... וכולם רובוטים? נקודת המבט אחד היה אברהם של רבי נחמן מברסלב מציגה גישה יוצאת דופן ועמוקה מאוד לגבי הדרך שבה האדם יכול להתפתח מבחינה רוחנית ולהגיע לאמת הפנימית שלו. הרעיון המרכזי מבוסס על הפסוק התנכי ... ושל עצמו. זו נקודת מבט חיובית ומעצימה, שמאפשרת לך להתחבר לעצמך ולחיות מתוך אמת פנימית ברורה יותר. לסמוך רק על עצמך - לא על אליעד כהן או כל גורו אחר? אליעד מבהיר שוב ושוב שאינו מבקש מאף אחד להאמין ... להפוך להיות אלוהים? נקודת המבט אחד היה אברהם בהתפתחות אישית נקודת המבט אחד היה אברהם מבוססת על רעיונו של רבי נחמן מברסלב, והיא מציגה גישה מיוחדת לעבודה רוחנית והתפתחות אישית. הרעיון מבוסס על הפסוק אחד היה אברהם ועל פירושו של רבי נחמן לכך, שמסביר ... חקירה עצמית פנימית. נקודת מבט על המציאות: רק אתה קיים אחת הפרשנויות הרדיקליות שאפשר לגזור מהרעיון של אחד היה אברהם היא התפיסה שאתה היחיד שקיים במציאות, וכל מה שסביבך אינו אלא השתקפות של עצמך או דמויות בתוך חלום שלך. לפי נקודת מבט זו, כל האנשים שסביבך, כולל משפחתך, חבריך, וכל אדם אחר שאתה פוגש - אינם ישויות עצמאיות אלא רק יצורים בתוך תודעתך. למה הכוונה? כשאתה מתעורר בבוקר, אתה יודע שאתה קיים כי אתה ... כדי לבחון את נקודת המבט הזו, ניתן לשאול: האם יש לך דרך להוכיח שאנשים סביבך אינם רק רובוטים מתוחכמים? האם ראית פעם באמת את המחשבות של מישהו אחר? האם אתה בטוח שהם מרגישים רגשות כפי שאתה מרגיש? לדוגמה, ... למה זה חשוב? נקודת המבט הזו אינה נועדה להכניס את האדם לחרדה או לדיכאון, אלא להוביל אותו לשאול שאלות עמוקות יותר על עצמו ועל חייו. כאשר האדם מבין שהוא היישות היחידה שבאמת קיימת, הוא מפסיק להתרכז ... אותך? נסה לתרגל נקודת מבט שבה אתה רואה את עצמך כישות היחידה שבאמת קיימת. כיצד זה משנה את הדרך בה אתה מתנהל? שאל את עצמך: אם לא היו סביבי אנשים, מה הייתי עושה? מה באמת הייתי רוצה? בחן את התגובות שלך ... למה אני כאן? סיכום נקודת המבט של אחד היה אברהם מדברת על היכולת של האדם להתמקד באמת הפנימית שלו, בלי להיות מושפע מהסביבה. כשמבינים שניתן לראות את המציאות מנקודת מבט שבה רק אתה קיים וכל השאר הוא רק דמויות בחלום שלך, זה מאפשר לאדם להשתחרר מהשפעות חיצוניות ולשאול את עצמו שאלות עמוקות על חייו. האם ייתכן שאתה היישות היחידה שבאמת קיימת? האם כל ...

