, המוח מבין שהחלטות קטנות הן אמינות, ובפעם הבאה שהאדם יצטרך להתחיל משהו קטן, המוח לא ימנע ממנו זאת מראש. איך לאזן בין הרצון לעוד לבין הצורך בעצירה? אליעד מסביר כיצד לנהל נכון את הדיאלוג הפנימי. אדם שרוצה להיגמל מסיגריות למשל, יכול להחליט להוריד את הכמות באופן מתון, למשל מ - 20 סיגריות ל - 18 ביום. המוח ינסה לדחוף אותו להפסיק יותר סיגריות בבת אחת. אך אם האדם ייכנע לפיתוי של לעשות יותר, הוא יגלה מהר מאוד שהוא חזר לנקודת ההתחלה, כי המוח ירגיש שאין ערך להחלטות הקטנות, ואז בפעם הבאה הוא לא יאמין להחלטה כזו. אליעד מדגיש את חשיבות ההתעקשות. גם אם האדם מרגיש שיש לו את הכוח להמשיך מעבר למה שהחליט מראש, עליו לסרב לפיתוי ולהתעקש לבצע בדיוק את מה שתכנן. ההסבר לכך הוא פסיכולוגי: המוח מתרגל שיש משמעות וכוח להחלטות קטנות ומדויקות, ואז האדם מצליח לייצר הרגלים חיוביים באופן יציב וקבוע. כיצד ליצור הרגלים חדשים ביעילות? על פי אליעד, הדרך הנכונה ליצור ... היא על ידי פעולות קטנות מאוד, פשוטות וברורות, ולהקפיד לא להגדיל את הפעולה מעבר למה שתוכנן מראש, אפילו אם יש רצון ויכולת לעשות זאת. לדוגמה, אדם שהחליט להתחיל לעשות ספורט חמש דקות ביום, חייב לעצור אחרי חמש דקות, גם אם הוא מרגיש שיש לו כוח ליותר. אחרי שעה, אם ירצה, יוכל לעשות שוב חמש דקות נוספות, אך בכל מקטע, עליו להתמיד ולהקפיד לעשות בדיוק מה שהחליט . הנקודה החשובה של אליעד היא לא רק העשייה עצמה, אלא האימון של המוח לקבל החלטות קטנות כהחלטות רציניות ומחייבות. כך האדם מלמד את עצמו שהוא מסוגל לעמוד בהחלטות שלו, גם אם הן מינימליות לכאורה. לאורך זמן, הגישה הזאת מחזקת את כוח הרצון והיכולת לעמוד במטרות. מוטיבציה שלילית ומוטיבציה חיובית - איך ...

