... שהלקוח ירגיש שהיתרונות עולים על החסרונות, אפילו אם יש גם חסרונות. מה צריך כדי לשכנע מישהו לבצע פעולה? על מנת לשכנע מישהו לבצע פעולה , לא צריך לגרום לו להאמין שאין שום חיסרון או שהפעולה היא מושלמת, אלא פשוט להראות שהפעולה היא טובה יותר מהאפשרויות האחרות, גם אם רק במעט. כלומר, השכנוע לא צריך להיות מוחלט, אלא יחסי. אם הלקוח מרגיש שהפעולה או המוצר הם טובים יותר מהאפשרויות האחרות, הוא יבחר בהם, גם אם ישנם חסרונות מסוימים. איך להתמודד עם התנגדויות של הלקוח? כאשר יש ... שהוא יסכים לבצע את השינוי. האם תמיד צריך לשכנע ב - 100%? לא תמיד צריך לשכנע מישהו במאה אחוז שהפעולה שהוא עומד לבצע היא נכונה. מספיק לשכנע אותו שהיא עדיפה ביחס לאפשרויות אחרות. זה לא מחייב שהמוצר יהיה מושלם, או שהלקוח יהיה בטוח ... האמיתית היא כיצד לגרום ללקוח להרגיש שהיתרונות עולים על החסרונות. מה צריך כדי לשכנע מישהו לבצע פעולה? כדי לגרום למישהו לבצע פעולה, אין צורך לגרום לו לחשוב שאין שום חיסרון בכך או שהפעולה היא 100% טובה ונכונה. מה שבאמת צריך לקרות הוא שהאדם יחשוב שהפעולה הזו טובה יותר מרעה, גם אם בפער קטן של 1%. במילים אחרות, השכנוע לא חייב להיות מוחלט, אלא יחסי. איך להתמודד עם התנגדויות של ... ולא מוחלטים. האם תמיד צריך לשכנע ב - 100%? לא תמיד צריך לגרום למישהו להיות בטוח לחלוטין שהפעולה שהוא עומד לבצע היא נכונה. מספיק שהוא יחשוב שהיא עדיפה באופן יחסי על האלטרנטיבות. לא צריך לשכנע את הלקוח שהמוצר מושלם, אלא שהוא ... דבר רע בן אדם לא צריך לחשוב ככה, מה בן אדם כן צריך לחשוב? בן אדם צריך לחשוב, כדי שהבן אדם יבצע פעולה הוא צריך לחשוב שהפעולה הזאת בסך הכל תעשה לו ב1% יותר, אפילו ב1% יותר של טוב מאשר רע. כדי שהלקוח ישתכנע לקנות מוצר הוא לא צריך לחשוב שהמוצר הזה אין ... מישהו שזה טוב ולא רע אתה צריך לשכנע שזה יותר טוב מרע, כל בן אדם שיבדוק עם עצמו כשהוא עושה פעולה האם בסופו של דבר אתה עושה רק פעולות שאתה חושב שהן רק טובות ולא רעות בכלל או שאתה עושה פעולות שאתה חושב שהן בסך הכל הסופי יותר ...

... דומה, אם אדם נמצא בסיטואציה שבה עליו להשקיע אנרגיה בריכוז או פעולה אחרת משמעותית, אפילו הרמה פשוטה של כסף מהרצפה עשויה להוות הסחת דעת יקרה. מדוע ... מהרצפה מבלי לחשוב שהמאמץ הקטן הזה אולי היה מנוצל טוב יותר בפעולה אחרת, משתלמת יותר. למעשה, כל פעולה שאדם עושה, אפילו הקטנה ביותר, כרוכה בעלות אלטרנטיבית כלשהי. מהי הדוגמה של שודדים ... עצמו זניחה לחלוטין. המשמעות הרחבה יותר של דוגמה זו היא שכל פעולה שאנו עושים נמדדת ביחס לתועלת שהיא מביאה לנו, בניכוי העלות האלטרנטיבית והנזק האפשרי ... עלות גם בקבלת כסף בחינם? עוד נקודה שאליעד מדגיש היא שגם פעולה שנראית חסרת עלות לחלוטין, כגון מישהו שפשוט נותן לך כסף ביד ללא מאמץ, עדיין עשויה ... שכאשר אתה מרים כסף מהרצפה ישנו מאמץ פיזי או מנטלי שכרוך בפעולה, ואילו כאשר מישהו פשוט נותן לך כסף ביד, לכאורה יש פחות מאמץ. אולם גם בקבלת כסף ביד ... עם דוגמאות מגוונות ומוחשיות, שההחלטה להרים כסף או לבצע פעולה כלשהי חייבת להיעשות תוך שקלול מדויק של התועלת מהפעולה לעומת המאמץ והעלות האלטרנטיבית שכרוכים בה. לא כל פעולה שנראית משתלמת על פניה אכן משתלמת בפועל, וההבנה של עיקרון העלות האלטרנטיבית יכולה ...

