... לעומק. הוא מציע לשאול שאלות שיבחנו את הנחות היסוד מאחורי המחשבה אני לא מספיק טוב: למה יש לי חוסר ביטחון עצמי? האם כדי לבצע פעולה כלשהי אני באמת חייב להיות טוב? האם נדרש בכלל ביטחון עצמי כדי לפעול? האם העובדה שאיני טוב מספיק אומרת שלא אצליח לבצע את הפעולה? טוב ביחס למה בדיוק? מה מידת הסיכון או הנזק שייגרם אם אנסה לבצע את הפעולה, לעומת התועלת שאקבל? איך בודקים את הנחות היסוד שיוצרות חוסר ביטחון עצמי? הדרך לבדיקת הנחות היסוד כוללת שלושה שלבים מרכזיים: ראשית, לבדוק ... טוב. ייתכן שהתחושה הזו אינה מבוססת על מציאות אלא רק על דמיון או תפיסה שגויה. שנית, אם האדם אכן לא מספיק טוב, יש לבדוק האם הפעולה שהוא מעוניין לבצע דורשת יכולות ברמה גבוהה או שאולי מספיקות לו יכולות בסיסיות כדי להצליח. לדוגמה, אדם יכול להיות לא מספיק טוב כנהג מירוצים, ... יומיומית רגילה. שלישית, יש לבדוק האם חוסר המיומנות או היכולת יוצר נזק ממשי. לעיתים, גם אם ישנו סיכון כלשהו, התועלת שתצמח מפעולה זו גדולה בהרבה מהנזק הפוטנציאלי. לדוגמה, אדם יכול לחשוב אין לי ביטחון עצמי כי אני לא מספיק טוב בנהיגה. בשלב הראשון נבדוק האם באמת אינו טוב ... מהסיכון לטעויות קטנות בדרך. מדוע חוסר ביטחון עצמי משתנה עם הזמן? אליעד כהן מציין שחוסר ביטחון עצמי אינו קבוע, ולעיתים באותה פעולה ממש אדם יכול להרגיש בטוח בזמן אחד וחסר ביטחון בזמן אחר. כלומר, התחושה הזאת היא מצב נפשי דינמי ולא מצב קבוע. חשוב לבדוק האם נדרש ביטחון ... להתמודד עם חוסר ביטחון עצמי באופן מעשי? אליעד מציג תהליך ברור ופשוט כדי להתמודד עם חוסר ביטחון עצמי: להגדיר בדיוק מה הפעולה הרצויה ולברר האם נדרשת יכולת מיוחדת לכך. לבדוק את האמת: האם באמת אינני יכול לבצע זאת? אם האדם מגלה שהוא דווקא כן יכול, הביטחון העצמי יגיע ... עדיף לפעול בדרך אחרת או לקבל את חוסר הביטחון כדבר אמיתי שאין צורך להילחם בו. האם תמיד חייבים שיהיה ביטחון עצמי כדי לבצע פעולה? אליעד מדגיש שלא תמיד חייב להיות ביטחון עצמי כדי להתחיל לפעול. לעיתים אפשר ואף כדאי לפעול גם כשיש ספק או חוסר ביטחון חלקי, במיוחד כשהפעולה לא כרוכה בסיכון משמעותי. לדוגמה, אם אדם חושש להחנות את רכבו מחשש שייגרם נזק קטן לרכב, הוא צריך לבדוק את מאזן הנזק מול התועלת. גם אם הוא לא ... האובייקטיבית. כאשר אדם מתמקד באמת ולא רק בתחושות שלו, הוא יכול לקבל החלטות נכונות בהתאם למצב: אם האמת היא שהוא יכול לבצע את הפעולה, אז ביטחון עצמי יגיע עם ההבנה שהוא אכן מסוגל. אם האמת היא שאינו יכול לבצע פעולה מסוימת בגלל חוסר מיומנות שניתן לשפר - אז הדרך לפתח ביטחון עצמי תהיה ללמוד, להתאמן ולשפר את היכולת. אם האמת היא שאינו יכול לבצע פעולה מסוימת ולא ניתן לשפר זאת - הוא יכיר במציאות ויפעל בהתאם, ללא צורך בביטחון עצמי מזויף. התהליך של בירור האמת הוא הדרך הישירה והברורה להתמודד ... להיות טוב כדי לעשות משהו? 3. האם אתה באמת צריך ביטחון עצמי כדי לעשות משהו? 4. האם באמת חייבים להיות מספיק טובים כדי לבצע פעולה מסוימת? 