... שליטה מודעת עליהן. לכן, כדי למנוע השתגעות ואובדן שליטה, יש לפעול בשתי דרכים עיקריות: לתת משמעות הגיונית לכל פעולה שהאדם עושה. אליעד מציע שכל אדם יתרגל לבדוק את עצמו בכל פעולה שהוא מבצע, האם יש לה סיבה הגיונית. אסור לעשות פעולות סתם, אלא תמיד למצוא היגיון ברור ומוצק בכל מעשה ופעולה. לשמור על איזון רגשי. אנשים משתגעים בדרך כלל במצבי לחץ או סטרס. ככל שהאדם יהיה רגוע ומאוזן יותר, הסיכוי שלו להשתגע קטן יותר. לכן אליעד ממליץ לטפל באופן עקבי בכל ... לחץ, כעס מודחק, או מצוקה רגשית פנימית. אדם שלא מדחיק ומטפל ברגשותיו מפחית דרמטית את הסיכוי להשתגע. איך למנוע פעולה אלימה במקרה של השתגעות? אליעד מסביר שגם אם האדם בכל זאת ישתגע, עדיין ניתן לוודא שהוא לא יעשה את הפעולה האלימה ממנה הוא חושש. אנשים שמשתגעים ופוגעים באחרים פועלים מתוך רצונות מודחקים. לדוגמה, אדם שיורה באנשים כשהוא משתגע, בדרך כלל כעס עליהם או שנא אותם עוד קודם, ... שליטה ויאכל כיסא? האדם עונה שלא, כי אין בזה שום היגיון אפילו אם הוא יהיה משוגע. מכאן נובע, שאם האדם מפחד מפעולה ספציפית, הוא חושב שבתוכו יש היגיון כלשהו לבצע את אותה פעולה. אם הוא יטפל באותו היגיון פנימי שעלול לגרום לו לפגוע באנשים, הוא למעשה ימנע כמעט לחלוטין את האפשרות שיבצע פעולה אלימה גם במצב של אובדן שליטה. הפעולות הפרקטיות למניעת השתגעות ואובדן שליטה הן: תרגול קבוע של בדיקת ההיגיון בכל פעולה שעושים בחיי היום - יום. איזון רגשי וטיפול בכל כעס, לחץ או מצוקה פנימית שקיימים באדם. טיפול מראש ברגשות מודחקים כמו שנאה, כעס או תחושת חוסר אהבה, כדי למנוע פעולות ... מה קורה לו הוא מאבד שליטה נכון ואז הוא מתחיל לעשות דברים שהם לא הגיוניים, עכשיו שימו לב אם מישהו עכשיו עושה פעולה לא הגיונית מה זה אומר לא הגיונית שאין בה היגיון אין לה סיבה אין לשיגעון שלו סיבה הגיונית עד כאן הגיוני מה שאמרתי אדם שמשתגע עושה פעולות לא הגיוניות עושה פעולות ... יש סיבה למה הם עשו דווקא את המשהו הזה, כל האנשים שהשתגעו יש סיבה למה הם השתגעו וכל האנשים שהם השתגעו ועשו פעולה יש סיבה למה הם עשו דווקא את הפעולה הזאת מה זה בעצם אומר שיש אפשרות לשלוט בסיבה ויש אפשרות לשלוט האם תשתגע ויש אפשרות לשלוט אם תשתגע אם אתה תירה באנשים, זאת אומרת אתה יכול גם לעשות פעולות שיגרמו לך ...