... זו תפיסה שגויה, משום שגם התקדמות חלקית, קטנה ככל שתהיה, עדיין מועילה ויכולה לקרב את האדם אל המטרה הסופית, גם אם לא מבטיחה אותה במלואה ובאופן מיידי. האם פעולה קטנה באמת יכולה להוביל להצלחה גדולה? כן, פעולה קטנה בהחלט יכולה לקרב אותך להצלחה גדולה, גם אם היא לא מובילה לשם ישירות. אליעד כהן מסביר שבן אדם צריך לבדוק את עצמו למה הוא מזלזל בפעולה קטנה. הוא צריך לשאול את עצמו באופן ברור וישיר: האם אני מזלזל בפעולה כי באמת אין לה שום תועלת, או שפשוט אני חושב שאין טעם לפעולה הזו כי היא לא מביאה לי את התוצאה הסופית באופן מיידי? לעיתים קרובות, התשובה האמיתית היא שהפעולה הקטנה אכן מביאה תועלת משמעותית, גם אם היא לא מושלמת ולא מייצרת את התוצאה הסופית והמוחלטת. למה שווה להתאמץ קצת, אפילו כשנדמה שזה ... לגמרי הוא חייב להגיע לשכל אינסופי, יכול לחשוב שאין טעם לנסות להבין דבר קטן אחד, כי אותו דבר קטן לא מביא לו מיד שכל אינסופי. אבל בפועל, כל הבנה קטנה, כל פעולה קטנה, מקרבת אותו עוד ועוד לכיוון המטרה הסופית שלו. גם אם הפעולה הזו לא נותנת לו את התוצאה המוחלטת באופן מיידי, היא עדיין צעד חשוב בדרך להשגת התוצאה הרצויה בעתיד. האם הכל או כלום באמת סותר השקעה ... ומאמץ כלל. ההבנה שאמורה להיות ברורה לכל אדם היא שגם אם התוצאה היא מוחלטת בסוף (הכל או כלום), הדרך לשם יכולה וצריכה להיות מורכבת מהרבה צעדים קטנים. כל פעולה קטנה תורמת לתהליך, ולכן אסור לזלזל בה. אנשים שרואים את הדברים כהכל או כלום לפעמים עושים טעות כשהם חושבים שההשקעה הקטנה הזו לא ... ההישג הגדול. מה צריך לעשות כאשר עולה מחשבת או הכל או כלום? כאשר עולה המחשבה של או הכל או כלום, אליעד כהן מציע לשאול את עצמך בכנות: האם אני באמת מאמין שהפעולה הזאת חסרת ערך לחלוטין, או שאני רק מתוסכל מכך שהיא לא מספקת את התוצאה המושלמת באופן מיידי? המטרה היא להבין שפעולות קטנות מצטברות ... ולכן הן בעלות ערך רב, גם אם כרגע הן נראות לא משמעותיות או חלקיות. לסיכום, אסור להמעיט בערכן של פעולות קטנות גם אם התוצאה הרצויה היא מוחלטת וסופית. כל פעולה קטנה עשויה להיות הצעד שמוביל את האדם לעבר התוצאה הסופית שהוא שואף אליה, ולכן היא חשובה ומועילה בפני עצמה. או הכל או כלום? האם שווה להתאמץ? איך להגיע לתוצאה מוחלטת? האם פעולה קטנה מועילה? איך להשיג מטרות גדולות? האם כדאי להשקיע קצת בדרך למטרה? עכשיו הנושא הוא כזה יש דברים בחיים שלפעמים זה או הכל או כלום ... תתאמץ קצת. כי זה לא סותר זה שבסוף זה או הכל או כלום זה לא סותר את זה שגם אם תעשה עוד קצת ועוד קצת אתה יכול להגיע להכל הזה אולי תגיע אליו. בן אדם שמזלזל בפעולה קטנה צריך לשאול את עצמו האם אני מזלזל בזה כי באמת הפעולה הזאת לא מביאה לי שום תועלת זאת השאלה, גם אם זה לא מביא לך תועלת מוחלטת כי בסוף זה או הכל או כלום זה לא אומר שהפעולה הזאת לא מביאה לך שום תועלת כי יכול להיות שגם אם בסוף זה או הכל או כלום עדיין הפעולה מקרבת אותך לתועלת הזאת. טוב הבנו את הסיפור? ...

