... כי כל הדברים שיש בעולם, תלויים אחד בשני. וכל פעולה שהאדם עושה וכל מחשבה שהאדם חושב וכל רעיון שהאדם מזדהה איתו, זה בעצם גורם בצורה עקיפה גם לכל דבר אחר שיכול לקרות וזה בעצם ... שלך. דהיינו, ניתן לקשר כל ערך מסולם הערכים, לכל פעולה שהיא, ולכל כיוון שהוא. זא שאם ברצונך לדוגמה לשכנע מישהו לבזבז כסף, באפשרותך לגרום לו לחשוב שככל שהוא יבזבז יותר כסף, כך ... שזה יגרום לו לעצבות ולדיכאון. או במילים אחרות, כל פעולה בעולם, גוררת ברמה יחסית כלשהי, את כל התוצאות האפשריות. ומי שהוא מספיק חכם, הוא יודע כיצד באופן יחסי, כל פעולה שהאדם עושה, כיצד באופן יחסי היא גורמת לכל התוצאות האפשריות. ואז, ברגע שאתה יודע איך כל פעולה שהאדם יעשה, כיצד היא תחזק ותחליש בו זמנית את כל הערכים שיש, אז עליך בעצם לקחת את הערך שאתה רוצה שהאדם יחשוב שהוא ערך ... שנכונות באופן יחסי, שבעצם מבטאות קשר יחסי, בין הפעולה של האדם, לבין הערך שאיתו הוא מזדהה. ואתה מציג בפניו את הקשר היחסי, בתור קשר מוחלט, בצורה של טענות מוחלטות. לדוגמה: קיים ...

... מוחלט בכך שאתה לא משנה את מצבך לפי הצורך או לפי מה שאחרים מצפים ממך. האם כל פעולה או החלטה יכולה להתקדם למוחלט? לא כל פעולה או החלטה יכולה לקדם אותך למוחלט. פעולות שנעשות מתוך ... הדרך להגיע למוחלט היא להימנע מהתניות של תנאים ונסיבות ולהתעקש על המוחלט בכל פעולה. איך אנחנו יכולים להישאר ממוקדים במוחלט? אליעד ממליץ ... אם אתה מחליט משהו, אל תעזוב את ההחלטה שלך רק כי המצב השתנה. אם אתה מתחיל פעולה מתוך החלטה מוחלטת, כל פעולה נוספת צריכה להישען על אותה החלטה. לא משנה אם תכעס או ...

... אחרי שרשרת של סיבות עד לנקודת התחלה ברורה. אליעד מציין שההבנה הזו יכולה ליצור תחושת חוסר משמעות. אם כל דבר קורה רק כי יש לו סיבה, אז האם כל פעולה או מחשבה הם רק תוצאה של משהו אחר ולא בעלי משמעות אמיתית? הוא מסביר, כי במידה ונסכים עם העיקרון של סיבתיות אינסופית, כל חוויה או פעולה יראו כבלתי משמעותיים, שכן אנחנו לא באמת מבינים את מטרת כל דבר. האם הכל אקראי? כשהם נוגעים בשאלה האם הכל אקראי, השיחה מציגה את ההתנגשות בין סיבתיות לאקראיות. אליעד מציע שבמידה והכל אקראי, זה בעצם יכול לתת למנגנון הסיבתי יותר משמעות. אם נתפוס כל אירוע או פעולה כאקראי, אז למעשה כל אחד מהם הופך להיות תוצאה של משהו מחויב, שקשור לתהליכים אחרים. מצד שני, אם אנחנו מאמינים שהכל אקראי ולא קשור לסיבה מסוימת, אז בעצם כל פעולה יכולה להיות חסרת משמעות אמיתית. מהו המפץ הגדול והקשר שלו למושג הסיבתיות? הדיון אף מתפנה לכיוון של פיזיקה ותיאוריה ... היא ניתנת לשאלה מחדש. האם קיימת בחירה חופשית? בהמשך השיחה, אליעד עובר לנושא הבחירה החופשית. אם הכל סיבתי, האם יש לנו בכלל בחירה חופשית? אם כל פעולה או רצון נגרמים על ידי סיבות אחרות, אז האם אנחנו באמת בוחרים באופן חופשי? השיחה מתמקדת בהבנה, שעל אף שהמוח שלנו ...

