... חופש הבחירה, להסתכל מבחוץ איך אפשר לשלוט בעצמך ולהתמיד בהחלטות לאורך זמן? רוב בני האדם מתקשים בשליטה עצמית ובהתמדה בהחלטות שלהם. אליעד מסביר לעומק מדוע קשה להתמיד בהחלטות, כמו למשל החלטה לאכול בריא. הדוגמה שאליעד נותן היא אדם שמחליט לאכול בריא, אך לאחר זמן קצר, נכנע לפיתוי של אכילת משהו לא בריא, או עישון סיגריה, ומאבד שליטה. האדם הזה מנסה להתמיד בהחלטתו, אבל בכל פעם מוצא את עצמו נשבר מחדש, ומתמודד עם תחושות של אשמה, אכזבה או תסכול מכך שאינו מצליח לשמור על עקביות. למה קשה להתמיד בהחלטות לאורך זמן? אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שהרצון של האדם משתנה כל הזמן, וזו הסיבה לקושי להתמיד בהחלטות. הוא מדגיש נקודה חשובה: העובדה שהרצון משתנה אינה אומרת שאין לאדם שליטה על הרצון. ניתן לשלוט ברצון, אך האדם לא תמיד חווה את זה כך, ובמקרים רבים הוא מרגיש שהרצון ... כנפרד וכמי שאינו שולט בכל רצונותיו. הוא מדגים זאת באדם שמחליט לאכול בריא, מצליח לזמן קצר, נכשל שוב ושוב, נכנס לעצבות או לדיכאון בשל כך, וחוזר למצב שבו הוא שוב מנסה ושוב נכשל. אליעד טוען שלמרות שהרצון משתנה ללא הרף, עדיין קיימת ... כאשר האדם מבין שהכל שקול, הוא יכול לבחור באמת מתוך חופש מוחלט, ולא מתוך אילוץ פנימי. מה הקשר בין גאווה עצמית לשליטה עצמית? אליעד מציג את הרעיון של גאווה אמיתית ככלי חשוב להשגת שליטה עצמית. הוא מסביר שלרוב בני האדם חסרה גאווה ... ורעות במידה שווה, וכך להגיע למצב שבו האדם בוחר מתוך חופש מוחלט. הוא מדגים זאת שוב באמצעות הדוגמה של אכילה בריאה לעומת לא בריאה, ומסביר שכדי שהאדם יצליח להתמיד בבחירתו, הוא חייב להיות מסוגל לקבל את כל האפשרויות האחרות כטובות באותה ... פחד. רק כך הוא יוכל להשיג עקביות אמיתית לאורך זמן ולהתמיד בהחלטותיו ללא מאבק פנימי. איך להשיג שליטה עצמית? איך לשנות הרגלים בצורה עקבית? מה זו גאווה אמיתית? מהו משחק הנפרדות? כיצד לקבל החלטות בצורה נכונה? איך להסתכל על דברים מבחוץ? למה הרצון משתנה כל הזמן? ...

... נפרדות מתוך אחדות, אפתיות, משמעות חלקית, משמעות מוחלטת, משמעות יחסית, אין תשובה מוחלטת, שאלה יחסית מדוע עדיין קיים קונפליקט פנימי גם לאחר השגת שקט? בתחילת הדברים, מתואר מצב שבו אדם חווה שקט פנימי מוגבר לאחר תהליך רוחני משמעותי, אך עדיין ... הוא נותן דוגמה למצב שבו אדם חייב לבחור בין לאכול או לא לאכול. מצד אחד, האדם יודע שאין משמעות מוחלטת לשום דבר, ומצד שני, עדיין קיימת בו התפיסה היחסית שמעדיפה לאכול כי זה טוב יותר. הדואליות הזו לא חייבת להוביל לקונפליקט. ההבנה האמיתית של אחדות מאפשרת ... בנפרדות ממקום שלם ושליו, מתוך הבנה שגם האחדות וגם הנפרדות נכונות בו זמנית. האם ההבנה שאין משמעות מוחלטת מובילה לאפתיות? נקודה חשובה נוספת שאליעד מדגיש היא העובדה שההכרה בכך שאין משמעות מוחלטת לא מובילה בהכרח לאפתיות או אדישות. דווקא כאשר האדם מבין בצורה עמוקה שבמובן המוחלט הכל חסר משמעות, הוא יכול לבחור לחיות את חייו עם משמעות יחסית מלאה יותר. זאת משום שהוא כבר