... לדוגמה, תת המודע של האדם השני, כאשר הוא עושה פעולה, אחרי שאתה אמרת לו לעשות אותה, תת המודע של האדם השני, גורם לו לחשוב, שהוא עשה את הפעולה, בגלל שאתה אמרת לו לעשות אותה. וכך הוא מתרגל להקשיב לך. בנוסף, נניח שמישהו רוצה ללכת לאכול. ונניח שהרצון שלו לאכול הוא 99%. דהיינו, שמבחינת הרצון שלו לאכול, ... מישהו חוזר מהעבודה שלו, שהוא יקשיב לך לעשות פעולה שהוא לא אוהב לעשות אותה. במקרה כזה, העצה הכללית הקודמת אומרת, שפשוט תרגיל אותו להקשיב לך, בדברים שהוא היה עושה ממילא ובדברים שעושים לו טוב. והעצה הנוכחית ... בקש ממנו לדוגמה, לך לנוח לך לשתות מים לך תעשה פעולה שהוא היה עושה אותה ממילא שמח לעשות אותה. ואז ממילא אצל האדם השני נוצרת התניה, שלא רק שהוא רגיל להקשיב לך, אלא שהוא רגיל להקשיב לך, כאשר הוא חוזר מהעבודה. או ... ויש כאן עוד רמת מורכבות נוספת, והיא שלפעמים יש פעולה שהאדם המושפע רוצה לעשות אותה בתת המודע שלו, אבל ברמת המודע שלו הוא לא רוצה לעשות אותה. כי לדוגמה קשה לו רגשית לעשות אותה. ובמקרה כזה לדוגמה, הוא היה רוצה שיחזקו אותו ושיעודדו אותו לעשות את אותה הפעולה. ובמקרה כזה לדוגמה, אם אתה תגיד לו לעשות את אותה הפעולה תעודד אותו לעשות את הפעולה שתעשה לו טוב, ממילא הוא עוד יותר יאהב אותך. כי מדובר על פעולה, שהוא רוצה שיעודדו אותו לעשות אותה. ואז ממילא הוא עוד יותר מתרגל להקשיב לך. ואתה, כאשר אתה עושה פעולה, בגלל אחרי שמישהו ביקש ממך לעשות אותה, שים לב כיצד זה משפיע על זה שאתה עושה גם פעולות אחרות, שנראה לך שאתה זה שרוצה לעשות אותן. ...

