... הוא מציין כי למרות שברור שלכל אדם יש את הרצון לשרוד, בסופו של דבר, כל פעולה שלו, כל רצון שמניע אותו, מבוסס על הצורך להרגיש טוב. לדבריו, כל אדם פועל באופן שתורם לשרידותו, גם אם הוא לא מודע לכך. לדוגמה, אם אדם שותה מיץ קולה במקום מיץ ... במצבים פיזיים (כמו שתייה או אכילה), אלא גם במצבים נפשיים. הוא טוען כי כל פעולה שנעשית על ידי אדם נובעת מהצורך להימנע מתחושת חוסר או כאב. לדוגמה, אדם יכול לרצות להצליח כדי להרגיש טוב יותר, או לחפש אהבה כדי למלא את החסר הרגשי. כל פעולה כזאת נעשית מתוך הרצון לחוש טוב, ולאו דווקא מתוך צורך הישרדותי מוחלט. כשהוא מדבר על הרצון להרגיש טוב, אליעד מוסיף עוד נקודה חשובה: הרצון הזה הוא לא רק רצון ... שחווה חוויות של כאב פיזי או נפשי עשוי לרצות להימנע מהם בעתיד, ולכן כל פעולה שהוא עושה, כל רצון שהוא מפתח, נועד להימנע מהכאב הזה. אפילו הרצון להימנע מכאב גופני או נפשי הוא חלק מתהליך הישרדותי. זהו פרדוקס: כל מה שמניע את האדם - גם ... רצון להרגיש טוב, ולא מתוך הצורך הישרדותי הברור של קיום הגוף, אך בפועל כל פעולה כזו גם משרתת את הרצון הביולוגי להמשיך ולחיות. בהמשך ההרצאה, הוא מתאר כיצד הרצון האנושי הוא תמיד מונע מתוך צורך פנימי שמחפש להשלים חסר, ולהגיע למקום של תחושת ... טוב הוא למעשה רצון להימנע מתחושת חסר או כאב פנימי. הוא מוסיף כי כל פעולה שמבצע אדם נובעת מתוך הרצון למלא את החסר הזה, בין אם מדובר בעשייה פיזית כמו אכילה או שתייה ובין אם מדובר במצבים נפשיים כמו חיפוש אחר הצלחה או אהבה. לסיכום, ... הבחנה ברורה בין הרצון לשרוד לבין הרצון להרגיש טוב, שכן כל רצון אנושי, כל פעולה ואפילו כל מחשבה נובעים מאותם מניעים פנימיים שמובילים את האדם לחפש את תחושת הסיפוק האישית שלו. כל דבר אדם עושה, כל רצון שהוא מפתח, הוא בעצם ביטוי של הצורך ...

... את המוצר). המטרה היא לשדר ללקוח או למישהו אחר שהפעולה או ההחלטה שהציעו לו היא לא רק אופציה אלא מחויבת ונדרשת. איך השימוש בעיקרון משפיע על מכירות? במכירות, הרצון הוא לגרום ... מדויקת בכיצד להתמודד עם התנגדויות ולהוביל לפעולה . בין אם מדובר בשיחה עם לקוח, בעבודה עם ילדים או בניהול משא ומתן, חשוב להבין מתי להציג רעיון כוודאי ומתי להפוך התנגדות ... כך בשכנוע? עיקרון המחויב והאפשרי הוא בסיס לכל פעולה של שכנוע, מכירה או משא ומתן. אפשר לראות שכל רעיון בעולם מוצג או כמחויב, כלומר, וודאי וחייב להיות כך, או כאפשרי בלבד, ... חשוב להביא את הלקוח למצב שהוא משוכנע לחלוטין שהפעולה מחויבת עבורו. כיצד משתמשים בדיבור מחויב ואפשרי במכירות או במשא ומתן? במצב של מכירה, רוצים שהלקוח יאמין בצורה מוחלטת ... אפשרות חדשה. להיכנס לבית - כדי שאדם אכן יעשה פעולה חדשה (כמו להיכנס לבית), הוא צריך להרגיש לפחות ב - 51% שזו חובה יותר מאשר אפשרות. כי אם זה רק אולי להיכנס, הוא עלול ... מימוש של רעיון הופך למחויב: ברגע האמת מבצעים פעולה מסוימת אחת, לא אולי כן ואולי לא. לכן, כדי לשנות מצב קיים (כמו להביא לקוח לרכוש מוצר), צריך לגרום לו להרגיש שהוא חייב לבצע את הפעולה. אבל לאורך הדרך, כדי להתמודד עם התנגדויות, משתמשים בשפה של אפשרי וגם וגם, כי היא מרגיעה עימותים. כיצד מסכמים את ... גם וגם) ומתי לדבר במחויב (לסגור עסקה, להוביל לפעולה, רק ככה, בטוח נכון). בטבע, אפשרויות הן בלתי מוגבלות, אבל בפועל תמיד קורה דבר אחד ספציפי - המחויב. במילים אחרות, יש ... הדבר וזה 100% נכון. אוקי בשביל שבן אדם יבצע את הפעולה בפרט אם מדובר על שינוי שהוא צריך לשנות פעולה, אם בן אדם צריך לשנות פעולה אז הוא חייב לחשוב שהוא חייב לעשות את זה הוא לא יכול לראות את זה כאפשרי הוא חייב לראות את זה כמחויב ותכף אני אתן עוד ... שרוצים ב - גם. עכשיו אנחנו רוצים שהוא יעשה את הפעולה אם הוא רואה גם וגם אז הוא עדיין יכול להישאר בדעה שלו, תראה אני מבין שאתה חושב ככה אבל אפשר גם לחשוב אחרת, אוקי אז למה ... חייבים לעשות רק ככה. אוקי רק מה שבסוף דוחף את הפעולה זה רק, יש לך התנגדות גם וגם מי שאומר צריך לעשות ככה וככה ואתה חושב שלא צריך אתה חושב שצריך לעשות הפוך אז נכון שאתה ... עוד דעה אמרנו שזה גם ככה אבל מי שבסוף יבצע את הפעולה צריך להגיד, אחרי שכבר הסכמנו שהאפשרות שלנו היא גם לגיטימית עכשיו בוא נהפוך אותה ל - רק לגיטימית שרק היא נכונה ואת ... זאת אם אתה רוצה בסוף לדחוף את הבן אדם לביצוע פעולה אז אי אפשר להישאר בסובייקטיבי, צריך להפוך את זה לאובייקטיבי חייב ככה צריך ככה, מוחלט ככה, אוקי אובייקטיבי מכירי הדיור ... בסוף את העסקה ורוצים שהבן אדם בסוף יבצע את הפעולה לדבר בוודאי, זה בהכרח ככה אין אולי, אל תגיד אתה יודע נראה לי שאולי כדאי ש... לא, אתה רוצה שהוא יבצע את הדבר כדאי ש... ... לדחוף את הלקוח לחתימה לשכנע את האנשים לבצע את הפעולה דבר במוחלטות לא בספקות אסור לבטא ספק, יש התנגדות תבטא ספק קח את הדעה שלך ותגיד שאתה אולי חושב ככה תגיד שאולי אפשרי ... באפשרות כי בסוף עסקה סגירת עסקה, רכישה הסכמה פעולה מה שזה לא יהיה זה כבר דבר שקורה לא בעולם האפשרויות אלא בעולם המעשים בעולם המעשי. בעולם המעשי צריך לדבר בוודאות שמה אתה ... ההסכמה מתבצעת, אתה רוצה לגרום להביא מישהו לפעולה אתה רוצה שהוא יעשה את מה שאתה רוצה בסוף הוא צריך לחשוב שזה מחויב מה שאתה אומר שמה שאתה אומר זה בטוח נכון שרק זה נכון, ...