... האלו. לפי ההסבר של אליעד כהן, במהותם, מוביל ושתלטן זהים: בשניהם האדם מבצע שינוי אצל אנשים אחרים. ההבדל היחידי נעוץ בצורה שבה האדם שמובילים או משתלטים עליו תופס את הפעולה - האם הוא מרגיש שהוא פועל מרצונו (מוביל) או שהוא עושה זאת בניגוד לרצונו (שתלטן). מה ההבדל המהותי בין מוביל לשתלטן? ההבדל הוא לא בפעולה עצמה אלא בתפיסת הפעולה . כאשר אדם חושב שהוא פועל מתוך רצונו החופשי, הוא תופס את המנהיג או המוביל כמי שנותן לו השראה, מדריך, או מוביל אותו אל דבר שהוא עצמו רוצה. לעומת זאת, כאשר אדם מרגיש שהפעולה נכפית עליו והוא לא מעוניין בה, הוא תופס את האדם השני כשתלטן, כאילו הוא מכריח אותו לעשות פעולה כנגד רצונו. הדגש הוא על ההרגשה של האדם שמוליכים אותו, האם הוא תופס את המצב כהובלה מרצון או כהשתלטות כפויה. איך גורמים למישהו להרגיש שהוא עושה פעולה מרצונו? כדי לגרום למישהו להרגיש שהוא עושה פעולה מתוך רצונו, אליעד מסביר שעלינו לזהות מה הוא רוצה באמת ומהן התועלות שחשובות לו, ואז לחבר בין הפעולה שאנחנו רוצים שיעשה, לבין הרצונות העמוקים שלו. למשל, אם אתה רוצה לגרום למישהו לנקות לך את המחסן מרצונו, עליך לבדוק מה הוא רוצה (כסף, הערכה, מזל) ולחבר לו בראש שהפעולה הזו תוביל אותו לקבל את מה שהוא רוצה. לדוגמה, אם האדם חושב שכסף תלוי במזל, אפשר לשכנע אותו שניקוי המחסן יגדיל לו את הסיכוי להרוויח כסף ממקור של ... כמו ניקוי בהתנדבות, יגרום למזל שלו להשתפר, וכך יגדל הסיכוי שלו להרוויח כסף בעתיד. לא מדובר בשקר או הטעיה, אלא ביצירת חיבור מחשבתי בין מה שהאדם רוצה (מזל וכסף) לבין הפעולה שהוא מבצע (ניקוי המחסן). כיצד לגרום לבחורה לרצות אותך? לפי אליעד, כשאתה רוצה שבחורה תרצה אותך, השלב הראשון הוא לזהות מה הבחורה רוצה באופן ... שיגן עליה, או שדווקא אתה הוא האדם שיכול להעניק לה ביטחון מסוג אחר, למשל ביטחון רגשי או ביטחון עצמי. איך לשנות תחושה שלילית או התנגדות אצל אדם? לפעמים אדם מרגיש התנגדות לפעולה מסוימת ואתה רוצה לשנות את ההרגשה שלו. במקרה כזה, לפי אליעד, עליך לקחת את הדבר שהאדם לא רוצה ולהפוך אותו לפחות מחויב, זאת אומרת להפוך את ההתנגדות שלו ממשהו מוחלט וודאי, למשהו שהוא בספק או פחות ודאי. בכך אתה מפחית את ההתנגדות שלו לפעולה. לדוגמה, אם הבחורה אומרת שהיא לא מעוניינת בקשר מסוים כי היא מפחדת ממשהו, אתה יכול לגרום לה להרגיש פחות בטוחה בכך שהיא באמת חייבת להימנע מכך, ... תהליך ההשפעה והשכנוע לפי אליעד כהן השיטה של אליעד לשכנוע, להשפעה או להובלת אנשים מתבססת תמיד על הבנת הרצונות של האדם האחר, ואז יצירת קישור מחשבתי בין אותם רצונות לבין הפעולה שתרצה שיבצע. אליעד מדגיש את החשיבות של ההרגשה של האדם שזו פעולה רצונית ולא כפויה, ובכך מבטיחים שההשפעה תהיה אפקטיבית ולא תגרום להתנגדויות. איך לגרום למישהו להרגיש שהוא רוצה משהו? מה ההבדל בין מנהיגות להשתלטות? איך לשכנע מישהו לעשות פעולה? איך לגרום לבחורה לרצות אותי? מה גורם לאדם לרצות משהו? איך לשתול מחשבות בצורה טבעית? איך להבין את הרצונות של אחרים? ...