5. מה זה אומר לא מספיק טוב ביחס למה? 6. ואם אינך מספיק טוב, האם זה בהכרח אומר שאינך יכול לבצע את הפעולה? כיצד בודקים את הנחות היסוד האלה? בשיחה מוסבר שיש לבדוק את האמת שמאחורי כל הנחת יסוד. לדוגמה: אדם טוען: אין לי ביטחון עצמי כי אני לא מספיק טוב. נבדוק תחילה האם הוא באמת לא מספיק טוב. אולי הוא דווקא כן טוב ביחס לפעולה שהוא צריך לבצע. גם אם אינו מספיק טוב, יש לבדוק האם בכל זאת אפשר לבצע את הפעולה. ייתכן שהפעולה דורשת יכולת בינונית בלבד, ובעל החוסר בביטחון חושב בטעות שנדרש לו כישרון על. לכן בודקים טוב ביחס למה ומה מידת הסיכון והנזק לעומת התועלת. בנוסף, ישנה הנחת יסוד האומרת שאם מישהו לא מספיק טוב, אז בהכרח הוא לא יכול לבצע את הפעולה בביטחון. בשיחה מודגש שייתכן שאפילו אם אינך בטוח או מיומן ב - 100 אחוז, זה לא אומר שאסור לנסות. לפעמים הנזק האפשרי לא גדול והתועלת גדולה ... תחושת חוסר ביטחון עצמי? השיחה מציעה דרך לחשוב על הנושא: קודם כל, לבדוק מהי האמת לגבי היכולות: האם באמת אינך יודע לבצע את הפעולה? אם מסתבר שאתה כן יודע, אז אפשר להתחיל להרגיש ביטחון עצמי. אם מתברר שאכן חסרים לך ידע או יכולת, אפשר לרכוש אותם (ללמוד, להתאמן וכו) כדי ... באותה היכולת החסרה. השאלה האם חובה שיהיה לי ביטחון עצמי? גם עולה. ייתכן שלא תמיד חייבים להיות מלאי ביטחון עצמי כדי לבצע פעולה, וייתכן שלפעמים כדאי לפעול גם מתוך ספק. כל התהליך נשען על גילוי האמת: למה יש לי חוסר ביטחון עצמי, והאם הסיבה מוצדקת או לא? לפי התשובה, מחליטים על הפעולה. אם חוסר הביטחון מוצדק וניתן לתקן זאת דרך למידה או תרגול, כדאי ללמוד ולהתאמן. אם הוא מוצדק ואי אפשר לתקן, מקבלים את המצב. אם הוא אינו ... להיות טוב. אליעד: אתה הבנת מה אני שאלתי מה אני שאלתי? ש: מה הנחות היסוד. אליעד: כן. ש: של אדם שחושב שאם הוא רוצה לעשות איזה פעולה והוא מרגיש שהוא לא מספיק טוב. אליעד: לא, בן אדם אומר אין לי ביטחון עצמי, למה אין לך ביטחון עצמי? כי אני מרגיש שאני לא מספיק טוב, עכשיו ... מה ספציפית אתה מרגיש חוסר ביטחון והאם ביחס לזה אתה מספיק טוב או לא ונניח שאתה לא מספיק טוב האם זה אמור למנוע ממך את עשיית הפעולה, עכשיו לכאורה כן אם אתה לא מספיק טוב אל תעשה את הפעולה. ש: השאלה מה הנזק שיכול להיות אולי. אליעד: בדיוק אז השאלה נזק מול תועלת, נגיד אוקי אתה אומר אני לא מספיק אוקי ואז מה נגיד שאתה באמת לא ... מהנזק שיגרם לרכב סיכוי מול סיכוי, כאילו גם אם אתה לא מספיק טוב ויש לך חוסר ביטחון עדיין אולי יכול להיות שאתה צריך לעשות את הפעולה. אני חוזר ואומר עוד פעם שמה שאני מנסה להגיד זה שיש פה הרבה הנחות יסוד זאת לא הנחת יסוד אחת יש פה כמה וכמה הנחות יסוד אפשר לבדוק את כולן. ... את הסיפור? ש: אפשר להוסיף שבן אדם יכול להיות בנקודת זמן מסוימת שהוא מרגיש חוסר ביטחון אבל בנקודת זמן אחרת באותו נושא באותה פעולה הוא יעשה את זה כמו שצריך. אליעד: שמה? ש: בנקודת הזמן המסוימת הזאת אין לא תחושה טובה לפעילות מסוימת ובנקודת זמן אחרת כן יש לו ביטחון עצמי ...

