... הרגלים? ועוד. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי הרגל, הוא פעולה שעושה האדם, שחוזרת על עצמה שוב ושוב. וככל שהפעולה חוזרת על עצמה יותר ויותר פעמים, כך היא הופכת יותר להרגל, ופחות לפעולה מודעת. והשאלה הנשאלת היא, איך אפשר לשנות הרגלים? וכדי ... של האדם. כי כל הרגל שיש לאדם, היה שלב כלשהו, שבו הפעולה של ההרגל, עדיין לא הייתה הרגל. אלא היא נעשתה על ידי ... מתוך כוח כלשהו שנכפה עליו. ההרגל, הוא בעצם, ביצוע של פעולה כלשהי, פעם אחרי פעם. וככל שהאדם מבצע את הפעולה יותר פעמים, כך הביצוע שלה דורש פחות מחשבה, ופחות מודעות לביצוע המעשה. עד שבסופו של דבר, האדם עושה את הפעולה , כאילו בצורה אוטומטית, וכאילו ללא בחירה חופשית כלל. ... אז מה בעצם עושים כדי לשנות הרגלים? תשובה: מקשרים את הפעולה, למחשבה של זה שעושה אותה. ונסביר: הקושי לשנות את הפעולה, נובע בעיקר מכך שהיא נעשית, כאילו ללא מחשבה רצונית. דהיינו, האדם לא מרגיש שהוא בוחר לעשות את הפעולה, אלא שהוא כאילו מוכרח לעשות אותה (= התנהגות כפייתית ... הוא, שכדי להתגבר על הרגל, לשם כך, על האדם לקשר את הפעולה שלו, למחשבה שלו. על האדם להבין ולהבהיר לעצמו, שהוא זה שבוחר לעשות את הפעולה. בשלב הראשון, על האדם להפנים אל תוך עצמו את ההבנה, שהוא זה שבוחר לעשות את הפעולה. גם אם הוא עושה זאת מתוך הרגל, וגם אם זה נעשה כאילו ... ובשלב הראשון, על האדם להבין, שהוא זה שבוחר לעשות את הפעולה. דהיינו, לקשר את הפעולה, למחשבה של זה שעושה אותה. וככל שהאדם יותר מצליח לקשר את הפעולה שלו, למחשבה שלו, כך הוא חוזר למצב ההתחלתי שלו, שבו הוא היה, לפני שהפעולה הפכה להרגל. כי בהתחלת הדרך, ההרגל עדיין היה פעולה שנעשית מתוך בחירה חופשית בצורה מודעת. ורק עם הזמן, האדם איבד את השליטה על הפעולה. ולכן, ברגע שהאדם מקשר את הפעולה שלו, למחשבה שלו. דהיינו, מבין טוב יותר, שהוא זה שבוחר לבצע את הפעולה בבחירה חופשית שלו. על ידי זה הוא כאילו חוזר אחורה בזמן, ... על ידי זה באפשרותו לבחור לשנות את ההרגל. לסיכום: כל פעולה מתחילה במחשבה, גם אם היא הרגל. תקשר את הפעולה למחשבה, וכך תוכל לשנות כל הרגל. ...

... את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, זה מתחיל בצורה הפשוטה ביותר, על ידי זה שהאדם מנסה להבין את עצמו. כי האדם הוא עולם קטן. ובכל פעולה של האדם, האדם עצמו חווה ועובר תהליך של בריאת העולם ושל יצירת העולם. כי כל פעולה של האדם, היא סוג של בריאת עולם. ומי שרוצה להבין את נקודת ההתחלה של העולם כולו, עליו להבין את נקודת ההתחלה של הפעולות שאותן הוא עושה. כי כל מה שנכון לגבי כל פעולה של האדם, נכון גם לגבי הפעולה הכללית והגדולה יותר, שהיא ההתנהלות ... כל מעשיו, ושהיא זו שאחראית לכל המחשבות רצונות רגשות שלו. ובכל פעם שהאדם עושה תהליך של בריאת העולם, דהיינו, בכל פעם שהאדם עושה פעולה כלשהי, באפשרותו של האדם לחקור ...

