... הבדל, למה אתה בכלל עושה משהו? כלומר, אם האדם באמת חי בתחושה של שלמות מוחלטת ואחדות מלאה, לא אמור להיות לו שום רצון לעשות פעולה כלשהי, שכן פעולה כלשהי נובעת מהרצון לשנות או להשיג משהו. אם האדם יגיד, אני עושה כי בא ... שטוען שהוא בשלמות, הוא עצם קיומו של הרצון שלו. כאשר אדם אומר הכל מושלם ואין הבדל בין דברים, הוא למעשה אומר שאין טעם בשום פעולה, כי הרי הכל כבר מושלם. ולכן עצם העובדה שאותו אדם בכל זאת עושה דברים, למשל אוכל, שותה, או מדבר, מצביעה על כך שהוא עדיין מבדיל בין פעולה לחוסר פעולה , כלומר, בין מציאות אחת למציאות אחרת. אליעד כהן מביא דוגמה פשוטה ... נגיד שהאדם אומר אני רק מתבונן בעולם מהצד, הכל מושלם ואני רק מתבונן. ניתן לשאול אותו - למה בכלל להתבונן? למה בכלל לעשות פעולה כלשהי, אפילו פעולה של התבוננות, אם באמת הכל מושלם ואין שום הבדל?. כלומר, אפילו ההתבוננות ... נמצא בשלמות מוחלטת לא רואה בכלל הבדל בין להבדיל לבין לא להבדיל, בין לעשות משהו לבין לא לעשות משהו. מבחינתו, אפשר לעשות פעולה ובאותו זמן לא לעשות אותה, כי שני המצבים זהים לחלוטין עבורו. אבל אליעד ... אם באמת הכל היה מושלם, לא היה צורך ליצור דבר או לעשות משהו, כי הרי אין שום חיסרון שיש להשלים. עצם הבריאה של העולם, עצם הפעולה הראשונה, מעידה על כך שהיה רצון, והרצון הזה מעיד שהיה חסר משהו, אפילו עבור אלוהים עצמו. לפי אליעד, עצם הפעולה מעידה בהכרח על תפיסה של חוסר, כי פעולה כלשהי היא תמיד ניסיון לשנות או ליצור מצב מסוים. ולכן גם אלוהים, בעצם ... ושלמות מוחלטת? המסקנה של אליעד כהן ברורה מאוד: כל עוד לאדם יש רצון כלשהו, כל עוד הוא מבדיל בין דברים, כל עוד הוא עושה פעולה מסוימת, אפילו הקטנה ביותר, זה אומר שהוא עדיין לא נמצא במצב של שלמות ... את השאלה למה לעשות משהו?, משום שבמצב כזה אין הבדל בין לעשות לבין לא לעשות. במצב של שלמות מוחלטת אין סיבה ואין צורך בשום פעולה כלל, לא פעולה פיזית ולא פעולה מחשבתית. ולכן, כל מי שטוען שהוא הגיע לשלמות ולאחדות רוחנית, ועדיין חי ...

... דחיינות היא התופעה שבה אדם רוצה לבצע פעולה מסוימת אך בסופו של דבר דוחה ... לשני חלקים: 1. האם אתה באמת רוצה לבצע את הפעולה? 2. עד כמה אתה רוצה לבצע אותה? כיצד נוצרת דחיינות? אליעד מסביר שכדי לבצע פעולה יש צורך בשני מרכיבים: 1. רצון לבצע את הפעולה. 2. רצון לבצע את הפעולה בשיעור של 51% ומעלה. דוגמה לכך ... כקו המחייב את האדם לפעול. אם הרצון לבצע את הפעולה חזק ב - 51% ומעלה, אז האדם יפעל ... לדחיינות נובעת מתוך הבנת עלות מול תועלת. כל פעולה דורשת השקעה, ואם אדם רואה שהעלות של ביצוע הפעולה גבוהה יותר מהתועלת שהוא יקבל ... הפעולות שהוא דוחה. 2. לבחון את התועלת של כל פעולה (מה הוא ירוויח אם יבצע אותה). 3. לבדוק את העלות של כל פעולה (מה יפסיד אם יבצע אותה). 4. לבצע שקלול ולהבין אם הרצון לבצע את הפעולה הוא ב - 51% ומעלה. אם כן, הוא יתחיל לפעול. אם הרצון לבצע את הפעולה חזק מספיק (מעל 51%), האדם יתחיל ... יותר, כלומר, פחות מ - 51%, הוא עשוי להימנע מהפעולה. סיכום: דחיינות אינה בעיה או מחלה, אלא תוצאה של חוסר רצון חזק מספיק לבצע פעולה מסוימת. כדי להתמודד עם דחיינות, יש להבין את העלות והתועלת של כל פעולה ולהתמודד עם הרצון בצורה מודעת. אם הרצון חזק מספיק (מעל 51%), ניתן לבצע את הפעולה. דחיינות איך לא לדחות דברים? ... דחיינות מתארת את המצב שבו אדם רוצה לבצע פעולה מסוימת, אך בסופו של דבר דוחה ... השאלה לשניים: 1. האם אתה באמת רוצה לבצע את הפעולה? 2. עד כמה אתה רוצה לבצע אותה? איך נוצרת דחיינות? בהרצאה מוסבר שכדי לבצע פעולה, יש צורך בשני מרכיבים: 1. רצון לבצע את הפעולה. 2. רצון לבצע את הפעולה בשיעור של 51% ומעלה. לדוגמה, אם ... לדחיינות היא שבמצבים מסוימים הרצון לבצע פעולה אינו חזק מספיק על מנת להניע את האדם לפעול. במקרה כזה, הפעולה נדחית, למרות שהאדם באמת רוצה ... אני דוחה דברים? הסיבה לדחיינות היא שבעצם כל פעולה יש לה עלות, בנוסף לתועלת שהיא ... מצריכה השקעה, ואם האדם חושב שהעלות של ביצוע הפעולה גבוהה יותר מהתועלת שהוא יקבל ממנה, הוא לא ימצא סיבה מספיק טובה לבצע את הפעולה. לדוגמה, אם אתה רוצה לסדר את ... מרגיש שהעלות גבוהה יותר מהתועלת, לא תעשה את הפעולה. דחיינות - בעיה או לא? ההסבר ... דחיינות נובעת מתוך ההבנה שאדם לא רוצה את הפעולה מספיק על מנת להוציא אותה לפועל. ... הפעולות שהוא דוחה. 2. לבחון את התועלת של כל פעולה (מה הוא ירוויח אם יבצע אותה). 3. לבדוק את העלות של כל פעולה (מה יפסיד אם יבצע אותה). 4. ...