... נוצרות התניות או עוגנים המזהים פעולה מסוימת כפתרון לבעיה פנימית. לדוגמה, אדם שאוכל שוקולד בכל פעם שמשעמם לו או רע לו, יוצר התניה בראשו לפיה שוקולד זה טוב, כי ... אילו תחושות חיוביות מתקבלות מהפעולה , ואילו תחושות שליליות היא מעלימה. לדוגמה, אדם שאוכל שוקולד כי משעמם לו, צריך לזהות בבירור שתחושת השעמום היא הבעיה. בשלב ... למה קריטי להזכיר לעצמך את הסיבה לפעולה? כאשר האדם לא מזכיר לעצמו את הסיבה האמיתית (לדוגמה שעמום), הוא ממשיך לחזק את ההתניה בראש, כאילו השוקולד הוא הדבר המחויב ... פתרונות נוספים ולהשתחרר מהתלות בפעולה ספציפית זו. אם יופיע פתרון אחר בעתיד, האדם יהיה מסוגל להבחין בו ולבחור בו. כיצד להתמודד עם סיבות אחרות כמו עצב או געגוע? ... אבל במודעות מלאה לסיבה האמיתית לפעולה. לדוגמה, אדם שמעשן סמים כי הוא מרגיש בודד, צריך לומר לעצמו לפני, תוך כדי ואחרי העישון: אני מעשן כי אני בודד ואני חושב ... להזכיר לעצמך את הסיבה לפני כל פעולה? אם האדם לא מזכיר לעצמו לפני, תוך כדי ואחרי שהוא אוכל, למה הוא אוכל, הוא בעצם ממשיך לחזק את ההתניה בראש: שוקולד הוא ... להבין בדיוק מדוע עושים את הפעולה. אם אדם מעשן סמים, שיאמר לעצמו לפני העישון: אני מעשן כי אני מרגיש בודד, ואני מצפה שזה יעלים לי את הבדידות. אם הוא מבין ... הוא יוכל לחפש פתרון אחר. אם הפעולה ממילא מסכנת פיזית באופן מיידי, צריך להפסיק אותה מהר. אבל כל עוד אין סכנה פיזית, עצם המודעות לסיבה בכל צעד עוזרת לשנות את ... שגרמה לאדם לבחור דווקא באותה פעולה. אם הוא נשאר מחובר לסיבה עצמה (אני משועמם, אני עצוב, אני רוצה להרגיש תחושה מסוימת) בכל פעולה שהוא עושה, יהיה לו קל יותר לבחון חלופות. כך ניתן בהדרגה להחליש את העוגן הלא מודע (שוקולד זה טוב, סיגריה זה טוב ועוד), ... חשוב וקריטי ביותר שבן אדם שעושה פעולה והוא מגלה שהוא עושה את הפעולה הזאת מסיבה כלשהי קריטי ביותר בהנחה שהוא רוצה להיפטר מהפעולה קריטי ביותר שהוא יהיה מודע תוך כדי שהוא עושה את הפעולה לפני שהוא עושה את הפעולה ואחרי שהוא עושה את הפעולה לסיבה שהוא עשה את הפעולה כי אם לא הוא יוצר לעצמו התניה במוח שהצורה עצמה היא המחויבת הוא מתחיל להאמין שהצורה עצמה הסופית הפעולה עצמה היא הדבר שהוא מחפש וזה לא נכון הרי אתה באמצעות זה מחפש לפתור דבר אחר אז תשדר למוח שלך את הדבר האחר שאותו אתה רוצה. ... וקשקושים, עכשיו אם בן אדם עושה פעולה שיכולה לפגוע בו פיזית אז אני אגיד לו תפסיק את זה עכשיו בבת אחת בהנחה שהיא לא יכולה לפגוע בו פיזית אל תפסיק את זה אבל אני ...

