... הזאת, לעולם לא תשתנה. במילים אחרות, תמיד ללא יוצא מן הכלל, A קורה לפני B. אז במקרה כזה, האם יהיה נכון לומר ש A הוא גורם ל B לקרות. ויש בזה כל מיני נקודות מבט. נקודת מבט אחת אומרת, שיתכן שיש גורם C, שבכל פעם שהוא עושה את A הוא עושה אחר כך את B. ושרק אם הוא עושה את A הוא עושה אחריו את B. והרי שבעצם הגורם ל B, הוא לא A, אלא C. אבל זאת עוד נקודת מבט, שבמובן מסוים, מנטרלת את כל הרעיון של סיבתיות. ובהקצנה שלה, מה שנמצא מחוץ לזמן ולמקום, אחראי על מה שקורה בתוך הזמן והמקום, שזה כמובן עניין אחר. אבל עדיין צריכים לקחת גם אותו בחשבון. אבל הפעם אסביר נקודת מבט, בתוך העולם של סיבתיות בתוך הזמן והמקום. ובפשוטם של דברים, אם ...

... גדלה, גם אחרי שהאדם מתאמץ ככ הרבה להקטין את הרע, ולהיפטר ממנו לגמרי. והסיבה לכך היא, שבכל דבר שיש בעולם, יש בו יתרון כלשהו וחיסרון כלשהו, מנקודת מבט כלשהי. ואין שום דבר בעולם שיש בו רק יתרונות או רק חסרונות. ומי שמחליט האם ועד כמה האדם ירגיש טוב או רע ברגע כלשהו, זה הרצון של האדם, שהוא עצמו תלוי בנקודת המבט של האדם, שהיא עצמה תלויה ב... (ביארתי במקום אחר). וכאשר האדם מתבונן על המציאות שלו, אז ככל שהוא יותר רוצה אותה, כך טוב לו יותר, וככל שהוא פחות רוצה אותה, כך רע לו ... כי אם האדם לא ימצא שום חסרונות בעולם, אז הוא לא יפעל כדי לשנות את העולם, ואז העולם לא יתפתח וכולי. ובכל מקרה, טבע האדם הוא, שהוא כל הזמן משנה את נקודת המבט שלו, וכל הזמן הרצונות של האדם משתנים, במקביל לזה שגם המציאות משתנה כל הזמן. ולכן גם מצב הרוח של האדם משתנה כל הזמן. ובכל מקרה, האדם לעולם לא יוכל להרגיש רק טוב. כי ... גם לא שפוי. וכדי לשמור על שפיות, לשם כך צריך גם לאבד את השפיות ולהיות גם משוגע. ומה הכוונה? הכוונה היא, שיש שתי נקודות מבט שונות על העולם. ונקודת מבט אחת, נחשבת לנקודת מבט חכמה והגיונית, ונקודת מבט אחרת, נחשבת לנקודת מבט לא שפויה ולא הגיונית. ונקודת מבט הגיונית, פירושה, כל נקודת מבט בעולם, שמשתמשת בשכל של האדם בצורה הרגילה. ונקודת מבט לא שפויה, פירושה, נקודת מבט, שמשתמשת בשכל של האדם, בצורה לא רגילה. ולהשתמש בשכל בצורה רגילה, פירושו שהאדם מבדיל בין הדברים השונים שיש בעולם. כי האדם מבדיל בין כל הדברים שיש בעולם. וכל דבר שיש ... כי בכל דבר תמיד יש חסרונות כלשהם. ולכן, מי שרוצה להישאר שפוי ולחיות בשפיות את חייו, לשם כך עליו גם לאבד את השפיות שלו. דהיינו, להסתכל על העולם מנקודת מבט, שבה הוא לא מבדיל בין שום דבר לבין שום דבר אחר. וזה כמובן לא שפוי, לא להבדיל בין דברים. אבל רק כאשר לא מבדילים בין שום דבר לבין שום דבר, רק אז אין שום חיסרון בשום ... יחסית. אבל מי שייקח כל שני דברים ששונים זה מזה, וישאל את עצמו, האם באמת ובאופן מוחלט שאינו ניתן לערעור, האם באמת הדברים שונים זה מזה?! הוא יגיע לנקודת מבט, שבה הוא לא יבדיל בין דבר לבין היפוכו, אלא הכל יראה בעיניו כדבר אחד ממש. ...

