... לא. ואעפכ מהצד של הקורא בספר, הרי שההבדל בין הספר הזה לבין כל שאר הספרים, הוא שהספר הזה מתיימר (מנקודת המבט של הקורא), להביא את האדם אל השלמות. ואם הקורא לא מודע לעצמו, אז הוא נופל בפח של טועים שמבטיחים ...

... בלי לדעת להיכן היא מובילה. כי כדי שהאדם יוכל לדעת להיכן הדרך מובילה, לשם כך עליו להסתכל על המציאות, מנקודת מבט חיצונית מחוץ למרחב המקום והזמן. כי כל דרך מובילה לדרך אחרת. וכל עולם וכל רגע מובילים לעולם ולרגע אחר ...

... נחשב לשקר ביחס לשכל של האחדות שבו הכל אחד. ולכן מצד האדם שעוד לא השיג את האחדות של המציאות, מנקודת המבט שלו, החכם האמיתי צריך לשקר שיש נפרדות, כדי לדבר איתו. כי מי שעוד לא השיג את האחדות באמת, הוא עושה הפרדה בין האחדות לבין הנפרדות. ולכן מנקודת המבט שלו כל דיבור, הוא נוגד את האחדות של המציאות, כי באחדות לא שייך דיבור כלל. והחכם האמיתי, רוצה להביא ...

... של השאלה נעלמות. וכאשר המושגים שעליהם מבוססת השאלה נעלמים, אז ממילא נעלמת גם השאלה עצמה. ואיך יכול להגיע האדם לנקודת מבט, שבה המושגים שעליהם מבוססות כל השאלות ייעלמו? תשובה: על ידי התבוננות אל תוך המושג עצמו שעליו מבוססת השאלה. דהיינו, ...

... רק האמת? דהיינו, האם הוא האמת, כל האמת, ואך ורק האמת? ואולי יש אמת נוספת? ואולי הספר מציג רק נקודת מבט אחת בלבד? ואולי האמת שונה קצת ממה שכתוב בספר? ואולי הרעיון של הספר הוא אמת, אך הוא מוסיף על ... ביותר בעולם, שהוא האמת שהיא לעולם עומדת. כי האדם רוצה לטפס על הבניין עד השמיים ולהסתכל על המקום כולו, מנקודת מבט חיצונית לו. ולכן הכרחי שהבניין יהיה יציב באופן מוחלט. ולכן, על האדם לקחת רעיון כלשהו, ולפרק אותו לחלקים הקטנים ...

... בצורה אחרת. אבל אם היה לאדם שכל אמיתי, הוא היה רואה את האמת, דהיינו, מסתכל על כל האירועים כולם, מנקודת המבט של הסיבה הראשונה. ואז לא שייך שהאדם באמת ירצה לשנות את המציאות. וממילא גם לא שייך שהאדם באמת יפחד ... הסבל הוא לא אמיתי. כי האדם סובל רק כלפי חוץ. והאדם עצמו מחובר לאחדות של המציאות שהיא הסיבה הראשונה, שמנקודת המבט שלה, הסבל הוא טוב ממש. כי מנקודת המבט של הסיבה הראשונה, הסבל והטוב הם תהליכים שווים, מנקודת מבט של אחדות שבה אין טוב ורע כלל. ונוסיף ונבאר, כי יש כאן מצבי תודעה שונים. והאדם סובל כפי כמה ... שהכל זה התגשמות הרצון העצמי שלו עצמו, בדיוק כפי שהכל זה ביטוי של הסיבה הראשונה, ובדיוק כפי שהדברים נראים מנקודת המבט של הסיבה הראשונה. ואעפכ יש גם את הלבוש החיצוני של התודעה, שבו יש רצון עצמי נפרד מהמציאות וכולי. אלא ... רוח שטות אין שום סבל כלל. ונוסיף ונאיר: כי נכנסה בו רוח שטות דווקא. כי הדבר קורה מעצמו. כי מנקודת המבט העליונה, זה האדם עצמו בוחר שתיכנס בו הרוח שטות. אבל מנקודת המבט התחתונה, רוח השטות נכנסה באדם ללא כל בחירה. כי האדם חוזר אל התודעה של עצמו, בתהליך שקורה מעצמו. כי ... דהיינו, על ידי השלמות של המציאות שעושה את הכל בבחירה מלאה ממש, ללא שום סיבה של טוב ורע. אבל מנקודת מבט תחתונה, התהליך נעשה מעצמו ללא כל סיבה. ולכן, נכנסה בו רוח שטות דווקא. ואעפכ יש לאדם בחירה חופשית מצד ...