... של התנהגות בזמן הצפירה, אלא גם לשאלה פילוסופית עמוקה יותר על משמעות הפעולה ומה עומד מאחוריה. האם יש היגיון בעמידה בצפירה, או שמא יש ... או לשבת? המרצה מעלה את השאלה האם בכלל יש הבדל בין עמידה לשבת, ואם הפעולה אינה בסופו של דבר עניין של תחושה אישית, כלומר, שכל אחד יבחר ... נוח. כאן נכנסת השאלה של הבחירה האישית - האם עלינו להרגיש מחויבים לבצע פעולה מסוימת משום שמישהו אחר או החברה מצפים לכך? אליעד מדגיש כי ... או חשובה יותר מבחינה מוסרית. אליעד מציין כי לפעמים אנחנו יכולים לבחור פעולה מסוימת לא מתוך היגיון טהור, אלא מתוך רצון להזדהות עם אחרים, ... של חיבור אישי למנהג ולזיכרון, ולא רק שאלה של היגיון אובייקטיבי. האם כל פעולה כזאת מבוצעת מתוך רגשות או שמירה על כבוד למנהג? אליעד חוקר את השאלה אם כל פעולה - בין אם לעמוד או לשבת - נובעת מתוך חיבור לרגש פנימי ואמיתי ... הייתה האם כל הגיונות שווים, או אם יש היגיון שמחייב בחירה מסוימת בפעולה מסוימת. השיחה נגעה גם בשאלה אם כל פעולה מתקיימת מתוך הצורך המוחלט לכבד את הזיכרון או שהיא מבוצעת ... מצבים שבהם כל אחת מהפעולות הגיונית באותה מידה, או שמא יש עדיפות ברורה לפעולה אחת? האם יש יותר היגיון בעמידה בצפירה או בשבת? במהלך השיחה, ... הוא חסר ערך? ההנחה היא שאם יש היגיון לעמוד, אז יש תועלת שקשורה בפעולה הזאת, אך ייתכן שיש גם טעמים שלמים שמדברים בעד הישיבה. האם ... לאמת ולזדהות עם הנפגעים. אם האדם בוחר לעמוד או לשבת, איך הוא מקשר את הפעולה הזו לאמת הפנימית שלו ולחיבור עם המקום שבו הוא נמצא? האם כל פעולה כזאת היא פעולה שמבוססת על חיבור לרגש או פשוט על שמירה על כבוד למנהג או ... בשאלה אם כל הגיונות יכולים להיות שווים, או אם יש היגיון שדורש מאמץ או פעולה יוצאת דופן שמחייבת את הבחירה דווקא באחת הפעולות. כמו כן, האם באמת כל פעולה מתקיימת מתוך הצורך המוחלט לכבד את הזיכרון או שהיא מבוצעת ...

... או שאינו קיים. לדוגמה, כאשר אדם נכנס לחדר והוא רוצה לדעת אם יש שם קיר או לא, הוא מבצע פעולה של בדיקה שמבוססת על ההנחה שאחד משני המצבים הללו חייב להיות נכון - או שיש שם קיר, או ... המצב שבו יש גשם לבין המצב שאין גשם. מבחינתו שני המצבים שווים, ולכן הוא גם לא מבצע שום פעולה של בדיקה או הפרדה ביניהם. גם אם הוא יודע שקיימת אפשרות של יש או אין גשם, זה לא ... והוא פועל כדי להשמיד או להעלים אותו לחלוטין. מדוע אדם שאוהב הכל אינו יכול לבצע שום פעולה? אליעד מסביר שכדי לבצע פעולה, חייבת להיות אצל האדם איזושהי הבדלה או הפרדה בין מצבים. אם הכל כרצונו והוא באמת אוהב הכל, הוא למעשה לא יכול לבצע שום פעולה כלל. פעולה, כמו לקום, לאכול, או אפילו לחשוב מחשבה - תמיד מבטאת רצון בשינוי, ולו הקטן ביותר. ... רוצה שום שינוי כלל, לא יוכל לפעול. דוגמה שנתן אליעד: אדם שמסוגל ללכת לאכול אוכל - פעולה זו מעידה על כך שהוא כן מבדיל בין מצב של יש אוכל או אין אוכל. הוא מעוניין לבצע שינוי ... אחרים, והוא גם לא יכול להעדיף שום מצב על פני אחר - ולכן למעשה גם הוא לא יוכל לבצע שום פעולה, כי פעולה מחייבת איזושהי העדפה או הבדלה. לסיכום: מדוע אין הבדל אמיתי בין יש לאין, ובין אהבה ...