... קיימות בתוך האדם, תמיד, בכל רגע ובכל מקום. ובכל פעם ופעם, מתבטאות כל נקודות המבט האלו. אלא, שכל נקודת מבט, מתבטאת בעוצמה אחרת. ומנקודת מבט אחת, האדם בתוך תוכו מחובר תמיד לאחדות המציאות בשלמות אמיתית. ולכן, מנקודת מבט מסוימת, האדם כבר מאושר תמיד באושר אמיתי ונצחי, בטוב אמיתי שאינו תלוי בדבר, בתוך תוכו. ומנקודת מבט מסוימת, האדם חושב שהוא נפרד מהמציאות. ומנקודת מבט אחרת, האדם חושב שהוא אלוהים שעושה את הכל. וכיוב, כל שאר נקודות המבט האפשריות. וכל נקודות המבט האלו, כולן קיימות כל הזמן בו זמנית, בכל זמן ובכל מקום ובכל צורה של המציאות. ורמת הסבל וההנאה של האדם, היא תלויה בנקודת המבט, שאליה מחובר האני של האדם. ומנקודת מבט אחת, לא שייך לדבר על הסבל כעל דבר רע, כי הרי הכל אחד. ומנקודת מבט נוספת, לא שייך להציע לאדם להבין את האמת, כי הרי זה בכל מקרה לא תלוי באדם עצמו, אלא רק ברצון של המציאות. ומאחר שמנקודת מבט אחת, אין לאדם בחירה חופשית כלל, אז לא שייך להציע לו הצעות כלשהן, לגבי הסבל שלו. ואעפכ, כל נקודות המבט, קיימות בו זמנית. (ובשורשן, הן כולן נקודת מבט אחת). וכאשר החכם האמיתי מדבר עם האדם בשפה של נפרדות, הרי שמנקודת מבט מסוימת, ניתן לומר, שהחכם האמיתי משקר את האדם. כי אם באמת הכל אחד, אז מה שייך לדבר עם האדם, שעליו להבין כך או אחרת, ... דיבורים של נפרדות, ואעפכ הכל אחד ממש. ומצד האדם שעושה הפרדה בין אחדות לנפרדות, עליו להבין שאכן מנקודת המבט הזו, שמפרידה בין נפרדות לאחדות, מנקודת המבט הזו, דיבורי הנפרדות של החכם, הם אכן מנוגדים לנקודת המבט של האחדות. וזה כמובן, רק אם נאמר, שהנפרדות, היא נפרדת מהאחדות. ועל האדם להבין, שהחכם האמיתי, לא מדבר עם נקודת ...

... ואיך לראות את כל הצדדים השונים של המטבע? תשובה: על ידי זה שהאדם מטיל ספק, בכל דבר שהוא בטוח בו. זא, כי כל דעה שיש לאדם, היא תמיד גם נכונה מנקודת מבט כלשהי, וגם לא נכונה, מנקודת מבט אחרת. וכאשר יש לאדם איזו דעה על איזה דבר, אז, אם הוא נאחז רק בדעה שלו, ומאמין לדעה שלו, אז בעצם הוא רואה רק צד אחד של המטבע. ועל האדם להבין, שהדעה שלו, היא תמיד גם נכונה, מנקודת מבט מסוימת. אבל תמיד, יש גם עוד נקודות מבט אחרות, שהן מנוגדות לגמרי, לדעה שיש לו באותו הרגע. וגם הן נכונות, בדיוק כמו שהוא צודק בדעה שלו. והכל תלוי, אך ורק בנקודת המבט של האדם. וכאשר יש לאדם איזו דעה אישית על איזה דבר, האדם מוכרח ... שאלות, שמטרתן היא, בירור האמת באשר היא. ואז, על ידי השאלות האלו, נפתחות לאדם העיניים שלו, והוא רואה גם את הצד השני של המטבע. ורואה, שמנקודת מבט מסוימת הוא צודק, ומנקודת מבט אחרת, שהיא טובה, לא יותר ולא פחות מנקודת המבט שלו, הוא גם טועה. דהיינו, האדם רואה את כל התמונה המלאה. ואז, כאשר האדם רואה את שני הצדדים של המטבע, אז ורק אז, האדם באמת מגיע לחוויה של אחדות. דהיינו, לחוויה ולנקודת מבט נייטרלית לגמרי. שבה, שום דבר הוא לא טוב ולא רע. זא זה שהאדם מצליח ... שני דברים מנוגדים בו זמנית, בעצם לא חושבים על שום דבר מוגדר. וכאשר האדם רואה את כל הצדדים של המטבע בו זמנית, אז ממילא הוא מצליח לראות גם נקודת מבט חדשה נוספת, שהיא נקודת מבט, שבה אין שום ניגוד בין שני הצדדים של המטבע, אלא שני הצדדים הם ישות ...

