... מעל המחשבה, ביטול התודעה, מדיטציה, להיעלם, הכל אחד איך נוצרת מוטיבציה לפעולה , ומה מקור הרצון? אליעד כהן מסביר את המנגנון העמוק שמאחורי מוטיבציה, רצון ופעולה. הוא מתחיל מהשאלה הבסיסית: מה גורם לאדם לפעול, מה יוצר את הרצון לעשות פעולה מסוימת, ואיך אפשר להבין את המניעים האמיתיים שמאחורי התנהגות של בני אדם? ... גורם לו לרצות למלא אותו. הרצון למלא את החיסרון הוא הכוח שדוחף אותו לפעולה. לדוגמה, כשאדם רעב, הוא מרגיש שחסר לו אוכל, וזה גורם לו לפעול כדי להשיג ... המוטיבציה שקיימים באדם? אליעד כהן מסביר שקיימות שתי מוטיבציות בסיסיות לפעולה: מוטיבציה חיובית - אדם פועל כדי להשיג דבר מסוים שהוא רוצה בו, מתוך משיכה ... ביטחון (מוטיבציה שלילית). כיצד אפשר לזהות את המניע העמוק שמאחורי פעולה מסוימת? אליעד מציע לשאול שאלות עומק כדי לגלות את המניע האמיתי של כל פעולה. הוא נותן דוגמה: אם אדם אומר שהוא רוצה כסף, אפשר לשאול אותו למה הוא רוצה ... ההבנה הזו מאפשרת לאדם להבין את עצמו טוב יותר ולפעול ממקום מודע. האם יש פעולה בלי מניע? אליעד כהן טוען שאין דבר כזה פעולה בלי מניע. כל פעולה, אפילו הפעולה הכי פשוטה, נובעת מחיסרון פנימי. הוא נותן דוגמה: אדם אפילו לא יזוז בכיסא ... את היד, זה מפני שמשהו לא נוח לו, והוא מנסה להרגיש טוב יותר. כלומר, כל פעולה היא ניסיון למלא חיסרון או לצאת ממצב של חוסר נוחות כלשהי. כיצד נוצר המניע ... נייטרלי? אליעד מדגיש שלא קיים מצב שבו האדם פועל ללא מניע טוב או רע. כל פעולה קשורה בהגדרה של טוב או רע ביחס לאדם עצמו. אפילו פעולות שנראות נייטרליות, ... למשל בשינה, או במדיטציה, או בעבודה, לשים לב בכל רגע: מי עושה את הפעולה? למה אני רוצה אותה? האם זה באמת ייתן לי אושר?. ככל שמנגנון החקירה פועל ... רוחנית, איך מוכיחים שיש לו עדיין דרך להתקדם? שואלים אותו, למה אתה עושה פעולה כל שהיא? בסוף למה הוא עושה, כי זה מה שהוא רוצה, יש כאלה שאומרים שהם עושים ...

... והסיבות העמוקות שמאחורי כל פעולה או אירוע. הוא מתחיל בשאלה של סיבתיות, ומדבר על הרעיון של הסיבה הראשונה. אליעד מציין שכאשר אין יותר מישות אחת, כלומר, הכל מתחיל ממקום של אחדות מוחלטת, לא ... כסף. אולם התכלית הסופית של כל פעולה היא בסופו של דבר להרגיש טוב יותר, להיות שמח יותר, למצוא שלמות. אליעד מציין, אם היינו מצליחים לחוות את העולם כפי שאלוהים חווה אותו, היינו כל הזמן חווים את התגשמות כל רצונותינו. כל פעולה שהיינו עושים הייתה מובילה אותנו להתגשמות מיידית של התכלית. האם ניתן להיות שמח מהמציאות גם אם אנו לא מבינים את התכלית? בהמשך השיחה, אליעד מסביר איך אנשים ... הרעיון המרכזי הוא שתכלית כל פעולה בעולם היא להגיע להכרה של אלוהים בכל דבר ובכך למצוא את התכלית שבבסיס כל פעולה. אליעד מציין את רעיון השעשוע של העולם הבא, שבסופו של דבר אנחנו צריכים להבין שמדובר בהבנה של שלמות אחת של כל התהליכים. הוא מציין שאם נצליח לחוות את כל רגע ... שלנו לאלוהים ולתכלית של כל פעולה, נוכל להרגיש את השלמות בכל רגע. מהו השעשוע האמיתי בעולם הבא? ההבנה לפי רבי נחמן היא שכל תכלית של כל פעולה נובעת מאחדות האמיתית של כל דבר. הסבל שאנחנו חווים הוא בעצם התהוות של כל רצונותינו. אליעד מציין שבסופו של דבר, בשעשעו את העולם הבא, כל אחד יוכל להבין את ... להבין שהכל שייך לאלוהים, כל פעולה , כל רצון - הכל הוא חלק מהשלם. המשמעות של סיבתיות ותכלית בעולם האם אנחנו יכולים לחוות שמחה מהמציאות כמו שהיא? השעשוע של העולם הבא ופרספקטיבת אלוהים הסבל ... אתה לא מחובר לתכלית של הפעולה אלא מחובר לתכלית הסופית. למשל אדם סובל, מדוע הוא רוצה שיהיה לו טוב, מדוע הוא לא רוצה את המציאות, הוא יכול להגיד טוב לי ולפתור את הבעיה, מהיכן בא לך הרצון ... שלנו היא שהאדם תמיד עושה פעולה למען משהו? אליעד: ולכן האדם תמיד סובל, הוא עושה למען משהו אחר. שאלה: צריך להיות מאוד נקיים. אליעד: לא, איזה מילה אני לא אוהב? מאוד, אין בזה מאוד, או שאתה ...