... נעימים בעצמם, הצדדים שהם מנסים להסתיר, את העובדה שגם הם בעצמם שקרנים באופן כלשהו. האם ללמוד NLP באמת הופך אותך לשקרן? אליעד כהן מסביר שהאמת היא מורכבת יותר. כל פעולה של האדם במציאות היא מניפולציה במידה מסוימת. אפילו כשאתה מחייך למישהו או נחמד אליו, אתה עושה זאת כדי לקבל ממנו תגובה או יחס מסוים. ... אותך. מצד שני, האם זו באמת מניפולציה? הרי בסופו של דבר, כל אהבה מבוססת על תנאים וסיבות יחסיות. למעשה, אין באמת אהבה מוחלטת או שנאה מוחלטת. כל רגש, כל החלטה וכל פעולה שאדם עושה, מבוססים על סיבות יחסיות ומניפולציות שהוא מבצע על עצמו ועל אחרים. מדוע אין באמת דבר כזה אהבת אמת מוחלטת? אליעד מסביר ... היה מבוסס על מניפולציה פנימית, שהרי גם לומר אני לא אוהבת אותך כי אתה נמוך הוא לא אמת מוחלטת, אלא דעה יחסית וסובייקטיבית, ולכן גם זה סוג של מניפולציה. למה כל פעולה שאנחנו עושים היא סוג של שכנוע עצמי? כל אדם מבצע כל הזמן שכנוע עצמי. לדוגמה, אם אדם מחליט להפסיק לעשן, הוא משתמש בשכנוע עצמי. הוא ... להמשיך בכך. כך שבין אם האדם מפסיק לעשן ובין אם הוא ממשיך לעשן, בשני המקרים מדובר במניפולציה שהוא עושה על עצמו. אליעד מבהיר שלמעשה, כל מחשבה שאנו חושבים, כל פעולה שאנו עושים וכל דבר שאנו מאמינים בו, הוא סוג של מניפולציה. גם אמונות שאנו חושבים שהן אמת מוחלטת הן בעצם יחסיות. אין שום אמת מוחלטת ... במשהו על ידי אמירת משפטים כמו אם אתה חכם תעשה כך וכך, אתה יכול להשתמש בדיוק באותו היגיון על עצמך, ולהיות מודע יותר לאופן שבו אתה משכנע או מרמה את עצמך בכל פעולה ובכל החלטה שאתה עושה. האם יש הבדל בין שקר במודע לשקר לא מודע? אליעד מסביר שקיים הבדל בין שקר בשוגג לשקר במודע (במזיד). שקר בשוגג ...

