הצבת גבולות, להגדיר הגדרות, להציב גבולות, חופש אישי, מסגרות בחיים, שחרור רגשי, חופש פנימי... והרעיון הוא, שמי שרוצה לזרום עם החיים, צריך ליישר קו עם המציאות. דהיינו, האדם צריך שהשכל שלו, יתיישר עם נקודת המבט של המציאות. דהיינו, שהאדם יתייחס אל המציאות, בדיוק כמו שהמציאות מתייחסת לעצמה. וכיצד המציאות מתייחסת לעצמה? תשובה: היא לא מתייחסת לעצמה. דהיינו, נקודת המבט של המציאות כלפי עצמה, היא נקודת המבט הנייטרלית ביותר שיש. כי מנקודת המבט של המציאות, אין שום העדפות אישיות, כי אין שום מגבלות כלשהן. ונקודת המבט של המציאות, היא נקודת המבט הנייטרלית ביותר שיש. והרעיון הוא, שמי שרוצה לזרום עם המציאות, ולחיות את החיים שלו בצורה הטובה ביותר, עליו להביא את עצמו למצב, שבו תהיה לו נקודת מבט על המציאות, שממנה כל הדברים יראו בעיניו כשווים באותה המידה ממש. דהיינו, נקודת מבט, שממנה אי אפשר להבדיל בין טוב לבין רע, ובין דבר לבין היפוכו. ואז, כאשר האדם מצליח להביא את עצמו לנקודת מבט, שהשכל של האדם מבין, שאין הבדל בין שום דבר לבין שום דבר אחר, אז ממילא האדם מעצמו כבר לא ... רק לא מבדיל בין דבר לבין היפוכו, כגון לא מבדיל בין טוב לבין רע. אלא הכוונה היא, שהאדם מגיע לנקודת מבט, שממנה הוא לא מבדיל, בין מצב שבו, הוא כן מבדיל בין טוב לבין רע, לבין מצב שבו, הוא לא מבדיל בין טוב לבין רע. דהיינו, נקודת מבט, שבה כבר אין הבדל, בין להבדיל לבין לא להבדיל. ואז כאשר האדם נמצא בנקודת המבט הזו, אז לפעמים האדם מגדיר הגדרות ולפעמים הוא לא מגדיר הגדרות. אבל שני המצבים שווים בעיניו באותה המידה ממש. ... לא מנסה לשנות את המצב שלו למצב אחר, כי שני המצבים מושלמים בעיניו באותה המידה ממש. וכיצד אפשר להגיע לנקודת מבט שכזו? תשובה: כל הדברים מתאחדים בשורשם. דהיינו, מי שייקח כל דבר טוב או רע, ויברר עם עצמו, עד הסוף ...