מציאות מודעת לעצמה? השכל של המציאות? מהי המודעות העצמית שיש למציאות?מציאות מודעת לעצמה? השכל של המציאות? מהי המודעות העצמית שיש למציאות? במספר מקומות נעשה השימוש במושג, נקודת המבט של המציאות על עצמה / השכל של המציאות / המציאות רואה את עצמה וכיוב. ועכשיו נסביר את העניין הזה לעומקו. ראשית, נקודת המבט של המציאות על עצמה, מייצגת את נקודת המבט של האמת הבלתי תלויה של המציאות. כי ישנה אמת אובייקטיבית אחת ויחידה, שגם אם כולם יתעלמו ממנה ולא ידעו אותה, היא קיימת. כי קיומה של אמת אמיתית אינו תלוי בדבר. האמת האובייקטיבית של המציאות, היא נקודת מבט חיצונית על המציאות שלא מתוך המציאות, אלא מבחוץ. זוהי נקודת המבט של המציאות על עצמה. ועכשיו נסביר את עניין המודעות העצמית ממש של המציאות לעצמה. אז כמובן שיש להסביר, כי ... את כל מה שנדמה לאדם שקרה נגד רצונו, זה בכלל רצון עצמי שלו. הדבר דומה לבמאי של סרט מצויר. מנקודת מבטו של הבמאי, כל מה שקורה בתוך הסרט טוב באותה המידה. כאשר הדמות המצוירת צוחקת או בוכה, הדבר טוב באותה המידה. מנקודת מבטו של הבמאי שנמצא מחוץ לסרט, אין הבדל בין הדמות שבוכה, לבין הדומם שנמצא בתוך הסרט. מבחינת הבמאי, זאת הכל מהות אחת. אלו בסך הכל ציורים שונים / תמונות שונות. יחד עם זאת, מנקודת מבט פנימית מתוך הסרט, מצד הדמות עצמה, אכן קיים עבורה טוב ורע. ואכן יש הבדל בינה לבין שאר הדמויות שיש ... האדם לדברים שונים. כאשר המציאות יודעת משהו, היא בעצם יודעת את עצמה ממש. כאשר האדם יודע משהו, לא תמיד מנקודת מבטו הוא מבין שהוא יודע את עצמו. הסבר: כל ידיעה מתחלקת ל 3 חלקים. האדם שחושב את המחשבה. הדבר שנמצא ... עליו. היודע + הידיעה + הדבר שיודעים אותו. כאשר מדובר על ידיעה של המציאות, מדובר על ידיעה שלמה, משום שמנקודת מבטה של המציאות, היא יודעת את הדברים כפי מה שהיא יודעת את עצמה ממש, כי הכל זה היא עצמה ממש. ... בכל דבר. האמת מזככת את המחשבה של האדם, עד שלבסוף האדם מגלה את נקודת האמת של המציאות עצמה, דהיינו, נקודת המבט של המציאות על עצמה. וכאשר האדם מגיע לשם, רק אז הוא בכלל מתחיל לחיות טוב באמת...