... שקורה סביבנו או עם התחושות החיצוניות. מהי טכניקת ההתמקדות שהציב אליעד כהן לשם חיבור לאושר פנימי? אליעד מציע טכניקות של כניסה פנימה, כלומר, חקירה פנימית של המשמעות של כל פעולה שאנחנו עושים. הוא מציע לשאול את עצמך שאלות כמו למה אמרתי את זה?, מה אני באמת מרגיש כאן?, שאלות שיכולות להוביל אותנו להבנה מעמיקה יותר של עצמנו. כל שאלה כזו תעזור לנו להפסיק לפעול באופן אוטומטי ולהתחבר יותר למשמעות הפנימית של כל פעולה . ההתמקדות היא לא בפעולות חיצוניות או באובייקטים, אלא במשמעות הפנימית שלנו בתוך כל פעולה. מהו המצב המתקדם ביותר בתפיסה הרוחנית אליעד כהן מציע? השלב המתקדם ביותר שאליעד כהן ... מהי טכניקת ההתמקדות שהציב אליעד כהן לשם חיבור לאושר פנימי? במהלך ההרצאה, אליעד מציין כיצד ניתן להשתמש בטכניקות של כניסה פנימה לעומק הדברים על מנת להבין את המשמעות של כל פעולה. הוא מתאר איך לשאול את עצמך שאלות כמו למה אמרתי את זה?, מה אני באמת מרגיש כאן?, וכיצד כל שאלה כזו יכולה להוביל אותנו להבנה מעמיקה יותר של עצמנו. בדרך הזו, ההתמקדות לא תהיה על פעולות חיצוניות או אובייקטים, אלא על המשמעות הפנימית שלנו בתוך כל פעולה. מהו המצב המתקדם ביותר בתפיסה הרוחנית אליעד כהן מציע? השלב המתקדם ביותר שעליו מדבר ...

... לבצע מניפולציה במערכות יחסים כדי להשיג את מבוקשו, כגון לגרום למישהו לאהוב אותו, להסכים איתו או לבצע פעולה מסוימת. אך למרות יכולתו לעשות זאת, הוא בוחר להימנע מכך. אליעד כהן מסביר כי סיבה מרכזית לכך היא שהאדם ... ההקבלה שאליעד כהן נותן היא לקחת בובה מוקלטת שאומרת אני אוהבת אותך: ברור שאין משמעות לאהבה כזו, כי זו רק פעולה מכנית. באותו האופן, אם אדם מפעיל מניפולציה חזקה על בן הזוג, הוא יחוש שזו רק תגובה רובוטית ולא אהבה ... לומר בבקשה, הן סוג של מניפולציה. אנשים משתמשים בביטויים מנומסים כדי לגרום לצד השני להרגיש טוב כשהוא מבצע פעולה מסוימת. עם זאת, יש הבדל משמעותי בין מניפולציה קלה ומקובלת חברתית לבין מניפולציה כבדה שנועדה לשנות ממש ... יש לו יכולת להפעיל מניפולציה כדי להשיג את רצונו (לשכנע מישהו לאהוב אותו, להסכים איתו או לבצע עבורו פעולה מסוימת), אך הוא בוחר שלא להשתמש באפשרות הזו. אחד ההסברים מתאר שלפעמים האדם מרגיש רע מחוסר ההיענות של ... רואה שלפעמים הבנה מפחיתה את הרגשת ההנאה מהמשחק, מגלה שהרבה דברים נקבעים מראש, או מתברר לו שלכל תחושה או פעולה יש סיבה ונסיבות מובנות מדי. מצד שני, לפני שהוא הבין, לא היתה לו דרך לדעת מה קורה באמת, אז הוא רצה ...

... השאלה, למה הוא רצה אם לא חסר לו כלום? לומר שאלוהים רצה בלי סיבה זה בעצם לומר שהוא פעל ללא שום סיבה וללא שום דחף, וזה מנוגד להגדרה שלנו לבחירה. ולכן, אם פעולה נעשית ללא שום רצון או סיבה, זו כבר לא בחירה. מכאן ניתן להסיק שאלוהים בעצם לא בחר ... בלי שיש חיסרון? אליעד מוסיף ומחדד את העניין: לומר שאלוהים רצה משהו ללא שום סיבה, זה כמו להגיד שאלוהים רצה בלי לרצות, או בחר בלי לבחור. אם אדם עושה פעולה בלי רצון או ללא קשר לרצונו, לא ניתן לקרוא לכך בחירה. מצד שני, לומר שרצה מתוך ... לא בוחר בכך באמת. למה אי אפשר להוכיח חד - משמעית שיש או אין בחירה? אליעד מראה שיש בעיה לוגית בלהוכיח את קיום או אי קיום הבחירה החופשית. אם אדם עושה פעולה בגלל רצונו, הוא לא באמת יכול להתנגד לרצון, ואז זו לא בחירה חופשית. אם הוא עושה פעולה ללא סיבה, זו גם לא בחירה אמיתית כי היא קרתה מעצמה. הוא נותן דוגמה נוספת: אם אדם ... של בחירה. מהו הפרדוקס המרכזי של בחירה חופשית? הפרדוקס שאליעד מציג הוא שברמה הלוגית ניתן להוכיח שיש בחירה חופשית, וניתן גם להוכיח שאין. כאשר אדם עושה פעולה מתוך רצון, אפשר לומר שזה לא חופשי, כיוון שהרצון כופה עליו לפעול. מצד שני, אם הוא ...