... להבין אותה בדרכים שונות, בהתאם להקשר. כשהדבר הזה מעלה את השאלה כיצד כל אחד רואה את המושג מאמץ. יש המגדירים את המאמץ כפעולה שאנחנו מבצעים למרות חוסר הרצון או הקושי, בעוד אחרים רואים בכך מצב שבו אנחנו דוחפים את עצמנו מעבר לגבולותינו הרגילים. האם אפשר לא להתאמץ? אליעד שואל האם אפשר להתאמץ מבלי ... בשיחה זו, יש להבין שלעיתים אנשים עושים פעולות שנראית כמאמץ בעיני אחרים, אך הם עצמם לא מרגישים במאמץ. דוגמה לכך היא פעולה שיכולה להיות קשה פיזית או נפשית, אך אם האדם מבצע אותה מתוך רצון פנימי או עונג, אז הוא לא מרגיש את המאמץ. אליעד מציין שלעיתים, אנחנו לא חווים את המאמץ כקושי אם הפעולה נעשית מתוך תחושת שלמות או מטרה פנימית. מה גורם לנו להימנע ממאמץ? אליעד מדבר על תחושת לא לרצות להתאמץ ועל כך שזו לא בהכרח תוצאה של עצלות. לדבריו, יש הרבה אנשים שמתנגדים ... אנו לא רוצים להתאמץ כי אין לנו מוטיבציה אמיתית או מטרות ברורות שמניעות אותנו. האם אנחנו תמיד מתאמצים כשאנחנו מבצעים פעולה? אליעד מציע מחשבה נוספת - האם אנחנו תמיד באמת מתאמצים כאשר אנחנו מבצעים פעולות? הוא טוען שלפעמים אנחנו יכולים להרגיש שהתאמצנו כשאנחנו בעצם רק מבצעים פעולה מתוך כורח, כמו עבודה או משימות יומיומיות, אך אם היינו משנים את תפיסתנו כלפי הפעולה, לא היינו חשים את המאמץ. אפשר גם לראות את המאמץ כמצב נפשי ולא פיזי. אליעד מחדד את הרעיון לפיו לעיתים כל מה שצריך הוא שינוי תודעתי - אם נשנה את הגישה למאמץ, הוא לא ירגיש ... להתאמץ? השאלה המרכזית שעולה מההרצאה היא איך אפשר לא להתאמץ. התשובה, לדברי אליעד, טמונה בכך ששינוי תודעתי יכול להפוך פעולה מאומצת לפעולה נעימה. לדוגמה, אדם שמבצע עבודה מתוך תחושת שליחות או רצון פנימי, ירגיש שהוא לא מתאמץ. אם נתפוס את כל המאמץ כמשהו שאינו מחויב, ולא נעשה דברים מתוך חובתיות, אלא מתוך רצון פנימי, הרי שהפעולה לא תהיה מאומצת. מתי אנחנו באמת לא מתאמצים? בסוף ההרצאה אליעד מציין כי אנחנו לא באמת מתאמצים כאשר אנחנו פועלים מתוך רצון פנימי אמיתי ולא מתוך אילוץ או חובתיות. הוא מסביר שבעצם כל פעולה שאנחנו עושים מתוך רצון ומוטיבציה פנימית היא פעולה שלא מצריכה מאמץ - שכן אנחנו לא חשים את הקושי שבביצוע הפעולה. המפתח לכך הוא שינוי גישה: אם אדם מתחיל לראות את כל מה שהוא עושה כפעולה מתוך רצון ולא מתוך אילוץ, כל פעולתו הופכת ליותר קלה ולא מאומצת. מהו מאמץ? איך לא להתאמץ? האם אפשר לא להתאמץ? הגדרה של מאמץ שינוי תודעתי למניעת מאמץ ...

... יותר? אם כן, אז יש מוטיבציה לשמור על דיאטה נכונה. כמו כן, אליעד מציין את החשיבות שבהבנה שכל פעולה היא תוצאה של בחירה. גם כאשר אוכלים את ... עוגה מדי פעם ולרדת במשקל, בתנאי שמבצעים זאת בצורה מדודה ומבינים את המחירים והתועלות של כל פעולה. אם האכילה נעשית בצורה מאוזנת, עם פעילות ... ההחלטות שלנו בצורה חפוזה ולא מודעת. הפתרון הוא להיות מודעים יותר למה שאנחנו עושים ולהבין שכל פעולה היא תוצאה של בחירה חופשית. סיכום הדרך ... לאכול מתוק ולשמור על דיאטה היא להבין את הבחירות שלנו, להיות מודעים למחירים ולתועלות של כל פעולה, ולבצע בחירות מאוזנות. כל אחד יכול לשלוט ... מודע לכך. ההמלצה שלו היא להיות מודעים יותר לבחירות הללו ולראות שכל דבר נעשה מבחירה חופשית. כל פעולה, גם אכילת עוגה, נעשית מבחירה חופשית. הוא ... הבחירות שאנחנו עושים, לשאול את עצמנו את השאלות הנכונות, ולהיות מודעים למחירים ולתועלות של כל פעולה . ברגע שאנחנו מודעים ומדויקים במחשבה שלנו, ...