... שלך נובעות מהרצון להרגיש יותר טוב או שישנם מניעים אחרים? האם כל פעולה נעשית מתוך רצון להרגיש טוב יותר? אליעד מסביר שיש תפיסה רווחת לפיה כל אדם עושה פעולה משום שהוא חושב שהיא תביא לו תחושה טובה יותר. אבל אליעד מיד מערער את ... שאדם עושה דברים ללא קשר לתוצאה הסופית, ואפילו ייתכן שהוא עושה פעולה דווקא משום שהיא גורמת לו להרגיש רע. הוא מביא כדוגמה אנשים שפוגעים בעצמם ... ואולי בעצם הם מחפשים להרגיש טוב דרך התחושה הרעה, וכך בעצם כל פעולה חוזרת תמיד לתוצאה של רצון להרגיש טוב, גם אם בדרך שלילית. האם אדם יכול לעשות פעולה בלי לרצות את התוצאה? אליעד דן במורכבות של הנושא באמצעות דוגמה פשוטה: ... - הסיכון לחלות בסרטן. אליעד שואל: האם זה מוכיח שהאדם עשה את הפעולה מבלי לרצות את התוצאה? או שאולי הוא פשוט רוצה לעשן יותר משהוא מפחד מהתוצאה השלילית? ההבחנה שאליעד עושה היא בין הרצון לבצע את הפעולה לבין הרצון בתוצאה עצמה. לדבריו, ברוב המקרים בני אדם רוצים את הפעולה, אבל לא בהכרח רוצים את התוצאה. מהי טוב וכיצד אפשר להגדיר אותו? אליעד ... ושואל: האם האדם באמת בוחר את הפעולות שלו? לדבריו, אם אדם עושה פעולה ללא סיבה, זה לא בדיוק נחשב לבחירה חופשית, אלא לאקראיות. כדי שיהיה אפשר לדבר על בחירה חופשית, צריכה להיות סיבה או מטרה מאחורי הפעולה. אך אליעד מעלה ספקות גם לגבי הטענה שכל פעולה נעשית למען תוצאה מסוימת, ואומר שאולי ישנן פעולות שנעשות פשוט כי האדם ... האדם היא להרגיש טוב בלבד? אליעד שואל מי אמר שהמטרה הסופית של כל פעולה היא להרגיש כמה שיותר טוב? אולי המטרה של האדם היא אחרת לגמרי, אולי אפילו ... שהוא מבצע ולשאול את עצמו שאלות כמו: האם באמת רציתי לעשות את הפעולה הזו? ואם כן, מדוע? ולמה רציתי דווקא את התוצאה הזו? הוא ממליץ לאנשים לחקור ולפרק את הסיבות שלהם עד שיגיעו לשורש המניע של הפעולה שלהם, כדי לגלות מה באמת מניע אותם בפעולות שהם עושים. אליעד לא נותן ... לחשיבה ביקורתית וחקירה עצמית, במטרה להבין טוב יותר את מניעי הפעולה שלהם. למה בן אדם עושה פעולות? מה מניע אותי באמת? האם יש בחירה חופשית? איך להגדיר מה זה טוב? האם הרצונות שלי אקראיים? מה הסיבה לכל פעולה שאני עושה? האם אני באמת רוצה להרגיש טוב? ...

