... קיימות בתוך האדם, תמיד, בכל רגע ובכל מקום. ובכל פעם ופעם, מתבטאות כל נקודות המבט האלו. אלא, שכל
נקודת מבט, מתבטאת בעוצמה אחרת.
ומנקודת מבט אחת, האדם בתוך תוכו מחובר תמיד לאחדות המציאות בשלמות אמיתית. ולכן,
מנקודת מבט מסוימת, האדם כבר מאושר תמיד באושר אמיתי ונצחי, בטוב אמיתי שאינו תלוי בדבר, בתוך תוכו.
ומנקודת מבט מסוימת, האדם חושב שהוא נפרד מהמציאות.
ומנקודת מבט אחרת, האדם חושב שהוא אלוהים שעושה את הכל. וכיוב, כל שאר נקודות המבט האפשריות. וכל נקודות המבט האלו, כולן קיימות כל הזמן בו זמנית, בכל זמן ובכל מקום ובכל צורה של המציאות. ורמת הסבל וההנאה של האדם, היא תלויה
בנקודת המבט, שאליה מחובר האני של האדם.
ומנקודת מבט אחת, לא שייך לדבר על הסבל כעל דבר רע, כי הרי הכל אחד.
ומנקודת מבט נוספת, לא שייך להציע לאדם להבין את האמת, כי הרי זה בכל מקרה לא תלוי באדם עצמו, אלא רק ברצון של המציאות. ומאחר
שמנקודת מבט אחת, אין לאדם בחירה חופשית כלל, אז לא שייך להציע לו הצעות כלשהן, לגבי הסבל שלו. ואעפכ, כל נקודות המבט, קיימות בו זמנית. (ובשורשן, הן כולן
נקודת מבט אחת). וכאשר החכם האמיתי מדבר עם האדם בשפה של נפרדות, הרי
שמנקודת מבט מסוימת, ניתן לומר, שהחכם האמיתי משקר את האדם. כי אם באמת הכל אחד, אז מה שייך לדבר עם האדם, שעליו להבין כך או אחרת, ... דיבורים של נפרדות, ואעפכ הכל אחד ממש. ומצד האדם שעושה הפרדה בין אחדות לנפרדות, עליו להבין שאכן
מנקודת המבט הזו, שמפרידה בין נפרדות לאחדות,
מנקודת המבט הזו, דיבורי הנפרדות של החכם, הם אכן מנוגדים
לנקודת המבט של האחדות. וזה כמובן, רק אם נאמר, שהנפרדות, היא נפרדת מהאחדות. ועל האדם להבין, שהחכם האמיתי, לא מדבר עם נקודת ...