... שוב, היא להתמקד בפרטים הקטנים ביותר, אפילו ברמת כחוט השערה. למשל, לשאוף לשפר אפילו פעולה אחת קטנה מאוד, כמו להיות יותר מדויק ... אלא לפתח ולחזק את יכולת החשיבה של התלמיד, כך שיצליח יותר במבחן. באופן דומה, כל אירוע וכל פעולה בחיים היא למעשה תרגיל חשיבה שמטרתו ... אוסף תרגילים שמטרתם לפתח את האדם בדרכו אל האושר ואל השלמות. מדוע חשוב לרצות שלמות בכל פעולה קטנה? אליעד מדגיש שלמרות שהשלמות עצמה ... חד יותר ובהיר יותר, וכך השכל שלו מתפתח. למשל, אם אדם רוצה לפתוח בקבוק בצורה מושלמת, הפעולה עצמה אינה חשובה במיוחד, אך עצם הרצון שלו להגיע לשלמות בפעולה פשוטה זו מאלץ אותו להשתמש בשכלו בצורה ... וגדולה בו זמנית. הוא אומר כי החיים מורכבים מפעולות רבות מאוד, חלקן רצוניות וחלקן לא. כל פעולה רצונית שאדם עושה היא הזדמנות לתרגל את ... על ידי התבוננות מדויקת על המטרה ועל הדרך הטובה ביותר להשיג אותה. אם האדם מתייחס אל כל פעולה כאל תרגיל חשיבה פרקטי, הוא ישפר את ... מהי חשיבה מופשטת וחשיבה פרקטית? כיצד חיים יכולים לשמש כתרגילים? איך לשאוף לשלמות בכל פעולה? איך לקדם מטרות רוחניות בחיי היומיום? ...

... מטופלים המגיעים אל מרחב הטיפול אך אינם מוכנים כלל להיכנס פנימה, או שנכנסים ומסרבים לשתף פעולה באופן מוחלט. במקרים אלו, על המטפל להבין את גבולות האחריות שלו ולפעול מתוך הבנה ברורה של מטרתו מול המטופל ומול ההורים. ... יכול להציע להורים להיכנס בעצמם למרחב הטיפולי, ולקיים איתם שיחה כיצד להביא את הילד לשתף פעולה. אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא בדרך כלל לא אצל הילד, אלא בהורים וביכולת שלהם להביא את הילד למרחב הטיפולי. האם אפשר ... בבעיות העמוקות יותר שהביאו אותו לטיפול מלכתחילה. מה עושים עם מטופל שנכנס אך לא משתף פעולה? כאשר מטופל כבר נכנס למרחב הטיפולי אך אינו משתף פעולה, אליעד מסביר שהגישה היא לנסות להבין מה המטופל באמת רוצה לעשות כרגע. אולי הוא מעוניין רק לשחק, או לשבת בשקט, או לעשות ... ניתן לעשות אותו בכל מקום שבו המטופל נמצא, כל עוד המטרה העיקרית - יצירת אמון ושיתוף פעולה - מושגת. עוד נקודה שאליעד כהן מדגיש היא ההבנה הפנימית של המטפל לגבי גבולות הטיפול שלו. לפעמים המטפל חש לחץ כי הוא ... לעזור להם. אם בכל זאת ישנו רצון לעזור אך יש חשש שהמטופל ייפגע או ייפגע מכך שאין שיתוף פעולה, המטפל צריך להבין שמצב כזה הוא לא בהכרח נזק אמיתי, אלא פחד או השלכה של המטפל עצמו. אליעד נותן דוגמה לאדם שהולך לתקן ...