... ותרופות. ברגע שזיהית את נקודת התורפה (החיסרון), אפשר להשתמש בה על מנת לתכנן אסטרטגיה לאיתור. מהו העיקרון הבסיסי למציאת אנשים? העיקרון שמסביר אליעד הוא שכל פעולה של איתור חייבת להתבסס על החסרונות של האדם. כלומר, הצורך שלו ... שניתן לנצל לטובת האיתור. כך, אפשר להציע לו עסקה חדשה או תועלת נוספת שתגרום לו לחשוף את עצמו מחדש, אפילו אם קודם לכן ניסה להיעלם. כיצד לגרום למישהו לשתף פעולה לאחר שמצאת אותו? אליעד ממשיך ומסביר כיצד אפשר לגרום לאדם שנמצא לאחר שאותר, לשתף פעולה ולתת את השירות שהוא חייב או להחזיר את הכסף שהוא לקח. לפי אליעד, האדם חייב לחשוב שיצא לו טוב או לפחות יימנע ממנו משהו רע בעקבות שיתוף הפעולה. אליעד מסביר שיש שתי דרכים עיקריות לכך: דרך אחת היא לגרום לאדם לחשוב שאם הוא לא ישתף פעולה, ייגרם לו נזק משמעותי יותר מזה שיקרה אם כן ישתף פעולה . במילים אחרות, להגדיל את התחושה שלו שאם לא יחזיר את הכסף או ייתן את השירות, יהיה לו יותר רע. הדרך השנייה היא להראות לו שאם הוא ישתף פעולה, הוא ירוויח משהו חיובי וגדול יותר ממה שיש לו כרגע. לדוגמה, אם ... מידע מוקדם ואינטנסיבי. מידע זה כולל איסוף מודיעיני על הרגליו, צרכיו ופעולותיו של האדם. ככל שיש יותר מידע, כך אפשר לנבא טוב יותר היכן הוא יהיה או מה תהיה הפעולה הבאה שלו, ולהגביר את הסיכוי לאתר אותו במהירות. לדוגמה, אם ידוע על ... שיש לו הרגלים קבועים, איסוף מידע זה יאפשר לצמצם את החיפוש לאזורים אלה בצורה יעילה יותר. איך למצוא מישהו שנעלם? איך לאתר אדם שחייב כסף? איך לשכנע אדם לשתף פעולה? איך למצוא חפץ אבוד? מה זה נקודת תורפה של אדם? איך משפרים חיפוש ...

... התוצאה תלויה במה שהאדם חושב ומאמין לגבי אותה הפעילות. כלומר, אם אדם חושב שהספורט טוב ובריא, ומאמין שעשה פעולה חיובית ופרודוקטיבית למען עצמו, זה ישפר את מצב רוחו. לעומת זאת, אם הוא יאמין שהספורט מזיק לו, מתיש אותו או פוגע בו, הוא ירגיש גרוע יותר. האם עצם העשייה או המשמעות שאנו נותנים לה משפרת מצב רוח? אליעד מדגיש את ההבדל בין פעולה פיזיולוגית אוטומטית לבין פעולה שההשפעה שלה תלויה במשמעות שהאדם נותן לה. הוא מסביר זאת באמצעות הדוגמה של אדם מיובש שמקבל אינפוזיה: כאן מדובר בפעולה פיזית שברור שהיא תשפר את מצבו באופן חד - משמעי, כי יש חוסר בנוזלים. לעומת זאת, ספורט אינו חומר שניתן באופן ישיר לגוף. הפעילות הגופנית היא פעולה שהאדם בוחר לעשות, והאופן שבו הוא מפרש אותה משפיע על התוצאה. לדוגמה, אדם שמרים משקולות עשוי להרגיש סיפוק מהעובדה שהוא מצליח להשיג את מטרותיו (אני רוצה להרים את המשקולת, והנה הצלחתי), ותחושת הסיפוק הזו משפרת את מצב רוחו. בכל פעולה שהאדם עושה, בין אם מדובר בספורט, בצביעת הבית או בבישול, כאשר הוא משיג מטרות שהוא מציב לעצמו, תחושת ההישג משפרת את מצב