לא כבול לפחד מפני טעויות או כישלונות, והבחירות שלו הופכות להיות קלילות יותר ושלמות יותר. מה ההבדל בין משמעות מוחלטת למשמעות יחסית? ההרצאה מדגישה את ההבדל בין משמעות מוחלטת לבין משמעות יחסית: משמעות מוחלטת - מצב שבו הכל שווה ואין הבדל אמיתי בין טוב לרע, בין פעולה לאי - פעולה, או בין הצלחה לכישלון. משמעות יחסית - מצב שבו האדם חי מתוך בחירה בעולם של דואליות ונפרדות, ומעניק חשיבות לפעולות, להחלטות, ולתוצאות מתוך פרספקטיבה אישית ויחסית. אליעד מדגיש שאין סתירה בין השתיים, להיפך, ההבנה של המשמעות המוחלטת מאפשרת לחוות את המשמעות היחסית בצורה עמוקה ומלאה יותר. מדוע קשה לאדם להכיל בתוכו את שני המצבים? הקושי העיקרי של האדם, לפי אליעד, נובע מהעובדה שהוא מתקשה להכיל את הסתירה לכאורה בין האחדות המוחלטת לבין הצורך לפעול בעולם הנפרדות. האדם מרגיש מנוטרל כאשר הוא מבין שהכל אחד ואין הבדל בין טוב לרע, אך במקביל הוא עדיין מרגיש דחף לפעול. הסתירה הזו יוצרת אצלו קושי לקבל החלטות, משום שהוא אינו בטוח במאת האחוזים שאין שום משמעות מוחלטת או שיש משמעות מוחלטת. כיצד ניתן להתמודד עם הקושי הזה? התשובה שאליעד מציע היא להתבונן עמוק יותר פנימה אל שורש השאלות וההנחות. כאשר האדם חוקר לעומק את ההנחות שמובילות לשאלות שלו, הוא מגיע להבנה שכל השאלות הן יחסיות וסובייקטיביות. ההכרה בכך ששום שאלה אינה מוחלטת מאפשרת לו לחיות עם הסתירות הפנימיות בשלום ולפעול בעולם בלי להרגיש את הסתירה כבעיה. האם חייבים להגיע למצב של חוסר רצון מוחלט? אליעד מסביר שהמטרה אינה להגיע למצב שבו לא רוצים שום דבר, אלא להגיע למצב שבו הרצון או חוסר הרצון אינם משפיעים על השלווה הפנימית. כלומר, אדם שמבין באמת ... יכול לרצות או לא לרצות, לעבוד או לא לעבוד, ולהישאר שקט ושלם בכל מצב שהוא בוחר. לסיכום, ההבנה המוחלטת שהכל הוא אחד ושאין משמעות מוחלטת אינה גורמת לאפתיות, אלא מאפשרת לאדם לחיות חיים מלאים יותר, מתוך בחירה מודעת ושלמה בין האפשרויות השונות שמציע העולם. מהי משמעות מוחלטת? איך להכיל סתירות פנימיות? האם הכל באמת חסר משמעות? איך להתמודד עם חוסר רצון מוחלט? מדוע קשה לקבל החלטות? האם הבנת האחדות מובילה לאפתיות? ...

... של הזדהויות שאדם מייחס לעצמו, כגון רכוש, גוף, מחשבות ותודעה. מנקודת המבט של האחדות המוחלטת, אין בכלל משמעות לשאלה מי זה עצמך?, כי ברמה ... - כלומר, יחזור לתפיסת האחדות, שבה אין שום שיפוט ושום מחויבות חברתית - אזי הוא יוכל להחליט מחדש מה הוא חושב על המראה שלו, מתוך בחירה ... לבחור האם לאהוב את עצמך או לשנוא את עצמך, האם לראות משהו כטוב או רע, וזאת מתוך חופש מוחלט. איך אפשר לאהוב את הרע בעצמך? כדי לאהוב את הרע בעצמך, אליעד מסביר שיש לחזור קודם כל למצב של אחדות מוחלטת, מצב שבו האדם לא יודע אם משהו הוא באמת טוב או רע באופן מוחלט. מתוך אותה נקודת אפס, שבה אתה לא יודע להבדיל בין ... אהבה ללא תנאים? אליעד מציין כי אהבה ללא תנאים יכולה להתקיים רק מתוך מצב של הבנה מוחלטת שאין הבדל בין טוב לרע, יפה או מכוער. אדם יכול ...