... את מה שאתה רוצה לומר ובכך לסגור את העניין. אבל האם זאת התגובה האידיאלית ואולי בכלל יש תגובה אחרת? אז יש כאן עוד נקודת מבט שהיא כזאת: כאשר הלקוח אומר לך שאין צורך שאתה תגיד משהו חיובי על עצמך, כי הוא כבר ... לומר אם אתה טוב או לא. ומה יקרה אם מחר הצאט גי פי טי יגיד עליך משהו שלילי? מה תעשה אז? אז נתבונן על העניין מעוד נקודת מבט. נניח שאתה מדבר עם רופא על בעיה רפואית מורכבת שיש לך. והוא מנסה להציע לך פתרון. ... חיוביים. ואם כן, אתה תהיה מרוצה מכך שהלקוח אומר לך שהוא ראה עליך דברים חיוביים בצאט גי פי טי. אבל יש כאן עוד נקודת מבט מעניינת שאומרת כך: הלקוח מצפה שתגיב בצורה X, בצורה שאתה מרוצה ממה שהוא אמר לך. ... כי אני גם לא אומר כאן מתי כן לזרום עם המחמאה של הלקוח ומתי לא לזרום אלא להגיב כנל וכל מקרה לגופו. לסיכום: יש כאן נקודת מבט שאומרת, שאם הלקוח משבח אותך דרך צד ג, בפרט דרך הצאט גי פי טי, הרי שבמובן מסוים זה ...

... המתבונן באופן אישי וסובייקטיבי בלבד. אבל מבחינה אובייקטיבית, דהיינו, מנקודת מבט מוחלטת, זא נקודת מבט שאין לה שום העדפות ושום דעות קדומות ושום העדפה אישית, מנקודת מבט שכזו, בשום דבר בעולם, אין חסרונות או יתרונות. כי אין שום משמעות, לחסרונות או יתרונות, כאשר אין שום העדפה אישית. ונמצא אם כן, כי מנקודת מבט אובייקטיבית מוחלטת, אין שום אפשרות לאהוב או לשנוא משהו. ... המידה. ואין טוב או רע, אלא הכל אחד, והכל שווה באותה המידה ממש. אבל מנקודת מבט יחסית, ביחס לרצון של האדם, ביחס לזה יש טוב או רע, וביחס ... גם יאהב את עצמו ברמה כלשהי, וגם ישנא את עצמו ברמה כלשהי. אבל יש גם נקודת מבט נוספת, והיא נקודת המבט האובייקטיבית. שבה, אין שום אהבה או חוסר אהבה ושנאה עצמית. ומי שיתחבר לנקודת המבט האובייקטיבית, דהיינו, מי שיסתכל על עצמו מנקודת מבט אובייקטיבית באמת, דהיינו, נקודת מבט ללא כל שיפוטיות כלשהי, הרי שממילא הוא לא יאהב את עצמו, ... עצמית פרגון עצמי קבלה עצמית וכיוב. ולמה? כי כנל, יש שתי נקודות מבט. ומנקודת המבט שבה אין טוב או רע, מנקודת המבט הזו, לא שייך לאהוב את עצמך, וגם לא שייך לשנוא את עצמך. ... כאשר אין טוב או רע, אז ממילא אין אהבה או שנאה וכיוב. וכאשר האדם מחובר לנקודת המבט הזו, ממילא הוא לא אוהב את עצמו ולא שונא את עצמו. אבל, מי ... או רע, וממילא אין אהבה עצמית או שנאה עצמית, אלא יש אחדות עצמית. אלא, שמנקודת מבט אובייקטיבית בלבד, אין טוב או רע, ואז אין שום משמעות ...

