עבודה, מוטיבציה בעבודה, חוסר חשק לעבוד, חוסר מוטיבציה, לעבוד או לא לעבוד, טיפש או חכם

... בין אחדות לבין ביטול ההזדהות עם הרצון? אליעד מרחיב שיש כמה נקודות מבט שיכולות לשחרר את האדם מההזדהות עם הרצונות. הראשונה היא נקודת המבט של האחדות: כאשר האדם חווה את המציאות כאחדות מוחלטת, אין משמעות בכלל למושג רצון. אם הכל אחד ואין שום דבר חיצוני או פנימי, אז הרצון, שהוא מושג של נפרדות, מתבטל לחלוטין. במצב זה האדם אפילו אינו מבין מה זה אני, וממילא אינו מבין מה זה רצון. לכן בנקודת מבט זו לא יכולה להיות הזדהות עם רצון כלשהו, כי רצון לא יכול להתקיים במקום שאין בו נפרדות. מה המשמעות של הזדהות עם הרצון מנקודת המבט של האדם כאלוהים? נקודת מבט נוספת, עמוקה יותר, אומרת שהאדם עצמו הוא אלוהים המצמצם את עצמו לתודעה פרטית ומוגבלת, וכך יוצר לעצמו אני, גוף גשמי ורצונות מוגדרים ומוגבלים. מנקודת מבט זו, האדם חווה את עצמו כאלוהים שמחליט בכוונה להפוך עצמו לישות פרטית עם רצונות ספציפיים. במצב זה האדם יכול להכיר בכך שכל הרצונות הם רצונותיו שלו כאלוהים, ... את מה שאתה רוצה. לזהות שיש כוח חיצוני או פנימי שיוצר את הרצונות. להכיר בכך שהאני הוא בעצמו תוצר של ישות אחרת. לחוות את המציאות מנקודת המבט של האחדות, שבה אין שום רצון ושום הזדהות. לחוות את עצמך כאלוהים שיוצר את הרצונות, אך גם להבין שהרצון הראשוני לא נוצר מתוך בחירה. להבין את הפרדוקס העמוק, ... אכפת ממנו ולא ממישהו אחר. אם למשל האדם מזדהה עם הרצון העצמי שלו, ומשייך אותו לעצמו, אז האדם סובל כאשר הרצון לא מתמלא. אבל קיימת נקודת מבט נוספת, שבה האדם לא מזדהה עם הרצון שלו. כשאני אומר לכך לשאול את עצמך, למה אני רוצה, את מה שאני רוצה? זה כדי שתבין שיש משהו שעושה שתהיה קיים, ומחליט שאתה ... את החוויה של האחד, ומחובר לחוויה של האחד, אז אתה לא יכול להכיל את המושג רצון, ולכן אתה לא תזדהה עם הרצון, כי באחדות אין רצון. מנקודת מבט ראשונה, הכל אחד, ולכן אין דבר כזה רצון, אין אני, אין לא אני, אני לא יודע שום דבר, כלום לא קשור אלי. ומנקודת המבט שהאדם הוא אלוהים, והוא מצמצם את עצמו לתודעה, האדם יוצר את חוויית האני שלו + את הגוף הגשמי שלו, ומחבר ביניהם + את הרצון המוגבל והמוגדר, ואם אתה מבין זאת, ... רצון. יש כאן הרבה פרספקטיבות שאם תבין אותן, אתה תחווה את הרצונות שלך בצורה אחרת. יש כאן ערבוב של הרבה נקודות מבט מהרבה היבטים. מנקודת מבט של אלוהים, אלוהים אומר שהכל אחד, ואין מקום ואין זמן ואין עשייה ואין שום שינוי, ולכן לא שייך שאלוהים ישייך לעצמו את רצונו העצמי. כאשר אלוהים מסתכל על ... את הכל כרצונו, או שהוא חווה ששום דבר לא כרצונו. ולסיכום, כאשר האדם מתבונן על מהות רצונו, הוא מגיע לחוויה שהוא חווה את רצונו גם מנקודת מבט שאומרת שאין שום רצון כלל, שזה האחד המוחלט. וגם שכול הרצונות הם הרצון העצמי של האדם כאלוהים. גם אני כאלוהים רוצה הכל, וגם שהרצון הנפרד הוא לא רצון עצמי, ...