... עשייה שלא לשמה, דרך דוגמאות מפורטות והסברים עמוקים. הרעיון המרכזי הוא שכאשר אדם עושה דבר מסוים מתוך כוונה להגיע לתוצאה, הוא בעצם לא נהנה מהפעולה עצמה בצורה מלאה, כי ההנאה שלו תלויה בתוצאה הסופית. לעומת זאת, כאשר אדם עושה פעולה למען הפעולה עצמה, הוא חווה שלמות מלאה ושביעות רצון מוחלטת ... של האכילה למען האכילה? אליעד משתמש בדוגמה פשוטה של אדם שאוכל. אם האדם אוכל רק כדי להשביע את רעבונו, הוא לא יוכל ליהנות לחלוטין מעצם הפעולה של האכילה. לעומת זאת, אדם שאוכל רק כדי לאכול, ללא שום מטרה מעבר לזה, ייהנה בצורה מלאה מהפעולה עצמה, בלי קשר לתוצאה הסופית של השובע. איך הדיבור ... מתוך כוונה טהורה של להגיד אותו, בלי תלות במה שיקרה אחר כך, הוא חווה את הרגע הזה בשלמות מלאה. איך תיראה המציאות אם אדם יחווה שלמות בכל פעולה? אליעד מתאר מצב אידיאלי שבו אדם חווה שביעות רצון ושלמות מלאה בכל פעולה ופעולה שהוא עושה. לדוגמה, אם אדם צריך ... בו זמנית? אליעד מסביר שהדרך להגיע למצב של שלם ולא שלם בו זמנית היא על ידי חקירה פנימית עמוקה. אם אדם ישאל את עצמו לעומק למה הוא עושה כל פעולה ופעולה, הוא יגיע בסופו של דבר לתשובה ... המוכר מתוך שלא לשמה בא לשמה, שמשמעותו היא שגם אם אדם מתחיל לפעול מתוך מניע מסוים או מטרה ברורה, עצם המודעות והחקירה הפנימית של הסיבות לפעולה מובילה אותו בסופו של דבר למקום בו הוא מבין שהפעולה עצמה היא המטרה. כלומר, מתוך פעולה שלא לשם הפעולה עצמה, הוא מגיע למצב שבו הוא נהנה ועושה את הפעולה לשם הפעולה עצמה בלבד. איך דוגמת כוס המים המלאה ממחישה את השלמות התמידית? אליעד נותן דוגמה של אדם שממלא כוס מים מלאה עד שהיא נשפכת. בעיני רוב האנשים זו פעולה חסרת תכלית, אך מנקודת מבט של שלמות תמידית, כך האדם אמור לחוות את המציאות - כשלמה ומלאה תמיד, וכל פעולה שהוא עושה היא בעצם רק ביטוי של שלמות זו. כלומר, ... מקבילים. הוא מסביר שהאדם יכול לדמיין שכבר עכשיו הוא נמצא בכל המקומות ובכל המצבים האפשריים, וכי כל האפשרויות קיימות בו זמנית. מתוך כך, כל פעולה שהאדם עושה נראית לו שלמה ומושלמת, כי הוא מבין ... אין הבדל בין המצב הנוכחי לכל מצב אחר אפשרי. כיצד ניתן ליישם את הרעיונות האלה בחיי היומיום? אליעד מציע דרך מעשית: אדם צריך להסתכל על כל פעולה שהוא עושה, ולשאול את עצמו למה הוא עושה אותה. באמצעות חקירה פנימית זו, הוא יגיע להבנה שהוא יכול לעשות את הפעולה לשם הפעולה עצמה, ובכך יוכל לחוות את השלמות של הרגע ללא תלות ...