... האם אפשר בכלל להגיע לשלמות מוחלטת? אליעד מדגיש שאין דבר כזה שלמות מוחלטת, משום שכל פעולה שאדם עושה תמיד באה על חשבון פעולה אחרת, כך שלעולם אי אפשר באמת להגיע לשלמות מלאה. אם אדם עושה פעולה אחת בצורה טובה, הוא תמיד מפסיד פעולה אחרת שהוא יכול היה לעשות באותו זמן, ולכן תמיד תהיה שלמות חלקית בלבד. לכן, אי אפשר להיות פרפקציוניסט באופן ...

... אלים בצורה כלשהי. לכאורה, כולנו רוצים לחשוב שאנחנו לא אלימים, אך אליעד מסביר שכל פעולה או אמירה שמגדירה משהו, מבדילה אותו מדבר אחר או מתנגדת לדבר אחר, היא למעשה פעולה של אלימות. לדוגמה, כאשר אדם אומר זה טוב וזה רע, הוא מפעיל אלימות על המציאות עצמה. למה זאת אלימות? כי הוא ... בפעולות הפשוטות ביותר יש אלימות? אליעד נותן דוגמאות מאוד בסיסיות להמחשת הרעיון שכל פעולה בעולם, אפילו הפשוטה ביותר, היא פעולה אלימה. למשל, לכבות אש זו אלימות, כי אתה נגד האש הבוערת. לדרוך על הרצפה זו אלימות, כי אתה מתנגד למשטח. כל כוח ...

... דווקא הבחירות האלו ולא אחרות? הבחירות של האדם מתרחשות כל הזמן ומשתנות בכל רגע. לדוגמה, כשאדם הולך ברחוב, קצב ההליכה משתנה, וכל בחירה - מהירות הליכה, כיוון, פעולה - היא ביטוי לרצון. אך למה דווקא פעולה זו ולא אחרת? למה הוא מחליט לפעול בצורה מסוימת ולא באחרת? איך הבנת שורש הרצון מובילה לאושר אמיתי? לפי אליעד, המקור של הסבל בעולם הוא שהאדם לא רוצה את מה שקורה. אילו ... הדבר לא נכון, הרצון החזק ביותר הוא להרגיש טוב יש הרבה רצונות וכל רצון יש בו כמה רצונות אדם עובד מכמה סיבות פרנסה, משעמם לו, בגלל הילדים אחת מהסיבות וכך בכל פעולה שאדם עושה הוא יכול להגיד מספר סיבות שביצע בפעולה זו יש כמה רצונות שיצרו את הפעולה הזאת, רצון סופי שבחר פעולה וזה ממלא רצונות פנימיים יותר, יש את הרצון להרגיש טוב, אף על פי כן ההסבר שאדם הבין שהרצון הפנימי שלו להרגיש טוב זה לא עונה על השאלה מאיפה בא הרצון. נגיד לדוגמה ...

... נגד רצונו, הוא יחוש שלא בחר בכך. מכאן, בחירה חופשית תלויה בשני רגעים לפחות בציר הזמן: רגע שבו האדם חווה רצון ורגע אחר שבו הוא חווה פעולה המתרחשת בהתאם לרצונו. אליעד מדגיש שאם היינו מסתכלים רק על רגע אחד ... באופן סובייקטיבי? ההסבר ממשיך בטענה כי הבחירה החופשית היא למעשה חוויה סובייקטיבית של האדם. כאשר האדם חווה ברגע הראשון רצון לעשות פעולה מסוימת, וברגע הבא הוא חווה שהפעולה נעשתה בהתאם לרצונו, הוא מתאר זאת כבחירה חופשית. אליעד נותן דוגמה ... היד. הרובוט יגיד: בחרתי להרים את היד, מכיוון שהוא חווה קודם רצון ואחר כך את ההרמה עצמה. אך בפועל, הרובוט כלל לא בחר: לא הרצון ולא הפעולה היו תלויים בו, אלא רק במפעיל שלו. לעומת זאת, אם המפעיל ישתול ... הוא עושה אותו (תוצאה), האדם מתאר זאת כבחירה חופשית. אך הוא מדגיש שצריך להטיל ספק בשאלה האם באמת יש קשר של סיבה ותוצאה בין הרצון והפעולה. ייתכן שכל אירוע הוא מקרי ועצמאי לחלוטין, ורק נדמה לאדם שיש קשר ביניהם. לדוגמה, כשאדם רוצה להרים את היד ואחר כך הוא מרים אותה, האדם מניח שהפעולה נגרמה על ידי הרצון. אבל יכול להיות שהרצון הוא אירוע אחד עצמאי, והפעולה היא אירוע עצמאי אחר, ושניהם במקרה התרחשו ביחד, ללא קשר אמיתי. לחלופין, יכול להיות שגורם חיצוני גרם גם לרצון וגם לפעולה, והאדם טועה לחשוב שהוא זה שבחר. האם האדם בוחר או שרק נדמה לו שהוא בוחר? אליעד מסביר שהחוויה של הבחירה מבוססת על זיכרון של רצון קודם ועל הפעולה שמתרחשת מיד לאחר מכן. אבל אין בכך ודאות שהאדם באמת בחר את הרצון או את הפעולה. הוא מדגים את הטענה על ידי הסבר שהאדם יכול לחוות שהוא עושה דברים גם בחלום, ללא כל פעולה ממשית במציאות. התודעה של האדם פשוט חווה עשייה גם בלי פעולה בפועל. המסקנה של אליעד היא שהמושג בחירה חופשית, כפי שבני אדם ... אז הוא אומר, את זה אני לא בחרתי! אבל כאשר האדם עושה משהו ואומר שהוא בחר אותו, הבחירה מתארת את מה שעשית רגע לפני אם רצית לעשות את הפעולה אתה בחרת, ואם לא רצית, אתה לא בחרת. ומי שיתבונן על נושא הבחירה, ...