... ומאבד כיוון. הדרך להתמודד עם מצב זה, לדבריו של אליעד, היא קודם כל לעצור ולהבין את המצב - להכיר בכך שהקפיצה משאלה לשאלה יוצרת את הבעיה. כדי לצאת מהלופ, האדם צריך להחליט שכל מעבר לשאלה הבאה יעשה רק לאחר שפתר לחלוטין את השאלה הנוכחית. אם הוא מוצא שהשאלה תלויה בדבר אחר, הוא יכול לעבור אל הדבר הזה, אבל לעולם לא לחזור אחורה לשאלה הקודמת. כיצד אפשר להפסיק את זרימת השאלות הבלתי פוסקת בראש? אליעד מציג שיטה פשוטה כדי להשתחרר מכל השאלות והבלבול: האדם צריך למצוא משהו אחד שהוא בטוח בו באופן מוחלט . אם אדם יחפש משהו שבו הוא בטוח במאה אחוז, ולא יהיה לו ספק כלל לגביו, הוא יגלה שאין דבר כזה. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו מה אני בטוח שאני רוצה? הוא יראה שתמיד קיים ספק כלשהו. ככל שהאדם יעמיק בכך יותר, הוא יגיע למצב של אי - ודאות מוחלטת . הוא נותן דוגמה: נניח שאדם מגיע לסופרמרקט עם תקציב מוגבל ורשימת קניות. הוא לא יודע מה לקנות קודם. הפתרון הוא קודם כל לבדוק מה הוא חייב לקנות, מה הכרחי לחלוטין, ורק ... הזו. אם האדם לא היה מניח שום דבר מראש, לא הייתה לו אף שאלה. כדי לצאת מכל השאלות, על האדם להשתחרר מכל הנחות היסוד שלו, ולהטיל בהן ספק עמוק. רק כאשר האדם מטיל ספק מוחלט בכל הנחות היסוד שלו, כל השאלות שלו נעלמות. לדוגמה, אם אדם שואל למה אני חי?, הוא מניח שיש משמעות לכך שהוא חי. אך אם יטיל ספק בהנחת היסוד שיש בכלל משמעות, השאלה תתפרק ותיעלם מאליה. מהו מצב של אי - ידיעה מוחלטת, ולמה הוא מוביל? המצב שבו האדם מגיע להבנה שהוא באמת אינו יודע דבר בוודאות, מכונה על ידי אליעד מצב של אי - ידיעה מוחלטת. במצב זה, אין יותר שאלות, כי האדם מבין שאין תשובה שהוא יכול להיות בטוח בה באופן מוחלט. לדברי אליעד, זהו פתרון מוחלט וסופי לבעיית השאלות והבלבולים. האדם מפסיק להתייסר בשאלות, כי הוא מגיע להבנה שאין אפשרות לדעת שום דבר בוודאות מוחלטת. אליעד מדגיש שחשוב שהאדם יהיה כנה ואמיתי עם עצמו - ברגע שהוא יאמר לעצמו: אני לא מוכן לחשוב או לקבל שום מחשבה שאינה אמת מוחלטת, הוא יראה שהוא למעשה לא יכול לאחוז בשום מחשבה. כל מחשבה שלו יכולה להתהפך, ואז כל הלופים המחשבתיים ייפסקו. אליעד משתמש בדימוי של ים המלח: כמו שהמלח צומח ועולה עד כדי כך שמציף את המלונות, כך גם המחשבות מציפות את האדם. ברגע שהאדם מסרב לקבל מחשבות שאינן אמת מוחלטת, הוא למעשה קוצר את המחשבות ומונע מהן להציף אותו. כיצד נראית החוויה של אדם שהגיע למצב של אמת מוחלטת? אדם שמגיע לאמת מוחלטת חווה סוג של פירוק או התפרקות של תפיסת המציאות שלו. אליעד מסביר שכאשר האדם מבין באמת שאין שום דבר מוחלט שהוא יודע, התודעה שלו מתפרקת. הוא מדמה זאת להכנסת משהו אינסופי לתוך כלי מוגבל, כמו תודעה של אדם. כשמשהו אינסופי נכנס לתוך התודעה המוגבלת של האדם, התודעה מתפרקת ומתמוססת. אליעד מבהיר שזו לא חוויה של מציאת תשובה, אלא של ביטול מוחלט של השאלות, כי אין עוד דבר שבו אפשר להיות בטוח. האדם מגיע למצב של רוגע מוחלט שבו אין שאלות ואין צורך בתשובות. למה אנשים מתקשים לשמור על המצב של אמת מוחלטת? הסיבה שאנשים מתקשים להחזיק במצב של אמת מוחלטת, לפי אליעד, היא שהם עדיין מזדהים עם חלק בתוכם שרוצה משמעות או תשובות. האדם מתקשה לשחרר לגמרי את הרצון להבין, ולכן הוא ממשיך להסתבך בשאלות ובספקות. הוא מזכיר שאם האדם היה באמת מגיע לאי - ידיעה מוחלטת, הוא כלל לא היה שואל שאלות. לסיום, אליעד מייעץ לאדם שלכוד בשאלות אינסופיות להיות כן ואמיתי עם עצמו, ולנסות ללכת עד הסוף עם המחשבה: עד שאני לא בטוח במשהו באופן מוחלט, אני לא מתעסק בשום מחשבה נוספת. לדבריו, גישה זו מובילה לשחרור אמיתי וסופי מהסבל ומהבלבול. איך להשתחרר ממחשבות? מהי אמת מוחלטת? איך להפסיק לשאול שאלות? איך להפסיק לחשוב יותר מדי? איך לצאת מתסכול? מה זה מחויב המציאות? מהן הנחות יסוד? ...