רוחו. לכן, ... פעילות כלשהי, לאו דווקא גופנית, דורשת מאדם להתחבר מחדש לרצונות שלו, למטרות שהוא רוצה להשיג. כשהוא מתחיל פעולה כלשהי - כמו למשל ספורט - הוא באופן אוטומטי חוזר לתחום של אני רוצה משהו: רוצה להיות בריא, רוצה להיראות טוב, רוצה להתחזק, או פשוט רוצה להצליח בפעולה מסוימת. כך הוא עובר מהטריטוריה של דיכאון וחוסר רצון, לטריטוריה חיובית של רצונות, מטרות והישגים. לדוגמה, אדם שרץ ורוצה לרוץ עוד מטר ואז מצליח בכך, חווה תחושה של הישג, ומצב רוחו משתפר בזכות ההצלחה הזאת. זה נכון לגבי כל פעולה שבה האדם קובע לעצמו מטרה ומשיג אותה, ולא רק פעילות גופנית. האם ספורט משפיע יותר מפעילויות אחרות כמו בישול או יחסי מין? בנוגע ... יחסי מין אינם גורמים בהכרח להרגשה טובה אם הם נעשים ללא רצון או מתוך אילוץ. המשמעות האישית שהאדם מעניק לפעולה היא זו שמשפיעה יותר מכל על התוצאה. האם פעילות גופנית מפחיתה מחשבות שליליות? אליעד מציין שיש הסבר נוסף מדוע פעילות גופנית יכולה ...

... השאר, כך שלמעשה יש אלוהים אחד שמחיה את הכל, בלי שלב אחר ישות אחרת חיה בצורה נפרדת. ההוכחה שאין בחירה חופשית אליעד מציע שההוכחה שאין בחירה חופשית טמונה בכך שכל פעולה שלנו אינה אקראית או חופשית, אלא נובעת מתוך סדרים שנקבעו מראש. כל פעולה היא תוצאה של משהו שהוחלט קודם, ולא של בחירה חופשית שלנו. דוגמה לכך היא פעולת הזזת היד - אנחנו לא בוחרים לזוז, אלא מדובר בהשפעה של סדרים שמניעים את הגוף לבצע את הפעולה הזו. אליעד מדגיש את הרעיון הזה כשתיאר את תחושת הבחירה כהאשליה - מה שמוביל אותנו לחשוב שאנחנו ... אפשרויות שונות, אבל כל מה שאנחנו עושים בפועל נקבע מראש על ידי עקרונות גבוהים יותר של סדרים קוסמיים. כלומר, ברגע שאנחנו לא חושבים באופן מעמיק על ההשלכות של כל פעולה, אנו עשויים לחשוב שזו הייתה בחירה חופשית שלנו, אך בפועל הכל מכוון לפי תכנית קוסמית נסתרת או ... כדי שמירה על עקרונות הגיוניים שמובילים למסקנה כי כל מה שקיים בעצם נמצא בתוך מהות אחת שמחיה את הכל. ההוכחה לכך שאין בחירה חופשית אליעד מעלה את הרעיון שאם כל פעולה שאנחנו עושים נובעת ממקור אחד שגורם לכל הדברים לקרות, אז לא באמת יש לנו בחירה חופשית. כל פעולה שאנחנו מבצעים היא תוצאה של משהו שהוחלט קודם, ולא משהו שבחרנו באופן חופשי. הוא מדגים את הרעיון הזה באמצעות דוגמאות שונות, בהן הוא מציין שהרצון שלנו לעשות פעולה מסוימת, כמו להזיז יד, נובע לא מתוך בחירה חופשית אלא מתוך סדרים שנקבעו מראש, ושהם אלו שמניעים ... יכולים לבחור בין אפשרויות שונות, אבל בעצם כל מה שאנחנו עושים נקבע מראש על ידי כללים גבוהים יותר. כלומר, ברגע שאנחנו לא חושבים בצורה מעמיקה על ההשלכות של כל פעולה , אנחנו עלולים להרגיש שזו הייתה בחירה שלנו, אבל במציאות הכל מכוון לפי תכנית קוסמית או עקרונות ...