... ברגע אחר. והכל תלוי ברצון של האדם. ולמרות שבעולם שלנו, תמיד יהיו טוב ורע בכל דבר. הרי שקיימת עוד נקודת מבט נוספת. והיא, נקודת מבט נייטרלית לגמרי, שאין בה שום טוב או רע. כי מבחינה נייטרלית לגמרי, מנקודת מבט שאין בה שום נגיעה אישית העדפה אישית רצון אישי וכיוב, הרי שאין במציאות שלנו, שום דבר טוב או דבר רע. כי הטוב והרע, הם רק ביחס לרצון של האדם. ומנקודת מבט חיצונית לרצון של האדם, הרי שאין טוב או רע. והאדם יכול להתבונן על המציאות, משתי נקודות מבט שונות. ונקודת מבט אחת, היא נקודת מבט, שאין בה שום הזדהות רצונית. דהיינו, שהאדם לא מזדהה עם הרצון שלו בשום צורה שהיא. ומנקודת המבט הזו, אין טוב או רע. ואין לאדם שום רצון מוגדר. וממילא גם אין לאדם שום רגשות, רצונות, דעה עצמאית וכולי. ומנקודת המבט הזו, שאין בה טוב או רע, האדם לא צריך לרצות לעשות שום דבר וכולי. אבל, כל זמן שיש לאדם רצון עצמי, ודעה עצמית משל עצמו, והעדפה ... לרצון העצמי של עצמו, אלא מתעלם ממנו. על ידי הסתכלות חיצונית, שהאדם מסתכל על הרצון העצמי של עצמו, מנקודת מבט חיצונית לאדם עצמו. כאילו שהרצון העצמי שלו עצמו, לא קשור אליו בכלל. ונכון, זה לא דבר קל לעשות את זה. כי האדם רגיל, כן ... ואולי זה לא יותר טוב? ואולי זה לא יותר רע? ואולי זה לא טוב ולא רע? והשאלות האלו, מובילות את האדם לנקודת מבט חיצונית על הרצון העצמי של עצמו. ובסיכומו של דבר, על האדם להבין את חוקי משחק החיים. שכל זמן שיש הזדהות רצונית, עם הרצון ...

... האדם חייב להגיע למצב שמעבר לשכל (אין שכל). במצב זה אין יותר שאלות, כי אין יותר נקודת מבט יחסית של ככה או ככה. מה זה בעצם שאלה? לפי אליעד, שאלה היא סימן לכך שיש חיסרון בתפיסה ... עיקריים של תשובות: תשובה יחסית ותשובה מוחלטת. תשובה יחסית היא תשובה הנכונה רק מנקודת מבט ספציפית, אך יש לה גם היפוך שיכול להיות נכון מנקודת מבט אחרת. לדוגמה, התשובה יש בחירה חופשית היא יחסית כי גם ההפך שלה (אין בחירה חופשית) נכון מנקודת מבט אחרת. תשובה מוחלטת, לעומת זאת, היא כזו שאין לה היפוך ואינה תלויה בשום נקודת מבט. אך על מנת להגיע לתשובה המוחלטת הזו, חייבים לחרוג מעבר לשכל ולמושגים. מדוע התשובה ... תמיד פועל על בסיס הנחות יסוד יחסיות של ככה או אחרת. כל תשובה שהשכל נותן מוגבלת לנקודת מבט מסוימת. לכן, מי שרוצה להגיע לתשובה מוחלטת חייב לצאת מתוך המסגרת של השכל הרגיל, שם ... לפתור את הסתירה באמצעות שכל, אבל הפתרון האמיתי מחייב לעבור מעבר לתפיסה זו, אל נקודת מבט מוחלטת שבה ההבדלים אינם קיימים כלל. לכן, אדם שמנסה להבין את המציאות בשלמותה נדרש ...