... את עצמו מהמעגל של מחשבות דיכאוניות על ידי חזרה לפעולה. איך לצאת מדיכאון כרוני או גנטי? האם יש אפשרות לצאת מדיכאון כרוני או גנטי? ... ושפעולות אלו לא בהכרח יגרמו לדיכאון להחמיר. להיפך, פעולה חיובית יכולה לשבור את המעגל של הדיכאון ולהחזיר את האדם לפעולה. האם אשפוזים או קבוצות תמיכה באמת עוזרים? אליעד מציין שלפעמים, טיפול כמו ... לפגוש אנשים חיוביים שיכולים לעזור לו להתחיל לחזור לפעולה. מהי הדרך האמיתית לצאת מהדיכאון? לסיום, אליעד מציין כי הדרך האמיתית לצאת מדיכאון היא לא להילחם בו, אלא פשוט להתחיל לחזור לפעולה ולהתמקד במטרות אחרות, אפילו קטנות, כמו להתקלח או לנקות את הבית. אם אדם שואל ... מזה וככה זה ברגע שנגיד הוא מתקלח והוא עושה עוד פעולה ועושה עוד פעולה ועושה עוד פעולה אז הדיכאון לא מפריע לו כי הרי אין סיבה אמיתית למה הוא בדיכאון אם הוא אומר ... אותו לדיכאון הוא בדיכאון מהדיכאון. ש: ואם הוא משתף פעולה על זה? אליעד: הוא ישתף פעולה על זה אין לו סיבה לא לשתף פעולה על זה מה יש לו להפסיד, עכשיו אם הוא אומר לך לא אבל אני לא יכול למה אתה לא ... שלא, רגע דיכאון זה שאין מוטיבציה אז איך הוא יעשה פעולה בלי מוטיבציה זה מה שאני לא מבין. אליעד: אתה לא מרוכז יש לו מוטיבציה להתקלח. ...

... שהוא חייב ללמוד את כל הפרטים הקטנים של התנהגות הרב, גם את אלו שנראים חסרי משמעות. מהסיפור הזה יוצאת ההנחה הבסיסית שכל פעולה של הרב היא פעולה מכוונת ויש לה משמעות, ולכן צריך ללמוד ממנה. אליעד כהן מדגיש נקודה חשובה: מצד אחד, הרצון ללמוד ולהבין הכל הוא חיובי מאוד. מצד שני, הוא טוען שזו גם חשיבה מאוד בעייתית, שכן לא כל פעולה של אדם היא בהכרח משמעותית או מכוונת. יכול להיות שהפעולה היא מקרית לחלוטין. לכן, אסור להניח שכל פעולה שאנחנו רואים, במיוחד אם היא נעשית על ידי אדם שנחשב לסמכות, היא בהכרח הדרך הנכונה להתנהג או לפעול. מדוע חיקוי של פעולות ... מעלה, ייתכן שהתלמיד יחשוב שיש לזה משמעות דתית או רוחנית עמוקה. אך האמת היא שייתכן שלרב פשוט כואב הצוואר. הוא מדגיש שפעולה אקראית אינה בהכרח פעולה נכונה או ראויה לחיקוי. הטעות של אנשים רבים היא שהם מניחים משמעות מאחורי פעולה מקרית. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה הומוריסטית: אם הרב שלך לועס 37 לעיסות כי הוא אוכל משהו קשה, זה לא אומר שאתה צריך ללעוס 37 פעמים כי זה מספר עם משמעות דתית או רוחנית. זו פעולה מקרית ואין להסיק ממנה דבר. האם תמיד יש לשאול כדי להבין? אליעד מוסיף ומסביר שאפילו אם אדם עקב אחרי הרב שלו, הוא עדיין חייב לשאול ולוודא אם הפעולה שראה היא משמעותית או מקרית. אם בסופו של דבר צריך לשאול את הרב, למה בכלל עקבת אחריו מלכתחילה? ניתן פשוט לשאול ישירות. הוא מסביר שהרעיון שחייבים לעקוב הוא לא הגיוני אם בסופו של דבר התלמיד לא יודע בוודאות אם הפעולה מכוונת או מקרית. האם פעולות רבניות תמיד מכוונות ומשמעותיות? אליעד מתייחס להנחה בסיסית בעולם הדתי, לפיה הרב לא עושה שום ... חמורה. הוא לא מבין את הסיבה האמיתית למה השור שרירי וחזק. בדיוק כמו אדם שרוצה לעוף ומחקה ציפור שמנפנפת בכנפיים - זו פעולה מטופשת ולא אפקטיבית. האדם חייב להבין את ההיגיון, את המהות שמאחורי הפעולה ולא רק לחקות אותה באופן שטחי. לעומת זאת, אדם שחקר לעומק את תנועת הציפורים ופיתח מטוס, למד בצורה נכונה, משום שהבין את ההיגיון מאחורי הפעולה ולא רק העתיק אותה. מתי נכון ללמוד על ידי חיקוי? אליעד כהן טוען שבמקרים מסוימים, בעיקר כשהמורה נותן הנחיות ברורות מאוד ... המרכזית שאליעד מדגיש היא שאסור להניח שמשהו שנכון לאחר, נכון אוטומטית גם לך. תמיד צריך לחקור את ההיגיון, להבין מדוע הפעולה נעשית, ורק אז להחליט אם ראוי לאמץ אותה או לא. מדוע אי אפשר להסיק בוודאות מפעולות של אחרים? אליעד כהן מדגיש שהניסיון ... הוא מוטעה לחלוטין. גם אם מישהו אחר עושה משהו שמצליח לו, זה לא אומר שבוודאות זה יצליח לך. יש להבין את ההיגיון שמאחורי הפעולה, ולא סתם לחקות באופן שטחי. לסיכום, אליעד מבהיר שלמידה נכונה איננה חיקוי עיוור של אחרים, אלא חקירה, הבנה וניתוח לעומק של ...