... דומות? אליעד כהן מסביר כיצד אדם שרוצה להתמודד עם פחד, צריך לקחת את הפעולה שממנה הוא מפחד ולבצע פעולות דומות לה בהדרגה. המטרה היא ליצור התניה חדשה במוח שתעזור לאדם להפסיק לפחד מהפעולה המקורית. אליעד נותן דוגמה של אדם שמפחד לקפוץ מגובה למקום נמוך. כדי להתמודד עם פחד זה, יש לבצע פעולות שמזכירות במידה רבה את הפעולה המפחידה, אך קלות ופחות מאיימות: לקפוץ ממקום גבוה למקום נמוך על ... הפעולות הדומות, המוח מתבלבל ומתאים את עצמו למצבים החדשים, וכך הפחד מהפעולה המקורית נחלש עם הזמן. איך להפסיק לעשן באמצעות יצירת התניות חדשות? ... איך לא לעשות טעויות ולא להתפתות? לפי אליעד, אם אדם רוצה להימנע מפעולה לא רצויה, עליו להימנע גם מפעולות שדומות לפעולה זו. ההתניה של המוח פועלת גם לכיוון השני. לדוגמה: אם האדם לא רוצה ... ידי שימוש בדברים דומים? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם רוצה להתגבר על פחד מפעולה מסוימת, הדרך לעשות זאת היא באמצעות יצירת התניה הדרגתית למוח. לפי ... לקפוץ ממקום גבוה למקום נמוך, יכול להתחיל מפעולות שהן דומות מאוד לפעולה המפחידה, אך נתפסות כפחות מאיימות. הפעולות הדומות יכולות להיות: ... מודע לא מעשן: לעשות הפסקה יזומה לצורך אחר, כמו ללכת לשירותים או כל פעולה אחרת, ללא עישון. לחזור על מצבים דומים כאלה פעמים רבות כדי ליצור ... מדגיש את הרעיון גם בכיוון ההפוך. כלומר, אם אדם מעוניין להימנע מביצוע פעולה מסוימת, הוא צריך להיזהר מאוד שלא לעשות פעולות הדומות לה, אפילו ... המרכזי של השיטה שאליעד כהן מציג? המסר המרכזי הוא שניתן לנצל את דפוסי הפעולה והחשיבה של המוח לצורך שליטה בפחדים, שינוי הרגלים לא רצויים, או אף ... להתמודד עם פחד באמצעות דברים דומים? אליעד מסביר שכאשר אדם מפחד לעשות פעולה מסוימת ורוצה להתגבר על הפחד, הוא צריך לחפש פעולות דומות לפעולה המפחידה ולעשות אותן. הרעיון המרכזי הוא יצירת התניה למוח, שבעזרתה ניתן להרגיל אותו בהדרגה למצבים דומים, ובכך להחליש את הפחד מהפעולה המקורית. לדוגמה, אם מישהו מפחד לקפוץ מגובה למקום נמוך, עליו להתחיל בפעולות שדומות לפעולה זו, אך פחות מפחידות. למשל: לקפוץ ממקום גבוה למקום נמוך על ... הוא נמוך יותר. לקפוץ ממקום בינוני, לא ממש גבוה, וכך בהדרגה להתקרב לפעולה המקורית. כך המוח מתבלבל, כיוון שהוא מתרגל לפעולות שהן דומות אך לא בדיוק זהות לפעולה המפחידה. לאחר חזרה מרובה על פעולות דומות אלה, המוח מפסיק להבחין בפרטים המפחידים, וכך קל יותר לבצע את הפעולה המקורית. איך להפסיק לעשן בעזרת התניות דומות? אליעד נותן דוגמה ... אליעד מדגיש שניתן להשתמש באותה שיטה בצורה הפוכה. אם אדם לא רוצה לעשות פעולה מסוימת, עליו להיזהר שלא לבצע אפילו דברים שדומים לאותה פעולה. כלומר, אם יש פעולה לא רצויה, ההתמודדות הנכונה היא להתרחק גם מפעולות שקרובות אליה, ... פעם דבר שאתה לא רוצה לעשות אותו ותמצא מה הדבר הכי דומה לדבר הזה נגיד בפעולה שאתה לא רוצה לעשות אותה נגיד לדוגמה אתה לא רוצה, משהו שאתה רוצה ... כן אוקי אז אני אומר המוח לא תמיד כאילו כי זה בעצם אותו חייל אבל עשה פעולה שהיא כאילו אבל הוא בא להרוג אותך, המוח מתבלבל ואני אומר שאפשר ...