... אבל שופט אותו מתוך נקודת מבט, של כל התמונה המלאה כולה. דהיינו, את האמת, את כל האמת ואך ורק את האמת. כי יש שני ... שופט את אותו הדבר, מנקודת מבט צרה, שלא רואה את כל התמונה המלאה. ויש עוד נקודת מבט, של שיפוטיות אמיתית, שבה האדם שופט את הדבר, מנקודת מבט שרואה את כל התמונה המלאה. והשיפוטיות שלא רואה את כל התמונה המלאה, היא לא בהכרח ... זוכר תמיד, גם את נקודת המבט המוחלטת, שבה אין שום טוב או רע. ובנוסף, האדם זוכר תמיד גם את שני הצדדים של המטבע. ... הכי טובים, והכל תלוי בנקודת המבט של האדם. וכל נקודות המבט, כולן קיימות כל הזמן. אלא שהאדם שוכח את שני הצדדים של ... ומסתכל על האירועים, מנקודת מבט אחת בלבד. ובנוסף, האדם שוכח גם את זה שיש גם את נקודת המבט המוחלטת, שבה אין טוב או רע. והמסר הוא, שהאדם בהחלט, כן יכול לשפוט ולהיות שיפוטי ... המלאה. שבה, גם יש את נקודת המבט המוחלטת, שבה יש שיפוטיות נייטרלית לגמרי, שאין בה או טוב או רע. וגם יש עוד נקודות ... ורק אחכ בסוף, יש גם נקודת מבט ספציפית שהאדם בוחר להזדהות איתה באותו הרגע. ונחדד: לא מספיק לזכור שבאופן כללי הכל ... דהיינו, זוכר גם את נקודת המבט שאומרת שהדבר הוא רע. וגם את נקודת המבט שאומרת שהדבר הוא טוב. ואז ורק אז, ממילא האדם זוכר גם את נקודת המבט, שאומרת, שמאחר שיש נקודות מבט מנוגדות, הרי שהדבר הוא לא טוב ולא רע. זא, היכולת ... לאדם לראות גם את נקודת המבט, שממנה אין טוב או רע. וזוהי שיפוטיות אמיתית וחשיבה שיפוטית אמיתית, המומלצת ביותר. ...

... תהיה כך או אחרת. והרעיון הוא, שמי שרוצה לזרום עם החיים, צריך ליישר קו עם המציאות. דהיינו, האדם צריך שהשכל שלו, יתיישר עם נקודת המבט של המציאות. דהיינו, שהאדם יתייחס אל המציאות, בדיוק כמו שהמציאות מתייחסת לעצמה. וכיצד המציאות מתייחסת לעצמה? תשובה: היא לא מתייחסת לעצמה. דהיינו, נקודת המבט של המציאות כלפי עצמה, היא נקודת המבט הנייטרלית ביותר שיש. כי מנקודת המבט של המציאות, אין שום העדפות אישיות, כי אין שום מגבלות כלשהן. ונקודת המבט של המציאות, היא נקודת המבט הנייטרלית ביותר שיש. והרעיון הוא, שמי שרוצה לזרום עם המציאות, ולחיות את החיים שלו בצורה הטובה ביותר, עליו להביא את עצמו למצב, שבו תהיה לו נקודת מבט על המציאות, שממנה כל הדברים יראו בעיניו כשווים באותה המידה ממש. דהיינו, נקודת מבט, שממנה אי אפשר להבדיל בין טוב לבין רע, ובין דבר לבין היפוכו. ואז, כאשר האדם מצליח להביא את עצמו לנקודת מבט, שהשכל של האדם מבין, שאין הבדל בין שום דבר לבין שום דבר אחר, אז ממילא האדם מעצמו כבר לא מגדיר שום דבר. כי התודעה של האדם, פועלת לפי השכל של האדם. ואם השכל של האדם מבין, שאין ... לבין היפוכו, אין פירושו שהאדם רק לא מבדיל בין דבר לבין היפוכו, כגון לא מבדיל בין טוב לבין רע. אלא הכוונה היא, שהאדם מגיע לנקודת מבט , שממנה הוא לא מבדיל, בין מצב שבו, הוא כן מבדיל בין טוב לבין רע, לבין מצב שבו, הוא לא מבדיל בין טוב לבין רע. דהיינו, נקודת מבט, שבה כבר אין הבדל, בין להבדיל לבין לא להבדיל. ואז כאשר האדם נמצא בנקודת המבט הזו, אז לפעמים האדם מגדיר הגדרות ולפעמים הוא לא מגדיר הגדרות. אבל שני המצבים שווים בעיניו באותה המידה ממש. והוא לא מנסה לשנות את המצב שלו למצב אחר, כי שני המצבים מושלמים בעיניו באותה המידה ממש. וכיצד אפשר להגיע לנקודת מבט שכזו? תשובה: כל הדברים מתאחדים בשורשם. דהיינו, מי שייקח כל דבר טוב או רע, ויברר עם עצמו, עד הסוף האחרון, האם באמת הדבר הזה הוא רע, והאם באמת הדבר הזה הוא טוב, בסופו של דבר ...