... או התמדה, ציטוטים של אלברט איינשטיין, טיפשות או נחישות, אי שפיות לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות, טיפשות היא לחזור על אותה הפעולה בכל פעם לצפות לתוצאה אחרת, חזרתיות, אקראיות, סיבתיות, לחזור שוב ושוב מהו ההבדל בין ... התמדה? במהלך ההרצאה, אליעד כהן מתאר את ההבדל בין טיפשות להתמדה תוך הצגת דוגמאות שונות. הוא מתחיל בשאלה האם זה הגיוני לומר שמישהו שעושה את אותה פעולה שוב ושוב ומצפה לתוצאות שונות הוא משוגע, ומציין כי ישנה אמירה שקשורה לאלברט איינשטיין שלפיה שיגעון הוא לעשות את אותה פעולה שוב ושוב ולצפות לתוצאה שונה. לאחר מכן, אליעד מסביר את הדימוי של אדם שממלא דלי במים מבלי לתקן את החור שבו, ומנסה להעביר את המים ממקום למקום מבלי להצליח. הוא מציין כי במצב כזה, ברור שזו פעולה טיפשית כי התנאים לא משתנים, והאדם מצפה לתוצאה אחרת למרות שנסיבות הפעולה לא השתנו. זהו למעשה ביטוי מובהק לטיפשות - לחזור על אותה פעולה ולהתעקש על תוצאה שונה בלי לשנות את התנאים. בהמשך, הוא מציע דימוי נוסף שבו אדם לוקח ... שוב ושוב להכות את המסמר מבלי להצליח להכניס אותו לקיר. השאלה היא, האם אדם כזה הוא משוגע? התשובה, לפי אליעד, היא לא בהכרח, כי מדובר בהתמדה - עשיית פעולה שוב ושוב, כשיש סיכוי שכל מכה תשפר את המצב. הוא מסביר כי התמדה היא פעולה חוזרת עם ציפייה להשיג תוצאה מסוימת, אף אם התוצאה לא נראית מיידית. בהמשך, אליעד מציין כי ישנם מצבים שבהם עשיית פעולה חוזרת, אף אם התנאים לא משתנים באופן מיידי, יכולה להוביל לתוצאה אחרת. הוא מביא את ... ולא יראה תוצאות מיידיות, אך עם הזמן, כל אימון משנה מעט את מצבו, ולפיכך תהליך האימון אף פעם לא זהה לתהליך הקודם. על כן, ההתמדה נכונה במצבים בהם כל פעולה משנה מעט את התנאים, גם אם לא תמיד נראית תוצאה מיידית. מנגד, הוא מציין מצב שבו עשיית פעולה שוב ושוב, באותן נסיבות בדיוק, אינה יכולה להוביל לתוצאה שונה, וזהו המקרה של טיפשות. ... ייתכן שהתוצאה תשתנה גם אם נעשו בדיוק אותן הפעולות. לסיכום, אליעד מסביר כי עלינו להבחין בין סיבתיות לאקראיות. במקרים שבהם מדובר באקראיות, עשיית פעולה שוב ושוב עשויה להביא לתוצאה שונה, גם אם התנאים לא השתנו. אך אם מדובר בסיבתיות, חזרה על אותה פעולה בדיוק תוביל לאותה תוצאה. מהי התמדה? האם כל פעולה חוזרת יכולה להביא לתוצאה שונה? מהו ההבדל בין אקראיות לסיבתיות? האם חזרתיות יכולה להיות חכמה? איך להבין את דימוי המים בדלי? מהו המשמעות של עשיית פעולה שוב ושוב? ...

