... של הדבר, הם תמיד בעיני המתבונן באופן אישי וסובייקטיבי בלבד. אבל מבחינה אובייקטיבית, דהיינו, מנקודת מבט מוחלטת, זא נקודת מבט שאין לה שום העדפות ושום דעות קדומות ושום העדפה אישית, מנקודת מבט שכזו, בשום דבר בעולם, אין חסרונות או יתרונות. כי אין שום משמעות, לחסרונות או יתרונות, כאשר אין שום העדפה אישית. ונמצא אם כן, כי מנקודת מבט אובייקטיבית מוחלטת, אין שום אפשרות לאהוב או לשנוא משהו. כי הכל שווה באותה המידה. ואין טוב או רע, אלא הכל אחד, והכל שווה באותה המידה ממש. אבל מנקודת מבט יחסית, ביחס לרצון של האדם, ביחס לזה יש טוב או רע, וביחס ... כלשהם. ומוכרח תמיד, שהאדם גם יאהב את עצמו ברמה כלשהי, וגם ישנא את עצמו ברמה כלשהי. אבל יש גם נקודת מבט נוספת, והיא נקודת המבט האובייקטיבית. שבה, אין שום אהבה או חוסר אהבה ושנאה עצמית. ומי שיתחבר לנקודת המבט האובייקטיבית, דהיינו, מי שיסתכל על עצמו מנקודת מבט אובייקטיבית באמת, דהיינו, נקודת מבט ללא כל שיפוטיות כלשהי, הרי שממילא הוא לא יאהב את עצמו, ... רק משום שיש לו גם אהבה עצמית פרגון עצמי קבלה עצמית וכיוב. ולמה? כי כנל, יש שתי נקודות מבט. ומנקודת המבט שבה אין טוב או רע, מנקודת המבט הזו, לא שייך לאהוב את עצמך, וגם לא שייך לשנוא את עצמך. ... או לשנוא, שום דבר בעולם. כי כאשר אין טוב או רע, אז ממילא אין אהבה או שנאה וכיוב. וכאשר האדם מחובר לנקודת המבט הזו, ממילא הוא לא אוהב את עצמו ולא שונא את עצמו. אבל, מי ... אובייקטיבית, שבה אין טוב או רע, וממילא אין אהבה עצמית או שנאה עצמית, אלא יש אחדות עצמית. אלא, שמנקודת מבט אובייקטיבית בלבד, אין טוב או רע, ואז אין שום משמעות ...

... תמיד יהיו טוב ורע בכל דבר. הרי שקיימת עוד נקודת מבט נוספת. והיא, נקודת מבט נייטרלית לגמרי, שאין בה שום טוב או רע. כי מבחינה נייטרלית לגמרי, מנקודת מבט שאין בה שום נגיעה אישית העדפה אישית רצון אישי וכיוב, הרי ... כי הטוב והרע, הם רק ביחס לרצון של האדם. ומנקודת מבט חיצונית לרצון של האדם, הרי שאין טוב או רע. והאדם יכול להתבונן על המציאות, משתי נקודות מבט שונות. ונקודת מבט אחת, היא נקודת מבט, שאין בה שום הזדהות רצונית. דהיינו, שהאדם לא מזדהה עם הרצון שלו בשום צורה שהיא. ומנקודת המבט הזו, אין טוב או רע. ואין לאדם שום רצון מוגדר. וממילא גם אין לאדם שום רגשות, רצונות, דעה עצמאית וכולי. ומנקודת המבט הזו, שאין בה טוב או רע, האדם לא צריך לרצות לעשות שום דבר ... שהאדם מסתכל על הרצון העצמי של עצמו, מנקודת מבט חיצונית לאדם עצמו. כאילו שהרצון העצמי שלו עצמו, לא קשור אליו ... טוב ולא רע? והשאלות האלו, מובילות את האדם לנקודת מבט חיצונית על הרצון העצמי של עצמו. ובסיכומו של דבר, על האדם ...

