... טורדנית? איך להצליח להתרכז במה שאני רוצה? למה מופיעה מחשבה טורדנית בזמן קריאת ספר? אליעד כהן מסביר שכאשר בן אדם עוסק בפעולה שדורשת ריכוז, כמו קריאת ספר, לעיתים קרובות הוא נתקף במחשבות טורדניות שמונעות ממנו להתרכז. אחת הדוגמאות ... את דעתו מהטקסט. מה הגורם האמיתי מאחורי המחשבה הטורדנית? אליעד כהן מציג את הטענה שכאשר מחשבה מסוימת מופיעה דווקא במהלך פעולה הדורשת ריכוז, כנראה שמדובר בנושא שהאדם חווה לגביו פחד או חשש מסוים. לדוגמה, אם האדם היה מפחד שיפטרו אותו, והמחשבה הזו מופיעה בזמן פעולה פשוטה כמו הליכה (שאינה דורשת ריכוז מיוחד), אז הבעיה פחות חמורה. אך כאשר מדובר במחשבה על יכולת הבנה של טקסט תוך כדי פעולה שדורשת ריכוז רב, כמו קריאת ספר, הדבר מצביע על פחד עמוק יותר. הפחד האמיתי, על פי אליעד, הוא פחד מאיבוד ...

... הדבר? מוטיבציה להתמדה, מערכת סיבתית, מערכת אקראית, חלק 2 האם נכון לנסות שוב ושוב את אותה פעולה ולצפות לתוצאות שונות? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת ומדויקת את הרעיון המפורסם של אלברט איינשטיין על אי שפיות - הטענה כי זה מטורף לעשות את אותו ... פי שהקיר משתנה כל רגע מבחינת האטומים שלו, שינוי זה לרוב אינו משפיע על התוצאה הסופית של הפעולה (למשל, אם הקיר היה כבד מדי להזזה קודם לכן, רוב הסיכויים שהוא יישאר כך). מתי נכון להמשיך ולנסות לבצע את אותה הפעולה שוב ושוב? אליעד ממשיך להדגים בעזרת דוגמאות נוספות כדי להסביר מתי כן הגיוני לנסות שוב. הוא מביא דוגמה של אדם בחדר כושר שמנסה להרים משקולת של 100 ... לא נפתח. אליעד מוסיף כי לפעמים אנשים מתבלבלים לחשוב ששינויים קטנים, חסרי משמעות אמיתית לפעולה עצמה, יכולים להוביל לשינוי גדול בתוצאה. זו הטעות המרכזית שאליעד מזהיר מפניה. מה הקשר בין חשיבה מוטעית לבין תפיסת הסיבתיות שלנו? אליעד ממשיך ... בצורה שיכולה להשפיע על התוצאה, בזמן שבפועל השינויים אינם רלוונטיים לסיבה המרכזית שבגללה הפעולה לא מצליחה. זה עניין של הבנת המציאות: צריך לזהות את הסיבה המדויקת שבגללה לא הצלחנו בפעם הראשונה, ולבדוק אם היא השתנתה בפעם השנייה. אם הסיבה לא ... אילו שינויים אכן משפיעים, ואז להחליט האם לנסות שוב. האם נכון לנסות שוב ושוב את אותה הפעולה? ציטוטים של אלברט איינשטיין על טיפשות מהי מערכת סיבתית ומערכת אקראית? האם אי שפיות זה לחזור על אותו הדבר? מתי מוטיבציה להתמדה היא טעות? כיצד לזהות שינויים משמעותיים בתוצאות? האם הגיוני לחזור שוב ושוב על אותה פעולה ולצפות לתוצאות שונות? אליעד כהן מסביר את הציטוט המפורסם של אלברט איינשטיין האומר כי אי שפיות היא לעשות שוב ושוב את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות. אליעד מבהיר תחילה שישנם מקרים שבהם יש היגיון לנסות את אותה הפעולה שוב, ומקרים שבהם זה יהיה באמת לא הגיוני, אפילו טיפשי. אליעד נותן דוגמה של מצב בו אדם מנסה להרים שולחן ולא מצליח. אם הוא מנסה שוב ושוב להרים את ... בפועל האדם אינו מתחשב בכך ולא מצפה שזה ישפיע באמת על התוצאה. כלומר, ביחס לאדם שמנסה את הפעולה, שום דבר רלוונטי לא השתנה, ולכן אין שום היגיון לחשוב שהתוצאה תשתנה. כיצד אפשר להבדיל בין מקרים שבהם כדאי להתמיד לבין מקרים שבהם זו טיפשות? אליעד ... שוב. לסיכום, אליעד כהן מחדד את המסר של איינשטיין וטוען כי הטיפשות אינה בעצם החזרה על פעולה, אלא בציפייה לתוצאות שונות כאשר הסיבות לאי - ההצלחה לא השתנו באופן משמעותי. כל ניסיון חוזר חייב להיות מבוסס על שינוי אמיתי ורלוונטי בסיבות ...