... של התת מודע, דמיון מודרך לתכנות תת מודע מהי המשמעות של דמיון לפני פעולה? אליעד כהן מסביר כי לפני שבני אדם מבצעים פעולה מתוך בחירה חופשית, תמיד קיים שלב שבו הם מדמיינים את עצמם מבצעים את אותה הפעולה. כל פעולה שאתה עושה בצורה מודעת ורצונית, מחייבת אותך קודם כל לראות אותה בדמיונך. למשל, אם אדם ... המאכל הזה. הדמיון קודם למציאות, וכך נוצר רצף ברור: קודם האדם מדמיין פעולה מסוימת ורק לאחר מכן מבצע אותה בפועל. מדוע כדאי לדמיין פעולה לפני הביצוע שלה? אליעד מדגיש כי אם אתה רוצה לבצע פעולה מסוימת, חשוב שתתחיל לדמיין את עצמך מבצע אותה. ככל שאתה מדמיין את הפעולה באופן מפורט ומדויק יותר, אתה מגדיל משמעותית את הסיכוי שהפעולה אכן תתבצע. לדוגמה, אם אתה רוצה לקום מוקדם בבוקר, תתחיל לדמיין לפרטי פרטים כיצד אתה קם, ... שלך. ככל שתחזור על הדמיון הזה יותר פעמים, כך תגדל הסבירות שתבצע את הפעולה בפועל. כיצד הדמיון משפיע על הצלחת ביצוע פעולות? הסיבה לכך שהדמיון משפיע על הביצוע היא ... בדמיון סוג של הכנה מוקדמת למציאות. במילים אחרות, ברגע שאתה מדמיין פעולה מסוימת בצורה ברורה ומפורטת, אתה כבר מבצע את השלב הראשון שלה במחשבה. בצורה זו, כאשר יגיע הרגע לבצע את הפעולה במציאות, המוח שלך כבר מכיר אותה, ולמעשה, אתה מגדיל את הסיכויים לבצע אותה בצורה חלקה וקלה יותר. אליעד כהן ממליץ לדמיין את הפעולה שוב ושוב עד שהיא הופכת לטבעית במחשבה, וכך הביצוע שלה בפועל הופך לקל יותר. מה קורה כאשר אינך רוצה לבצע פעולה מסוימת? במקרה ההפוך, אליעד מסביר שאם אינך רוצה לבצע פעולה מסוימת, חשוב מאוד לא לדמיין אותה כלל. כאשר אתה מדמיין פעולה, אתה למעשה כבר עובר את השלב הראשון בדרך לביצוע. לכן, אם יש פעולה שאתה מעוניין להימנע ממנה, אל תדמיין את עצמך עושה אותה, אפילו לא במחשבה אקראית. עצם הדמיון יוצר במוח תכנות שעשוי להוביל בסופו של דבר לביצוע הפעולה, ולכן הימנעות מדמיון הפעולה היא הדרך האפקטיבית ביותר להימנע ממנה במציאות. כיצד לתכנת את התת מודע להצלחה באמצעות ... זאת היא באמצעות חזרה אינטנסיבית על תמונה מנטלית ברורה של המטרה או הפעולה הרצויה. לדוגמה, אם אדם רוצה להצליח בבחינה או להרוויח יותר כסף, עליו לדמיין שוב ושוב ... וביצוע פעולות באופן לא מודע אליעד מביא דוגמה מוחשית וברורה למצב שבו פעולה מתרחשת ללא בחירה חופשית, כמו למשל כשמישהו תופס את ידך ומכניס אותה לאש. במקרה זה, אינך מדמיין את הפעולה מראש, ולכן היא מתרחשת בניגוד לרצונך. הדוגמה הזו מחדדת את ההבנה שכאשר אתה בוחר לבצע פעולה מסוימת באופן מודע, תמיד תקדם אותה מחשבה ודמיון. לעומת זאת, פעולות שאינן נובעות מבחירה ... אליעד ממליץ להשתמש בדמיון מודע לשינוי הרגלים או להגברת המוטיבציה לפעולה. לדוגמה, אדם שרוצה להתחיל לעסוק בפעילות גופנית, יתחיל בלדמיין את עצמו מבצע את האימון ... הוא עושה, איך הוא מרגיש תוך כדי ואחר כך. דמיון מפורט כזה יהפוך את הפעולה לקלה ונגישה יותר במציאות. איך להשתמש בדמיון מודרך? כיצד לתכנת את התת מודע להצלחה? מהו ...