... הלוגיקה מאחורי פחדים כמו פחד מההשלכות של פעולה שתגרום לנזק. הוא מתחיל עם דוגמה של אדם שפוחד לומר משהו לא במקום, ושואל מה ההיגיון מאחורי הפחד הזה. התשובה שניתנה היא שבאדם חווה את הפחד הזה כי הוא עשוי להרגיש שהתוצאה של הפעולה תהיה לא טובה, כמו במקרה של לדבר שטויות. אליעד מסביר את ההיגיון מאחורי פחדים בצורה כללית, כמו פחד ממכונית שמתקרבת ברחוב. כאשר אדם נמצא בבית, אין סיבה ... ההוכחה, כדי לבדוק אם יש היגיון מאחורי כל פעולה . כיצד לשנות את התנהגות הפחד? אליעד מציע שיטה שניתן ליישם בהדרגה כדי לשנות את ההתנהגות הפחדית. על האדם להתחיל להבין שהפחדים נובעים מהאמונה שלו שבמעשה ... להיות נזק. הוא מציע לחשוב כל הזמן לפני פעולה - האם אני עושה את זה כי אני רוצה או כי יש לי סיבה ממשית לעשות זאת? ולפני כל פעולה לשאול אם ההיגיון מאחוריה אמיתי או שזו סתם התנהגות דחפנית. אם אדם רגיל לפעול על פי דחף (כמו לעשות משהו סתם כי בא לו), הוא עלול למצוא את עצמו מפחד ... שיש נגיד שיש בן אדם שמפחד שהוא יעשה פעולה מסוימת שתגרום לו נזק, איזה פעולה נגיד תעשה שיכולה לגרום לך נזק? ש: להגיד משהו לא במקום. אליעד: להגיד משהו לא במקום אוקי נגיד שיש בן אדם שיש לו חרדה החרדה שלו שהוא מפחד שהוא יעשה פעולה שתגרום לו נזק כגון להגיד משהו לא במקום מה ההיגיון שיש מאחורי החרדה הזאת, למה שהוא יפחד מכזה דבר? ש: הוא פעם עשה את זה. אליעד: והוא אף פעם לא עשה את ... את זה עכשיו המוח מתרגל לעשות בדיקה לפני פעולה האם כדאי לי לא כדאי לי והאם כדאי לי לא כדאי לי אחרי שהמוח מתרגל זה מקטין את הסיכוי שאתה תעשה דברים ללא סיבה. פשוט הסיפור? ש: איך עושים את זה שהוא יעשה ... כל הוא צריך להבין שהסיבה שהוא מפחד לעשות פעולה אחת שתיים שלוש זה בגלל שהוא קידש אצל עצמו את הערך בא לי אני רוצה אני חייב הוא ככה יש לו ערך כזה בא לי אני עושה אלא אם כן יגידו לי לא אז אומרים לו ...

... איך לא להתאמץ מאמץ מיותר? איך ניתן לקצר את הדרך ולהתייעל בעבודה? כאשר אדם שואל את עצמו כיצד לקצר את הדרך, המשמעות היא כיצד לבצע פעולה בצורה הכי קצרה, תוך שימוש בכמות המינימלית של זמן ומשאבים. אליעד כהן מסביר שכשאנחנו מדברים על קיצור הדרך, הכוונה היא להפחתה של הזמן ושל המאמץ הנדרשים לביצוע המשימה. לדוגמה, אדם שמצליח לבצע פעולה מסוימת מהר יותר, ובפחות השקעה של אנרגיה או משאבים, נמצא למעשה בדרך הקצרה והיעילה יותר. מה הקשר בין קיצור הדרך לבין בזבוז משאבים? הקשר בין ... כמו זמן, כסף או אנרגיה, הרי שאתה הולך בדרך הארוכה יותר ולא בדרך הקצרה. אליעד מסביר כי גם הזמן הוא משאב יקר ומוגבל, ולכן כל פעולה שלוקחת יותר זמן מהדרוש היא בזבוז משאבים. הדרך להתייעלות היא להפחית כמה שיותר את השימוש במשאבים כדי להשיג את אותה התוצאה. כיצד אפשר לוודא שלא ... בקלות אילו פעולות הן הכרחיות ואילו הן מיותרות. הפעולות המיותרות הן אלו שמאריכות את הדרך שלא לצורך. לדוגמה, אם מישהו רגיל לבצע פעולה מסוימת רק משום שכולם עושים זאת, או כי הוא רגיל אליה, או