המרדף אחרי האושר, שיגעון הגיוני, להשתגע כדי להישאר שפוי, לשמור על שפיות, לחיות את החיים בשלום... להקטין את הרע, ולהיפטר ממנו לגמרי. והסיבה לכך היא, שבכל דבר שיש בעולם, יש בו יתרון כלשהו וחיסרון כלשהו, מנקודת מבט כלשהי. ואין שום דבר בעולם שיש בו רק יתרונות או רק חסרונות. ומי שמחליט האם ועד כמה האדם ירגיש טוב או רע ברגע כלשהו, זה הרצון של האדם, שהוא עצמו תלוי בנקודת המבט של האדם, שהיא עצמה תלויה ב... (ביארתי במקום אחר). וכאשר האדם מתבונן על המציאות שלו, אז ככל שהוא יותר ... כדי לשנות את העולם, ואז העולם לא יתפתח וכולי. ובכל מקרה, טבע האדם הוא, שהוא כל הזמן משנה את נקודת המבט שלו, וכל הזמן הרצונות של האדם משתנים, במקביל לזה שגם המציאות משתנה כל הזמן. ולכן גם מצב הרוח של ... צריך גם לאבד את השפיות ולהיות גם משוגע. ומה הכוונה? הכוונה היא, שיש שתי נקודות מבט שונות על העולם. ונקודת מבט אחת, נחשבת לנקודת מבט חכמה והגיונית, ונקודת מבט אחרת, נחשבת לנקודת מבט לא שפויה ולא הגיונית. ונקודת מבט הגיונית, פירושה, כל נקודת מבט בעולם, שמשתמשת בשכל של האדם בצורה הרגילה. ונקודת מבט לא שפויה, פירושה, נקודת מבט, שמשתמשת בשכל של האדם, בצורה לא רגילה. ולהשתמש בשכל בצורה רגילה, פירושו שהאדם מבדיל בין הדברים השונים שיש בעולם. ... שרוצה להישאר שפוי ולחיות בשפיות את חייו, לשם כך עליו גם לאבד את השפיות שלו. דהיינו, להסתכל על העולם מנקודת מבט, שבה הוא לא מבדיל בין שום דבר לבין שום דבר אחר. וזה כמובן לא שפוי, לא להבדיל בין דברים. ... מזה, וישאל את עצמו, האם באמת ובאופן מוחלט שאינו ניתן לערעור, האם באמת הדברים שונים זה מזה?! הוא יגיע לנקודת מבט, שבה הוא לא יבדיל בין דבר לבין היפוכו, אלא הכל יראה בעיניו כדבר אחד ממש.