... כמלכודת המחשבתית של הכל או כלום, או כפי שהפתגם הידוע אומר: תפסת מרובה לא תפסת. אליעד כהן מדגיש כי ברגע שהאדם הופך פעולה קטנה ופשוטה לחלק ממשהו גדול ומאיים, הפעולה הופכת קשה בהרבה ונוצר מחסום פסיכולוגי. איך מלכודת הכל או כלום יוצרת דחיינות? ... לדחות הכל ולשבת מול הטלוויזיה. דוגמאות נפוצות נוספות למלכודת הדחיינות אליעד נותן דוגמאות נוספות המדגימות כיצד פעולה פשוטה הופכת למסובכת: ניהול זמן ועבודה - אדם מחליט להפסיק לשרוף זמן באינטרנט ולהתחיל לעבוד. אך במקום לראות בכך פעולה נקודתית ופשוטה, הוא מקשר זאת לשינוי כולל באישיות: להיות אדם מסודר, חרוץ ומאורגן יותר. השינוי הכולל הזה מפחיד אותו, וכך הוא דוחה גם את הפעולה הקטנה והפשוטה. חיסכון כלכלי - אדם רוצה לחסוך כסף לקניית רכב. אם היה רואה בכך פעולה קטנה, כמו חיסכון סכום מוגדר בכל חודש, היה מבצע אותה בקלות. אך בפועל, הוא הופך ... שינוי הרגלי צריכה ועוד. התהליך הופך לגדול מדי ומאיים, ולכן הוא מעדיף לדחות את הכל ולא להתחיל לחסוך כלל. למה הפיכת פעולה קטנה לחלק מתהליך גדול מובילה לדחייה? הבעיה המרכזית נעוצה בכך שהאדם מפחד מהמחויבות ומהשינוי הגדול. הפעולה הקטנה הופכת להיות חלק מתהליך שלם ומורכב, ולכן האדם נרתע. הוא חש שאין לו מספיק ... פשוטות ומועילות. מה הפתרון המעשי לבעיה הזו? אליעד מציע גישה מעשית וישירה להתמודדות עם מלכודת הדחיינות: להתייחס לכל פעולה בפני עצמה, ולא כחלק ממערכת גדולה של שינויים. להבין שכל צעד קטן הוא משמעותי ... מבלי לחשוב על שינוי הרגלים כלכליים כלליים. איך להתחיל להשתנות באופן פרקטי? אליעד מדגיש שכאשר האדם מזהה שהוא דוחה פעולה מסוימת, עליו לבדוק האם הוא מחבר את הפעולה למטרה רחבה יותר. אם כן, הוא צריך לפרק את הפעולה למשהו קטן וממוקד ולפעול באופן נקודתי. עליו לומר לעצמו גם קצת זה טוב ולהתחיל ... דוגמה מוחשית נוספת: רכישת רכב נניח שאדם רוצה לקנות רכב, ובשביל זה הוא צריך לחסוך כסף. הוא יכול לראות את החיסכון כפעולה נקודתית: לחסוך סכום כסף קטן בכל פעם. אך אם הוא יחשוב על החיסכון כחלק ממהפכה ... באופן מיידי. המסר המרכזי של אליעד הוא שלא חייבים לשנות הכל בבת אחת - אפשר וצריך להתקדם בצעדים קטנים, כיוון שגם פעולה קטנה אחת היא התקדמות משמעותית בדרך לשינוי גדול. איך להתגבר על דחיינות? למה ... מורכבת, וישנן סיבות רבות לכך שאדם דוחה את ביצוע הפעולות הרצויות לו. במאמר זה נדון בסיבה חשובה ונפוצה במיוחד: חיבור פעולה קטנה למשהו גדול ומורכב יותר. חיבור פעולה קטנה למטרה גדולה - מלכודת הדחיינות כאשר אדם רוצה לבצע פעולה מסוימת, הוא עשוי לקשור אותה למערכת גדולה יותר של שינויים. במקום לראות את הפעולה כמשימה קטנה בפני עצמה, הוא הופך אותה לחלק מחזון רחב ומורכב, וזה מוביל אותו ... לדוגמה, אדם שמחליט להתחיל להתאמן יכול היה פשוט לקום ולעשות פעילות גופנית. אבל במקרים רבים, במקום לחשוב על האימון כפעולה עצמאית, הוא רואה את זה כחלק משינוי רחב יותר כמו להתחיל לחיות אורח חיים בריא, ... ומפחיד, והוא פשוט לא עושה כלום. 2. חיסכון כלכלי אדם רוצה לחסוך כסף כדי לקנות רכב. אם הוא היה מסתכל על החיסכון כפעולה קטנה - לחסוך סכום מסוים בכל חודש - זה היה פשוט. אך כאשר הוא הופך את זה לחלק מתהליך רחב של שינוי כלכלי, הכולל שינוי כל ההרגלים הכלכליים שלו, הוא מוצא את עצמו דוחה את הפעולה במקום להתחיל בצעד קטן. איך לפתור את הבעיה? כדי להימנע מהמלכודת הזו, יש לנקוט בגישה פשוטה וישירה: לראות כל פעולה בפני עצמה, במקום כחלק ממערכת גדולה. להבין שגם צעד קטן הוא משמעותי - מעט גם כן ... רחבות היקף. להתמקד בהתקדמות צעד אחר צעד ולא במטרה הסופית. סיכום כאשר אנו חווים דחיינות, כדאי לבדוק האם אנו מחברים פעולה קטנה למשהו גדול מדי ומורכב. אם כן, הפתרון הוא להתמקד בצעד הבודד ולהתקדם ...