... אחרי פעם. או לדוגמה לבדוק שהארנק נמצא במקומו, למרות שכבר בדקת את זה לפני כמה שניות וכיוב. ואלו שסובלים מההפרעה הטורדנית כפייתית הזאת, מבינים בשכל שלהם שהם עושים פעולה מיותרת. ואעפכ הם ממשיכים לעשות אותה פעם אחרי פעם, למרות שהם מבינים את חוסר ההיגיון שיש בכך שהם חוזרים על הפעולה המיותרת שלהם. ו ocd, הכאב שלו, הוא לא רק בכך שהאדם חוזר על פעולות שלו, בצורה מיותרת. אלא הכאב ... כי הוא לא מבין את ההיגיון של עצמו, בכך שהוא חוזר על הפעולות שלו. והאדם נראה לו שהוא משוגע ממש. והאדם ממש עומד להשתגע, מכך שהוא מבין בשכל שלו שהוא לא צריך לחזור על הפעולה שלו, ואעפכ הוא חוזר עליה. וזה יוצר תחושה של תסכול עמוק וחזק ותחושה של ייאוש ואובדן שליטה. והשאלה ... להתמודד עם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית ועם התנהגות טורדנית כפייתית? והתשובה לכך היא, שטיפול ב ocd נעשה על ידי זה שהאדם מברר עם עצמו באמת, למה באמת הוא עושה את הפעולה שהוא חוזר עליה, לא בפעם השנייה והלאה שהוא חוזר עליה. אלא בפעם הראשונה שהוא עושה אותה. זא שלפני שהאדם חוזר על פעולה כלשהי ולפני כל חזרה על פעולה, לפני כן האדם צריך לעשות את הפעולה בפעם הראשונה. ואי אפשר לחזור על פעולה, בלי שלפני כן עשית את הפעולה בפעם הראשונה. וחזרה על פעולה מיותרת, היא נובעת ותלויה בכך שכבר עשית את הפעולה בפעם הראשונה. ואדם שסובל מ ocd, מה שהוא מנסה להבין, זה מדוע הוא חוזר על הפעולות שלו, למרות שזה לא הגיוני לחזור עליהן. אבל מה שהוא לא מבין ולא שואל את עצמו ברצינות, זה למה בכלל הוא עושה את הפעולה בפעם הראשונה שהוא עושה אותה. וכאן אני מתחייב, שמי שיגלה למה באמת הוא עושה את הפעולה בפעם הראשונה, זה ישחרר אותו מביצוע חוזר ונשנה של פעולות מיותרות. והרעיון הוא, שה - ocd והאובססיה, מבטאת את העוצמה ואת החשיבות שהאדם מייחס לביצוע הפעולה בפעם הראשונה שלה. וככל שהאדם מייחס יותר חשיבות ויותר משמעות לביצוע הפעולה בפעם הראשונה, כך זה גורר אחריו, את זה שהוא יחזור על הפעולה שהוא עושה, פעם אחרי פעם, בצורה כפייתית שאינה הגיונית. וכאשר האדם מתבונן היטב ושואל את עצמו ברצינות, למה בכלל אני שוטף את הידיים בפעם הראשונה ולמה בכלל אני בודק אם הדלת סגורה בפעם הראשונה. וכאשר האדם זוכר את הסיבה שבגללה הוא עושה את הפעולה שלו בפעם הראשונה, על ידי זה הוא מכניס לפרופורציה את רמת החשיבות של ביצוע הפעולה הראשונה, ואז ממילא הוא גם לא יחזור על הפעולה בצורה מיותרת. ובוודאות של 100%, שכל מי שחוזר על פעולות בצורה מיותרת ובצורה אובססיבית, הרי שזה אומר, שאו שכאשר הוא עושה את הפעולה בפעם הראשונה, אז הוא לא מבין ולא זוכר בכלל למה הוא עושה אותה בפעם הראשונה, או שהוא מייחס חשיבות מופרזת לביצוע אותה הפעולה. דהיינו, או שהאדם בכלל לא זוכר למה הוא בודק את הדלת אם היא סגורה. שאז הוא מתייחס לפעולה הזאת, כאילו היא פעולה מחויבת וכאילו הוא חייב לעשות אותה בכל מחיר, כמו שהוא נושם בלי לשאול את עצמו למה אני נושם. שאז ממילא, כאשר האדם לא מודע לעצמו בזמן אמת, למה בכלל הוא עושה את הפעולה בפעם הראשונה, אז ממילא הוא חוזר על ביצוע הפעולה פעמים נוספות, כאשר מה שמניע אותו, זאת התחושה שהוא מחויב לביצוע הפעולה, בלי סיבה ובלי היגיון כלשהו. ולכן הוא חוזר עליה פעם אחרי פעם, מתוך ביטוי עוצמת החשיבות שהוא מייחס לפעולה, כאשר הוא מבצע אותה בפעם הראשונה. או שכמובן קיימת האפשרות, שהאדם כן מודע לעצמו בזמן אמת, למה הוא מבצע את הפעולה בפעם הראשונה. אבל הוא מייחס חשיבות מופרזת מידי יתר על המידה, לביצוע אותה הפעולה בפעם הראשונה. כי האמת צריכה להיאמר, והיא שאם ה ocd מתבצע על פעולה שהיא מאוד חשובה ברמה של חיים ומוות, דהיינו, אם האדם עושה