... כיצד ניתן להגדיר פעולה כרפלקס או כבחירה מודעת? אליעד מסביר כי כדי לבדוק אם פעולה מסוימת היא באמת רפלקס או לא, עלינו לשאול שאלה פשוטה: האם אדם יכול באופן מודע לא לבצע את הפעולה? אם מדובר בדברים כמו זרימת דם או חילוף חומרים, כמובן שאין לאדם שליטה ... רפלקס הוא לכאורה פעולה בלתי נשלטת, המתרחשת באופן אוטומטי ומיידי בתגובה לגירוי מסוים. אך לטענתו, ... כיצד ניתן להגדיר פעולה כרפלקס או כבחירה מודעת? אליעד מסביר כי כדי לבדוק האם פעולה מסוימת היא באמת רפלקס או לא, יש לשאול שאלה פשוטה: האם אדם מסוגל באופן ... לא לבצע את אותה פעולה? למשל, אדם לא יכול לעצור את זרימת הדם שלו או לשלוט בחילוף החומרים בגוף, ... זאת, הזזת היד היא פעולה רצונית, שכן האדם יכול לבחור אם להזיז את ידו או לא. אליעד מציין דוגמה של ... ישירה ומודעת על הפעולה שלו. איך התפיסה של לא יודע כלום מאפשרת לשלוט בדחפים וברפלקסים? אליעד מציג ...

... ללמוד תחילה על עצמך. אם אדם יבין לעומק כל פעולה וכל בחירה שהוא עושה, וידע לזהות ... לסיבות שלך. אם אתה לא מבין למה בחרת את הפעולה הספציפית שלך, אז גם לא תוכל להבין ... של האדם. המשמעות של זה, לפי אליעד, היא שכל פעולה שהאדם עושה היא כמו סוג של כתב, ... להטעות אחרים, אך העיקרון עדיין נשאר - כל פעולה היא רמז או סימן שמעיד על המחשבות ... זאת אומרת שקודם כל בתור התחלה אתה צריך כל פעולה שאתה עושה ברזולוציות הכי קטנות לבדוק מה אני מרגיש ואיך זה משפיע על הפעולה מה אני רוצה איך זה משפיע על הפעולה מה אני חושב איך זה משפיע על הפעולה ואז כשאתה תראה מישהו אחר אתה תוכל ... בחירה לא קשור אליך מה שאתה עושה עם בחירה כל פעולה בעולם שאתה בוחר אתה צריך לדעת למה ... עכשיו האם אתה חושב שהעצבות הזאת מתבטאת בפעולה כלשהי שלך כאילו האם אתה חושב ... זאת אומרת השאלה פה הפוכה זה לא רק תיקח את הפעולה ותשאל את עצמך למה עשיתי אותה. ש: ... גם אתה צריך לדעת למה רבת עם אשתך ולמה עשית פעולה אבל גם לדעת איך זה שהיית עצוב איך ... מה הנפש שלך, מה זאת אומרת הכוונה היא שכל פעולה שאתה עושה זה סוג של כתב ולפי הכתב ...

