... הוא דווקא בו זמנית מכיל בתוכו גם את השקט הנפשי המוחלט, שמנקודת המבט הזו אותו החכם האמיתי אכן חווה את השלמות של המציאות, מנקודת מבט שכזו שבה אין לו שום רצון לשנות את המציאות בשום דבר. אבל הוא מכיל גם כן בו זמנית את הצד הנגדי, שהוא הצד ...

... בבת אחת. ומי שרוצה להשיג שלמות, עליו לחשוב על הדברים מנקודת המבט של המציאות עצמה. ולחשוב על הדברים מנקודת המבט של המציאות עצמה, ברמה הפרקטית פירושו, שעל האדם לראות את האמת האובייקטיבית של ... כפי מה שהיא באמת. שזאת ורק זאת נחשבת לראיית המציאות מנקודת מבטה של עצמה. כי נקודת המבט של המציאות על עצמה, היא בעצם האמת האובייקטיבית של המציאות. ומי שמצליח להגיע אל האמת ...

... פתירות בשכל האנושי, שהן אכן באמת לא פתירות בשכל האנושי, הרי שבשכל הגדול יותר, כל השאלות האלו בטלות מלכתחילה. כי מנקודת המבט של השכל הגדול יותר, שם לדוגמה, השאלה מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שם השאלה הזאת לא קיימת כלל. ואי אפשר לשאול שם את השאלה הזאת כלל. ובתודעה הגדולה יותר, אם מישהו ... שם תשובה לשאלה הזאת, אלא שכדי שהאדם בכלל ישאל את השאלה הזאת, לשם כך על האדם להיות משוגע ביחס לשכל הגדול יותר. כי מנקודת המבט של השכל הגדול יותר, השאלה הזאת לדוגמה של מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא שאלה בלתי חוקית ולא לוגית בעליל. כי בשכל הגדול יותר, השאלה הזאת לא קיימת כלל. והשאלה ...

... והתשובה השנייה האפשרית היא, שאפשר להבין שהחשיבה שאומרת שבאין סיבה חייב להיות משהו ממנגנון היש סיבה, הוא נובע אך ורק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי השאלה בעצם הייתה, כיצד מאין סיבה נוצרו תהליכים של סיבות. אבל השאלה הזאת עצמה היא שאלה שאפשר לשאול אותה רק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי אם נאמר שהאין סיבה הוא הסיבה של הסיבות, אז אכן יש לשאול, כיצד אין סיבה, יכול להיות סיבה של תהליכים עם סיבות. אבל אפשר לומר, ... במציאות. וזה בעצם אומר, שמאחר שבכל מקרה קיימת במציאות שלנו האפשרות צורת המחשבה הכוח של הסיבתיות ושל הסיבה תוצאה, הרי שמנקודת המבט הזאת שהיא חלק של המציאות, מנקודת המבט הזו תמיד תהיה התנגשות עם כל הסבר שהוא שמסתמך רק על האין סיבה. זא מאחר שבמציאות שלנו יש גם אפשרות של אקראיות וחוסר סיבה, וגם אפשרות של סיבה וסדר, הרי ... נחדד: גם אם נאמר שבשום מקום הסיבתיות לא באה לידי ביטוי במציאות שלנו, עדיין זה לא מעלים את הקיום של האפשרות של סיבתיות. ומנקודת המבט של האפשרות של הסיבתיות, תמיד תהיה שאלה לגבי איך אין סיבה יכול להיות הסיבה של סיבתיות. או מדוע האין סיבה הוא דווקא בא לידי ביטוי בצורה כלשהי. וגם, ... כן, כי כל ניסיון לברוח מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה על ידי שימוש באין סיבה, הוא לא באמת פותר את השאלה. כי תמיד תהיה שאלה מנקודת המבט של היש סיבה. ועל כל הסבר ותשובה אפשרי לגבי תהליך הסיבה והתוצאה של המציאות, תמיד נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של צורת התהליך הזו, ומדוע היא לא אחרת? כך ...