... משמעותי. כדי לשנות זאת, על האדם לשאול את השאלות מתוך חוויית היום - יום שלו, מתוך פעולות פשוטות שהוא עושה, ולזהות בתוך כל פעולה את השאלה העמוקה ביותר שעומדת מאחוריה. לדוגמה, כשאדם פותח בקבוק לשתות, הוא צריך לשאול מדוע הוא עושה זאת. אם הוא מזהה שהוא עושה זאת כי הוא צמא, עליו להמשיך ולשאול למה הוא רוצה להרגיש טוב, וכך להמשיך ולשאול שאלות עמוקות יותר ויותר. בצורה זו, כל פעולה בחיים הופכת להזדמנות לשאול שאלות עמוקות ולהגיע לתובנות חדשות. למשל, כשאת קמה מהכיסא, את יכולה לשאול למה קמת, ולגלות שהמטרה הסופית תמיד קשורה לתחושה טובה יותר, ובכך תוכלי להבין ולחוות את השאלה לעומק. איך ליישם את ההבנה בכל פעולה בחיים? אליעד מדגים איך לקחת מושגים מופשטים כמו יתרון וחיסרון או מהות וצורה ולהכניס אותם לפרקטיקה היומיומית. הוא מציע שיטה שבה על האדם לבחון כל פעולה שהוא עושה ביום יום ולשאול על הפעולה הזו שאלות: מה היתרון ומה החיסרון במה שאני עושה כרגע?, או מה הצורה של הדבר ומה המהות שלו?. לדוגמה, כשאת מקלפת תפוח אדמה, את יכולה לשאול מדוע את עושה זאת, ומה ההבדל בין תפוח אדמה מקולף ללא מקולף. את צריכה לשאול האם ההבדל הזה אמיתי, ומהו בכלל ההבדל בין יש לאין. כך, מתוך פעולה פשוטה כמו קילוף תפוח אדמה, ניתן להגיע להבנה עמוקה שההבדלים בין הדברים הם אשליה, ולחוות שהמהות והצורה הן בעצם דבר אחד. מה החשיבות של תחושת אי - ... באמת. לדוגמה, כשאת אומרת אני מקלפת את תפוח האדמה, את צריכה לשאול: האם אני באמת יודעת שאני מקלפת? מי אמר שאני באמת עושה את הפעולה הזו?. מתוך השאלה הזו מתעוררת מודעות גבוהה יותר לפעולותייך ולחייך בכלל. כיצד לחוות את האחדות דרך פעולות יומיומיות? אליעד מסביר גם את העיקרון של לחוות ... מקולף, והאם ההבדל הזה אמיתי או שהוא רק קיים במחשבה שלך. כאשר את מגלה שאין הבדל אמיתי, את חווה את האחדות והשלמות בתוך הפעולה. האם הרצון להיות מאושר הוא טבעי או נרכש? אליעד מסביר כי הרצון להיות מאושר יכול להיתפס כטבעי, אך הוא למעשה נרכש. אם האדם מאמין שזה טבעי ואין מה לעשות ... אני הולכת נכנס לך ללמה אני רוצה להרגיש טוב או למה אני רוצה שהמציאות תהיה כרצוני. אם את מודעת ביום יום למה שאת עושה, לכל פעולה שאת עושה, את שואלת למה אני עושה זאת? כי אני חושבת שזה יותר טוב מזה, למה אני חושבת שזה יותר טוב מזה? למשל את מקלפת תפוח אדמה, ושואלת למה אני מקלפת? ... צריכה לנסות לראות שאת כל מה שאת מבינה ויודעת, לראות איך זה מתחבר לך ליום יום. לדוגמה, לכל דבר יש יתרון וחיסרון, האם את בכל פעולה שאת עושה את בודקת את היתרון והחיסרון שלה? למשל את מקלפת תפוח אדמה, מה היתרון בזה שאת מקלפת אותם ומה החיסרון בזה? צריך להגיע למצב שווה של יתרון וחיסרון. כול פעולה ביום יום לבדוק מה היתרון ומה החיסרון. לכל דבר יש מהות וצורה, את המהות והצורה לתרגל בכל דבר. אם בכל מחשבה שעוברת לך בראש את מבינה שזאת המהות וזאת ... לא מבדילה. אני לא יודעת אם יש הבדל או אין הבדל, ואז ממילא לא תהיה השאלה, למה אני רוצה? תנסי להיות מודעת, מה את חווה? תקחי פעולה, תנסי לראות למה את עושה אותה, במה זה תלוי, ממה היא נובעת? לדוגמה, אני יכול לשאול למה עשיתי, ואני יכול לשאול, למה אני חושב שעשיתי? מי אמר שעשיתי, ...

... לעצמנו את האחדות ולהזכיר לאדם שהוא כבר יודע את הדרך, אך לעיתים הוא שוכח אותה. כל פעולה רוחנית או חיצונית היא, למעשה, חזרה לאותו עיקרון של האחדות. איך התפיסות האלו מתבטאות בחיי היומיום? אליעד מסביר כי כל פעולה בעולם הזה, כמו אכילה או כל פעולה אחרת, יכולה להיחשב כזמן של שכחה אם היא נעשית בלי הכוונה עמוקה. השיעור ממחיש את הצורך של האדם לחשוב ולפענח את כל פעולה כשלב נוסף בהבנה הרוחנית, ולא לעסוק בה באופן שטחי בלבד. כל ... ועל אחדות הדברים. אחד הרעיונות המרכזיים הוא כי על האדם לזכור שכל דבר שהוא עושה, כל פעולה, אינה נפרדת מהמהות הכללית של החיים. כאשר אדם שוכח את ... כפי שמוסבר בהרצאה, קשורה באופן ישיר לאדם שמבצע פעולות בעולם הזה. יש דגש על כך שפעולה בעולם הזה, כמו אכילה או עיסוק בדבר אחר, יכולה להוביל לשכחה ... להבין שכל הצורות, האובייקטים והמקרים בעולם, הם למעשה ביטויים של אותה אחדות פנימית. כל פעולה, כל מעשה, כל דבר הוא חלק מהשלם וצריך להסתכל עליו ככזה. אם ... בצורת הדברים? ההימנעות מהתמקדות בצורת הדברים היא אחת ההמלצות המרכזיות של רבי נחמן. כל פעולה, כל פעולה דתית או רוחנית, יכולה להיראות בצורה חיצונית, אך המשמעות ... לכן, על האדם להימנע מלהתמקד בצורת הדברים ולחפש את המשמעות הפנימית שמאחורי כל פעולה. רק כאשר האדם מבין את המשמעות הפנימית, הוא יכול לפתח את ...