... אליעד מסביר שהתהליך מתחיל בכך שהאדם מטיל ספק בשאלה אם הפעולה שלו מוסרית או לא. משם, הספק מתפתח לתחושה קבועה של ניצול או גניבה, ואז האדם מתקשה להשתחרר מהתחושה הזו. הוא מרחיב ... צריך להסביר לו שהוא גנב גם אם היה מוכר בזול, כי בכלל כל פעולה שלו פוגעת במישהו או מנצלת מישהו באופן עקיף. למשל, אליעד מתאר שאדם שקונה ארטיק לא באמת צריך את הארטיק, אלא את ... לו להבין שאין באמת דרך להימנע להיות גנב. לפי ההסבר שלו, כל פעולה של האדם מובילה לשרשרת אירועים בלתי נשלטת, שבסופו של דבר יוצרת פגיעה כלשהי, גם אם עקיפה, במישהו או במשהו. לדוגמה, ... זיהומיות. לפיכך, אפילו הדלקת חשמל יכולה להיתפס כרצח. גם פעולה פשוטה כמו להרוג חיידקים על העור עלולה להיחשב רצח. מצד שני, גם להימנע מעשייה היא בעייתית, כי לפעמים דווקא האי - ... תגרום לפגיעה. באופן זה, אליעד ממחיש לאדם שכל החלטה וכל פעולה שהוא יעשה או לא יעשה, מובילה באופן בלתי נמנע לפגיעה כלשהי. הרעיון הזה אמור לעזור לאדם להשתחרר מתחושת האשמה הבלתי ... הם מושגים יחסיים שתמיד תלויים בנקודת מבט. כשהאדם מבין שכל פעולה יכולה להיתפס גם כמוסרית וגם כלא - מוסרית בו זמנית, הוא יכול להשתחרר מהפחד ומהמחשבות הטורדניות, כיוון שהוא מבין שאין שום מעשה שהוא מושלם ואין שום מצב של פעולה נטולת פגיעה בכלל. לסיכום, כדי להשתחרר ממחשבות טורדניות על מוסר וגניבה, אליעד כהן מציע להעמיק ולערער על תפיסות ... את המחשבה לקיצוניות ולאבסורד, ובסופו של דבר להבין שכל פעולה מכילה בתוכה גם מוסריות וגם חוסר מוסריות בו - זמנית. איך לטפל ב - OCD מוסרי? מרגיש שאני גנב טיפול במחשבות טורדניות ...

... השלב הבא הוא לבדוק אם אפשר לעשות פעולה כלשהי, אפילו פעולה קטנה מאוד, כדי לקדם אותן. איך מתמודדים עם שעמום כשיש מטרות גדולות שלא ניתן להשיג? לעיתים קרובות אדם ימצא שיש לו ... הכל מושלם. אם יש מטרות, לשאול האם יש פעולה קטנה כלשהי שאני יכול לעשות כרגע כדי לקדם אותן? אם יש, כדאי לעשות אותה וכך השעמום ייעלם. אם יש מטרות גדולות שנראות ... מושגות, לבדוק שוב האם אין באמת שום פעולה עקיפה שתוכל לעזור בעתיד, ולבצע אותה. אם הפחד מכישלון עוצר את האדם מלפעול, מומלץ להתחיל בפעולות קטנות שיקלו על הפחד ... כרגע משהו כדי לקדם אותן. במקרה שיש פעולה אפשרית, הפעולה עצמה תחסל את תחושת השעמום, כי האדם יהיה עסוק בניסיון להשיג את מטרותיו. אם אין שום דבר מעשי שאפשר לבצע, אז חזרה למצב ... לבדוק מה המטרות שלך, ולשאול האם יש פעולה אפשרית, ולו הקטנה ביותר, שתוכל לקדם אותן. אם קיימת פעולה כזו, כדאי להתחיל לעשותה או לפחות לבחון אותה ברצינות. כך יוצאים מהשעמום כי מתמקדים בעשייה לקראת השגת היעד. ש: ומה אם ...