... הסיבה הראשונה, המסובב הראשון, יחסי סיבה ומסובב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, איך עובד הרצון? חלק 2 מהם חוויות הרצון וההבדל בין חוויית מימוש הרצון לחוויית הפעולה? אליעד כהן מסביר את ההבדל בין שני סוגי חוויות מרכזיות: חוויית הפעולה עצמה וחוויית מימוש הרצון. למשל, כאשר אדם אומר אני רוצה לאכול ואחר כך אוכל, ... יכולים לגרום להפרדה בין חוויות אלה. לדוגמה, אם אדם נכפה לאכול משהו שהוא לא רוצה לאכול, הוא עדיין חווה את פעולת האכילה אך לא חווה מילוי של רצון. כלומר, חוויית הפעולה לא בהכרח מתואמת עם מימוש הרצון. האם מימוש הרצון הוא מחויב המציאות? אליעד כהן מבהיר שהקשר בין חוויית מימוש הרצון לבין חוויית הפעולה אינו מחויב המציאות. כלומר, אדם יכול לחוות פעולה מסוימת ללא מימוש של הרצון. דוגמה לכך היא אדם שמכריחים אותו לאכול אוכל שהוא לא רוצה. במקרה כזה, החוויה של האכילה קיימת, אך היא לא כרוכה במילוי הרצון של האדם לאכול. לסיכום, הוא מסביר שלפעמים הרצון והפעולה מתמזגים בצורה טבעית, אך לא תמיד מדובר בחוויה אחת משולבת. האם חיזוק הרצון ... משהו בהקשר של רצון כלשהו, ואין מצב נייטרלי לחלוטין של חוסר יחס למציאות. סיכום - כיצד הרצון פועל במציאות? ההרצאה עוסקת במנגנון הרצון, הקשר בין הרצון לבין חוויית הפעולה וההבדלים בין מימוש הרצון לבין הדמיון. אליעד כהן מסביר שההבדלה בין דברים לא ... בהכרח בהבנת סיבות הבעיות, ומדגיש שניתן למלא את הרצון גם על ידי שינוי הרצון עצמו. מהי סיבת הסבל? האם רצון יכול להתמלא בדמיון? איך עובד הרצון? מה הקשר בין רצון לפעולה? מה ההבדל בין מהות לצורה? האם אפשר לא לרצות שום דבר? מה ההבדל בין חוויית מימוש רצון לחוויית הפעולה עצמה? אליעד כהן מסביר שיש הבדל בין שני סוגי חוויות מרכזיות: חוויית הפעולה עצמה וחוויית מימוש הרצון. למשל, כאשר אדם אומר אני רוצה לאכול ואחר כך אוכל, ... לאכול. בדוגמה זו, כל ביס שהוא לוקח משלב בו - זמנית את שתי החוויות הללו - חוויית האכילה וחוויית מימוש הרצון לאכילה. עם זאת, אליעד מחדד שקיימים מצבים שבהם חוויית הפעולה יכולה להתרחש ללא קשר ישיר למימוש הרצון. לדוגמה, אדם שמכריחים אותו לאכול משהו שהוא לא רוצה לאכול, חווה את פעולת האכילה אך אינו חווה מילוי של רצון. בנוסף, ייתכן מצב שבו האדם עובר פעולה מסוימת, כמו נסיעה דרך מדבר, אבל זו לא בהכרח חוויית מילוי הרצון שלו להיות במדבר, אם לא היה לו רצון כזה. האם מימוש הרצון הוא מחויב המציאות? אליעד מסביר שהקשר בין חוויית מימוש הרצון לבין חוויית הפעולה אינו מחויב המציאות. אדם יכול