... כמה אפשרויות והסברים אפשריים. האם ייתכן שאדם הוא רובוט חסר בחירה חופשית? אחת האפשרויות שאליעד מציג היא שהאדם הוא למעשה רובוט חסר בחירה חופשית. לפי גישה זו, הפעולה נעשית באופן אוטומטי לחלוטין, ללא בחירה אמיתית. הוא משווה את האדם לרובוט שנוסע בקו ישר עד שהוא נתקל בקיר, גם ... יכול להיות במצב דומה שבו הוא פועל ללא יכולת בחירה עצמית. למרות זאת, אליעד מבהיר שגם אם נניח שאדם הוא רובוט, עדיין יש נקודה מורכבת יותר: כאשר רובוט עושה פעולה, הוא עושה זאת מתוך התכנות שלו בלבד, ללא שום בחירה. לעומת זאת, אדם יכול להרגיש שהוא עושה פעולה בלי רצון אך עדיין לתהות מדוע הוא עושה זאת, ולכן יש מקום לשאול מה באמת מניע אותו. כיצד ניתן להבין את מה שעומד מאחורי הפעולה הלא רצויה? אליעד מסביר כי ישנה אפשרות שהאדם לא באמת בדק לעומק את הסיבות לפעולה שהוא מבצע. האדם חושב שהוא לא רוצה לעשות משהו, אך לא בדק באופן מלא ומדויק את המניעים שלו. ברגע האמת, האדם עושה פעולה ומיד אחר כך חושב לעצמו למה עשיתי את זה? אך הסיבה לכך היא פשוטה - הוא לא בדק עד הסוף את הרצונות האמיתיים שלו, ולכן הפעולה מתרחשת למרות התחושה שהוא פועל נגד רצונו. האם יש מצב שבו אדם באמת לא רוצה לעשות משהו ובכל זאת עושה? אליעד ... שכאשר אדם עושה משהו למרות שהוא אומר לעצמו במאה אחוז שהוא לא רוצה, זה עדיין לא נכון לגמרי. לדבריו, אם האדם באמת ובתמים, באופן מוחלט וסופי, לא היה רוצה לעשות פעולה מסוימת, הוא פשוט לא היה עושה אותה. הוא מדגים זאת על ידי כך שאם היו מבקשים ממישהו להכניס את היד לאש כשהוא ... עושה את זה. הפעולות שאדם כן עושה למרות שהוא אומר שהוא לא רוצה, הן למעשה פעולות שבהן יש לו גם רצון נסתר כלשהו לעשות אותן. האם ייתכן שקיים רצון נסתר שמניע את הפעולה? אליעד טוען כי בכל פעולה שהאדם עושה, תמיד קיים גם רצון מסוים לעשות אותה, אפילו אם הוא קטן, חבוי, או מודחק. הוא נותן דוגמה של אדם שאוכל שאריות אוכל מהרצפה, ומבהיר שאפילו במקרה זה, אותו אדם עושה את הפעולה כי הוא רוצה לאכול את השאריות יותר מאשר להישאר רעב. ולכן, למרות שהפעולה נראית מוזרה או מגעילה לאחרים, האדם עדיין עושה זאת כי הוא רוצה לעשות זאת באותו הרגע. מה המשמעות של לא רוצה ... מסביר גם ברמה הלוגית את הסתירה הפנימית שיש במשפט עשיתי משהו נגד רצוני. הוא טוען שאין באמת דבר כזה עשיתי משהו ב - 100% נגד רצוני, משום שעצם העובדה שאדם עושה פעולה כלשהי, היא ההוכחה לכך שהיה לו רצון כלשהו לעשות אותה. הוא לא היה מסוגל לעשות פעולה אם לא היה לו לפחות רצון מסוים לכך. הוא מוסיף שאם אדם מתעקש לומר עשיתי נגד רצוני, המשמעות היא שהרצון לעשות ... להגיד עשיתי נגד רצוני? אליעד מבהיר שהסיבה לכך שאנשים מתעקשים להגיד שעשו משהו נגד רצונם היא בגלל תחושות כמו בושה, אשמה, או פחד להודות שהם רצו לעשות את הפעולה מלכתחילה. אדם שמרגיש לא בנוח עם רצון מסוים שלו יעדיף להסתיר אותו או אפילו להכחיש אותו בפני עצמו. כך, הוא ... עם עצמו או כדי להימנע מרגשות שליליים כמו אשמה או ביקורת חברתית. האם החלומות יכולים להשפיע על תחושת הרצון? אליעד מזכיר את האפשרות שאדם יכול לחלום שהוא עשה פעולה מסוימת, ואז לקום בבוקר בתחושה שהוא באמת עשה את זה, למרות שבמציאות הוא לא עשה כלום. זה מראה כיצד התפיסה העצמית שלנו לגבי הרצון או הפעולה שעשינו עשויה להיות מוטעית או מעוותת. לסיכום, אליעד כהן מבהיר שאם אדם עושה פעולה, בהכרח היה לו רצון מסוים לבצע אותה, גם אם הוא לא מודע אליו לחלוטין או לא נעים לו להודות בו. אין באמת אפשרות ...