... לי חבר תמיד מונע כל אפשרות להמשך קשר? לא בהכרח. כאשר אישה אומרת יש לי חבר, אין זה אומר אוטומטית שסיכוי הקשר נגמר באופן מוחלט. לעיתים המשפט משמש כתירוץ מהיר לסיום שיחה או להימנעות מדחייה בוטה. אנשים שונים מגיבים למשפט בצורה שונה: יש כאלה שמוותרים לחלוטין ויש אחרים שמנסים ... העובדה שיש לה חבר כרגע לא אמורה להרתיע לחלוטין. איך אנשים מתמודדים עם הגבול המוסרי של יש לה חבר? יש כאלה שאומרים באופן מוחלט שהם לא מתקרבים לאישה אם הם יודעים או אפילו רק חושדים שיש לה בן זוג, משום שהם לא רוצים לפגוע או להתערב בקשר קיים. אחרים עושים הפרדה ברורה בין קשרים ... מרוצה מהמצב הנוכחי שלה. ככל שהקשר שלה פחות טוב, הסיכוי שלך גבוה יותר, ולהיפך. האם התפיסה של יש לי חבר באמת מהווה מחסום מוחלט? אליעד כהן מדגיש שהתפיסה יש לי חבר נתפסת כמחסום חברתי, אך לא בהכרח היא מחסום מוחלט מבחינת המציאות. הדבר החשוב הוא כיצד אתה מגיב ומציג את עצמך, ואיך אתה משכנע אותה שיהיה לה יותר טוב איתך מאשר בלעדיך או עם בן זוגה הנוכחי. אם היא ... איך להחזיר אקסית שיש לה מישהו חדש? מדוע המשפט יש לי חבר גורם לרתיעה? שאלה: מדוע כל כך הרבה גברים נרתעים ושמים ברקס מוחלט ברגע שהאישה אומרת להם יש לי חבר? תשובה: פעמים רבות, זה נובע מכך שהחברה שלנו מייחסת לבגידה משמעות שלילית מאוד, ואנשים מפחדים לעבור את הקו הטאבו ... שאלה: האם ברגע שהיא אומרת יש לי חבר, זה באמת סותם את הגולל על הסיכוי לקשר חדש? תשובה: לא בהכרח. יש שיגידו שזה מחסום מוחלט ושאסור מוסרית להמשיך. אבל לעתים יש לי חבר הוא רק תירוץ מהיר כדי לא להאריך בשיחה לא רצויה. כמו כן, גם אם יש לה חבר באמת, יש אנשים שבוחרים בכל זאת ... מתאים לי. אפשרות שניה להגיד זה תלוי אם היא נשואה אני לא יתחיל איתה אם היא התחילה קשר לא מזמן אני כן יתחיל איתה. עכשיו אם החלטת שאם יש לה חבר אז אתה לא רוצה שום קשר סבבה עכשיו שבחורה אומרת לך יש לי חבר ואתה לא יודע אם יש לה חבר או לא אז אתה יכול להגיד האפשרות שיש לה ... ביניהם אתה יכול להגיד אני לא יתערב ביניהם כדי לא להפריע לו עכשיו עוד אין לה חבר אלא מישהו רק התחיל איתה אבל אתה יכול להחליט בסטנדרט שלך שאתה לא רוצה להתערב, עכשיו אתה יכול להחליט כן להתערב אבל אם היא יצאה איתו כבר חמישה פעמים התחתנה איתו הביאו ילדים אני לא יתערב. אתה יכול להחליט גם על זה שיש אפשרות שיש לה חבר גם על זה לא להתחיל איתה זו אפשרות אחת, אפשרות נוספת אתה יכול להגיד אז מה אם יש לה חבר נשואה עכשיו מה עדיף שתגיד? מה ...

... לו בתת מודע? תחושת הניתוק היא תוצאה של הדחקה, בן אדם שרגיל להדחיק דברים בסוף יגיע לתחושת ניתוק. ולכן מי שרוצה לצאת מתחושת ניתוק?! צריך לטפל בדרך של הדחקה להחליט אני לא מדחיק יותר כלום, כי אם אתה מדחיק זה ימשיך לרוץ לך בראש ואתה לא פותר את הבעיה אלא רק מכסה אותה ...

... ההגיונית. כאשר פעולה הופכת לאמונה או התניה, היא יכולה להתבצע ללא צורך לחשוב או להחליט בכל פעם מחדש. לדוגמה, אדם שרוצה להפסיק לעשן צריך להפוך את המשפט אני לא מעשן לאמונה מוחלטת ואוטומטית. זאת הוא עושה באמצעות דמיון מודרך של מצבים לא הגיוניים או מופרכים, למשל: דמיין שחוצנים נוחתים ... רצויות לקלות יותר או קשות יותר לביצוע, בהתאמה. סיכום שלבי השיטה ליצירת התניה עצמית: החלטה ברורה אם רוצים או לא רוצים לבצע פעולה מסוימת. אם רוצים - ביצוע פעולות קטנות ודומות באופן הדרגתי. אם לא ... פעולה או הימנעות באופן קבוע, ללא שימוש בהיגיון, במטרה שהמוח יספוג את זה כפקודה מוחלטת. מה עומד מאחורי השיטה? הרעיון הוא שחזרתיות על משפט או הרגל באופן שאינו מבוסס סיבה ושכל, גורמת לזה לחדור ... הרגעיות (כמו הרצון בסיגריה או בחוסר חשק לקום מוקדם). כיצד מסכמים את השיטה בקצרה? 1. להחליט אם רוצים או לא רוצים לעשות דבר מסוים. 2. אם רוצים לעשותו - להתחיל פעולות קטנות ודומות כדי להרגיל את המוח ...