... כיצד המושגים בחירה חופשית והעדר בחירה חופשית הם למעשה ביטויים שונים לאותו הדבר. אליעד פותח בטענה כי בחירה חופשית משמעותה פעולה שהרצון קדם לה. אם אדם בוחר פעולה מסוימת, הרצון של אותו אדם הוא שבחר את הפעולה הזו. מכאן עולה שאלה מהותית: מה גרם לאדם לרצות ... שואל האם לתבונה זו יש רצון כלשהו, והאם היא בעצמה רוצה את הרצון הזה. ההנחה של אליעד היא כי מי שבאמת בוחר הוא לא מי שמבצע פעולה, אלא מי שיוצר את הרצון המוביל לפעולה זו. לכן, אם מישהו גורם לאדם אחר לרצות לעשות ... שלא היה דבר שהניע את הרצון הזה להיווצר. אליעד טוען כי שתי נקודות המבט הללו משנות את ההגדרה של מהי בכלל בחירה. כלומר, גם פעולה שנעשית ללא רצון יכולה להיחשב כבחירה אם היא ...

... היה ביום יום היה חושב שאין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה לא היית אוכל. למה אדם עושה פעולה? אני מדבר כדי שתבין. כל העולם שלנו בנוי על קונספט של סיבה ותוצאה. אם האדם בחוויה האישית ... בין לדעת מה יהיה ללא לדעת מה יהיה אם לא היית יודע מה יהיה לא היית יכול לעשות שום פעולה. אתה מקבל החלטות לפי מה שאתה מעריך שיהיה. אם כל החיים היו ודאיים זה לא מעניין, וגם אם כלום ... טוב בשלמות שאיבדת כסף אין משמעות לדבר. צריך להגיד זה טוב וזה רע. כי אחרת לא תעשה שום פעולה. רק שתבין שהטוב והרע זה אחד. אבל זה משהו אחר האחדות היא לא טוב ולא רע. ככל שאתה מבין יותר ... להסתכל על המציאות בעיניים ולבדוק מי החליט שזה טוב ושזה רע? כל החיים והסבל אושר, כל פעולה שאתה עושה ורגש שאתה מרגיש, כל רצון שאתה רוצה נובע מתפיסת טוב ורע. הוא חי חיים שלמים רוצה ... מבחינה חיצונית בעולם שלנו יש פרספקטיבה של זמן השכר והעונש הם לא בו זמנית במקביל לפעולה. הטוב מגיע אחרי והרע מגיע אחרי. העולם ככ מדוייק כמסתכלים מבחינה פנימית שאתה מקבל את השכר ...