... כפוי. השאלה המרכזית שעומדת בבסיס ההרצאה היא האם באמת יש לאדם בחירה חופשית, או שמא הכל כפוי עלינו על ידי המחשבות והתחושות שבתוכנו. אליעד מסביר כי כאשר אנו עושים פעולה כלשהי, יש לנו תחושה שהפעולה נעשית מתוך בחירה חופשית או מתוך כפייה. הוא מציג את המנגנון הפסיכולוגי והקוגניטיבי שמייצר תחושות אלו. המוח שלנו מורכב מכמה ... (אני הולך ואני רוצה ללכת), נוצרת תחושה של בחירה חופשית. לעומת זאת, כאשר יש פער בין המחשבות (אני הולך ואני לא רוצה ללכת), נוצרת תחושת כפייה. מהי כפייה ומה קובע אם פעולה נכפתה עלינו? אליעד מפרק את מושג הכפייה. כפייה מוגדרת כפעולה שנעשית בניגוד לרצון שלנו. הוא נותן דוגמה ברורה: אם אדם אוכל כי הוא רעב, יש כאן סיבה לפעולה, אבל האם הפעולה הזאת כפויה עליו או לא? התשובה תלויה בפרשנות של האדם לסיבה זו. אם האדם ירגיש שהרעב מחייב אותו לאכול והוא מתנגד לכך, תיווצר תחושת כפייה. אבל אם הוא מקבל את הסיבה ורוצה לאכול, אין תחושת כפייה. האם פעולה הנעשית מתוך סיבה נחשבת לבחירה חופשית? אליעד מתאר מצב שבו אדם עושה פעולה בגלל סיבה ברורה - למשל אוכל בגלל שהוא רעב. האם פעולה כזו היא בחירה או כפייה? התשובה, לפי אליעד, תלויה בהתייחסות של האדם לסיבה: אם האדם מקבל את הסיבה, הוא יחווה תחושה של בחירה. לעומת זאת, אם האדם מתנגד לסיבה אך עדיין מבצע את הפעולה, הוא יחוש כפייה. אליעד מציין שאין דבר כזה פעולה בלי סיבה. לכל פעולה יש סיבה, ולכן אין בחירה חופשית מוחלטת, אך באותו זמן אין גם כפייה מוחלטת. בכל פעולה שאדם עושה, יש תערובת של תחושת בחירה ותחושת כפייה, וההבדל הוא רק במידת ההתנגדות הפנימית של האדם לסיבות הקיימות. האם אפשר ... כאשר אנחנו חשים שסיבה מסוימת נכפית עלינו ואנחנו מתנגדים אליה, נחווה זאת ככפייה. הוא מביא דוגמה של תסמונת טורט - אדם שמזיז את ידו באופן בלתי רצוני וללא סיבה ברורה. פעולה כזו אינה נחשבת לבחירה חופשית משום שאין לה סיבה מודעת. אך אם האדם חש שהיה יכול להתנגד לפעולה ועדיין מבצע אותה, הוא יוכל לחוות את הפעולה כבעלת סיבה, אפילו אם אינה מודעת לחלוטין. מהי ההגדרה הנכונה של בחירה חופשית? אליעד מציין שאין הגדרה מוחלטת וחד - משמעית ...

... בשכנוע עקיף, לא אומרים לאדם מה לעשות ישירות, אלא מנסים לגרום לו לחשוב מחשבות מסוימות, שהן אלו שיגרמו לו לעשות את הפעולה הרצויה. בשיטה זו שותלים רעיונות בתודעה של האדם בצורה סמויה ומעודנים יותר, כך שהוא עלול לחשוב שהרעיונות היו שלו מלכתחילה. היתרון בשכנוע עקיף הוא שאנשים בדרך כלל ... אותם, אלא שהם בעצמם הגיעו למסקנה הרצויה. איך בדיוק עובד שכנוע עקיף? העיקרון המרכזי של שכנוע עקיף הוא קודם כל להגדיר את הפעולה שרוצים שהאדם יבצע, ואז לשאול אילו מחשבות אותו אדם צריך לחשוב על מנת שיבצע את אותה פעולה. למשל, מוכר שרוצה למכור מוצר צריך לשאול את עצמו אילו הנחות יסוד צריכות להיות ללקוח שלו כדי שיחשוב שראוי ונכון לקנות את המוצר הזה. אך יש נקודה חשובה נוספת: לא תמיד ... צריך לדמיין שהוא האדם השני, ולשאול: אם הייתי הוא, עם האמונות, הדעות, המחשבות וההנחות שלו - מה הייתי צריך לחשוב כדי לבצע פעולה מסוימת? חשוב לשים לב לנקודת מבטו של האדם השני, ולא להניח שמה שברור למשכנע ברור גם לאחר. הדרך לעשות זאת היא קודם כל