... אפשרויות פעולה - כיצד לזהות את האלטרנטיבות אפשרויות שלך? האלטרנטיבות של האדם, הן האפשרויות שיש לו כדי להשיג את המטרות שלו, בהתאם לאמצעים שעומדים לרשותו. רוב הבעיות של האדם, נגרמות מכך ... שהוא משיג את המטרה בדרכים קשות יותר. כמו כן יש גם מצב נוסף, שבו האדם חושב בטעות שיש לו אפשרות פעולה כלשהי, למרות שבאמת הוא מוגבל ולא יכול ללכת בה. והדבר הזה שהאדם מנסה לעשות את מה שהוא לא יכול לעשות, גם גורם לאדם להתמודד עם קשיים לא רצויים, וגם עלול ליצור בעיות נוספות. ... כי קיימת דרך מהירה לזהות אלטרנטיבות שגויות. והיא, על ידי זה שהאדם יושב עם עצמו ומדמיין את דרך הפעולה שלו, צעד אחרי צעד עד המטרה הסופית בצורה מפורטת. לדוגמה: אם ברצונך לדעת האם אפשרות כלשהי מתאימה לך או לא, עליך לדמיין את עצמך הולך בדרך המסוימת, ולנסות לראות, כיצד והאם ...

... כהן מעלה שאלה מרכזית ועמוקה בהרצאה שלו - למה הוא עצמו עושה את הפעולות שהוא עושה? דרך שאלה זו, אליעד מנסה להסביר שהשאלה האמיתית היא לא למה הוא עושה את הפעולה, אלא קודם כל למה השואל עצמו מתעניין בכלל בשאלה הזו. במילים אחרות, לפני שמישהו שואל למה אליעד עושה משהו מסוים, עליו להבין למה בכלל הוא שואל את השאלה. אליעד נותן דוגמה פשוטה: אדם בא ושואל אותו מדוע הוא עושה פעולה כלשהי, ואליעד אומר לו - אם תצליח להסביר לי מדוע אתה שואל אותי, אז אוכל להסביר לך מדוע אני עושה את הפעולה הזו. הנקודה שאליעד רוצה להדגיש כאן היא, שעל מנת להגיע להבנה אמיתית של סיבת הפעולה שלו, על השואל להבין תחילה את סיבת השאלה שלו עצמו. מדוע אנחנו מחפשים לדעת סיבות לפעולות? הסיבה המרכזית לכך שאנשים מתעניינים ... מדוע אלוהים עושה את מה שהוא עושה? אליעד כהן מבהיר את הנקודה באמצעות דוגמה עמוקה יותר - השאלה למה אלוהים עושה את הפעולות שלו. אדם יכול לומר שאלוהים עושה פעולה מסוימת כי הוא רוצה, כי המציאות רוצה, או כי זו התוכנית של היקום. אך אם אותו אדם ישאל מדוע אלוהים רוצה את מה שהוא רוצה, הוא יגיע ... נקודה בדיוק - לסיבתיות ללא סוף, לנקודה בה אי אפשר לתת תשובה אמיתית וברורה. לכן, בסופו של דבר, על פי ההסבר של אליעד כהן, כאשר מישהו שואל מדוע אלוהים עושה פעולה מסוימת?, הוא למעשה נתקע באותה שאלה קיומית - מדוע בכלל יש רצון, או מדוע בכלל קיימת פעולה. בשורש הדברים, ההסבר למה אלוהים עושה פעולה הוא בדיוק ההסבר מדוע אליעד כהן עושה פעולה או כל אדם אחר עושה פעולה - אין באמת תשובה מוחלטת. מה היא המשמעות של סיבתיות אינסופית? אליעד מסביר באופן מפורט שכאשר אנו חוקרים סיבות באופן מעמיק, אנחנו ... השלמה של המציאות. אך בפועל, האדם מוצא שהחיפוש אחר הסיבות אף פעם לא מסתיים באופן מספק באמת. אליעד ממחיש זאת בצורה פשוטה דרך הדוגמה: אתה שואל למה אני עושה פעולה כלשהי, ואולי התשובה היא כי אלוהים רצה זאת, והמציאות רצתה זאת, אבל אז אתה שואל מדוע אלוהים רוצה זאת? בסופו של דבר, תבין שאין ... עצמה היא כזו שאין לה בהכרח סיבה ברורה ומוגדרת. וזה למעשה, אומר אליעד, הדבר שהשואל צריך להבין כדי להפסיק להרגיש צורך תמידי למצוא תשובות לכל שאלה ולכל פעולה. סיכום הנקודה המרכזית שאליעד כהן מסביר המסר המרכזי בהרצאה של אליעד כהן הוא שהשאלה למה אני עושה פעולה? או למה אלוהים עושה פעולה? מסתכמת תמיד באותה נקודה של חוסר יכולת לתת תשובה מוחלטת וברורה. המטרה של אליעד היא להבהיר לשואל שהניסיון לחפש תשובות סיבתיות ... ניתן להגיע לשקט פנימי עמוק יותר וקבלת המציאות כפי שהיא. למה אלוהים עושה פעולות? מהי הסיבה האמיתית לפעולות של האדם? למה אין תשובה מוחלטת לשאלה למה? האם לכל פעולה יש סיבה? מדוע אנשים שואלים שאלות על המציאות? ...

... איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? חינוך ילדים, שלום בית איך ליהנות מכל פעולה, אפילו משטיפת כלים? כדי ליהנות מכל פעולה בחיים, גם אלו הנראות לנו שגרתיות ומשעממות, כמו שטיפת כלים, קיפול כביסה או הכנת שיעורי בית עם הילד, אליעד מסביר שיש לראות בכל פעולה הזדמנות להפיק תועלת או הנאה בשתי דרכים מרכזיות. הדרך הראשונה היא להפיק תועלת מהפעולה, ותועלת מוגדרת כמילוי הרצון שלך. לדוגמה, אם אתה עובד במקום עבודה שלא כל כך מוצא חן ... נותנת לך משכורת, ובכך היא מועילה לך למרות הקושי או אי - ההנאה הישירה מהפעולה עצמה. הדרך השנייה היא למצוא בתוך הפעולה חוויה של הנאה ישירה, וזה תלוי במידה רבה בשימוש בשכל ובחשיבה יצירתית. כל פעולה יכולה לגרום לך להרגיש או תחושת יש (קיום, חיות) או תחושת אין (חוסר קיום, ריקנות). ... יותר יש, וככל שיש פחות שכל או יותר מדי שכל, התחושה הופכת לאין. לדוגמה, פעולה כמו לשפשף את הרצפה היא לכאורה משעממת מכיוון שאין בה שכל, והמחשבה שמלווה את הפעולה חוזרת על עצמה שוב ושוב (אני משפשף רצפה). אבל, אם תפעיל את השכל ותתחיל לשאול שאלות ... ולא במקום אחר? או למה הצלחת בנויה בצורה הזאת?, תגלה תובנות חדשות, ופתאום הפעולה הופכת למעניינת ומלאת חיות. מה הקשר בין שכל לבין תחושת קיום או שעמום? לפי אליעד, המפתח ליהנות הוא האיזון המדויק בכמות השכל בפעולה שאתה מבצע. כשאין שכל כלל (כמו לשבת סתם ולבהות בקיר) אתה מרגיש כמו מת, חסר חיים לחלוטין, כי אין שום עניין בפעולה. כשיש יותר מדי שכל (כמו להכין שיעורי בית עם ילד שמתנגד ומתווכח), אתה יכול להרגיש ... איזון, שבה השכל לא גדול מדי ולא קטן מדי, ואז תוכל ליהנות מכל מצב. אם פעולה פשוטה מדי (כמו שטיפת כלים), אפשר להוסיף לה שאלות מחשבתיות כדי להפוך אותה למעניינת. אם פעולה מורכבת מדי (כמו ויכוח עם ילד על שיעורי בית), אפשר לפשט אותה ולנסות להבין את הדברים ... איך אפשר ליהנות גם מהחוויה של להיות כלום? כשאינך מצליח למצוא שכל בפעולה, אתה יכול להפיק הנאה מכך שאתה הופך לכלום. כלומר, ליהנות מכך שהאגו והגאווה שלך מתבטלים. לדוגמה, אם אתה נאלץ לשטוף כלים ללא שום שכל, אתה יכול פשוט להתמסר לפעולה, לוותר על תחושת האני, ולהיות כמו רובוט או אבן - בלי רצון, בלי העדפות, באחדות מוחלטת ... לך, לשפשף את הריצפה או ללמוד עם הילד? שאלה: ללמוד עם הילד. אליעד: למה? כל פעולה יכולה להביא לך תועלת ונזק בשתי דרכים. בתחושה - שתי המילים הבסיסיות שהכי קיימות אצלנו זה יש ואין, או שיש או שאין. כול פעולה שאתה עושה, כל קשר שלך עם כל דבר בעולם, יכול לגרום לך להרגיש או יותר יש או להרגיש ... וברצון החיצוני יש שתי רצונות. רצון אחד להיות יש ורצון שני להיות אין. וכל פעולה או מחשבה גורמת לך להרגיש או יותר יש או יותר אין. לדוגמה תמונה של ים רגוע נותנת לך ... נפרדות, וככול שיש פחות הגדרות - זה יותר אחדות. ודרך אגב, אתה יכול מאותה פעולה ליהנות פעמיים ולסבול פעמיים. אם אתה נהנה מההפכים אתה גם סובל מההפכים. למשל כאשר את ... משני דברים, גם להפעיל את השכל ולהרגיש את היש, וגם להגיד אני כלום. מאותה פעולה עצמה אתה יכול ליהנות משני רבדים. כשאני מדבר איתך עכשיו, מצד אחד אני נהנה שאני מפעיל ...