... אמיתית פירושה, שהאדם כן שופט את הדבר, אבל שופט אותו אך ורק לפי האמת בלבד. ולשפוט את הדבר לפי האמת, פירושו, שהאדם כן שופט את הדברים, אבל שופט אותו מתוך נקודת מבט, של כל התמונה המלאה כולה. דהיינו, את האמת, את כל האמת ואך ורק את האמת. כי יש שני סוגים של שיפוטיות, יש שיפוטיות שבה האדם שופט את אותו הדבר, מנקודת מבט צרה, שלא רואה את כל התמונה המלאה. ויש עוד נקודת מבט, של שיפוטיות אמיתית, שבה האדם שופט את הדבר, מנקודת מבט שרואה את כל התמונה המלאה. והשיפוטיות שלא רואה את כל התמונה המלאה, היא לא בהכרח שיפוטיות ... שיכול מאוד להיות שהוא אכן אמיתי. אבל היא שוכחת, גם את שאר הצדדים של המטבע. ושיפוטיות אמיתית שרואה את כל התמונה המלאה, פירושה, שהאדם זוכר תמיד, גם את נקודת המבט המוחלטת, שבה אין שום טוב או רע. ובנוסף, האדם זוכר תמיד גם את שני הצדדים של המטבע. ... אבל הוא מוכרח לזכור תמיד, באותה עוצמה ממש, גם את הצד השני של המטבע. כי אותו האירוע בדיוק ואותה הדעה בדיוק, יכולים להיות, הכי רעים או הכי טובים, והכל תלוי בנקודת המבט של האדם. וכל נקודות המבט, כולן קיימות כל הזמן. אלא שהאדם שוכח את שני הצדדים של המטבע, ומסתכל על האירועים, מנקודת מבט אחת בלבד. ובנוסף, האדם שוכח גם את זה שיש גם את נקודת המבט המוחלטת, שבה אין טוב או רע. והמסר הוא, שהאדם בהחלט, כן יכול לשפוט ולהיות שיפוטי כלפי דברים שונים. אבל צריך שזה יבוא מתוך ראיה של התמונה המלאה. שבה, גם יש את נקודת המבט המוחלטת, שבה יש שיפוטיות נייטרלית לגמרי, שאין בה או טוב או רע. וגם יש עוד נקודות מבט שמהן אפשר לראות שהדבר הוא גם הכי טוב וגם הכי רע. ורק אחכ בסוף, יש גם נקודת מבט ספציפית שהאדם בוחר להזדהות איתה באותו הרגע. ונחדד: לא מספיק לזכור שבאופן כללי הכל אחד, ... המון נקודות מבט, מנוגדות אחת לשנייה. ושיפוטיות אמיתית, היא כאשר האדם זוכר, קודם כל את כל נקודות המבט המנוגדות לגבי הדבר שהוא שופט אותו. דהיינו, זוכר גם את נקודת המבט שאומרת שהדבר הוא רע. וגם את נקודת המבט שאומרת שהדבר הוא טוב. ואז ורק אז, ממילא האדם זוכר גם את נקודת המבט, שאומרת, שמאחר שיש נקודות מבט מנוגדות, הרי שהדבר הוא לא טוב ולא רע. זא, היכולת האמיתית ... זה שהאדם זוכר תמיד, גם את כל הצדדים הרעים וגם את כל הצדדים הטובים של הדבר. שביחד, ההתחברות של האדם לשני הצדדים של המטבע בו זמנית, גורמת לאדם לראות גם את נקודת המבט, שממנה אין טוב או רע. וזוהי שיפוטיות אמיתית וחשיבה שיפוטית אמיתית, המומלצת ביותר. ...