... נראה שהם קיימים זה לצד זה, למרות שהם שונים ומנוגדים זה לזה. אבל כאשר מעמיקים אל נקודת השורש שלהם, דהיינו, כאשר מחפשים את הסיבה ואת נקודת החוזק של כל אחד מההפכים האלו, רואים שמנקודת המבט של השורש של ההפכים, אין אפשרות קיום ...

... האדם כלפי כל דבר ודבר. ולשני הכוחות האלו יש להם שורש. כי יש ישות אחת ודבר אחד, שבו אין הבדל בין אני לבין לא אני. והשורש של האני הוא התמונה המלאה של המציאות. שמנקודת מבטה הכל זה אני. והשורש של הלא אני, הוא הנפרדות של המציאות. כי רק מצד האדם עצמו יכול להיות לא אני. כי מנקודת המבט של התמונה המלאה, הכל זה אני. ושני הכוחות האלו קיימים בו זמנית. כי בו זמנית גם האדם עצמו קיים כישות נפרדת מהמציאות, וגם המציאות עצמה קיימת כישות אחת שהיא לא רק האני של האדם כפי שהאדם חווה אותו מנקודת המבט העצמית שלו. וגם לאני וגם ללא אני ...

... המידה. ולכן הוא תמיד מרגיש בנוח עם כל דעה ששונה מהדעה שאותה הוא אמר, משום שהוא יודע את האמת, שכולם צודקים כל הזמן מנקודת המבט של האמת האמיתית של המציאות. וכאשר האדם מחפש את האמת ורוצה לדעת את האמת, אז שואלים אותו (המציאות שואלת אותו) למה ומה הסיבה שבגללה הוא רוצה לדעת את האמת? ואם יש לאדם תשובה ...

... בתוך בני האדם על עצמם ועל העולם וכולי. והבעיה הזאת של זה שהחיים הם רק זמניים ולא נצחיים, היא נכונה גם מנקודת מבט של אחרי המוות ושל חיים נצחיים. כי גם מנקודת מבט של חיים אחרי המוות ושל נצחיות התודעה, גם מנקודת המבט הזו יש את הבעיה של הארעיות של החיים הנצחיים. וזה ...

... מתקרב אל האדם. כך שהדבר ברור לגמרי שבסוף האדם מת. כי כמו שהאדם נולד, כך הוא גם מת. ולצורך הרחבת נקודת המבט, אפשר להסתכל על הלידה ועל המוות בדיוק מנקודת מבט הפוכה. כי ביחס למצב שבו האדם היה לפני שהוא נולד ושאליו חוזר האדם אחרי שהוא מת, ביחס למצב הזה כאשר האדם נולד, הוא בכלל מת. כי מנקודת המבט שבה היה האדם לפני הלידה, הרי שכאשר האדם נולד, הוא בכלל מת מהמצב שבו הוא היה לפני הלידה. וכאשר האדם מת כאן בעולם הזה, הרי שמבחינת המצב של ... החיים. וזה בכלל לא משנה מה בדיוק יש לפני ואחרי החיים. משנה כן שיש מצב כזה של לפני ואחרי החיים, שמנקודת המבט ששם, הלידה והמוות שאצלנו, הם המוות והלידה שמנקודת המבט ההפוכה. כך שבכל מקרה אין שום סיבה ושום טעם לפחד מהמוות. ואף על פי כן, הפחד של האדם מהמוות, הוא זה שמניע את האדם. כי אם נתבונן נראה לדוגמה, ...

... יודע מהי האמת האובייקטיבית הזאת, זה לא אומר שאין אמת כזאת. ומצד האמת, ברור שיש אמת כזאת שמנקודת המבט שלה אין שום שאלה כלל. ומנקודת המבט של האמת האמיתית, שם החיים טובים באמת. ושם יש סיבה טובה לכך שיש רע, בדיוק כמו שיש סיבה לכך שיש טוב. כי הרע והטוב בשורשם הם ...