... שהוא שואל שאלה, מניח מראש הנחות מסוימות לגבי סיבה ותוצאה. אליעד מדגים כי בכל שאלה שאנחנו שואלים יש הנחות סמויות לגבי קשר סיבתי, והנחות אלו הן הבסיס להבנת כל שאלה או כל פעולה שאנחנו עושים. לדוגמה, כשאתה שואל למה משהו קרה?, אתה מניח מראש שיש קשר של סיבה ותוצאה בין הדברים. למשל, אם אתה שואל למה מישהו הולך לאכול, התשובה כי הוא רעב היא תשובה סיבתית - הוא הולך לאכול בגלל סיבה מסוימת שיצרה את הפעולה. התהליך הזה של סיבתיות מלווה אותנו כמעט בכל מחשבה. ... מסוימת. אך אליעד מדגיש שיש הבדל בין סוגי שאלות שונות, כמו האם יש משהו? לעומת למה יש משהו?. השאלה למה? היא סיבתית באופן מובהק, כי אתה שואל על הסיבה לקיום דבר מסוים או לפעולה כלשהי. לעומת זאת, כשאתה שואל האם יש פה משהו?, אתה לא ... להניח שיש סיבה למעשה ההליכה. ללא ההנחה שיש סיבה, השאלה עצמה הופכת להיות חסרת משמעות עבור השומע. עם זאת, אליעד מדגיש כי זהו רק צד אחד של המטבע. בצד השני, אם נניח שכל פעולה בעולם סיבתית באופן מוחלט, כלומר, דטרמיניסטית לגמרי, אז גם במקרה כזה לא היינו מסוגלים לפעול. מדוע? כי אם הכל סיבתי, משמעות הדבר היא שאין שום אפשרות אחרת, והפעולה נעשית מתוך הכרח מוחלט. במצב כזה, לא היה טעם לשאול שום ... מצד שני, אם נניח שהכל אקראי לחלוטין ואין שום סיבה לכלום, אז שוב, גם כאן אין שום טעם לפעול, משום שאין קשר ברור בין פעולות לתוצאות, וכל דבר יכול לקרות בכל רגע ללא קשר לפעולה שלנו. מדוע צריך להניח שיש סיבה ושאין סיבה בו - זמנית? ... כי אלו שני היבטים של מציאות אחת שלמה. הדוגמה המפורטת לכך היא אדם שהולך לאכול. הוא מניח שאם יאכל, לא יהיה רעב, כלומר, שיש סיבתיות. אבל בו זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח מסיבה אקראית כלשהי. אליעד מדגיש שהמוח מחויב ... יסודי לתפיסת המציאות, והוא משפיע על שאלות יומיומיות ועל פעולות פשוטות כמו אכילה. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד חייב להניח את שני הצדדים - סיבתיות ואקראיות. ללא הנחות אלו, הפעולה לא תהיה אפשרית. בסיכומו של דבר, אליעד אומר שהבנה ... אוכלים? במהלך ההרצאה, אליעד מתאר כיצד כל שאלה שאנחנו שואלים מונעת מתוך תפיסת סיבתיות. למשל, כששואלים למה זה קורה?, השאלה נובעת מההנחה של סיבה ותוצאה. הוא מסביר כי כל פעולה נחשבת למבוססת על סיבתיות, אך השאלה שיכולה להתעורר היא ... דבר. האם כל דבר בעולם נובע מסיבה? אליעד מציין שהמוח האנושי מניח שהכל מסודר לפי סיבה ותוצאה. הוא מביא את הדוגמה של שאלה כמו למה הלכת? שהיא שאלה סיבתית, שכן יש להניח שפעולה כזו או אחרת (כמו הליכה) נובעת ממניע או סיבה כלשהי. זהו מנגנון שבו כל שאלה שעולה מתוך המוח חייבת להניח שהפעולה נובעת מסיבה ותוצאה. ההבדל בין סיבתיות לאקראיות כמו כן, אליעד מבחין בין סיבתיות לבין אקראיות. הוא מדגיש כי תיאוריה של סיבתיות מניחה שכל פעולה או תוצאה נובעים ישירות מסיבה, בעוד שגישה אקראית טוענת שכל פעולה עשויה לקרות ללא סיבה מוגדרת. בהקשר זה, השאלה האם כל ... אקראיות מעוררת הרבה שאלות פילוסופיות על טבעה של המציאות. מה קורה כאשר מניחים שיש סיבה לכל דבר? אליעד מסביר שכשאנחנו שואלים האם יש סיבה לכל דבר?, אנחנו מניחים מראש שכל פעולה או תוצאה נובעת מתוך סיבה ישירה. כלומר, כל פעולה שאנחנו עושים - גם אם איננו מודעים לה - מבוססת על ... הסיבתיות בתודעה האנושית. האם קיימת אפשרות של אין סיבה? אליעד גם עוסק בהשפעה של הגישה האקראית, שהיא כאמור נוגדת את רעיון הסיבתיות. הוא מציין כי כאשר אדם מניח שאין סיבה לפעולה מסוימת, כל פעולה או תוצאה עשויה להתרחש באופן אקראי, כלומר, כל דבר יכול ... מהו הדטרמיניזם ואיך הוא קשור לעקרונות הסיבתיות? בסופו של דבר, אליעד מסביר כי הדטרמיניזם הוא גישה שמניחה שכל דבר במציאות קורה באופן מחויב וכתוצאה ישירה של סיבה. כל פעולה, כל החלטה, וכל שינוי תלויים בסיבה ותוצאה. לעומת זאת, אם אנחנו מאמצים גישה אקראית, אנחנו מבינים כי כל דבר יכול לקרות באופן בלתי צפוי, ללא קשר ישיר לסיבות ובלי שיהיה תמיד קשר מובהק בין פעולה לתוצאה. האם כל פעולה אפשרית חייבת להיות סיבתית? אליעד מסכם את הרצאתו בשאלה האם כל פעולה אפשרית חייבת להיות סיבתית. הוא מציין שברגע שאנחנו ...