כי ככה לימדו אותו, ייתכן מאוד שהפעולה הזאת מיותרת ומבזבזת לו זמן. על מנת להתייעל, יש לבחון כל פעולה מחדש ולשאול: האם אני חייב לעשות את הפעולה הזאת? מה יקרה אם לא אעשה את הפעולה הזאת? אולי אפשר לבצע את הפעולה הזאת בדרך אחרת, קצרה יותר? איך לזהות פעולות מיותרות בתהליך העבודה? כדי לזהות פעולות מיותרות בתהליך העבודה, אליעד ממליץ לשאול את עצמך בצורה מתמדת את השאלות הבאות: האם באמת יש חובה לעשות את הפעולה הזאת? האם הפעולה הזאת נעשית בגלל הרגל, או שיש לה סיבה הכרחית? אולי אפשר לוותר על הפעולה הזאת לגמרי או לעשות אותה אחרת? ככל ששואלים יותר שאלות מסוג זה, מתחילים לזהות דפוסים של פעולות לא נחוצות, פעולות שהן תוצאה של הרגל, נוחות, או חוסר חשיבה ביקורתית. עצם השאלה והבדיקה של הצורך בפעולה מאפשרת להסיר פעולות מיותרות ולמקד את האנרגיה בפעולות שמובילות באמת לתוצאות הרצויות. למה פעולות מיותרות מאריכות את הדרך? פעולה מיותרת מאריכה את הדרך משום שכל פעולה כזו לוקחת זמן, מאמץ ומשאבים אחרים שיכלו להיות מושקעים בפעולות חיוניות. אליעד מדגיש כי אפילו פעולה אחת קטנה מיותרת יכולה להפוך את התהליך כולו לארוך ולא יעיל. לכן, זיהוי והסרה של פעולות מיותרות היא המפתח לשיפור ביצועים והתייעלות. מהם הצעדים ... הביצועים בעבודה: הגדרת המטרה באופן ברור ובהיר. בחינה מתמדת של הפעולות שמבוצעות והסיבות לביצוען. שאילת שאלות ביקורתיות על כל פעולה שמבצעים: למה אני עושה אותה? האם אפשר לעשות אחרת או לא לעשות בכלל? בדיקת החלופות האפשריות לפעולה מסוימת וחקירת האפשרות לבצע אותן בדרך קצרה יותר. הפסקת פעולות שאינן תורמות באופן ישיר וברור להשגת המטרה. אליעד מדגיש כי כאשר מיישמים את הגישה ...

... חנק כשנדרשים לחשוב על הצעדים העתידיים. תכנון קדימה עשוי להיראות כמגביל, או כפעולה שמונעת מהם לפעול בצורה חופשית ובלתי ... אדם עשוי להימנע מלחשוב על העתיד. לדוגמה, אם מישהו מקבל עצה לחשוב קדימה לפני פעולה מסוימת, הוא עשוי להימנע מכך כי זה עשוי ... ותרגול. עליך ללמוד כיצד לנצל את ניתוח הסיבתיות לא רק כדי להבין את התוצאה של פעולה מסוימת, אלא גם כדי להבין את הסיבות ... בצעד מסוים, אלא גם להבין אילו אפשרויות קיימות ומהן התוצאות האפשריות של כל פעולה. איך להתמודד עם התנגדויות רגשיות לתכנון ... מכך כי זה לא נעים להם. למשל, אם אדם נתקל בהמלצה לחשוב קדימה לפני ביצוע פעולה כלשהי, ייתכן שהוא יימנע מכך כי זה ירגיש ... ניתוח סיבתיות? על ידי שימוש בניתוח סיבתיות, תוכל לפתח את היכולת לחשוב על כל פעולה בתור חלק ממערכת של סיבות ותוצאות. אתה יכול להתחיל לשאול את עצמך, מה התוצאה האפשרית של פעולה מסוימת? למשל, אם אתה תעשה פעולה מסוימת, מה יהיה החזון של התוצאה הזו? מה ... ותוצאה ולהשתמש בכך כדי לחשוב קדימה. אתה תלמד לא רק לחשוב על התוצאה של כל פעולה, אלא גם להבין את הסיבות שמובילות אליה. זהו תהליך שמתפתח עם הזמן ומאפשר לך לחשוב בצורה רחבה ומעמיקה יותר על כל פעולה שאתה עושה. איך להתמודד עם התנגדויות ...