... שבתוכך. מדוע פעולות יום - יומיות משקפות אינסוף אפשרויות? אליעד מסביר שכל פעולה יומיומית, כמו לאכול ארוחת צהריים, היא פעולה שיש בה אינסוף חוכמה, אינסוף חסד ואינסוף אכזריות. לדבריו, כל מעשה הוא ביטוי מוחלט של אינסוף אפשרויות. על האדם לגלות את האינסופיות בכל פעולה ופעולה שהוא עושה, וכך להבין בצורה עמוקה יותר את המציאות כולה. כיצד ניתן ליישם את ההשתקפות העצמית הלכה למעשה? אליעד ממליץ לקחת אירועים ...

... אם אתה אשם ברצח ושואלים אותך אם הרגת אדם, תוכל לומר לא הרגתי אותו, הבאתי לו כוס מים. טכנית, אתה דובר אמת, אכן נתת לו מים, אבל לא מזכיר את הפעולה שגרמה למוות. באופן זה, המוח שלך מזהה שהתשובה שלך ... ככל שהטענה שלך תהיה הפוכה לחלוטין למציאות, כך הסיכוי שאנשים יחשדו בך פוחת. אליעד נותן דוגמה נוספת: אם גנבת משהו, במקום להתנגד לחיפוש, תשתף פעולה באופן מלא עם החוקרים ואפילו תעזור להם לחפש במקום שבו אין סיכוי שימצאו. פעולה זו יוצרת רושם שאתה חף מפשע ואפילו נאמן, ומקשה על ... היטב ולבדוק את האמת לעומק. כשאדם אומר משהו שנשמע כאמת חלקית או כטענה מוגזמת, חשוב לבחון בזהירות מה הוא בעצם מסתיר. למשל, אם מישהו משתף פעולה באופן קיצוני מדי, כמו הגנב שעוזר לחוקרים, צריך ...

... כסף או תחושת ערך, ואז הוא יוצר חיבור בין הרצון הפנימי הזה לבין הפעולה שהוא רוצה שתעשה. לדוגמה, אתה רוצה כסף כי אתה מאמין שכסף יגרום לך להרגיש טוב. האדם שמנסה להשפיע עליך אומר לך: אם לא תעשה את מה שאני אומר לך, לא יהיה לך כסף, ואז לא תרגיש טוב. באופן כזה, הוא כופה עליך רצון חיצוני (הפעולה שאתה מבצע) באמצעות הרצון הפנימי שלך (להרגיש טוב). איך רצון פנימי הופך לרצון חיצוני שנכפה עליך? אליעד מסביר שבעזרת יצירת קשר מחשבתי בין הרצון הפנימי שלך לבין פעולה מסוימת, נוצרת אצלך תחושה שאתה מוכרח לעשות את אותה פעולה. לדוגמה, אם מישהו מאיים על חייך ואומר: אם לא תהרוג את האדם הזה, אני אהרוג אותך, הוא בעצם משתמש ברצון הפנימי שלך להישאר בחיים, ויוצר לך רצון חיצוני חדש להרוג אדם אחר, פעולה שלא רצית לעשות מלכתחילה. אליעד מבהיר שכל רצון חיצוני שנכפה עלינו מגיע מתוך שימוש ברצון פנימי ועמוק יותר. כל הכפייה מתבצעת אך ורק באמצעות רצונות קיימים, שכבר ... המשמעות היא שכאשר אדם מרגיש שרצון נכפה עליו, הוא למעשה מרגיש שהפעולה שהוא עושה הכרחית עבורו כדי להגשים רצון פנימי עמוק יותר שהוא כבר מחובר אליו. אם הרצון החיצוני לא היה קשור לרצונות הפנימיים שלו, הוא לא היה מרגיש מוכרח לבצע את הפעולה הזו. סיכום: כיצד להתמודד עם תחושת הכפייה של רצונות? בסופו של דבר, אליעד מסביר שיש שתי דרכים עיקריות להתמודד עם תחושת הכפייה הזו: להבין באמת לעומק את הרצון ...