... מעצמו, כבר לא מרגיש את הצורך להגדיר שהמציאות תהיה כך או אחרת. והרעיון הוא, שמי שרוצה לזרום עם החיים, צריך ליישר קו עם המציאות. דהיינו, האדם צריך שהשכל שלו, יתיישר עם נקודת המבט של המציאות. דהיינו, שהאדם יתייחס אל המציאות, בדיוק כמו שהמציאות מתייחסת לעצמה. וכיצד המציאות מתייחסת לעצמה? תשובה: היא לא מתייחסת לעצמה. דהיינו, נקודת המבט של המציאות כלפי עצמה, היא נקודת המבט הנייטרלית ביותר שיש. כי מנקודת המבט של המציאות, אין שום העדפות אישיות, כי אין שום מגבלות כלשהן. ונקודת המבט של המציאות, היא נקודת המבט הנייטרלית ביותר שיש. והרעיון הוא, שמי שרוצה לזרום עם המציאות, ולחיות את החיים שלו בצורה הטובה ביותר, עליו להביא את עצמו למצב, שבו תהיה לו נקודת מבט על המציאות, שממנה כל הדברים יראו בעיניו כשווים באותה המידה ממש. דהיינו, נקודת מבט , שממנה אי אפשר להבדיל בין טוב לבין רע, ובין דבר לבין היפוכו. ואז, כאשר האדם מצליח להביא את עצמו לנקודת מבט, שהשכל של האדם מבין, שאין הבדל בין שום דבר לבין שום דבר אחר, אז ממילא האדם מעצמו כבר לא מגדיר שום דבר. כי התודעה של האדם, פועלת לפי השכל של האדם. ואם השכל של האדם מבין, שאין ... בין דבר לבין היפוכו. ונחדד: לא להבדיל בין דבר לבין היפוכו, אין פירושו שהאדם רק לא מבדיל בין דבר לבין היפוכו, כגון לא מבדיל בין טוב לבין רע. אלא הכוונה היא, שהאדם מגיע לנקודת מבט, שממנה הוא לא מבדיל, בין מצב שבו, הוא כן מבדיל בין טוב לבין רע, לבין מצב שבו, הוא לא מבדיל בין טוב לבין רע. דהיינו, נקודת מבט, שבה כבר אין הבדל, בין להבדיל לבין לא להבדיל. ואז כאשר האדם נמצא בנקודת המבט הזו, אז לפעמים האדם מגדיר הגדרות ולפעמים הוא לא מגדיר הגדרות. אבל שני המצבים שווים בעיניו באותה המידה ממש. והוא לא מנסה לשנות את המצב שלו למצב אחר, כי שני המצבים מושלמים בעיניו באותה המידה ממש. וכיצד אפשר להגיע לנקודת מבט שכזו? תשובה: כל הדברים מתאחדים בשורשם. דהיינו, מי שייקח כל דבר טוב או רע, ויברר עם עצמו, עד הסוף האחרון, האם באמת הדבר הזה הוא רע, והאם באמת הדבר הזה הוא טוב, בסופו של דבר הוא ...

... השכל. לכן, כדי להגיע לתשובה המוחלטת, האדם חייב להגיע למצב שמעבר לשכל (אין שכל). במצב זה אין יותר שאלות, כי אין יותר נקודת מבט יחסית של ככה או ככה. מה זה בעצם שאלה? לפי אליעד, שאלה היא סימן לכך ... מוחלטת? אליעד מבהיר שיש שני סוגים עיקריים של תשובות: תשובה יחסית ותשובה מוחלטת. תשובה יחסית היא תשובה הנכונה רק מנקודת מבט ספציפית, אך יש לה גם היפוך שיכול להיות נכון מנקודת מבט אחרת. לדוגמה, התשובה יש בחירה חופשית היא יחסית כי גם ההפך שלה (אין בחירה חופשית) נכון מנקודת מבט אחרת. תשובה מוחלטת, לעומת זאת, היא כזו שאין לה היפוך ואינה תלויה בשום נקודת מבט . אך על מנת להגיע לתשובה המוחלטת הזו, חייבים לחרוג מעבר לשכל ... המוחלטת מחייבת לצאת מהשכל? השכל תמיד פועל על בסיס הנחות יסוד יחסיות של ככה או אחרת. כל תשובה שהשכל נותן מוגבלת לנקודת מבט מסוימת. לכן, מי שרוצה להגיע לתשובה מוחלטת חייב לצאת מתוך המסגרת של ... לסתירה בין שתי נקודות מבט, הוא מחפש לפתור את הסתירה באמצעות שכל, אבל הפתרון האמיתי מחייב לעבור מעבר לתפיסה זו, אל נקודת מבט מוחלטת שבה ההבדלים אינם קיימים כלל. לכן, אדם שמנסה להבין את המציאות ...