... האדם להסתכל למציאות בעיניים כפי מה שהיא, ולהכיל אותה כפי מה שהיא. וכל השיטות והדרכים שיש בעולם, בסופו של דבר, מנסות לשנות את נקודת המבט של האדם על המציאות. כדי שהאדם יוכל להסתכל על המציאות, מנקודת מבט שהוא מכיל אותה וחי איתה בשלום. וזה המכנה המשותף של כל השיטות כולן. כי כנל, בסופו של דבר, האושר אמור לבוא מבפנים. ולבוא מבפנים, זה ... וצורת המחשבה של האדם משתנה. אבל בעומק הפנימי ביותר של האדם, שם, יש דבר, שאינו משתנה לעולם. וכאשר האדם מתחבר אליו, אז הוא מגיע לנקודת מבט נצחית על העולם, נקודת מבט שאינה משתנה לעולם. וכל השיטות שיש בעולם, מטרתן היא לעורר את המחשבה וההתבוננות של האדם, להסתכל עמוק עמוק אל תוכו, עד לפנימיות העמוקה ביותר של האדם. עד שהאדם יצליח להסתכל על הדברים, מנקודת המבט הפנימית והעמוקה ביותר שיש במציאות, מנקודת המבט שאינה משתנה לעולם, נקודת המבט של המציאות עצמה על עצמה. דהיינו, נקודת מבט אובייקטיבית אבסולוטית ומוחלטת. וכאשר האדם הולך בדרך רוחנית ובשיטה רוחנית כלשהי, על האדם לזכור תמיד, לא לעשות את מעשיו, כגוף ללא ...

... התמידי, יש גם חוויה נוספת, של השתוות תמידית. והשתוות תמידית פירושו, שהאדם בתוך תוכו, מנקודת מבט מסוימת, לא באמת אכפת לו בכלל, האם המציאות תהיה כך או אחרת. כי בכל דבר יש יתרון וגם חיסרון. אבל תמיד יש גם נקודת מבט שאומרת, שהיתרון והחיסרון שווים, ושאין שום יתרון או חיסרון, כי מבחינה אובייקטיבית, אין טוב ורע, כי הם רק יחסיים בלבד. כך שבמקביל לפחד התמידי ולרוגע התמידי, יש גם השתוות תמידית. דהיינו, נקודת מבט שמבחינתה, הכל שווה תמיד, ושאין טוב ורע כלל. וההבדל בין האנשים השונים, ובין האדם בזמן אחד לבינו עצמו בזמן אחר, זה רק בעוצמה של ...

... רעים יותר מהרע עצמו. ויש נקודת מבט, שממנה האדם חווה את הפחד ואת החרדה, כדבר, שאינו טוב ואינו רע. והיא, כאשר האדם מצליח להסתכל על הפחד ועל החרדה שלו, מנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי, שהיא מחוץ לטוב ולרע ולפחד ולחרדה. כי העוצמה של הפחד ושל החרדה, היא כפי כמה שהאדם לא מוכן בשום פנים ואופן להרגיש רע. כי האדם מאמין שאסור לו להרגיש רע, ... גם זה לא ממש רע. דהיינו, נקודת מבט על הרע, מבחוץ. ומבחוץ פירושו, ממקום שאין בו טוב ורע. והאדם יכול להסתכל על הרע, מנקודת מבט חיצונית, שמשם ניתן להבין, שזה שקורים לאדם דברים נגד רצונו, זה לא ככ רע. ואולי אפילו זה טוב. ולמה זה אולי אפילו טוב? כי אם הכל היה כרצונו של האדם תמיד, לא היה יכול להיות שום ... עצמי וכולי. ואיך להגיע לנקודת המבט הזאת? תשובה: על ידי זה שהאדם במשך היום יום, נצמד בכל כוחו אל האמת האובייקטיבית, ומנסה להסתכל על כל דבר גם בצורה אובייקטיבית לגמרי. ועל ידי זה, בסופו של דבר האדם לא נאחז, גם ... הטוב ואת הרע מבחוץ לגמרי, מנקודת מבט שבה הכל טוב והכל רע והכל שווה תמיד. ...