... מתוך האחדות, תשובה לא מוגדרת, אדם מואר, מהי הארה רוחנית, להיות אלוהים באמת, ביטול הבחירה, להכיל את הכל מה המשמעות של תשובות מתוך אחדות מוחלטת? כאשר בן אדם שואל שאלה הנובעת מבעיה, התגובה הטבעית היא לתת פתרון ברור ומוגדר. אך אליעד כהן מסביר ... אלא תשובה הנובעת ממצב שבו האדם כלל לא מזהה בעיה. אדם הנמצא במצב של אחדות לא רואה בעיה בשום מצב נתון, ולכן גם לא מחפש פתרון. למעשה, במצב של אחדות מוחלטת, האדם אפילו לא צריך לשכנע את עצמו שאין בעיה, כי מבחינתו אין מלכתחילה שום צורך בהתייחסות לבעיה. לדוגמה, אם חתול נשאל כיצד אפשר לחשוב כמו חתול, החתול לא יכול לענות, מכיוון שהוא אינו מנסה להיות חתול - הוא פשוט חתול. באותו האופן, אדם שחווה אחדות מוחלטת , אינו מנסה להיות באחדות, הוא פשוט נמצא בה באופן טבעי. למה אדם מואר אינו יכול להסביר כיצד להגיע להארה? אליעד מסביר שאדם שהגיע להארה או לאחדות מוחלטת אינו יכול באמת להסביר לאדם אחר כיצד להגיע למצב זה. הסיבה לכך היא שמי שכבר מצוי באחדות לא מתאמץ ... בין אחדות ללהיות אלוהים באמת? הרעיון של להיות אלוהים באמת על פי אליעד כהן, אינו מצב שבו אדם מדמיין שהוא אלוהים, אלא מצב שבו האדם באמת נמצא במודעות מוחלטת לכך שהוא הכל. אלוהים לא מדמיין או מנסה להיות משהו, אלא הוא חווה את הכל באופן ישיר. כשהאדם באמת ... המצבים בו זמנית, מכיל הכל ללא מאמץ או מחשבה. מה המשמעות של ביטול הבחירה בתהליך ההארה? ביטול הבחירה מתייחס למצב שבו האדם לא מתאמץ לחשוב בצורה מסוימת או לקבל החלטות, אלא הוא פועל מתוך הבנה עמוקה כל כך, שהבחירות קורות מעצמן באופן טבעי, ללא תחושה שיש צורך לבחור. במצב כזה האדם נמצא בזרימה מוחלטת עם המציאות, ללא מאמץ מנטלי כלל. לדוגמה, אליעד מסביר שאם אדם באמת לא יכול לחשוב שמצב מסוים הוא רע, ... שום משמעות להגדרות של בסדר או לא בסדר. אין לו בעיה עם זה שיש בעיה, ואין לו בעיה עם זה שאין בעיה. כל מצב שהוא ימצא בו את עצמו יהיה מקובל עליו באופן מוחלט, ללא צורך לשנות או לשפר אותו. אליעד מדגיש שבמצב כזה, אפילו אם מישהו ינסה לעורר באדם המואר ספקות ... להיות הפתרון הסופי? אליעד מציין שכל פתרון מוגדר הוא בעצם צורה של אחיזה במשהו, ניסיון להישען על רעיון או תפיסה כדי להרגיש יציבות וביטחון. אך האחדות המוחלטת היא בדיוק ההפך - היא מצב שבו אין צורך באחיזה בשום דבר, כי האדם כבר לא מרגיש איום או צורך בפתרון מוגדר. במילים אחרות, פתרון אמיתי אינו פתרון של בעיה מסוימת, אלא ביטול מוחלט של התפיסה שיש בעיה בכלל. למה מצב האחדות הוא המצב הטבעי של כל דבר במציאות? ההרצאה של אליעד מדגישה ... התהליך הרוחני: להגיע למצב שבו האדם חי באופן טבעי לחלוטין, ללא מאמץ, ללא אחיזה, וללא צורך להסביר או להצדיק את עצמו. מהי הארה רוחנית? איך להגיע לאחדות מוחלטת? ביטול הבחירה והארה רוחנית מה המשמעות של להכיל את הכל? איך להיות אלוהים באמת? האם יש תשובה מוחלטת לשאלות החיים? ...