... אומר אמפתיה, אני מתכוון לשים את עצמכם במקומם של בעלי החיים ולהתחיל להסתכל על הנושא מנקודת המבט של בעלי החיים, מנקודת המבט של הקורבן טכנית אתה לא באמת יכול לדעת מה בעל חיים אחר חושב מרגיש, כי מעולם לא היית הוא. אתה יכול ... השונות שהאדם מייחס לזה שמרביצים לו, בתקופות שונות בחייו. וגם בעל החיים, יש לו אם יש לו, נקודת מבט שונה על החיים. וממילא הוא כנראה גם חווה אחרת את המציאות. לומר, שים את עצמך במקום בעל החיים, זה בעצם לומר, תאר לעצמך שהיו עושים לך את מה שעושים לו. אבל אתה לא באמת יודע, מה נקודת המבט שלו על הדברים. כי לבעל חיים, כנראה שיש נקודת מבט שונה על החיים. ובפועל, הוא גם חי מתנהג אחרת בחיים שלו עצמו. וכנל, מה אתה באמת יודע על מה שהדומם ... כל סוג של אי צדק, בין אם בני אדם הם הקורבן או בעלי החיים הם הקורבן, בבקשה זכרו את נקודת המבט של הקורבן וגם זכרו, שאתם לא באמת יודעים מה הקורבן מרגיש. וגם זכרו, שבטבע יש גם קורבנות. זה שהאדם ... בין טוב לרע, לגבי מה שקשור לבעלי חיים. נכון?! אם אתם לא הקורבן, אל תבחנו את זה לגמרי מנקודת המבט שלכם, כי כשאתם לא הקורבן, זה נהיה די קל להצדיק ולתרץ אכזריות, אי צדק, אי שיוויון, עבדות ואפילו רצח. ... נראים שונים לגמרי מהזווית הזאת אז מה זה אומר? כאשר אתה מוכר למישהו מוצר, האם אתה חושב מנקודת המבט שלו, על זה שהוא היה מעדיף לקבל את המוצר בחינם? האם כאשר אתה מנהל משא ומתן, אתה דואג לאינטרס שלך, או ... בשכל? האם זה אומר שכל שימוש בשכל הוא חורבן העולם? ולמה שאתה גארי יורופסקי, לא תחשוב מנקודת המבט של אלו שכן אוכלים בשר ושאינם צמחוניים כמוך? אתה לא מבין את נקודת המבט שלהם, נכון? לא, מה פתאום, אתה מבין אותם אבל חושב שהם טועים נכון? אז למה לדעתך הם טועים, מה לדעתך נקודת המבט שלהם, שהם אוכלים בשר, גם אחרי שהם שומעים את כל הטענות שלך? האם אתה מבין גם את נקודת המבט של אוכלי הבשר, שממשיכים לאכול בשר למרות כל הטענות שלך? כמובן שלא. אז כיצד אתה מתיימר להבין נקודת מבט של בעלי חיים. אני רוצה להראות עכשיו סרטון בן 4 דקות המכיל תמונות קשות, על מה שקורה בבית מטבחיים זה ... גורף ולא רק במקרים מסוימים. והאריות, מה הם חושבים על כל הנושא? שאלת אותם פעם? חשבת פעם מנקודת המבט של האריות, שהם חיים את חייהם כאילו אורח חייהם לא גורם שום סבל. ושזה נורמאלי וטבעי לצרוך אלימות ...

... מחשיבה את עצמה כיעילה מאוד. היא מסדרת את המשימות כך שתוכל לבצע כמה דברים יחד ולחסוך זמן, אך עדיין מרגישה חוסר סיפוק וחוסר זמן. אליעד מציע נקודת מבט שונה לגמרי: לפעמים אדם חושב שהוא חייב לבצע משימות מסוימות כדי להגיע לתחושה מסוימת, אך הוא לא באמת זקוק לפעולה עצמה, ... ואובדן של זהות. כיצד אפשר להרגיש מסופקים למרות מגבלת הזמן? אליעד מציע שתי נקודות מבט מעשיות וחשובות להתמודדות עם בעיית הזמן והסיפוק: נקודת מבט ראשונה היא לחקור לעומק את מהות הרצונות, להבין באמת למה אנחנו רוצים את מה שאנחנו רוצים. כאשר נבין את השורש של הרצונות שלנו, ייתכן שנגלה דרכים פשוטות ויעילות יותר להשיג את התחושות שאנו מחפשים, בלי לבצע פעולות מורכבות ומיותרות. נקודת מבט שנייה מתייחסת לקבלה פנימית של המצב שבו תמיד יהיו לנו יותר רצונות מאשר זמן לממש אותם. לפי הגישה הזו, במקום להילחם ...