... טעויות, למצוא את הטעות, מניעת טעויות, מניעת שגיאות מהי טעות וכיצד ניתן לזהות אותה? ההגדרה של טעות היא תוצאה של אירוע או פעולה שאדם לא רוצה שהיא תקרה. זיהוי טעות כרוך בשלושה שלבים חשובים: זיהוי תוצאה שלילית, קביעת הבחירה שביצע האדם שגרמה לתוצאה, ובחינה של האם היה האדם בוחר באותה פעולה גם אם היה יודע מראש את התוצאה השלילית. איך זיהוי הטעויות עובד? כאשר אדם נתקל באירוע שלילי, כמו תאונה או מחלה, זהו סימן ... עשוי להעיד על טעות. לא כל אירוע שלילי נחשב בהכרח לטעות. על מנת שהאירוע יתפרש כטעות, עלינו לבחון אם הייתה לכך סיבה ישירה לפעולה שנעשית. לדוגמה, אם אדם הלך ברחוב ונזרקה עליו ביצה מהגג, לא ניתן להגדיר זאת כטעויות אם הוא לא היה יכול למנוע את המצב. מצד ... השלישי לשם זיהוי טעות הוא לבדוק אם הייתה לך מודעות מלאה לתוצאה אם היית יודע מראש מה יקרה. אם היית בוחר לעשות את אותה פעולה גם אם היית יודע את התוצאה, לא תוכל להחשיב את הבחירה כטעויות. לדוגמה, אם אדם בוחר להחנות במקום אסור ומקבל קנס, אבל הוא היה ... מאפשר לאדם לקבל תובנות שיכולות למנוע חזרה על טעויות בעתיד. כיצד ממשיכים מכאן? לאחר שהוגדרה טעות והובהר שהיא נגרמה על ידי פעולה שנעשתה מתוך בחירה מודעת, אפשר לנתח את השיקולים שגרמו לבחירה, ולבחון אם היו אפשרויות אחרות למנוע את הטעות. אם יש לאדם יכולת ... הראשון לזיהוי טעות: קרה משהו שלא רצינו שיקרה. האם תמיד מדובר באחריותו של האדם? לא בהכרח. צריך לבדוק אם מה שקרה אירע עקב פעולה שהאדם עצמו בחר לבצע. לדוגמה, אם אדם הלך ברחוב ומישהו זרק עליו ביצה מהגג, אפשר לטעון שזה קרה בין השאר כי הוא בחר ללכת בדיוק ... נעשתה טעות? התנאי השלישי לבדיקת טעות הוא לברר האם, לו היה האדם יודע מראש שהתוצאה השלילית תתרחש, הוא עדיין היה בוחר באותה פעולה . אם התשובה היא לא - כלומר, אילו היה יודע מראש שהתוצאה תהיה שלילית, הוא היה נמנע מאותה פעולה - הרי שזו טעות. - אם אדם לא הסתכל לצדדים בנהיגה והתרחשה תאונה, נשאל האם הוא היה מתנהג באותה צורה גם לו ידע מראש שתהיה ... מהחניה שם חשובה לו יותר מהסיכון לקבלת הקנס, אז אין זה נחשב טעות בעיניו, כי גם בידיעה מראש על הקנס הוא היה בוחר שוב באותה פעולה. אילו דוגמאות ממחישות את התנאים הללו? דוגמת הלוטו: אם אדם זוכה בלוטו, אין כאן טעות כי אין כאן תוצאה שלילית. דוגמת הביצה ... שלו. דוגמת החבר ה שבוגד ת: אם אדם מגלה שבן או בת הזוג בגדו בו כי הוא בחר לא לקנות מתנת יום הולדת, צריך לבדוק האם זו באמת פעולה עם בחירה חופשית והאם ידע מראש שאי - קניית המתנה תגרום לבגידה. אם היה יודע זאת מראש והוא אומר אילו ידעתי, הייתי בכל זאת לא ...