... הדרך להפוך ליותר יעיל היא לשאול את עצמך בכל פעולה: מה מטרת הפעולה הזו? עליך לבחון אם אתה מבצע את הפעולה בצורה היעילה ביותר. לדוגמה, כאשר אתה מבצע פעולה כמו צחצוח שיניים, האם זה נעשה בצורה המועילה ביותר עבורך? אם אתה שואל את עצמך כל הזמן האם אני יכול להשיג את אותה תוצאה בדרך יותר יעילה?, אתה מתחיל ... פעולות מיותרות וגורם לך להיות חכם יותר, שכן פעולה חכמה היא כזו שמבוצעת מתוך היגיון, ולא מתוך הרגל או בלבול. מהם היתרונות של התייעלות למניעת שיגעון? ככל שתהיה יותר יעיל, תתחיל להימנע ממעשים חסרי ... מרגיש שהוא מבצע פעולות חסרות ערך. למעשה, כל פעולה שאתה עושה עם מטרה ברורה מחזקת את השכל ומפחיתה את הסיכון להשתגע. כיצד התייעלות קשורה לשיפור השכל? השכל הוא כמו שריר - אם לא משתמשים בו, הוא עלול ... כי אתה פועל מתוך היגיון, לא מתוך בלבול. כל פעולה שנעשית מתוך מטרה ברורה ומדויקת תורמת לשמירה על השכל שלך ויכולה להוביל אותך לשיפור אישי כללי. לסיכום: הדרך להימנע מהפחד להשתגע היא התייעלות. ככל שתהיה יותר יעיל ותשאל את עצמך תמיד אם כל פעולה שאתה מבצע היא באמת הכרחית ובאמת מבוצעת בצורה היעילה ביותר, תוכל להקטין את הסיכון שלך להשתגע. בכך, לא רק שתשמור על השכל שלך, אלא גם תתייעל בחיים ותהיה חכם יותר. כל פעולה שאתה מבצע מתוך סיבה ולא מתוך הרגל או אוטומטיות תשמור אותך במצב של שליטה. איך להתייעל בחיים? מהי התייעלות בחיי היומיום? איך להיות חכם יותר על ידי ... על מנת להיות יותר יעיל, עליך לשאול את עצמך בכל פעולה: מה מטרת הפעולה הזאת? ובדוק אם אתה מבצע אותה בצורה היעילה ביותר. אם אתה שואל את עצמך כל הזמן האם אני יכול להשיג את אותה תוצאה בדרך יותר יעילה? אתה מתחיל להתרגל ... שאין להן סיבה. כשאתה שואל את עצמך כל הזמן אם הפעולה שאתה עושה היא אכן הכרחית, אתה מגדיל את סיכוייך להיות חכם יותר ולשמור על השכל שלך במצב טוב. כיצד התייעלות קשורה לשיפור השכל? השכל, כמו שריר, דורש ...