... למכור מוצר בעייתי? איך לא לדפוק את הלקוח? וכאן אבאר, נקודת מבט שחשוב לאיש מכירות לדעת אותה, והיא נקודת המבט על עד כמה הלקוח צריך רוצה את המוצר שאתה מוכר לו. כי כל מיני סוגים של ... למכור מוצר שאתה לא מאמין בו. כי צריך לראות את הדברים, מנקודת המבט של הלקוח. אבל כאן ברצוני להוסיף עוד נקודת מבט, לגבי האם ועד כמה הלקוח צריך רוצה את המוצר. והעניין הוא, שעל איש ... חייו. כי מצד האמת, אף אחד לא באמת צריך שום דבר. כי יש נקודת מבט שאומרת, ששום דבר לא באמת משנה. ולכן לא באמת צריך שום דבר. ובנוסף, שום ...

... למישהו להיכנס לנעליים שלך? שיטות שיקוף, מירורינג, איך לגרום למישהו להבין את נקודת המבט שלך? חלק 2 מהי שיטת השיקוף וכיצד משתמשים בה להסברה? שיטת השיקוף היא דרך יעילה להסביר לאדם אחר נקודת מבט או תחושה באמצעות הדגמה של סיטואציה הפוכה או דומה. אליעד כהן מסביר, ששיקוף הוא כמו להציב לאדם מראה, כך שהוא יראה את עצמו בהשתקפות ... הפוך, כשהוא עצמו נמצא במקום בן הזוג. בצורה זו, אותו אדם יחווה את האירוע מנקודת המבט של הצד השני, וכך יוכל להבין טוב יותר מדוע נפגע, או מדוע השני התנהג כפי שהתנהג. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה של גבר הטוען שאשתו בגדה ... שזה עיוות מוחלט של שיטת השיקוף, וזהו אינו שיקוף נכון. מטרת השיקוף היא להמחיש נקודת מבט, לא להצדיק התנהגות לא נכונה. מה החשיבות של הבנת המהות בשיקוף? אליעד מדגיש שוב ושוב שהשלב הראשון בשיקוף הוא להבין את המהות של מה ... וליכולת של הצד השני להבין את המסר. מה זה שיטת השיקוף? איך להסביר לאדם אחר נקודת מבט? איך להשתמש בשיקוף בזוגיות? מתי לא כדאי להשתמש בשיקוף? איך לגרום למישהו להיכנס לנעליים שלך? איך להמחיש למישהו משהו? שיקוף ככלי ...

... זנבה, חוקי המלחמה, פשעי מלחמה, הצבא הכי מוסרי בעולם, פגיעה בחפים מפשע, מדיניות ההכלה וכאן ניתן עוד נקודת מבט, לגבי השאלה המפורסמת של, למה באמת יש אנטישמיות בעולם? האם אנטישמיות באמת נובעת מקנאה? למה העולם ... הצבא הכי מוסרי, אלא שונאים אותנו בגלל שאנחנו הצבא הכי מוסרי. ואני אסביר. ואחדד, שמה שאומר כאן, זאת נקודת מבט, שאין בה כדי למצות את כל הסיבות ואת כל מה שיש לומר לגבי הנושא, אבל בהחלט זאת נקודת מבט שרוב העולם לא מבינים אותה ולכן נחדד אותה. שההפך הוא הנכון. ולא נכון לומר ששונאים אותנו, למרות ... אחרים וכולי? זה כמובן נושא אחר שאין כאן מקומו. אבל במהות היא, אנשים בדכ יטו לפרש את ההתנהגות שלך מנקודת המבט שלהם, כאילו הם עצמם מתנהגים את ההתנהגות שלך. דהיינו, אם בן אדם מתנהג בצורה מסויימת, ויש מספר ... וכולי. ועוד אוסיף ואומר, שגם החמאס עצמם שונאים אותנו בגלל שאנחנו מרחמים עליהם. ואני לא מדבר רק על נקודת המבט שהחמאס לא מפחדים מאיתנו כי אנחנו מרחמים עליהם, אלא אני אומר שהם שונאים אותנו בגלל שאנחנו מרחמים ...