... עם זאת, האדם יכול בכל זאת להחליט לחפש חולצה נוספת, וליצור משחק של נפרדות מדומה ... אחד. ובכל זאת, האדם יכול להחליט ליצור כיוונים, ליצור משמעות ונפרדות באופן ... לחוות בתוכו באופן מוחלט שזה לא משנה בכלל. אליעד מסביר כי זוהי היכולת הגבוהה ... והיפוכו כאחד באופן מלא ומוחלט. מה הקשר בין אמת לחוויית האחדות? אליעד מסביר שהדרך ... חושב ורואה הוא אכן נכון ומוחלט, או רק נראה לו ככזה. לדוגמה, כאשר אדם אומר הוא אמר ... היש והאין: לדעת באופן מוחלט, ובו זמנית לא לדעת כלום. מה המשמעות של חוויה טהורה ... להגיע לחוויית האחדות המוחלטת?

... לכך. לדוגמה, אליעד מספר שכאשר הוא כתב את הספר שלו, הוא השתמש בדמיון מודרך. הוא דמיין כיצד ייראה הספר, איזה שם ייתן לו, כיצד אנשים יגיבו אליו. התהליך הזה, לדבריו, עזר לו מאוד בקבלת החלטות מעשיות ובבחירת הכיוון שבו ייצא הספר לאור. מדוע דמיון מודרך הוא מיותר בעניינים רוחניים? לעומת השימוש ... היא אינסופית, וכל פעם שאנחנו מאמינים במשהו ספציפי, אנחנו מצמצמים את האפשרויות האחרות. לכן, עצם האמונה בדמיון מסוים, גם אם הוא נראה מוחשי לחלוטין, עדיין נובע מהרגל ולא מהאמת המוחלטת. איך להשתמש נכון בדמיון מודרך בלי ליצור אשליות? לבסוף, אליעד מציע דרך מאוזנת להשתמש בדמיון מודרך: על האדם להכיר בכך שכל דמיון הוא מוגבל ולא מבטא את האמת המוחלטת. כאשר אדם משתמש בדמיון מודרך ככלי להשגת מטרות מעשיות, חשוב שיזכור שהמציאות עמוקה יותר מהדמיון שלו. מצד שני, בנושאים ...

... אפשר לבדוק מהי הנקודה שבה קיימת נפרדות בין הרצונות שלהם, ואז למצוא כיצד ליצור רצון משותף או פשרה שתהפוך את שני הרצונות לנקודה אחת של הסכמה. האם פתרון הבעיה תמיד חייב להוביל לאחדות מוחלטת? לפי אליעד, בסופו של תהליך תמיד חייבת להיות נפרדות מסוימת כי לא ניתן לקיים אחדות מוחלטת ללא שום הבחנה. תמיד תהיה נקודה שבה צריך לקבל החלטה מסוימת שהיא סוג של צמצום. אבל המפתח הוא לזהות בצורה ברורה ומדויקת מהו הצמצום המינימלי שצריך לעשות כדי לפתור את הניגוד. מה הכוונה בחשיבה מופשטת שאליעד ...