... מה גורם לאנשים לשבור חפצים בהתפרצויות זעם? אליעד כהן מסביר את תופעת ההרס העצמי ושבירת חפצים בהתפרצויות זעם, ומבהיר כי למרות שהפעולה נראית לכאורה חסרת היגיון, מסתתר מאחוריה היגיון פסיכולוגי ברור. לדבריו, כל פעולה שאדם עושה נובעת מתוך רצון פנימי להתמודד עם תחושה של רע או תסכול. אדם שמשליך חפצים, שובר אותם או פוגע בהם, למעשה מנסה ... הדוגמה הראשונה היא אדם שמנסה לתלות תמונה על הקיר ולא מצליח, אחרי מספר ניסיונות הוא מתעצבן ושובר את התמונה או את הקיר. לכאורה, זו פעולה חסרת היגיון משום שהאדם פוגע בעצמו במטרה שרצה להשיג (לתלות את התמונה). הדוגמה השנייה היא אדם שמנסה לסדר אקווריום, נכשל שוב ושוב, ובסופו של דבר הוא שובר את האקווריום, הורג את הדגים והורס הכל. שוב, לכאורה פעולה חסרת היגיון ופוגעת במטרה. אליעד מסביר כי כאשר האדם לא מצליח להשיג את מה שהוא רוצה, נוצרת תחושה של רע. תחושה זו מגיעה ... פוחתת. לדוגמה, כשאדם שובר את התמונה שלא הצליח לתלות, הוא אומר לעצמו בתת - מודע: אם שברתי אותה, סימן שלא באמת רציתי לתלות אותה. פעולה זו של שבירה היא ניסיון לשכנע את עצמו שהרצון לא היה אמיתי או חשוב, ובכך הוא נפטר מתחושת הכישלון או התסכול. מה הקשר ... שלו, כך פוחת הצורך בהתנהגות שלילית והרסנית. מה המסקנה המרכזית שאליעד מציג בנושא של הרס עצמי? המסקנה המרכזית של אליעד היא שלכל פעולה, כולל פעולות שנראות חסרות היגיון כמו הרס עצמי, יש היגיון פנימי ברור. במקרה של הרס עצמי, ההיגיון הוא שהאדם מנסה ... עם עצבים יצר הרס עצמי איך להתמודד עם זעם הפחתת רצון מהו ההיגיון מאחורי הרס עצמי ושבירת חפצים בהתפרצות זעם? תופעה של הרס עצמי היא פעולה בה אדם פועל בדרך שמזיקה לו בעצמו, תוך כדי שהוא מנסה להתמודד עם כעס או תסכול. אליעד מסביר כי מאחורי התופעה הזו עומד ... אדם שמנסה לתלות תמונה על הקיר, אך אינו מצליח. אחרי מספר ניסיונות כושלים, הוא חוטף עצבים ושובר את התמונה או את הקיר. לכאורה, זו פעולה שמזיקה לו, כי הוא רוצה לתלות את התמונה, אך דווקא שובר אותה. אליעד שואל, מה הגאון בזה? הרי הוא מונע מעצמו את המטרה ... ככל שהוא משכנע את עצמו שהוא לא רוצה כלום, כך הוא נחלש רגשי וקל לו יותר להתמודד עם כישלון במטרותיו. לסיכום, אליעד מציין כי לכל פעולה יש היגיון מאחוריה, ובמקרים של הרס עצמי, מדובר בניסיון להקל על תחושת הרע על ידי נטרול הרצון. הפתרון הוא לא בשבירת ...