לעשות סקירה מקיפה על האדם שרוצים לשכנע - מה טוב ... הוא נושא של שכנוע ישיר ושכנוע עקיף, מה זה שכנוע ישיר ומה זה שכנוע עקיף. שכנוע ישיר זה לבוא לבן אדם שרוצים שהוא יעשה פעולה מסוימת ואומרים לו אנחנו רוצים שתעשה פעולה מסוימת, רוצים שהילד יכין שיעורים אומרים לו לך תכין שיעורים זה נקרא שכנוע ישיר. זאת אומרת בצורה ישירה מנסים להגיד לו את מה שרוצים שהוא יעשה שיקנה, שימכור שיחשוב. ... עקיף, איך עובד שכנוע עקיף ואיך לעשות שכנוע עקיף ואיך להצליח בשכנוע עקיף וכו, אז זה עובד ככה שכנוע עקיף פירושו לוקחים פעולה שרוצים שהבן אדם יעשה אותה, אוקי אנחנו רוצים שבן אדם מסוים יעשה פעולה מסוימת, עכשיו מה שהבן אדם צריך לשאול את עצמו המוכר שרוצה למכור את המוצר הוא צריך לשאול את עצמו, איזה מחשבות הבן אדם לדעתי כמוכר איזה דברים אני כמוכר חושב שהלקוח שלי צריך לחשוב בשביל שהוא יקנה את המוצר הזה, בשביל שהוא יעשה את הפעולה הזאת? איזה דברים, במילים אחרות זה לשאול מה הנחות היסוד שאני כמוכר מניח שהלקוח צריך להניח אותם כדי לקנות את המוצר, כדי לעשות את הפעולה. ותשימו לב שאני מחדד פה שכשבן אדם שואל את עצמו מה הנחות היסוד שהוא הלקוח צריך להניח בשביל שהוא יעשה ככה וככה הדיון הזה כולו מתרחש במוחו של המוכר, זאת אומרת זה ... דבר אחר יכול להיות שאם הוא בכלל יניח ככה אז הוא יעשה הפוך, יכול להיות מלא רעיונות אבל בגדול הרעיון הוא כדלקמן כך את הפעולה שאתה רוצה שהבן אדם יעשה ובתור שלב ראשון תשאל את עצמך מה הרעיון שהבן אדם לדעתי צריך לחשוב אותו כדי שהוא יעשה את הפעולה הזאת ואז תרשום הוא צריך לחשוב ככה וככה. עכשיו תשאל את עצמך את השאלה הבאה מה הסיבות לדעתך שבגללן אותו בן אדם יכול לחשוב ככה וככה או איזה דברים אם הוא יחשוב אותם הם ... עקיף אז עוד פעם לוקחים את הרעיונות שרוצים שהבן אדם יחשוב אותו, שואלים מה הנחות היסוד שאותם הוא צריך לחשוב כדי לעשות את הפעולה ומנסים לשכנע אותו בהם. עכשיו לפעמים יש מצבים שבהם אם בן אדם יבואו לשכנע אותו בשכנוע עקיף הוא יעלה על זה שמנסים לשכנע אותו בשכנוע עקיף. לדוגמה נגיד ניקח את הדוגמה ... את זה כדי שהוא יעשה את זה. ואם אנחנו חושבים שלשכנע אותו במה שעומד פה הוא יקלוט את זה שאנחנו מנסים לשכנע אותו לעשות את הפעולה הזאת או לחשוב את המחשבה הזאת, מה אנחנו נעשה? אנחנו נשאל מה הנחות היסוד שצריכות להיות פה שהן יגרמו לו להניח את ההנחות היסוד האלה שהן יגרמו לו לחשוב את המחשבה הזאת שהיא תגרום לו לעשות את הפעולה הזאת וכן הלאה עושים שכנוע עקיף לשכנוע עקיף, מרחיקים את המסרים כאילו מהדבר המרכזי. לדוגמה נגיד בסיפור של הדירות ואז נגיד לבן אדם תראה איך האנשים חיים מאוד טוב ... יש לו?. הבן אדם שחוקר את הדברים האלה הוא מתחיל לראות את המציאות שלנו בצורה שונה. מה זאת אומרת כשהוא רואה בן אדם עושה פעולה כשהוא רואה פעולה מתרחשת, כשהוא רואה איזה רעיון הוא רואה מה הנחות היסוד שעומדות מאחורי אותו רעיון, מה הבסיסים מהאמונות שנמצאות בבסיסו של אותו רעיון. וכשבן אדם מתחיל לראות את המציאות שלנו של היומיום שכל פעולה שהוא רואה מה הסיבות שגרמו לה לקרות אז יותר קל לו לשכנע אחרים בשכנוע ישיר ובשכנוע עקיף איך שהוא רוצה כי אז הוא אומר התוצאה הזאת יש סיבות כאלה ואחרות שיכולות להוביל ...