... ההפכים - אחדות ונפרדות כישות אחת ובו יתבאר, כי יש בעולם שלנו שתי נקודות מבט שונות. ומנקודת מבט אחת, אין שום תשובה לשום שאלה בעולם, ואין שום פיתרון לשום בעיה בעולם. ומצד שני, יש נקודת מבט נוספת, שבה, אין שום שאלה בעולם כלל ואין שום בעיה בעולם כלל. והעניין הוא, כי מנקודת המבט של השכל שמפריד בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו, בכל דבר בעולם, יש חיסרון כלשהו. כי כל דבר מוגדר, הוא חסר את מה שהוא שונה ממנו. ומנקודת המבט הזו, אין שום פיתרון מלא לשום בעיה בעולם. כי כל פתרון באשר הוא, הוא חסר את כל שאר היתרונות, שיש בכל שאר הפתרונות ... ממנו. ובכל דבר בעולם, יש חיסרון כלשהו, ולכן לעולם, אין שום פיתרון מושלם. ונחדד, כי גם מנקודת המבט הזו, יש פיתרון חלקי לכל דבר, אך אין פיתרון מושלם לשום דבר. כי מנקודת המבט שבה גם פיתרון חלקי הוא טוב, מנקודת המבט הזו, יכול להיות פיתרון, שיהיה טוב באופן חלקי, גם אם לא באופן מושלם. אבל פיתרון מושלם, לעולם לא יכול להיות. משום ששום דבר בעולם אינו מושלם. ונחדד עוד, כי מנקודת המבט שבה גם פיתרון שאינו מושלם, גם הוא טוב (בשלמות?), הרי שמנקודת המבט הזו, גם אין שום בעיה מושלמת כלל. כי אם האדם לא מחפש את השלמות, הרי שזה אומר, שמנקודת מבט מסוימת, כל המצבים טובים באותה המידה. כי כאשר אין נקודת ייחוס של שלמות, הרי שהכל טוב באותה המידה. ומנקודת המבט שיש בה הפרדה בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו גם לשום שאלה אין תשובה. כי התשובה מספקת מידע כלשהו. ועל כל מידע, ניתן לשאול עוד שאלה, עד אין סוף. ולכן ... ולכן, שום ידיעה אינה שלמה. כגון לדוגמה, השאלה של מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות. שמנקודת המבט שבה יש הפרדה בין סיבה לבין תוצאה, הרי שתמיד על כל סיבה יהיה ניתן לשאול, איזו סיבה קדמה לאותה הסיבה הראשונה. ... דבר להיפוכו, אז תמיד יהיה לו רע כלשהו, כי הוא תמיד יהיה רחוק מהשלמות המוחלטת. אבל, יש גם נקודת מבט נוספת, שבה דבר והיפוכו הם אחד. שהיא נקודת המבט, של שלמות השכל. כי כאשר האדם משתמש בשכל שלו בשלמות, הוא מגיע לאי הידיעה, דהיינו, שהאדם לא יודע להבדיל בין דבר להיפוכו, שאז האדם יודע שהכל אחד. ומנקודת המבט הזו, אין שום הבדל בין דבר לבין היפוכו. וכאשר אין הבדל בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו, אין שום שאלה ושום תשובה כלל. כי מנקודת המבט הזו, אין שום בעיה ושום שאלה ושום ידיעה ושום חיסרון כלל. כי כאשר האדם יודע דבר אחד, או במילים אחרות, כאשר האדם ... מוגדר, ממילא, האדם לא יכול לשאול שום שאלה, ולא יכול לחוות