... הגדול יותר, כל השאלות האלו בטלות מלכתחילה. כי מנקודת המבט של השכל הגדול יותר, שם לדוגמה, השאלה מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שם השאלה הזאת לא קיימת כלל. ואי אפשר לשאול שם את השאלה הזאת כלל. ובתודעה הגדולה יותר, אם מישהו שואל שם, ... כך על האדם להיות משוגע ביחס לשכל הגדול יותר. כי מנקודת המבט של השכל הגדול יותר, השאלה הזאת לדוגמה של מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא שאלה בלתי חוקית ולא לוגית בעליל. כי בשכל הגדול יותר, השאלה הזאת לא קיימת כלל. והשאלה הזאת וגם כל ...

... היא, שאפשר להבין שהחשיבה שאומרת שבאין סיבה חייב להיות משהו ממנגנון היש סיבה, הוא נובע אך ורק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי השאלה בעצם הייתה, כיצד מאין סיבה נוצרו תהליכים של סיבות. אבל השאלה הזאת עצמה היא שאלה שאפשר לשאול אותה רק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי אם נאמר שהאין סיבה הוא הסיבה של הסיבות, אז אכן יש לשאול, כיצד אין סיבה, יכול להיות סיבה של ... שמאחר שבכל מקרה קיימת במציאות שלנו האפשרות צורת המחשבה הכוח של הסיבתיות ושל הסיבה תוצאה, הרי שמנקודת המבט הזאת שהיא חלק של המציאות, מנקודת המבט הזו תמיד תהיה התנגשות עם כל הסבר שהוא שמסתמך רק על האין סיבה. זא מאחר שבמציאות שלנו יש גם אפשרות של אקראיות ... הסיבתיות לא באה לידי ביטוי במציאות שלנו, עדיין זה לא מעלים את הקיום של האפשרות של סיבתיות. ומנקודת המבט של האפשרות של הסיבתיות, תמיד תהיה שאלה לגבי איך אין סיבה יכול להיות הסיבה של סיבתיות. או מדוע האין סיבה הוא ... של מהי הסיבה הראשונה על ידי שימוש באין סיבה, הוא לא באמת פותר את השאלה. כי תמיד תהיה שאלה מנקודת המבט של היש סיבה. ועל כל הסבר ותשובה אפשרי לגבי תהליך הסיבה והתוצאה של המציאות, תמיד נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של ...

... זה לזה. וכלפי חוץ נראה שהם קיימים זה לצד זה, למרות שהם שונים ומנוגדים זה לזה. אבל כאשר מעמיקים אל נקודת השורש שלהם, דהיינו, כאשר מחפשים את הסיבה ואת נקודת החוזק של כל אחד מההפכים האלו, רואים שמנקודת המבט של השורש של ההפכים, אין אפשרות קיום לשני הפכים בו זמנית. כי נקודת השורש של כל דבר, היא נקודת החוזק ...

... ודבר אחד, שבו אין הבדל בין אני לבין לא אני. והשורש של האני הוא התמונה המלאה של המציאות. שמנקודת מבטה הכל זה אני. והשורש של הלא אני, הוא הנפרדות של המציאות. כי רק מצד האדם עצמו יכול להיות לא אני. כי מנקודת המבט של התמונה המלאה, הכל זה אני. ושני ... מהמציאות, וגם המציאות עצמה קיימת כישות אחת שהיא לא רק האני של האדם כפי שהאדם חווה אותו מנקודת המבט העצמית שלו. וגם לאני וגם ללא אני ...

... הוא תמיד מרגיש בנוח עם כל דעה ששונה מהדעה שאותה הוא אמר, משום שהוא יודע את האמת, שכולם צודקים כל הזמן מנקודת המבט של האמת האמיתית של המציאות. וכאשר האדם מחפש את האמת ...

... הכעס שיש בתוך בני האדם על עצמם ועל העולם וכולי. והבעיה הזאת של זה שהחיים הם רק זמניים ולא נצחיים, היא נכונה גם מנקודת מבט של אחרי המוות ושל חיים נצחיים. כי גם מנקודת מבט של חיים אחרי המוות ושל נצחיות התודעה, גם מנקודת המבט הזו יש את הבעיה של הארעיות של החיים הנצחיים. וזה משום שאף אחד לא שולט בקיום העצמי של התודעה שלו. ולצורך העניין נסתכל על התודעה כעל ישות כלשהי נפרדת ...

... שבסוף האדם מת. כי כמו שהאדם נולד, כך הוא גם מת. ולצורך הרחבת נקודת המבט, אפשר להסתכל על הלידה ועל המוות בדיוק מנקודת מבט הפוכה. כי ביחס למצב שבו האדם היה לפני שהוא נולד ושאליו חוזר האדם אחרי שהוא מת, ביחס למצב הזה כאשר האדם נולד, הוא בכלל מת. כי מנקודת המבט שבה היה האדם לפני הלידה, הרי שכאשר האדם נולד, הוא בכלל מת מהמצב שבו הוא היה לפני הלידה. וכאשר האדם ... לפני ואחרי החיים. משנה כן שיש מצב כזה של לפני ואחרי החיים, שמנקודת המבט ששם, הלידה והמוות שאצלנו, הם המוות והלידה שמנקודת המבט ההפוכה. כך שבכל מקרה אין שום סיבה ושום טעם לפחד מהמוות. ואף על פי כן, הפחד של האדם מהמוות, הוא זה ...