... שקר. ואת הכל אפשר להוכיח באופן מוחלט ממש. כי מצד האחדות של המציאות, שהיא שורש השכל של הספר הזה, מנקודת המבט הזאת כל הספר הזה וכל הרעיונות שיש בעולם, הם אמת מוחלטת ממש וגם שקר מוחלט ממש בו זמנית. וכמו ...

... לו כל רע כלל. ולמרות שעכשיו במציאות שלנו, האדם מעריך את הטוב בגלל הרע, אבל כאשר בוחנים את העניין מנקודת מבט, שקודמת להפרדה שבין הטוב לבין הרע, מנקודת המבט הזאת, אין שום סיבה מוצדקת, לכך שיהיה רע, כדי לעשות טוב. וזה משום, שהמציאות שלנו היא אין סופית, עם ... להעריך את הטוב, גם בלי רע כלל. והנקודה השנייה היא, שרק כוח מוגבל, עושה דבר אחד, למען תכלית אחרת. ומנקודת המבט של שורש המציאות, ששם אין שום הגבלה כלל, מנקודת המבט הזאת, שום דבר לא נעשה למען מטרה אחרת. כי רק המוגבל, צריך להשתמש באמצעי, כדי להשיג מטרה אחרת, בזמן ... כולו טוב וכיוב. וכל מי שיש לו שכל אמיתי, רואה מיד, שיש כאן שקר אכזרי ביותר. ולמה? וכאן נציג נקודת מבט אחת, שיש להעמיק בה. אך עדיין יש להתבונן בכל ההיבטים שלה. והיא, כי ניתן לומר שיש אלוהים אכזר. ואלוהים ... ממש, בלי התודעה הנפרדת של האדם, והתודעה של הטוב והרע. כי הטועים שחושבים שאלוהים עושה רע כדי לעשות טוב, מנקודת המבט שלהם, אלוהים הוא הטוב ביותר והוא השלמות. ומנקודת המבט של הטועים האלו, אלוהים רוצה לתת לאדם את הדבר הטוב ביותר, שזה בעצם להיות קרוב אליו, למקור הטוב עצמו, ...

... העצמית של האדם, גם אז האדם קיים. אלא שהאדם לא יודע את קיומו העצמי. וגם הידיעה תמיד קיימת (והכל מנקודת המבט שלנו. כי שם אין שום ידיעה / קיום כלל. ואין הפרדה בין הידיעה לבין היודע אותה לבין הדבר הידוע ...

... העצמי של אלוהים התהליך שבו האין (אלוהים) מתהווה והופך להיות יש (העולם), אפשר להסתכל עליו משתי נקודות מבט שונות. ונקודת המבט הראשונה היא, כי אלוהים מבטא התנהגות, של שנאה עצמית ושל ניסיון התאבדות. ולמה? כי בעצם אלוהים לוקח את עצמו, ... השמדה עצמית. שהאחדות, מנסה להשמיד את עצמה, על ידי זה שהיא יוצרת את הנפרדות של המציאות. וכמובן שיש גם נקודת מבט הפוכה, והיא שאלוהים יש לו אהבה עצמית גדולה מאוד, ואלוהים מנסה להתרבות ולהגדיל את עצמו לגודל יותר גדול, מאשר ... סוף המקורי. והאמת היא, שהכל אחד. דהיינו, שיש כאן דבר והיפוכו. כי מצד אחד היש והאין הם שני הפכים. ומנקודת המבט הזו, האלוהים משמיד את עצמו, כי הוא מצמצם את האין סופיות שלו. אבל מנקודת מבט נוספת הכל אחד ממש. דהיינו, שגם אחרי הבריאה, הכל כמו לפני הבריאה. וכל סוף, הוא אחד עם האין סוף. ...