... שיתבונן בעניין יראה, כי מצד האמת, כל עסקה באשר היא, יש 4 דרכים אפשריות, כיצד אפשר להסתכל עליה, מנקודת המבט של כל אחד מהצדדים שמבצעים את העסקה. וכאן ניתן לדוגמה את נקודת המבט של הלקוח. שהוא יכול להסתכל על העסקה מ 4 נקודות מבט שונות ואפשריות. ונקודת מבט ראשונה (1) אפשרית היא, שהלקוח יסתכל על תהליך המכירה, כעל דבר שיעשה לו טוב. דהיינו, שהלקוח יחשוב, שהמציאות שלו תהיה טובה יותר, אם הוא יבצע את העסקה. ונקודת מבט נוספת (2) אפשרית היא, שהלקוח יחשוב, שהמציאות שלו תהיה רעה יותר, אם הוא יבצע את העסקה. ונקודת מבט נוספת (3) היא, שהלקוח יחשוב, שהעסקה לא תועיל ולא תזיק למצבו. דהיינו, שהלקוח חושב, שהעסקה לא תביא לו שום תועלת אבל גם לא תגרום לו שום נזק. ויש את נקודת המבט הנוספת (4) האפשרית, שהיא בעצם נקודת מבט, שמשולבת מכל נקודות המבט הקודמות. דהיינו, שהלקוח חושב, שהעסקה גם קצת טובה וגם קצת רעה וגם קצת לא משנה לחיים שלו. כי כל דבר ... לטובים יותר. אבל בכל מקרה הבנו, שיש כאן כמה נקודות מבט אפשריות, של המוכר שמנסה למכור את המוצר. ונקודת מבט ראשונה היא, שהמוכר מתמקד באיך הוא יוצר שינוי ממשי בעולם הממשי שלנו. דהיינו, איך הוא גורם ללקוח לעשות את העסקה בפועל. ונקודת מבט עמוקה יותר היא, שהמוכר מתמקד, באיך הוא גורם ללקוח הפוטנציאלי, לרצות לבצע את הפעולה בעולם הממשי שלנו. והנקודה העמוקה יותר ... חושב שהמציאות שלו תהיה טובה יותר, אם הוא יבצע את העסקה. וכאן בעצם צריך להתחיל להסתכל על הדברים מנקודת מבט , קצת יותר פנימית ועמוקה. והיא, שכנל, כל דבר שקיים בעולם, אפשר להסתכל עליו מכמה נקודות מבט אפשריות. ואין שום אפשרות, להעלים נקודת מבט כלשהי, מתת המודע של האדם. כי תת המודע של האדם, יכול תמיד להסתכל על כל דבר, גם כטוב גם כרגע וגם כחסר משמעות עבורו. והאפשרות ...