... משום שחשב שתחושת הרעב היא חיסרון, ואילו תחושת השובע תהיה טובה יותר, ולכן בחר בפעולת האכילה. מה ההבדל בין הטוב שאני מדמיין לפני פעולה לבין הטוב שאני מרגיש לאחר הפעולה? אליעד מדגיש כי יש להפריד בין שני שלבים עיקריים: השלב הראשון הוא השלב שלפני ביצוע הפעולה, שבו האדם מדמיין את הטוב שיקבל מהפעולה, ועל סמך דמיון זה הוא בוחר לפעול. השלב השני הוא לאחר ביצוע הפעולה, שבו האדם באמת חווה את התוצאות - האם באמת הרגיש טוב, או אולי התברר שהפעולה הביאה לו רע. לדוגמה, אדם שמחליט לאכול חושב שיהיה לו טוב כי הוא יהיה שבע. זהו שלב הדמיון. אחרי האכילה, הוא עשוי באמת להרגיש טוב או לחילופין לגלות שהאוכל גרם לו לכאב בטן ולהרגשה רעה. אליעד מדגיש שהרצון לפעולה נובע תמיד מהטוב המדומיין, ולא מהטוב האמיתי שנוצר רק לאחר שהפעולה כבר התרחשה. האם הרצון להרגיש טוב הוא הסיבה האמיתית לכל פעולה? לפי אליעד, להגיד שאדם עושה פעולה רק בגלל שהוא רוצה להרגיש טוב זו טעות נפוצה. האדם אמנם רוצה להרגיש טוב, אך הרצון הזה הוא לא בהכרח הסיבה הישירה לפעולה הספציפית. אליעד משתמש בדוגמה של רובוט שניתן לו פקודה אתה רוצה להרגיש טוב ולא רע. ללא הפקודה הזו, כל הפקודות האחרות - למשל רעב זה רע או ... של תנאי הכרחי לעומת תנאי מספיק ברצון להרגיש טוב? אליעד מבחין בין תנאי הכרחי לתנאי מספיק: תנאי הכרחי: זהו תנאי שבלעדיו הרצון או הפעולה לא יכולים להתקיים. לדוגמה, בלי הרצון הכללי להרגיש טוב, לא תהיה משמעות לשום רצון ספציפי אחר, כמו רצון לאכול או להפסיק לעשן. תנאי מספיק: זהו תנאי שדי בקיומו כדי לגרום לפעולה להתרחש. למשל, אם מישהו רעב וחושב שרעב זה רע, ורוצה להרגיש טוב, אז התנאים האלו מספיקים כדי שירצה לאכול. לדוגמה, אדם רעב יחליט לאכול כי ... אליעד מדגיש שכדי להבין למה רוצים משהו, יש לשאול שתי שאלות נפרדות: למה באופן כללי האדם רוצה להרגיש טוב? למה ספציפית האדם חושב שפעולה מסוימת או דבר מסוים יגרום לו להרגיש טוב? לדוגמה, אם מישהו מחליט להתאמן, הוא חושב שהאימון יגרום לו להרגיש טוב. אך חשוב להבין שהסיבה שבחר ... הכללי להרגיש טוב הוא זה שגורם ישירות לאימון. לסיכום, מהם הדגשים העיקריים בניתוח הרצון להרגיש טוב? יש להפריד בין טוב מדומיין (לפני פעולה) לטוב ממשי (אחרי פעולה). הרצון הכללי להרגיש טוב הוא תנאי הכרחי לקיום הרצונות הספציפיים, אך אינו מחייב אותם. הרצון בפעולה ספציפית נובע מתפיסות פרטניות על מה יגרום לטוב ומה יגרום לרע. חקירת רצון מסוים צריכה להתייחס בנפרד לשאלה מדוע בכלל רוצים להרגיש טוב ולשאלה למה דווקא פעולה ספציפית תוביל לטוב. למה אני רוצה דווקא משהו מסוים? איך עובד הרצון להרגיש טוב? מה ההבדל בין תנאי הכרחי לתנאי מספיק? מה הקשר בין רצונות ... ספציפי? למה המוח רוצה להרגיש יותר טוב מרע? למה המוח רוצה להרגיש יותר יתרונות מחסרונות? מה ההבדל שבין הרצון להרגיש טוב שלפני הפעולה לבין תחושת הטוב שאחרי הפעולה? טעויות בחקירת הרצון להרגיש טוב, למה הרצון להרגיש טוב הוא לא הרצון הראשון? למה הרצון להרגיש טוב הוא לא הסיבה לרצונות האחרים? למה זה ...