... וכן להיות שיפוטי לגבי העולם ולהבדיל בין טוב ורע. אבל, בו זמנית, גם לא להיות שיפוטי לגבי העולם, וגם להקטין ראש ולהיות כמו תינוק מגודל. דהיינו, לא להסתכל על המציאות רק מנקודת מבט של טוב ורע, אלא גם מנקודת מבט של תינוק דומם חסר שכל, שאין אצלו הבדל בין טוב לבין רע. כי התודעה של האדם יכולה לחשוב בשתי צורות מנוגדות. גם כמו תינוק בלי ... והרע, גורמת לאדם לפחד מכך שהוא ירגיש רע. ומי שרוצה טיפול בחרדה ותרופה נגד חרדה, עליו לנסות להתחבר למקום בתוכו, של האין שכל אין שיפוטיות, ולנסות להסתכל על המציאות, מנקודת מבט, שאין בה טוב או רע, ומנקודת מבט שלא שופטת שום דבר, אלא מקבלת כל דבר כפי מה שהוא, בלי שיפוטיות כלשהי. וכיצד יכול האדם להיות גם לא שיפוטי? תשובה: על ידי אמת ... לחוויית מציאות, שבה, גם הטוב והרע שלו, הם כבר לא ממש טוב ורע אמיתי, אלא רק טוב ורע יחסי בלבד. ואז ממילא, האדם חי בו זמנית, גם כמו תינוק מגודל, וגם כמו אדם בוגר. גם מנקודת מבט סובייקטיבית של אדם בוגר שיודע מה טוב ורע עבורו. וגם כמו תינוק חסר כל שכל, שמבחינתו אין עדיין שיפוטיות. ואז יש גם נקודת מבט אישית, שבה כן יש טוב ורע. אבל גם נקודת מבט אובייקטיבית, שבה אין טוב או רע. ...

... ואיך לראות את כל הצדדים השונים של המטבע? תשובה: על ידי זה שהאדם מטיל ספק, בכל דבר שהוא בטוח בו. זא, כי כל דעה שיש לאדם, היא תמיד גם נכונה מנקודת מבט כלשהי, וגם לא נכונה, מנקודת מבט אחרת. וכאשר יש לאדם איזו דעה על איזה דבר, אז, אם הוא נאחז רק בדעה שלו, ומאמין לדעה שלו, אז בעצם הוא רואה רק צד אחד של המטבע. ועל האדם להבין, שהדעה שלו, היא תמיד גם נכונה, מנקודת מבט מסוימת. אבל תמיד, יש גם עוד נקודות מבט אחרות, שהן מנוגדות לגמרי, לדעה שיש לו באותו הרגע. וגם הן נכונות, בדיוק כמו שהוא צודק בדעה שלו. והכל תלוי, אך ורק בנקודת המבט של האדם. וכאשר יש לאדם איזו דעה אישית על איזה דבר, האדם מוכרח להטיל ספק בדבר, ולשאול את עצמו, אולי ההפך הוא הנכון? דהיינו, ... וכיוב שאלות, שמטרתן היא, בירור האמת באשר היא. ואז, על ידי השאלות האלו, נפתחות לאדם העיניים שלו, והוא רואה גם את הצד השני של המטבע. ורואה, שמנקודת מבט מסוימת הוא צודק, ומנקודת מבט אחרת, שהיא טובה, לא יותר ולא פחות מנקודת המבט שלו, הוא גם טועה. דהיינו, האדם רואה את כל התמונה המלאה. ואז, כאשר האדם רואה את שני הצדדים של המטבע, אז ורק אז, האדם באמת מגיע לחוויה של אחדות. דהיינו, לחוויה ולנקודת מבט נייטרלית לגמרי. שבה, שום דבר הוא לא טוב ולא רע. זא זה שהאדם מצליח להסתכל על המטבע משני הצדדים בו זמנית, זה מה שגורם לכך שהוא ... על שני דברים מנוגדים בו זמנית, בעצם לא חושבים על שום דבר מוגדר. וכאשר האדם רואה את כל הצדדים של המטבע בו זמנית, אז ממילא הוא מצליח לראות גם נקודת מבט חדשה נוספת, שהיא נקודת מבט, שבה אין שום ניגוד בין שני הצדדים של המטבע, אלא שני הצדדים הם ישות אחת, והכל אחד ממש. ...

