... מציין דוגמה של מצוות תפילין: כשאנשים החלו להניח תפילין, זו הייתה
פעולה עם משמעות עמוקה, שאמורה הייתה לחבר את האדם לאלוהים. אדם היה אמור להבין את משמעות
הפעולה , להבין את התוכן הרוחני ולהשתמש
בפעולה זו כדי לזכור את המהות שלה. הבעיה נוצרה, לדברי אליעד, כאשר אנשים הפסיקו להבין את המטרה העמוקה והחלו לבצע את
הפעולה בלי לחקור ולשאול את עצמם למה הם עושים אותה. האם פעולות חיצוניות מספיקות להתקרבות לאמת? ... האדם רק נמנע מפעולות בשבת בלי להזכיר לעצמו את הסיבה העמוקה לכך,
הפעולה מאבדת ממשמעותה המקורית. עוד דוגמה שאליעד מביא היא מצוות צדקה: אם אדם נותן צדקה אך לא מתבונן פנימה ואינו חושב מדוע הוא נותן,
הפעולה עצמה לא מקרבת אותו לאמת הפנימית.
פעולה טכנית חיצונית בלבד אינה מספקת שינוי תודעתי אמיתי. האם יש משהו מיסטי או משמעות מיוחדת ... הוא תוהה מדוע, אם זה נכון, אף אחד לא הגיע לכך עד היום. מבחינתו,
פעולה שאין בה הבנה והתבוננות פנימית לא תוביל לשינוי אמיתי בתודעה, ולכן אין בה ערך אמיתי אם נעשית ... ניתנת להבנה שכלית. אבל הוא מדגיש כי גם במצווה כזו חייבים לזכור
שהפעולה מגיעה מכוח עליון (מאלוהים). אם האדם לא זוכר את אלוהים, המצווה חסרת משמעות. הוא מדגיש ... היא החלק החשוב ביותר בקיום מצוות. הוא מתאר מצב שבו אדם עושה
פעולה חיצונית, כגון לקיחת אשתו למסעדה ביום הולדתה, מבלי להרגיש באמת אהבה כלפיה, ואומר
שפעולה זו אינה יעילה כי שכחו את מטרתה המקורית. לעומת זאת, אם האדם משתמש
בפעולה החיצונית כדרך להביע רגשות ואהבה, אז
הפעולה מקבלת משמעות אמיתית. מהי הדרך הטובה ביותר להגיע לאמת מוחלטת? אליעד מסביר שבשביל להגיע לאמת ...