... לא מסודר? אדם מסודר יודע בדיוק מה הוא יעשה ביום, באיזה סדר, ולמה. כל פעולה שהוא עושה היא חלק מתוכנית מוגדרת, ויש לו סיבה ברורה למה הוא עושה כל דבר בסדר שבו הוא עושה אותו. אדם לא מסודר, לעומת זאת, קם בבוקר ... על סדר. איך מיושם סדר במסעדה ובמטבח? במטבח של מסעדה מצליחה, כל פעולה מתוזמנת ומבוצעת בסדר ברור, בהתאם לביקוש ולהזמנות. אם מספר סועדים מזמינים יחד מנות שונות, יש לתכנן איזה מנה להכין קודם, מה להכין ... מתייחסים לפעולות שמבוצעות מתוך סיבה ברורה. כשיש היגיון מאחורי כל פעולה , אנחנו יכולים לומר שאנחנו מסודרים. סדר פירושו עשיית דברים עם סיבה וחשיבה מוקדמת, ולא אקראיות או חוסר מחשבה. ככל שיש יותר סיבות לכל פעולה, אנחנו יותר מסודרים. להיות מסודר לא תמיד נדרש בכל דבר, אך בהצלחה ובחיים באופן כללי, סדר חשוב מאוד. סדר וארגון בחיי היומיום חוסר סדר ... ללא כל סיבה או היגיון מוגדר. כיצד סיבתיות ואקראיות קשורות לסדר? כל פעולה או חפץ שנמצאים במקום ובזמן מסוימים מתוך סיבה ברורה נחשבים למסודרים. לעומת זאת, כאשר אין סיבה או היגיון, וכאשר הדברים מתבצעים במקרה ... תכנון: הוא יודע מה יעשה במהלך היום, באיזה סדר ולמה. יש לו סיבה לכל פעולה שהוא עושה ולדרך שבה הוא מבצע אותה. אדם לא מסודר קם בבוקר ללא תכנון ברור, לא בטוח מה יעשה קודם או אחר כך, ולעתים לא מייחס חשיבות ... על סדר. כיצד מיושם סדר במסעדה ובמטבח? במטבח של מסעדה מצליחה, כל פעולה מתוזמנת בהתאם לביקוש ולהזמנות. כאשר נכנסים מספר סועדים ומזמינים יחד מנות שונות, יש צורך בסדר וארגון כדי להחליט מה מכינים קודם, מה ... את הלהבה בזמן הנכון, מערבב את הביצים בסדר הגיוני ועוד. גם בתוך כל פעולה (למשל חיתוך הבצל), אפשר להיות מסודרים יותר או פחות, לפי מידת תשומת הלב לפרטים ולשאלה האם יש סיבה לדרך שבה חותכים את הבצל. האם תמיד ...

... מסודרת וברורה, זמן קבוע לקימה, לעבודה ולמנוחה. אך לפי אליעד כהן, לא רק שאין צורך בשגרה קבועה, אלא ששגרה יכולה להזיק ולהוביל לכישלון. הסיבה לכך היא ששגרה מבוססת על פעולה אוטומטית ולא על חשיבה מודעת. פעולה אוטומטית משמעה שהאדם מפסיק לבדוק ולחשב מה הכי נכון לעשות, אלא פשוט פועל מתוך הרגל, וזה מוביל לקבלת החלטות פחות טובות ... אך זה לא אומר שהפעולות האלה צריכות להתרחש באותו יום או באותה שעה קבועה בכל פעם. מה שחשוב זו העקביות, אך העקביות לא חייבת להיות מבוססת על שגרה נוקשה. למה שגרה היא פעולה מזיקה ולא מועילה? אליעד טוען ששגרה היא בעצם פעולה ללא מחשבה, פעולה שנעשית מתוך הרגל בלבד. ברגע שאדם מתרגל לעשות את אותם דברים בכל יום, הוא מפסיק לחשוב ומפסיק לבחון את המציאות המשתנה. בעולם אידיאלי, כל פעולה צריכה להיות תוצאה של חשיבה וניתוח מעמיק של המצב. כל רגע צריך להיות החלטה חדשה, המבוססת על נתונים וחשיבה ביקורתית, ולא פעולה אוטומטית החוזרת על עצמה. לדוגמה, יכול להיות מצב שבו אדם קם כל יום בשעה קבועה מתוך שגרה, אך לא באמת בודק אם זו השעה ... אותו אדם שהיה ברגע הקודם, היה מעדיף לא להתקיים. הכוונה היא להימנע מקיבעון מחשבתי ומפעולות מתוך הרגל. אליעד ממליץ לא להציב את השגרה כמטרה, אלא לבדוק כל הזמן האם הפעולה שמתבצעת היא הפעולה הנכונה ביותר באותו רגע. למשל, אדם יכול כל יום לאכול בשעה מסוימת, אך אם הוא עושה זאת כי בכל יום מחדש הוא חושב שהכי נכון ... להצליח. עם זאת, אין הכרח שהן יתבצעו תמיד באותו זמן ובאותה דרך. מה שחשוב הוא העקביות וההתמדה, אך לאו דווקא יצירת שגרה נוקשה. למה שגרה היא דבר שלילי? שגרה היא למעשה פעולה אוטומטית, ללא מחשבה. כאשר אדם קם כל בוקר באותה שעה, עושה את אותם דברים ומבצע את אותן פעולות, הוא פועל מתוך הרגל ולא מתוך ... הרגלים אוטומטיים. רבי נחמן מברסלב אמר פעם: אם הייתי יודע שברגע הזה אני אותו אדם שהייתי לפני רגע, הייתי מעדיף לא להיות קיים. המשמעות היא להימנע מקיבעון מחשבתי ומפעולה מתוך הרגל. האם בכל זאת יש מקום לשגרה? ייתכן שלפעמים, כדי להשיג מטרה מסוימת, תצטרך ליצור עבורך מסגרת מסודרת. יש מקרים שבהם ...