... לא רק לא יעילים, אלא אף מזיקים. הרגלים גורמים לנו לפעול בצורה אוטומטית, מבלי לחשוב, ובכך הם מסירים את אלמנט החשיבה וההתאמה המודעת של כל פעולה לנוכח הצרכים הרגעיים שלנו. מהם החסרונות של הרגלים? הבעיה העיקרית עם הרגלים, כפי שמסביר אליעד כהן, היא שהם מבוצעים בצורה אוטומטית, מבלי שאנו עוצרים לחשוב אם הם מתאימים למצב הנוכחי שלנו. המנגנון הזה של פעולה אוטומטית גורם לנו לאבד את יכולת ההתאמה האישית למצבים משתנים. לדוגמה, כאשר אנחנו פועלים מתוך הרגל ואוכללים שלוש ארוחות ביום, אנחנו עלולים לפספס ... ארוחות ויום אחריים רק שתי ארוחות, הרגל יגביל אותנו מלהגיב לצרכים האמיתיים של הגוף שלנו. האם כדאי לפעול מתוך הרגל? אליעד כהן מציין כי פעולה מתוך הרגל, גם אם מדובר בהרגלים טובים לכאורה, היא שגיאה. הוא מסביר כי אם אנו מתרגלים לפעול באופן אוטומטי, אנו עלולים לא להגיב בצורה נכונה למצב ... לפתח אותנו לחשוב ולבחור באופן עצמאי, מגבילים אותנו. הוא מסביר כי במקום להתקבע להרגלים, עלינו ללמוד לחשוב ולנתח את המצב בכל פעם מחדש. כל פעולה צריכה להתבצע בהתאמה לצרכים ולמטרות של הרגע. מה רבי נחמן אמר על הרגלים? אליעד כהן מביא את דברי רבי נחמן שממליץ לא להיות זקן, כלומר, לא לפעול ... חוזר ונשנה מבלי לשאול את עצמנו אם הן באמת מתאימות למצב הנוכחי שלנו. זהו מנגנון לא יעיל, מאחר והוא מסיר את אלמנט החשיבה מהתהליך. אם כל פעולה נעשית באופן אוטומטי, אין לנו את האפשרות להעריך מחדש את המצב ולהתאים את ההתנהלות שלנו בהתאם לצרכים המיידיים של הרגע. הדובר מבצע השוואה בין פעולה מתוך הרגל לבין נהיגה ברכב אוטונומי, שם בחירה אוטומטית משמעה איבוד של חופש הבחירה ויכולת ההתאמה לצרכים. האם כדאי לפעול מתוך הרגל? הדובר מבהיר כי פעול מתוך הרגל, גם אם מדובר בהרגלים טובים לכאורה, הוא פעולה שגויה. הוא משתמש בדוגמה של תזונה, בה הרופא ממליץ לאדם לאכול שלוש ארוחות ביום. אם אותו אדם מתחיל להתרגל לאכול שלוש ארוחות ביום באופן קבוע, הוא ... פני הרגלים? הדובר מציע במקום הרגלים לפתח את היכולת לחשוב ולהרגיש את הצרכים הנוכחיים שלנו. הוא מדבר על החשיבות של גמישות מחשבתית, לפיה כל פעולה צריכה להתבצע על פי שיקול דעת אישי ומודע, שמנוהל בצורה רציפה ומודרנית. כך, כל פעולה נעשית מתוך מודעות למה הכי טוב עבורנו באותו רגע. האם כל ההמלצות על הרגלים שגויות? הדובר טוען כי אנשים שאינם מצליחים לחשוב ולנתח את עצמם באופן ...

... את המי שמאיים עליו כאויב, והסיכוי שהוא ישתף פעולה עם אויב זה נמוך. כאשר, לעומת זאת, אדם ... או נראית כזו, הוא יתחיל לחשוב על האפשרות לשתף פעולה עם אותו שוטר. השוטר הטוב, שמופיע בשלב ... גרוע. כיצד משפיעה סינדרום שטוקהולם על שיתוף פעולה? אליעד מציין כי ישנם שני סוגי אופי של ... למצב טוב יותר, ייתכן שימשיך להתנגד ויסרב לשתף פעולה, גם אם השוטר הטוב מציע לו עזרה. אך אם ... גרוע, הוא עלול להימנע מלהתקומם ולהסכים לשתף פעולה מתוך תחושת פחד. סינדרום שטוקהולם, ... והפחד, אשר גורמים לאדם להרגיש את הצורך לשתף פעולה עם מי שמאיים עליו, כל עוד הוא יכול לראות ... אכפתיות או הגנה. השוטרים עושים זאת תוך שיתוף פעולה הדדי, כשהם משאירים את האדם הנחקר במצב של ... המוח, והאדם נכנע, מתאהב במניפולציה ומתחיל לשתף פעולה עם החקירה. שוטר טוב שוטר רע תסמונת ... חשיבה של מצליחנים מניפולציות חקירה איך לשתף פעולה בחקירה תסמונת שטוקהולם בחקירה ...