... שלו. מה הקשר בין אחדות לבין ביטול ההזדהות עם הרצון? אליעד מרחיב שיש כמה נקודות מבט שיכולות לשחרר את האדם מההזדהות עם הרצונות. הראשונה היא נקודת המבט של האחדות: כאשר האדם חווה את המציאות כאחדות מוחלטת, אין משמעות בכלל למושג רצון. אם הכל אחד ואין ... דבר חיצוני או פנימי, אז הרצון, שהוא מושג של נפרדות, מתבטל לחלוטין. במצב זה האדם אפילו אינו מבין מה זה אני, וממילא אינו מבין מה זה רצון. לכן בנקודת מבט זו לא יכולה להיות הזדהות עם רצון כלשהו, כי רצון לא יכול להתקיים במקום שאין בו נפרדות. מה המשמעות של הזדהות עם הרצון מנקודת המבט של האדם כאלוהים? נקודת מבט נוספת, עמוקה יותר, אומרת שהאדם עצמו הוא אלוהים המצמצם את עצמו לתודעה פרטית ומוגבלת, וכך יוצר לעצמו אני, גוף גשמי ורצונות מוגדרים ומוגבלים. מנקודת מבט זו, האדם חווה את עצמו כאלוהים שמחליט בכוונה להפוך עצמו לישות פרטית עם רצונות ספציפיים. במצב זה ... למה אתה רוצה את מה שאתה רוצה. לזהות שיש כוח חיצוני או פנימי שיוצר את הרצונות. להכיר בכך שהאני הוא בעצמו תוצר של ישות אחרת. לחוות את המציאות מנקודת המבט של האחדות, שבה אין שום רצון ושום הזדהות. לחוות את עצמך כאלוהים שיוצר את הרצונות, אך גם להבין ... לאדם תמיד אכפת ממנו ולא ממישהו אחר. אם למשל האדם מזדהה עם הרצון העצמי שלו, ומשייך אותו לעצמו, אז האדם סובל כאשר הרצון לא מתמלא. אבל קיימת נקודת מבט נוספת, שבה האדם לא מזדהה עם הרצון שלו. כשאני אומר לכך לשאול את עצמך, למה אני רוצה, את מה שאני ... אם אתה מבין את החוויה של האחד, ומחובר לחוויה של האחד, אז אתה לא יכול להכיל את המושג רצון, ולכן אתה לא תזדהה עם הרצון, כי באחדות אין רצון. מנקודת מבט ראשונה, הכל אחד, ולכן אין דבר כזה רצון, אין אני, אין לא אני, אני לא יודע שום דבר, כלום לא קשור אלי. ומנקודת המבט שהאדם הוא אלוהים, והוא מצמצם את עצמו לתודעה, האדם יוצר את חווית האני שלו + את הגוף הגשמי שלו, ... אז אין שום רצון. יש כאן הרבה פרספקטיבות שאם תבין אותן, אתה תחווה את הרצונות שלך בצורה אחרת. יש כאן ערבוב של הרבה נקודות מבט מהרבה היבטים. מנקודת מבט של אלוהים, אלוהים אומר שהכל אחד, ואין מקום ואין זמן ואין עשייה ואין שום שינוי, ולכן לא שייך ... או שהוא חווה את הכל כרצונו, או שהוא חווה ששום דבר לא כרצונו. ולסיכום, כאשר האדם מתבונן על מהות רצונו, הוא מגיע לחוויה שהוא חווה את רצונו גם מנקודת מבט שאומרת שאין שום רצון כלל, שזה האחד המוחלט. וגם שכול הרצונות הם הרצון העצמי של האדם כאלוהים. גם ...

... טוב ורע. אבל, בו זמנית, גם לא להיות שיפוטי לגבי העולם, וגם להקטין ראש ולהיות כמו תינוק מגודל. דהיינו, לא להסתכל על המציאות רק מנקודת מבט של טוב ורע, אלא גם מנקודת מבט של תינוק דומם חסר שכל, שאין אצלו הבדל בין טוב לבין רע. כי התודעה של האדם יכולה לחשוב בשתי ... רע. ומי שרוצה טיפול בחרדה ותרופה נגד חרדה, עליו לנסות להתחבר למקום בתוכו, של האין שכל אין שיפוטיות, ולנסות להסתכל על המציאות, מנקודת מבט, שאין בה טוב או רע, ומנקודת מבט שלא שופטת שום דבר, אלא מקבלת כל דבר כפי מה שהוא, בלי שיפוטיות כלשהי. וכיצד יכול האדם להיות ... הם כבר לא ממש טוב ורע אמיתי, אלא רק טוב ורע יחסי בלבד. ואז ממילא, האדם חי בו זמנית, גם כמו תינוק מגודל, וגם כמו אדם בוגר. גם מנקודת מבט סובייקטיבית של אדם בוגר שיודע מה טוב ורע עבורו. וגם כמו תינוק חסר כל שכל, שמבחינתו אין עדיין שיפוטיות. ואז יש גם נקודת מבט אישית, שבה כן יש טוב ורע. אבל גם נקודת מבט אובייקטיבית, שבה אין טוב או רע. ...