... חופשית דטרמיניזם - מהו חופש הבחירה? מהי הבחירה החופשית? בחירה חופשית - מהי הבחירה החופשית? בחירה חופשית = רצון יוצר פעולה . לאדם יש בחירה חופשית לעשות כרצונו. אין שום פעולה שאותה עושה האדם בלי שקודם לכן הוא ירצה לעשות אותה. אם האדם אינו רוצה לעשות משהו, הוא אינו עושה אותו. אם האדם רוצה לעשות משהו, הוא אינו יכול שלא לעשות משהו. הרצון של האדם, הוא הגורם היחיד שקובע מה יעשה האדם. כל פעולה באשר היא שהאדם עושה אותה, כולל פעולות שנובעות מ: אובססיה, התמכרות, התנהגות טורדנית כפייתית וכיוב, כולן שורשן ברצון של האדם. אם לא היה לאדם את הרצון לעשות אותן הוא לא היה עושה אותן. רצון יוצר אחריו פעולה. אין לאדם אפשרות שלא לעשות את מה שהוא רוצה, אאכ הוא ... שממנו נובעות כל הבחירות שלו באשר הן. כאשר האדם מגיע אל הרצון הזה, ממילא הוא מבין את ההיגיון של כל המעשים והבחירות שלו. לסיכום: בחירה חופשית = רצון שיוצר אחריו פעולה. אין פעולה שנעשית על ידי האדם ללא רצון, ואין רצון שאפשרי לביצוע שאינו יוצר פעולה .

... מהותית, הוא כבר לא מפחד להרגיש רע, כי אין באמת רע במובן השלילי. במצב כזה, האדם אינו יכול יותר להיכנס לחרדה, מכיוון שאין דבר שהוא חושש ממנו באופן מוחלט. מדוע כל פעולה של האדם קשורה לפחד? אליעד מציג רעיון נוסף ומעמיק: כל פעולה שהאדם עושה, אפילו פעולות פשוטות כמו שתיית מים, נובעות מפחד. מדוע אדם שותה מים? כי הוא פוחד להיות צמא, או פוחד לסבול או למות מצמא. כל בחירה של האדם נובעת מרצון להרגיש טוב יותר או מפחד להרגיש פחות טוב. לכן, כל פעולה ובחירה שהאדם עושה משקפת פחד מסוים, כי תמיד ישנו החשש שמה שהוא בחר לעשות יוביל לתוצאה טובה פחות. האם אדם ... הוא לא יפחד יותר. ואפילו אדם כשהוא שותה, הוא גם שותה מתוך פחד, כי למה הוא ישתה אם לא יפחד? האם פוחד לסבול שיהיה צמא? אתה מפחד למות? לסבול? אז למה אתה שותה? וכל פעולה ופעולה שהאדם עושה היא נעשית מתוך פחד, ומה זאת אומרת? כי אם אדם עושה פעולה, או כל בחירה שהוא בוחר, הוא בוחר או עושה אותה מיתוך ביטוי לכך שהוא רוצה להרגיש טוב. אם אתה בוחר לעשות פעולה , אתה חושב שזה טוב יותר מלא לעשות פעולה. ובמציאות יש דבר והיפוכו, מצד האמת, הכל דבר אחד ואז לא משנה אם תעשה או לא, ומצד הצמצום יש ישויות שונות ...