... המובילות לפעולות כפייתיות. במהלך ההרצאה, אליעד כהן מסביר כיצד מחשבות כאלו משפיעות על התנהגות האדם, ולעיתים גם על החיים האישיים שלו, ולמה כל פעולה כפייתית אינה בהכרח תורמת לו אלא דווקא יוצרת נזקים נוספים. הוא מתחיל בסיפור על אדם המאמין שהוא יכול למנוע את מותה של משפחתו אם יסדר כוסות בביתו בצורה מסוימת. הסיפור מציג את הגיונות המחשבה של אדם הסובל מהפרעה אובססיבית, שבו הוא מאמין שכל פעולה חייבת להתבצע בצורה מסוימת כדי להימנע מהתוצאה הרעה. אליעד שואל אם יש היגיון בכך שהוא יפעל כדי למנוע את מותו של בני משפחתו, אם אין סיכון שהוא יגרום נזק נוסף מעצם ביצוע הפעולה. אחת מהשאלות המרכזיות היא אם ההיגיון שמניע את הפעולות הכפייתיות אכן הגיוני או שמא הוא נגרם מתוך חרדה לא ... אפשרות להוכיח אם הם נכונות או לא. האדם המאמין שמסדר את הכוסות כדי למנוע את מותו של מישהו במשפחתו לא יכול להוכיח שזה נכון. אין שום ראיה רציונלית לכך שפעולה כזו יכולה למנוע את המוות. למעשה, המחשבה הזו אינה נתמכת על ידי שום עובדה, אך האדם עדיין מאמין בה כי אין לו ... לבצעה, מתוך פחד שלא לבצע אותה יוביל לתוצאה רעה. האם יש היגיון במחשבות כפייתיות? בהמשך ההרצאה, אליעד מציע לשאול את האדם הסובל ממחשבה כפייתית אם הפעולה שהוא מבצע אכן תורמת לו, או אם היא רק יוצרת דאגות נוספות. הוא מציין כי לעיתים קרובות, המחשבות הטורדניות מקבלות ... עם מחשבות כפייתיות? כדי להתמודד עם מחשבות אובססיביות, אליעד מציע להימנע מלנסות להוכיח את נכונותן או שגיאותן של המחשבות, אלא פשוט לשאול את עצמנו אם הפעולה באמת תורמת למטרה הרצויה או שמא היא רק מוסיפה חרדה ולחץ. אם מדובר בפעולה של סידור הכוסות מתוך פחד, אז על האדם להפסיק להרגיש שהוא חייב לבצע את הפעולה הזאת. המסקנה היא שפעולה כפייתית אינה משרתת את מטרת האדם אלא רק מוסיפה לו דאגות. האם כל פעולה כפייתית אכן מועילה? בסופו של דבר, אליעד מציין כי אין שום הוכחה שהפעולות הכפייתיות אכן משפרות את המצב. כל פעולה שמבצע האדם מתוך מחשבה שהיא תציל אותו ממצב של סכנה עלולה בסופו של דבר להיגרם לנזק נוסף. במקום להשקיע באנרגיה במחשבות טורדניות, על האדם להבין שהסבל שנגרם ממעגל המחשבות הכפייתיות אינו תורם דבר טוב. יש להימנע מהאמונה הזאת ולפני כל פעולה לחקור אם יש לה ערך אמיתי ולא רק תוצאה של חרדה. מהו הפתרון ל - OCD? הפתרון שמציע אליעד הוא שיטה של טיפול ... שלו תמות?, ומסביר את ההנחות השונות שהאדם יכול לעשות, כמו האמונה שבסדר הכוסות יש מניעה למוות. ההסבר שמציע אליעד מצביע על המנגנון שבו אדם מתחיל לבצע פעולה מתוך מחשבה שהיא תציל את משפחתו, אך ככל שעובר הזמן, הפעולה הופכת לכפייתית. בתחילה האדם עשוי להרגיש טוב מהמעשה, אך עם הזמן, הוא נכנס למצב שבו הוא מאמין באמת כי אם לא יסדר ... איכשהו נוסף שזה בכלל טוב ונניח שהוא רוצה למנוע את זה ונניח שיש משהו שיכול לגרום להם למות ונניח שהוא יכול למנוע את הדבר הזה, האם הוא אמור לעשות את הפעולה הזאת כדי למנוע את הסיכוי שהם ימותו? ש: זה בהנחה שכשהוא עושה את הפעולה לא יגרם יותר נזק מאשר תועלת למשל אם הוא יעשה את אותה פעולה ואז הוא עצמו ימות וכתוצאה מזה. אליעד: בהנחה שאם הוא יעשה את זה לא יגרם יותר נזק. ש: לא יגרם יותר נזק למי לאף אחד? אליעד: לאף אחד. ש: לא למשפחה לא לעצמו? אליעד: כן לא יגרם יותר נזק, האם יש היגיון שהוא יעשה את הפעולה הזאת? ש: כן אמרנו את זה. אליעד: אז מה אם אמרנו אתה אומר כן אמרנו כן אמרנו למה הוספת את המילה אמרנו? ש: לא משנה ... אליעד: נכון אני אבל אומר שזה לא נכון. ש: אוקי בסדר אז אני אומר לך שלפי מה שאתה אומר, לפי מה שאני מבין זה שהוא רוצה שהם יחיו והוא יכול לעשות איזה פעולה מסוימת שהם יחיו יותר. אליעד: טוב הבנו כבר את ההיגיון שלך הבנו אותו לא צריך לחזור עליו עוד פעם הלאה. ש: זהו אז זהו. אליעד: בסדר חכה, עכשיו מה שאתה אמרת זה כיוון נכון אבל לא מדויק תדייק בדיוק אמרת בתנאי, מה הוא אמר הוא אומר אם הוא יעשה את הפעולה אבל אז יגרם יותר נזק אז הוא לא אמור לעשות את הפעולה אבל יש עוד משהו שאם הוא יעשה את זה שגם אם לא יגרם יותר נזק עדיין הוא לא אמור לעשות את הפעולה אם יגרם נזק שווה זהה לא יותר נזק נזק זהה אתה הבנת לא רק אם יגרם יותר נזק. מה הסיפור בוא נספר סיפור כדלקמן נגיד ... בעניין, מרוב שהוא לא רוצה שהם ימותו מרוב שהוא ירגיש רע מזה שהוא לא רוצה שהם ימותו והוא צריך להציל אותם הוא אומר לעצמו איך אני יציל אותם אני אעשה פעולה שתמנע את זה שהם ימותו. לדוגמה הוא אמר טוב מה אני יכול לעשות לא יודע אמר טוב בוא נמציא משהו, מה המציא אמר אוקי ...