... בו יתרון כלשהו וחיסרון כלשהו, מנקודת מבט כלשהי. ואין שום דבר בעולם שיש בו רק יתרונות ... הרצון של האדם, שהוא עצמו תלוי בנקודת המבט של האדם, שהיא עצמה תלויה ב... (ביארתי במקום ... האדם הוא, שהוא כל הזמן משנה את נקודת המבט שלו, וכל הזמן הרצונות של האדם משתנים, במקביל ... שתי נקודות מבט שונות על העולם. ונקודת מבט אחת, נחשבת לנקודת מבט חכמה והגיונית, ונקודת מבט אחרת, נחשבת לנקודת מבט לא שפויה ולא הגיונית. ונקודת מבט הגיונית, פירושה, כל נקודת מבט בעולם, שמשתמשת בשכל של האדם בצורה הרגילה. ונקודת מבט לא שפויה, פירושה, נקודת מבט, שמשתמשת בשכל של האדם, בצורה לא רגילה. ... שלו. דהיינו, להסתכל על העולם מנקודת מבט, שבה הוא לא מבדיל בין שום דבר לבין שום דבר ... הדברים שונים זה מזה?! הוא יגיע לנקודת מבט, שבה הוא לא יבדיל בין דבר לבין היפוכו, אלא ...

... שהמציאות חייבת להיות כך או אחרת, אז זה גורם לכך, שהוא יהיה חייב לפחד ושהוא יהיה חייב להיות בחרדה, שמא המציאות לא תהיה כפי מה שהוא רוצה. אבל יש גם עוד נקודת מבט, שאם האדם נמצא בה, אז אין שום אפשרות שהאדם יהיה בפחד או בחרדה כלשהם. וזאת נקודת מבט שאומרת, ששום דבר לא חייב שיהיה כך או אחרת. ושזה ...

... דבר. אלא, כל דבר יש בו גם יתרונות וגם חסרונות. והיתרונות והחסרונות של כל דבר, הם ביחס לנקודת המבט של האדם שמתבונן באותו הדבר. כי מבחינה מוחלטת, אין חסרונות או יתרונות, אלא הכל אחד ממש והכל שווה ערך ממש. ומנקודת המבט של האדם, ביחס לרצון שלו, ביחס לזה יש חסרונות ויתרונות. וכאשר האדם מסתכל על היתרונות של הדבר, אז האדם מרגיש ... ונאמר, כי כל אהבה, היא תמיד, גם בלי שום תנאי. ולמה? כי בתת המודע של האדם, תמיד יש לו גם נקודת מבט שרואה את היתרונות שיש בכל דבר, ותמיד יש גם נקודת מבט , שמסתכלת על הדברים בצורה נייטרלית. ולכן, מנקודת מבט מסוימת, האדם תמיד אוהב כל דבר בלי שום תנאי. דהיינו, מנקודת המבט שכל דבר גורם לאדם להרגיש טוב תמיד, מנקודת המבט הזאת, האדם אוהב תמיד כל דבר ללא כל תנאי. וכמובן שיש גם את נקודת המבט ההפוכה, שהאדם תמיד שונא כל דבר בלי שום סיבה. כי בתת המודע של האדם, הוא תמיד רואה את החיסרון שיש בכל דבר, ...