... ההסבר האמיתי של המציאות. וזה שהאדם לא יודע מהי האמת האובייקטיבית הזאת, זה לא אומר שאין אמת כזאת. ומצד האמת, ברור שיש אמת כזאת שמנקודת המבט שלה אין שום שאלה כלל. ומנקודת המבט של האמת האמיתית, שם החיים טובים באמת. ושם יש סיבה טובה לכך שיש רע, בדיוק כמו שיש סיבה לכך שיש טוב. כי הרע והטוב בשורשם הם נמצאים באחדות. כי הם ...

... כולו. דהיינו, שעל האדם להגיע במחשבה שלו, אל מה שהיה לפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולהסתכל על התהליך של כל האירועים כולם מנקודת מבט של לפני הסיבה הראשונה. כי על ידי זה שהאדם מסתכל על כל האירועים כולם מחוץ לכל האירועים כולם, ועל ידי זה שהאדם מבין את השורש של הסיבה הראשונה, על ידי זה יש הזדהות רגשית ... הקודמת של המציאות, כישות אחת, הרי שממילא זה אומר, שכל מה שהאדם חושב שהוא מבין את הסיבה של כל מיני דברים, הרי שזו רק אשליה. כי מנקודת המבט של החוק האחד שמניע את כל הרגעים להיות כפי מה שהם, ושכל רגע מכריח את הרגע שאחריו להיות כפי מה שהוא, מנקודת המבט הזו, אין בכלל שום הבדל בין מה שנקרא אצל האדם אקראיות לבין מה שנקרא אצל האדם סדר. וכל מה שהאדם קורא לו סיבה, הוא בכלל סתם משהו שהנכונות שלו, נכונה בדיוק כמו לתת סיבה ... ומהי בעצם סיבה. ומהו ההבדל המהותי שבין סיבה לבין חוסר סיבה. ומצד האמת, ההבדלים שבין סיבה לבין חוסר סיבה, הם בסך הכל קיימים מנקודת המבט של האדם שצופה באירועים. כי כאשר קורה איזה משהו שהאדם בשכלו המוגבל מצליח לזהות שיש כאן איזה משהו שחוזר על עצמו, אז האדם מניח שאירוע אחד גרר אירוע אחר, ואז האדם קורא לזה ... מסוגל להגדיר את הסיבה. כך שעל האדם להתבונן היטב היטב על ההבדל האמיתי שיש בין מה שנקרא אצלו סיבה לבין מה שנקרא אצלו אין סיבה. ומנקודת המבט של המציאות, יכול להיות שלהכל כולל הכל יש סיבה. ושאין בעולם שום העדר סיבה. ושכל דבר בעולם הוא מוכרח. וששום דבר הוא אינו אקראי. ויכול גם להיות שיש דברים בעולם שיש להם ... וזה שבעיני האדם זה לא הגיוני שאקראיות תיצור כזה סדר, זה עדיין לא אומר שהדבר אינו אפשרי. ובפרט כאשר אנחנו מדברים על אקראיות, שמנקודת המבט של האקראיות, הרי שבהחלט אפשרי שבאופן אקראי דווקא כן יצא משהו שייראה מסודר. זא אין שום דרך לוגית ושכלית להוכיח שכל הסדר שיש בעולם שלנו, הוא בכלל לא איזו תוצאה של דבר ... נכון, אז זה בעצם אומר שמה שנקרא אצל האדם סיבה ותוצאה, זה בעצם לא יותר מאשר תיאור שהאדם בוחר לתת לרצף אקראי של אירועים שונים שמנקודת המבט הקצרה של האדם, נראה לו שיש כאן איזה סדר כלשהו. אך יכול להיות שאם האדם היה חי יותר זמן, ורואה יותר אירועים ביותר מקומות, הרי שהאדם היה מבין אולי שיש יותר אקראיות מאשר ... שרוצה לגלות את האמת, עליו להתבונן היטב על שורש ההבדל שבין סיבה לבין אקראיות והעדר סיבה. ועל האדם לנסות להבין, האם ההבדל קיים מנקודת המבט של המציאות האמיתית, או שמא הוא קיים רק מנקודת מבט של האדם עצמו שלפעמים מבין ולפעמים לא מבין את המציאות. ועוד דבר מרכזי שיש להתבונן עליו, הוא על החיבור שיש בין הסיבה לבין התוצאה. כי נניח לדוגמה שדבר כלשהו הוא הסיבה של ...

... להבטיח את קיומו של האני העצמי שלי? האם אני בחרתי שהאני שלי יהיה קיים? מהיכן הגיע האני הזה? מהיכן הוא נוצר? מהי מהותו האמיתית? האם יש הבדל אמיתי בין האני שלי לבין כל שאר הדברים שהם אינם אני? האם מנקודת מבט חיצונית לי, האם משם גם יש הבדל בין האני שלי לבין כל שאר הדברים? ואם מנקודת מבט חיצונית אין הבדל בין מה שהוא אני לבין מה שהוא לא אני, אז כיצד זה ...