... ולכן תמיד יש תחושה של חיסרון או ריקנות בכל חוויה. איך ליהנות באמת ובשלמות מכל פעולה? אליעד כהן נותן דוגמה של אדם השותה מים. כאשר האדם ... שלכל אדם תמיד ישנם רצונות נוספים. הדבר הקשה ביותר הוא ליהנות בצורה אינסופית בכל פעולה ופעולה, כי באופן טבעי תמיד קיימים רצונות ... שנהנית בצורה הכי מושלמת היא אלוהים, משום שאלוהים אינו פועל עבור מטרה אחרת. כל פעולה של אלוהים היא תכלית בפני עצמה, ולכן הוא נהנה ... מנקודת מבט של הבנה שכל דבר הוא שלם בפני עצמו. כלומר, ליהנות בשלמות זה לראות בכל פעולה שאתה עושה תכלית שלמה, כאילו אתה עצמך יצרת אותה, ...

... אמיתי לעשות את הדברים. כדי להתמודד עם השעמום, אליעד מציע להסתכל על השעמום כבעיה פנימית ולא כבעיה חיצונית - הבעיה היא לא בפעולה עצמה אלא בתפיסה של האדם לגבי הפעולה. לדוגמה, אם אדם יושב ומסתכל על קיר לבן במשך שעה, הוא כנראה ירגיש משועמם, כי הוא לא רואה בכך שום משמעות או עניין. אבל אם אותו אדם יאמין שאחרי שעה של ... הלבן הוא יקבל מיליון דולר, הוא לא ישתעמם כלל, אלא יהיה מרוכז וממוקד. כלומר, העניין או השעמום תלויים במשמעות שהאדם מעניק לפעולה עצמה. למה חשוב לחפש משמעות במה שעושים? אליעד מסביר שהחיפוש אחר משמעות הוא הבסיס לתחושת עניין ואושר בחיים. ללא תחושה של משמעות, הפעולות הופכות לריקות, ... עצמו יאמין במה שהוא עושה ויחוש שיש בכך חשיבות כלשהי. הוא נותן דוגמה נוספת: אדם שעובד במפעל וצריך לסובב בורג כל היום. לכאורה פעולה פשוטה ומשעממת. אבל אם הוא יאמין שהוא תורם משהו חיובי לעולם, כמו בניית מכונה שתציל חיים של אנשים, או שאולי עבודתו היא חלק מפרויקט גדול יותר, אז הפעולה הזו לא תיראה לו חסרת משמעות והוא לא ישתעמם. מה הקשר בין אושר ומשמעות החיים? אליעד כהן מדגיש שאושר קשור בקשר ישיר לתחושת משמעות. לדבריו, אדם מאושר הוא ... אך לאחר זמן קצר שוב ישתעמם וירגיש חסר משמעות, כי האושר שלו היה תלוי בדבר חיצוני שלא מספק משמעות פנימית אמיתית. איך הופכים פעולה משעממת למעניינת? אליעד מציג דרך להפוך כל פעולה משעממת לפעולה מעניינת, על ידי שינוי הפרשנות האישית לפעולה. הוא מציע שהאדם ישאל את עצמו: איך מה שאני עושה עכשיו יכול להיות מעניין עבורי? או מה המשמעות העמוקה של הפעולה שאני עושה כרגע? בעזרת שאלות אלו, האדם יוכל לגלות זוויות חדשות ואפילו מרגשות בתוך פעולות שבעבר נראו לו שגרתיות ומשעממות. לדוגמה, אדם שנמצא בתור ארוך בסופרמרקט יכול לראות זאת כהזדמנות לתרגל סבלנות, או לנהל שיחה נעימה עם האדם שעומד לידו, וכך הופך פעולה שגרתית למשהו מעניין ובעל משמעות. מה עושים אם לא מוצאים שום משמעות בפעולות? אליעד מסביר שאם האדם לא מצליח למצוא משמעות בפעולה מסוימת, הפתרון הוא לא בהכרח להפסיק לעשות את הפעולה, אלא לשנות את הגישה כלפיה או למצוא משמעות אחרת, עמוקה יותר. הוא מסביר שהמשמעות קיימת תמיד, והשאלה היא רק אם האדם מצליח להתחבר אליה או לא. לדוגמה, אם ... המשפחה, אפשרות להתפתחות אישית, או דרך לצבור ניסיון שיקדם אותו בעתיד. כך, בכל מקרה, אפשר תמיד למצוא משהו שייתן משמעות חדשה לפעולה ולהפסיק להרגיש משועמם. איך מתמודדים עם חוסר עניין מתמשך בחיים? אליעד אומר שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם חוסר עניין מתמשך היא להתחיל לחקור את המחשבות ...