... אינו רוצה אותך, אין לך סיבה להרגיש שיש בך בעיה, משום שאין קשר בינך לבין
ההחלטה של האחר. הרצון שלו אקראי לחלוטין. אליעד מדגיש שבמצב כזה, גם מי שכן רוצה אותך עושה זאת מסיבות אקראיות, ולכן אינך צריך להרגיש טוב או רע בנוגע לכך. המציאות ... אינו מבין מספיק. לפי אליעד, שתי האפשרויות הן הגיוניות ותקפות, ואין אמת
מוחלטת שתכריע בין שתיהן. הוא מדגיש את הגמישות בבחירה האישית: אם אתה רוצה להרגיש שליטה מלאה ולקחת אחריות, אתה יכול לומר שכל הסיבה היא אתה. לעומת זאת, אם אתה מעדיף להרגיש פחות שליטה או פחות אחריות, אתה יכול
להחליט שהבעיה אצל האדם השני. שתי האפשרויות נכונות, והבחירה היא לחלוטין בידיך. מה האמת - המציאות אקראית או סיבתית? לבסוף, אליעד מסכם שאין אמת
מוחלטת לגבי השאלה אם המציאות אקראית או סיבתית. זו
החלטה אישית שמושפעת מהדרך שבה האדם בוחר לראות את העולם ואת הסיטואציות שהוא נמצא בהן. הוא לא מציג הכרעה חד - משמעית, אלא מעביר את
ההחלטה לידיו של המאזין, בהתאם למה שנוח או מתאים לו להאמין. אליעד מדגיש שוב כי אין שום דבר
מוחלט או אובייקטיבי
בהחלטה האם לקחת אחריות או להסיר אחריות, אלא יש רק בחירה אישית שמושפעת מרצון האדם ומהתפיסה שלו. למה לא רוצים אותי? איך להתמודד עם פרידה? לקיחת אחריות או הסרת ... אם לא רוצים אותך, זאת עובדה שמעידה על פגם שיש בך. לפי אליעד, אין כאן תשובה
מוחלטת לגבי מה נכון, אלא שזה תלוי בהשקפה ובבחירה שלך. בסופו של דבר, הוא אומר שהאמת תלויה באיך שאתה בוחר לראות את המציאות - האם כאקראית או כסיבתית. מה עדיף - להאשים ... מספיק מבין. לדבריו, האמת היא ששני ההסברים נכונים באותה מידה, ואין אחד שהוא
מוחלט או עדיף על השני. אליעד מדגיש שבסופו של דבר, הבחירה אם לקחת אחריות או להסיר אחריות תלויה ברצון שלך ובאיך שאתה בוחר להתנהל מול המציאות. אם אתה רוצה להרגיש שאתה ... בשניהם זאת התשובה. ש: מאיזה? אליעד: מה אתה אומר, שניהם נכונים אין בזה
מוחלט שניהם נכונים יש היגיון בלהגיד שאתה לא ידעת להסביר מספיק טוב ויש היגיון בלהגיד שהוא לא הבין אותך שניהם הגיוניים כאילו בשניהם יש איזה היגיון אין משהו יותר נכון ...