... ממשית. מצד שני, הוא היה נזהר יותר מדברים שאכן טומנים בחובם סכנה. מתי בכלל נדרש אומץ בחיים? אליעד מדגיש שאומץ נדרש רק כשאין ודאות לגבי התוצאות של פעולה מסוימת. כאשר אדם יודע בוודאות מוחלטת את התוצאה, בין אם זו הצלחה או כישלון, הוא כבר לא נדרש לאומץ. אם אדם יודע שהכישלון לא באמת ... את המציאות חייב לקחת סיכונים, כי הוא לא יודע מה תהיה התוצאה של מעשיו. אך מי שמבין את המציאות ורואה שהכל טוב, פועל מתוך הבנה שאין סיכון אמיתי בשום פעולה, ולכן הוא פועל בחופשיות, ללא פחד וללא צורך באומץ. ההבנה הסופית שאליעד מציע היא ההכרה בכך שבעצם אין שום בעיה במציאות. האדם צריך ... לחיות את חייהם בצורה נוחה יותר מבלי לחשוש כל הזמן מהכישלון. כולנו רוצים להשיג מטרות, והדרך להשיג אותן היא דרך עשייה. אך מה קורה אם אדם לא עושה שום פעולה? האם יוכל להשיג את מטרותיו? ישנה דרך להשיג מטרות ללא פעולה ישירה - דרך להבין את המציאות. אך הבנת המציאות דורשת אומץ. למה אומץ נדרש כאן? כי על האדם לשאול שאלות ולהתמודד עם הספקות שהוא חווה. לדוגמה, אם יש לו ספק לגבי פעולה מסוימת, עליו להיות אמיץ כדי לבצע אותה. אך לא כל אומץ הוא חיובי. ישנם סוגים של אומץ שנובעים מטיפשות, כמו למשל ילד קטן שמכניס את ... זאת אומרת אנשים בחיים שלהם רוצים להשיג מטרות ומה גורם לאדם להשיג מטרות איך בן אדם יכול להשיג את המטרות שלו אם הוא עושה פעולות, אם בן אדם לא עושה שום פעולה איך הוא ישיג את המטרות שלו. כאשר כמובן להשיג אפשר גם מצד האמת אפשר להשיג את כל המטרות בעולם בלי לעשות שום פעולה, איך על ידי שתבין את המציאות אבל גם כדי להבין את המציאות צריך אומץ איזה אומץ צריך, צריך אומץ לשאול שאלות ובין כך לבין כך כדי ... כן יכול לעשות מה הבעיה והרעיון הוא, שכאשר האדם רואה את הדברים טוב יותר כפי מה שהם באמת ולא רק כפי מה שנדמה לו על ידי זה הוא מבין טוב יותר את מרחב הפעולה האמיתי שלו והוא מבין טוב יותר איזה סיכונים הוא יכול לקחת בצורה אמיתית יותר שקרובה למציאות. זאת אומרת בשורה התחתונה הבן אדם צריך ... שלו. בעיקרון אומץ הוא טוב אך אין בו צורך, אומץ זה דבר טוב אך אין בו צורך זאת אומרת האדם נצרך לאומץ רב במקרים שבהם קיימת חוסר ידיעה לגבי ההשלכות של הפעולה שלו. אם היה האדם יודע מראש מה יהיו התוצאות של מעשיו ממילא לא הייתה שום משמעות כי אם יש ידיעה ברורה וודאית מראש מה יקרה בסוף ... המצב להתבהר ולנסות להבין טוב יותר את האפשרויות השונות כפי מה שהן באמת. לסיכום ראיית המציאות כפי מה שהיא באמת מאפשרת לאדם להבין טוב יותר את מרחב הפעולה שלו וללכת בדרך סלולה ופתוחה בלי להצטרך לקחת סיכונים כלשהם, תתמקד למה כי אם הוא מבין את האמת באמת אז מצד האמת הוא אף פעם לא לוקח ...