... גם נקודות מבט נוספות, שבהן האדם לא מזדהה עם הרצון שלו. כגון לדוגמה, שהאדם חווה, שישות אחרת רוצה את הרצון העצמי שלו, דרך התודעה העצמית שלו. כי קיימת
נקודת מבט, שממנה תפישת המציאות היא, שיש ישות שמחייה את התודעה העצמית של האדם. ... הרצון של האדם, לבין התודעה העצמית שלו, והיא זו שגורמת לאדם, לחוות שהרצון הוא שלו. אבל מי שיודע את האמת, הוא יודע שהרצון, הוא לא באמת שייך לו. כי
מנקודת המבט של האחדות, הכל אחד ממש, ולא שייך שום רצון כלל.
ומנקודת המבט שבה האדם הוא אלוהים, שמצמצם את עצמו לתודעה + גוף גשמי ולרצון מוגדר ומוגבל, הרי שכל הרצונות שבעולם, הם הרצון העצמי של האדם. וממילא לא שייך להזדהות יותר, דווקא עם רצון כזה או רצון אחר.
ומנקודת המבט, שבה אלוהים מחייה את האדם ואת הרצון העצמי שלו, גם
מנקודת המבט הזו, הרצון הוא לא באמת של האדם. כי כאשר הכל אחד, לא שייך שום רצון כלל. וכיוצא בזה, כאשר אלוהים מסתכל על העולם, גם הוא לא משייך לעצמו את יצירת העולם. כי
מנקודת המבט של אלוהים, הכל אחד ואין שום זמן ושום מקום כלל. ואין שום עשייה, כי ... ליצור, גם לא את רצונו. ורצונו של אלוהים, נוצר על ידו מצד אחד, אבל גם נוצר מעצמו מצד שני. ואכ, אפילו אלוהים כאשר הוא מסתכל על רצונו, גם הוא חווה
מנקודת מבט מסוימת, כי רצונו, הוא לא באמת שלו. ובסיכומו של דבר, על ידי זה שהאדם מתבונן בעניין הזה של מהות רצונו ושל סיבת רצונו, על ידי זה האדם חווה את רצונו, גם
מנקודת מבט שאומרת, שאין שום רצון כלל, וגם שכל הרצונות הם הרצון העצמי של האדם כאלוהים, וגם שהרצון הנפרד הוא לא רצון עצמי, כי הוא רצון של מסובב כל הסיבות, וגם
מנקודת המבט הנפרדת ביותר, והיא, שיש שייכות בין הרצון העצמי, לבין הישות העצמית ...