... איך לשכנע אנשים דרך שאלות של רוצה ויכול? כדי לגרום לאדם לעשות פעולה כלשהי, חשוב להבין ששני מרכיבים חיוניים נדרשים: האדם צריך לרצות לעשות את הפעולה, והוא גם חייב להיות מסוגל לבצע אותה. אליעד כהן ... שאם לאדם יש רצון לעשות משהו אבל הוא לא מסוגל, הוא לא יבצע את הפעולה. באותה מידה, אם הוא מסוגל לבצע פעולה אבל אינו רוצה בה, גם אז הוא לא יעשה אותה. לכן, בכל ... הרגשי, את המוטיבציה, ואילו היכולת משקפת את ההיבט המעשי, האם הפעולה אפשרית לביצוע. אליעד מדגיש, שיש אנשים שיהיה להם ... ברצון או ביכולת, וזה חשוב במיוחד להבין כשמנסים לשכנע אותם לבצע פעולה מסוימת. מתי עדיף לדבר על היכולת ולא על הרצון? כאשר ... לו לדלג על השאלה האם הוא רוצה, ולענות רק על ההיתכנות המעשית של הפעולה. מתי עדיף לדבר על הרצון ולא על היכולת? קיימים גם ... ולא על היכולת. לדוגמה, כאשר אנו יודעים שהאדם יכול טכנית לבצע את הפעולה אך זה קשה לו לוגיסטית, אז אם נשאל אותו אתה יכול ... פתרונות למכשולים הטכניים. איך להשתמש בשאלות כדי למנוע מאדם לבצע פעולה? השיטה שאליעד מציג יכולה לשמש גם הפוך, כדי למנוע מאדם לבצע פעולה. לדוגמה, אם אנחנו לא באמת רוצים לפגוש מישהו ואנו ... אני באמת יכול לעשות זאת?. וכאשר שואלים אותנו אתה יכול לעשות את הפעולה? עלינו לשאול האם אני באמת רוצה לעשות זאת?. כך נוכל ... שאלה יסודית שכל אדם יכול לשאול את עצמו: מה בעצם מניע בן אדם לבצע פעולה כלשהי? התשובה מתחלקת לשני גורמים: הרצון לעשות את הפעולה, והיכולת לבצע אותה בפועל. אם אדם רוצה לעשות משהו ... יכול לעשות משהו אך אינו רוצה, הוא גם לא יעשה זאת. לכן, כדי לגרום לפעולה לקרות, דרוש שילוב של שני היבטים: גם רצון וגם ... להיות שהוא לא מאמין בעצמו. ומצד שני, יש מקרים שבהם אדם יכול לבצע פעולה, אבל לא באמת מעוניין בה, לא חש אותה כדבר שהוא רוצה ... כי אם לא מתעורר רצון חזק או גם עניין רגשי, הסיכוי שהאדם יעשה את הפעולה יורד. שאלה: מה ההיגיון בשילוב של רצון ויכולת? תשובה: ללא רצון, לא תתעורר מוטיבציה אישית לפעולה. ללא יכולת אמיתית או לפחות אמונה ביכולת, לא יתבצעו הצעדים המעשיים שמובילים לביצוע הפעולה. רק אם מתקיימים שני התנאים האלה, גדל הסיכוי שהאדם ... הזו לצורך שכנוע? אחרי שהבנו שאדם זקוק לרצון וליכולת כדי לבצע פעולה, נשאלת השאלה איך אפשר להשתמש בזה כאשר אנחנו רוצים לגרום למישהו לעשות פעולה מסוימת או לבחור באפשרות כלשהי. נניח שיש מוצר ... שיודו בקלות שהם רוצים, אבל יתקשו להודות שיש להם היכולת לבצע את הפעולה או שהפעולה לא מסובכת להם. כלומר, לכל אדם יש את המקומות שבהם ... ולא ברוצה? תשובה: יש מצבים שבהם האדם לא מוכן להודות שהוא רוצה בפעולה כי זה מביך אותו, או כי יש לו רתיעה להודות בצורך ... כן, אני מסוגל, אז בעצם אולי אנסה. באופן כזה, אפשר לכוון אדם לפעולה אם מדלגים על שאלת הרצון ומדברים רק על ההיתכנות ... לעצמו את בעיות היכולת. שאלה: אפשר גם לעשות הפוך, לצורך מניעת פעולה? תשובה: כן. אפשר להשתמש בדיוק באותה טכניקה כדי ... צריך גם לרצות לעשות אותו וגם צריך להיות מסוגל לעשות אותו וככה שהפעולה בעצם שהבן אדם עושה אותה מתחלקת משני גורמים שני גורמים, גורמים לבן אדם לעשות כל פעולה 1- הרצון לעשות את הפעולה 2- היכולת לעשות את הפעולה. עכשיו כיצד אנחנו יכולים להשתמש במידע הבסיסי הזה ... אוקי ואנחנו נגיד שואלים אותו שאלה ואנחנו רוצים לגרום לו לעשות את הפעולה. אז זה עובד כזה דבר לפעמים יותר קל לבן אדם להזדהות ...