... שבו האדם חווה את האירוע: האם הוא חושב שזה קרה נגד רצונו, בעדו, או אולי באופן אקראי. כל פרספקטיבה תיצור אצלו חוויה אחרת לחלוטין. איך חשיבה מופשטת משפיעה על החלטות מעשיות? אליעד מסביר שהמטרה של השיחות הפילוסופיות והלא - מוחשיות היא לפתח את החשיבה ולגרום לאדם לראות את המציאות מזוויות שונות. זה מאפשר לאדם לקבל החלטות טובות יותר, או לפחות לקבל החלטות מתוך הבנה עמוקה יותר של האפשרויות השונות. החשיבה מופשטת אינה מנותקת מהמציאות המעשית, אלא להפך - היא משפרת ומחדדת אותה. כשאדם מבין שישנם תמיד צדדים נוספים לסיפור, הוא פחות נאחז בעמדה מסוימת ופחות מפחד מהתוצאות של הבחירות שלו. מה הקשר בין פחדים להחלטות שאנחנו עושים? אליעד מתאר מצב שבו אדם מפחד להיות רעב, למשל, כי הוא מפחד למות. אבל אם הוא מרחיב את החשיבה ומבין שגם למות יכול להיות דבר חיובי, הוא כבר לא פוחד מהמוות באותו ... חדשות ולשחרר פחדים וחרדות שהגבילו אותו קודם לכן. האם לא לעשות כלום זו גם פעולה אקטיבית? לדעתו של אליעד, כל דבר שאדם עושה או לא עושה הוא פעולה אקטיבית. אפילו להחליט לא לעשות שום דבר, כמו לא למכור מניה או לא לצאת לקרב, זו החלטה פעילה. הוא מדגיש זאת כדי להראות שאין מצב שבו האדם הוא לחלוטין פסיבי. השאלה היא רק האם הפעולה האקטיבית שהוא עושה היא פעולה שמשנה או שאינה משנה את המצב. לכן, האדם תמיד במצב ... הוא טוב או רע תלוי באדם עצמו ובדרך שבה הוא חווה את המציאות. זוהי תחושה פנימית שרק האדם עצמו יכול לדעת ולהרגיש אותה. אין דרך למדוד את זה חיצונית או באופן מוחלט, משום שזהו עניין סובייקטיבי ורגשי. האם אפשר להגיע לאושר תמידי? אליעד מסכם את העניין בכך שהשיחות והחשיבה הפילוסופית מובילות בסופו של דבר להבנה האם אדם יכול לחוות אושר תמידי או לא. האם אפשר להגיע למצב שבו אדם ירגיש טוב באופן מוחלט וללא תנאים חיצוניים? זו השאלה המרכזית והמהותית שכל השיחות הפילוסופיות שהוא עורך אמורות להוביל אליה. איך להפוך חשיבה מופשטת למעשית? האם אפשר להיות מאושר בכל מצב? כיצד להשתחרר מפחדים וחרדות? האם לא לעשות כלום זו החלטה אקטיבית? מהו אושר בלתי תלוי? איך להפסיק לפחד מהמוות? האם טוב ורע הם סובייקטיביים? שאלה: האם הבנתי נכון? אליעד: כל מה שהבנת נכון, אבל מהיבט מסוים, למה? כי תמיד יש עוד ... יותר אקטיבי. אליעד: למה אתה רוצה להיות אקטיבי? כי בסוף זה יגרום לך להרגיש יותר טוב. אתה במצב עכשיו שנמאס לך לשבת על הגדר ואתה שואל, איך הדיונים האלה עוזרים לי להחליט מה לעשות עם עצמי? נכון? . קודם כל ברמה המעשית, ככול שתפתח את החשיבה כך הסיכוי שתקבל החלטה נבונה גדול יותר, נכון? או שכן או שלא, אבל זאת גם פרספקטיבה. אתה כרגע חווה אי נוחות ממה שקורה לך כרגע, נמאס לך לשבת באי החלטה. שאלה: אני רוצה להיות במצב של פעולה. אליעד: ולמה אתה רוצה את זה? כי אתה חושב שזה יביא לך יותר תועלת. אבל אני רוצה להביא אותך למצב שבו יהיה לך טוב, גם אם לא תעשה כלום, וגם ...

עבודה, מוטיבציה בעבודה, חוסר חשק לעבוד, חוסר מוטיבציה, לעבוד או לא לעבוד, טיפש או חכם