... לאחרים, ולכן הוא עשוי לחוש נפגע מהמחווה, עד כדי כך שהוא עשוי לכעוס על הנותן, כי עצם הנתינה חושפת את חולשתו או את מצבו הלא רצוי. איך הנתינה יכולה להיות פעולה אגואיסטית? אליעד מתאר סיטואציות שבהן גם הנתינה עצמה יכולה להיות פעולה אגואיסטית, שמטרתה להרגיש חזקים או בעלי ערך. לדוגמה, הורה המבקש מילדו עזרה שאינה באמת נחוצה לו, עושה זאת לא לטובתו האישית אלא כדי להעניק ... מאפשר לו להרגיש טוב עם עצמו. מהי הסיבה הפסיכולוגית לתחושת החובה לתת משהו בחזרה? כשאדם מקבל משהו, הוא מרגיש צורך פנימי לאזן את היחסים על ידי מתן בחזרה. פעולה זו נובעת מתוך חוסר יכולת אמיתי של אנשים לקבל בלי לחוש חובה או צורך להחזיר משהו. אליעד מביא דוגמה לכך שאפילו אם אדם חושב שטוב לו לבד, כאשר ...

... כאשר אנחנו מבצעים כל פעולה גופנית, השרירים שלנו מבצעים סוגים שונים של מאמצים בהתאם לסוג הפעולה שאנחנו מבצעים. ישנם שלושה סוגי מאמצים עיקריים של השרירים: מאמץ של כיווץ, מאמץ ... אליהן? אליעד מדגיש שבכל פעולה שאנחנו עושים - הרמת כוס, הנחתה חזרה על שולחן, החזקת חפץ כלשהו - השרירים ... את תפקיד השרירים בכל פעולה שאנחנו עושים? לסיכום, כדי להבין טוב יותר את תפקוד השרירים, עלינו לשים לב לסוגי ...

... כששואלים האם השתקת את הטלפון? האדם נשאל על המאמץ או הפעולה שהוא עשה. אולי הוא ניסה להשתיק ולא הצליח, אולי הוא לחץ בטעות על הכפתור הלא נכון או שכח לבצע את הפעולה כראוי. פעולה זו לא מבטיחה בוודאות את התוצאה הרצויה, כי הטלפון ... נשאל על התוצאה הסופית בפועל. במקרה כזה, לא משנה איזה פעולה נעשתה או לא נעשתה - מה שמשנה הוא רק התוצאה: האם ... השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא תמיד על התוצאה ולא על הפעולה. מהי משמעותה של סיבתיות ואיך היא מתקשרת לאחריות? ... כי הוא לא יפסיק לנסות עד שיגיע אליה. הגישה הזו מעודדת פעולה אינטנסיבית, ניסיונות חוזרים ונשנים, ובסופו של דבר ...

... של אחרים, אולם השינוי לא תמיד יהיה אמיתי. לדוגמה, במקרה של סרבני גט, אליעד מציין שמדובר במצבים בהם אדם מסרב למלא התחייבות או לממש פעולה כלשהי, אך כופים עליו לעמוד בה. כאן הוא מבצע ... למישהו לעשות משהו נגד רצונו, אלא מתוך מטרה להוביל אותו למצב שבו הוא מבצע את המעשה מתוך רצון אמיתי. כלומר, המטרה היא לא לגרום לאדם לבצע פעולה מתוך כפייה אלא להביאו למצב שבו הוא יבצע את ... שהוא עושה את זה כי היא לא יודעת שהיא אוהבת אותו. הוא מדגיש כאן את חשיבות האתיקה בהתנהלות רגשית עם אחרים. כל רעיון של כפייה על אדם לבצע פעולה מתוך רצון לא אמיתי לא יכול להוביל לשום תוצאה ...

... אחת לעומק? אליעד כהן מסביר שכשאדם מתרגל פעולה מסוימת, כגון בעיטה אחת או אגרוף אחד, עשרת אלפים פעמים, הוא למעשה הופך למומחה ספציפי וממוקד באותה פעולה. הוא נותן כדוגמה מצב שבו לוחם מתרגל רק אגרוף מסוג אחד (לדוגמה, אפרקאט). אדם כזה עשוי להגיע לרמה גבוהה של כוח, דיוק ומהירות באותה תנועה ספציפית, ולכן ... את המורכבות שבה. הוא טוען שתרגול ממוקד של פעולה אחת מייצר מומחה בעל עוצמה בתחום צר, ואילו תרגול מגוון מייצר לוחם גמיש ומוכן יותר למציאות דינמית. עם זאת, הוא מדגיש שהמציאות בדרך כלל דורשת גמישות ...