לדמיין פעולה מסוימת ללא רצון, כמו אסיר שיודע שיכפו עליו לאכול. במקרה כזה, ישנה הפרדה ברורה בין החוויה של אני אוכל לבין אני ממלא את רצוני באכילה. במצבים אחרים, כגון אדם שהולך למקום מסוים כי הוא רוצה להגיע לשם, הוא אכן חווה את מימוש הרצון יחד עם הפעולה עצמה. אך ההפרדה קיימת ותמיד ניתן לראות שתי חוויות נפרדות: פעולה עצמה וחוויית מימוש הרצון. האם ישנה משמעות למילוי רצון ללא מימוש פיזי של הפעולה? אליעד מבהיר שיש הבדל משמעותי בין דמיון לבין פעולה ממשית. ניתן לממש רצון גם באמצעות דמיון בלבד, אך דמיון הוא תמיד מימוש חלקי ... כלשהו שמשפיע על החוויה. סיכום - כיצד הרצון פועל במציאות? ההרצאה מסבירה לעומק את מנגנון הרצון, את הקשר בין רצון למימוש, את ההבדלים בין חוויית הרצון לבין חוויית הפעולה עצמה, ואת ההבדל בין רצון ממשי לדמיון. כמו כן, אליעד מסביר שהבדלים בין ... ולאו דווקא בהבנת מקור הבעיה, ומבהיר שניתן למלא את הרצון על ידי שינוי הרצון עצמו. מהי סיבת הסבל? האם רצון יכול להתמלא בדמיון? איך עובד הרצון? מה הקשר בין רצון לפעולה? מה ההבדל בין מהות לצורה? האם אפשר לא לרצות שום דבר? ...

... הנושא של שכנוע ושיווק מתוך רצון לשפר את יכולות השכנוע שלהם בחיי היום - יום. לדוגמה, כאשר אדם רוצה לשכנע לקוחות או אנשים בסביבתו להסכים איתו, או לבצע פעולה מסוימת. הבנה מעמיקה של הדרך בה המוח משתכנע ... את נושא השכנוע מפני שהם רוצים לדעת איך לשכנע אנשים אחרים בחיי היומיום. לדוגמה, אדם שרוצה לשכנע לקוחות או אנשים סביבו להסכים לרעיון מסוים או לבצע פעולה מסוימת. כאשר מבינים לעומק איך עובד המוח וכיצד ... איך לימוד שכנוע עוזר לשכנע את עצמנו? מעבר לרצון לשכנע אחרים, לימוד שכנוע מסייע גם בשכנוע עצמי. לעיתים אדם צריך למכור לעצמו רעיון כדי להניע את עצמו לפעולה , כמו לשמור על הבריאות או על כושר. אם לומדים ... של הטלת ספק: בכל פעם שעולה מחשבה חדשה או רצון לפעול באופן מסוים, חשוב לעצור ולשאול: למה אני חושב כך? אולי ההפך נכון? מה בדיוק מניע אותי לרצות את זה? פעולה כזו משקפת יותר מודעות עצמית ומגינה מפני שכנוע ... האמת היא שבאמת עדיף לא לנסות לשכנע אם בן אדם יגיע למצב שהוא יודע את כל סודות השכנוע, נניח אוקי והוא יבוא לבן אדם אחר ויגיד אני רוצה שהבן אדם הזה יעשה פעולה מסוימת והוא ינסה לשכנע אותו והוא יצליח לשכנע ... להתגונן, טיפ מאוד פשוט צריך ליישם אותו אבל הוא מאוד פשוט איך להתגונן ממניפולציות אם אתה מדבר עם איש מכירות עם כל בן אדם שמנסה למכור לך רעיון מוצר פעולה מעשה כל דבר, איך בן אדם יכול להתגונן מהדבר ...