... אליעד כהן היא מי מסתובב סביב מי - האם כדור הארץ מסתובב סביב השמש, או שהשמש מסתובבת סביב כדור הארץ? הוא מתחיל את ההסבר בכך שאין שום הוכחה מוחלטת, מנקודת מבט לוגית ופילוסופית, לכך שהשמש מסתובבת סביב כדור הארץ או ההיפך. הוא מדגיש כי אנשים רבים חושבים בטעות שהעניין הוכרע לחלוטין מבחינה מדעית, אך ... שהוא עצמו זז והנוף קבוע. אליעד מדגיש שאין אפשרות להוכיח לוגית או פיזיקלית שמי שנמצא ברכבת הוא זה שזז ולא הנוף. כל אחת מהאפשרויות יכולה להיות נכונה מנקודת מבט סובייקטיבית. איך יודעים שכדור הארץ מסתובב? מהו ניסוי המטוטלת? אליעד מסביר על הניסוי המפורסם, מטוטלת פוקו, שנועד להוכיח את סיבוב כדור הארץ ... הפוכה לחלוטין - שהמטוטלת עצמה זזה או שמישהו אחר זז, ולאו דווקא כדור הארץ. הוא מבהיר שהניסוי הזה אינו הוכחה אבסולוטית, אלא פרשנות לתוצאות שנובעת מנקודת מבט מסוימת. הוא מביא דוגמה נוספת: אם כדור הארץ לא היה מסתובב, כיצד ניתן להסביר את התנועה של המטוטלת? אליעד מציין כי עצם זה שיש תנועה במרחב ... התפיסה שהשמש היא המרכז וכדור הארץ נע סביבה, נובעת מסיבות של נוחות חישובית. מבחינה פילוסופית, כל נקודה ביקום יכולה להיחשב כמרכז היקום, תלוי באיזה נקודת מבט נבחר. המדע בחר את השמש בגלל שהמערכת הפכה להיות פשוטה יותר להבנה ולחישובים. לוגיקה מול מדע: מה ההבדל ביניהם? אליעד מפרט גם את ההבדל בין ... מקומות במדויק, אינו לוגי ולא אפשרי אפילו במחשבה. מהו מרכז היקום, והאם ניתן להצביע עליו? אליעד חוזר ומסביר שכל נקודה ביקום יכולה להיחשב כמרכז היקום מנקודת מבט מסוימת. הוא נותן את הדוגמה של שולחן בחדר, ושואל האם יכול להיות שהשולחן הוא המרכז של הכל והכל סובב סביבו. הוא מסביר שכדי שתהיה משמעות ... כדי להגדירו כקבוע, וכל דבר אחר מתייחס אליו כמשתנה. הנקודה הסופית שאליעד מדגיש היא שאין משמעות מוחלטת לשאלה מי מסתובב סביב מי, אלא הכל עניין של נקודת מבט סובייקטיבית. המקום והזמן עצמם הם מושגים סובייקטיביים, שתלויים תמיד ביחס שהמוח נותן בין האובייקטים שהוא מזהה. מהו מרכז היקום? האם כדור ... היקום? ההרצאה נוגעת גם בשאלה מהו מרכז היקום, אם כדור הארץ הוא המרכז או שמא השמש או משהו אחר. אחד הדוברים מסביר כי האמת ביחס למיקום הקבוע תלויה בנקודת המבט של הצופה ובמהות השאלות הפיזיקליות, כמו קיומם של כוחות כבידה. האם מרכז היקום יכול להיות דבר קבוע? בהמשך, הדוברים מציעים את הרעיון כי כל ...

... את המציאות? האם הוא אוהב, או שונא את המציאות? ויש כאן 4 נקודות מבט שונות. ומנקודת מבט אחת, אלוהים לא אוהב ולא שונא את המציאות. כי אלוהים קיים, לפני הטוב והרע ולפני האהבה והשנאה. ובנקודת המבט של אלוהים, אין שום הפרדה בין ... הוא טרם קיום הנפרדות של הטוב והרע, הרי שממילא אין אהבה ושנאה וכולי. ויש גם נקודת מבט נוספת, שבה, אלוהים אוהב את ... יאהב משהו אחר כלשהו, וגם אין שום הפרדה בין אהבה לבין שנאה וכולי. וזה מחזיר לנקודת המבט שבה הכל אחד. ומנקודת מבט נוספת אפשר לומר, שאלוהים ... את קיומו של אלוהים. ולכן, אלוהים רחוק בריחוק אין סופי, מכל דבר שישנו. עד שמנקודת מבט מסוימת, אלוהים בכלל לא מכיר ... דווקא בגלל שהיא ההפך שלו. שעל ידי זה, היא משלימה אותו, כי היא הניגוד שלו. ומנקודת המבט הזו, אלוהים גם שונא את המציאות בשנאה אין סופית, דווקא מנקודת המבט, שהמציאות נמצאת באחדות איתו. ... שלו. ולכן הוא שונא את עצמו ואת המציאות, שאין בה שום דבר שנפרד ממנו. ויש עוד נקודת מבט, שבה אלוהים גם אוהב חלק של ...

עבודה, מוטיבציה בעבודה, חוסר חשק לעבוד, חוסר מוטיבציה, לעבוד או לא לעבוד, טיפש או חכם