חיסרון כלשהו וכולי. כך, שיש את נקודת המבט, שבה לעולם אין שום תשובה מושלמת לשום שאלה, כי בכל דבר בעולם תמיד יש בו חיסרון. אבל יש גם את נקודת המבט, שבה דבר והיפוכו הם אחד, ששם אין שום שאלה כלל. כי שאלה רצון חיסרון, יכולים להיות קיימים, רק כאשר יש נפרדות בין ... לחשוב על דבר שונה מאשר מה שקיים. כך שכאשר דבר והיפוכו הם אחד, אין שום שאלה כלל. ויש גם נקודת מבט נוספת של שלמות. שבה, האדם מכיל בתוכו את שני השכלים. שגם דבר והיפוכו הם אחד, וגם דבר והיפוכו הם שונים זה מזה. ... המבט האלו, אז גם מצד אחד הוא יכול לשאול שאלות, ולרצות רצונות מוגדרים וכיוב, כי יש לו את נקודת המבט שבה דבר והיפוכו הם נפרדים. אבל בו זמנית, יש לו גם את ההבנה והחוויה, שבאמת מצד האמת אין שום שאלה כלל ושום חיסרון ...

... דבר יש חיסרון וכולי, כפי שכבר ביארתי לעיל. אלא, שגם השכל האנושי עצמו, גם הוא מבין את האמת, שכל מה שהוא עצמו מבין, זה לא מחויב המציאות, אלא רק אפשרי המציאות בלבד. כי מנקודת המבט של השכל האנושי, שבה, דבר והיפוכו הם שונים זה מזה, מנקודת המבט הזו, כל זמן שהאדם קיים, דהיינו, כל זמן שהאדם הוא ... ירגיש חוסר שלמות כלשהי. כי הדבר האחד, הוא שונה ונפרד, מכל מה ששונה ונפרד ממנו, כפי שזה אכן הגיוני עפ השכל האנושי. אלא, שכל ההבנה הזאת שתמיד תהיה חוסר שלמות, היא רק מנקודת המבט של השכל, שלא מסוגל להבין שדבר והיפוכו הם אחד. אבל אם יסתכל האדם על המציאות, מנקודת מבט שבה הכל אפשרי, בלי שום מחויבות להיצמד לחוקי ... שאינה מוגדרת כלל, דהיינו, כלום שום דבר. וכאשר האדם חושב ויודע רק דבר אחד בלבד, הרי שאין שום חיסרון כלל, כי אין שום נפרדות כלל ושום שינוי כלל. והרעיון הוא, כי אכן מנקודת המבט של השכל שמפריד בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו, אכן אין שום שלמות כלל, ומחויב המציאות שלא תהיה שלמות לעולם. כי כל דבר, הוא חסר ונפרד, מכל מה ששונה ממנו. ואעפכ, גם מנקודת המבט של השכל עצמו, גם מנקודת המבט הזו, ניתן להבין, שנקודת המבט של השכל, היא נקודת מבט אפשרית בלבד, שאינה מחויבת. כי ניתן להבין בשכל ... שלו, שמחויב המציאות שהוא תמיד ירגיש גם רע, הרי שהאדם לא מוכן לקבל את זה. כי הידיעה המחויבת מצד השכל, היא לא באמת מחויבת, מצד המציאות. כי השכל עצמו מבין, שהוא עצמו, רק נקודת מבט אפשרית בלבד. ולכן, גם לשכל עצמו, יש ספק לגבי נקודת המבט של עצמו. ולכן, האדם לא מוכן לקבל בשלמות, את זה ... השלמות, הוא רק מצד השכל האנושי, שמבדיל בין דבר להיפוכו. אבל מצד העדר השכל, מצד התפישה שבה אין שום הגבלה כלשהי, שם לא ניתן לדעת שום דבר מוגדר, וממילא כן יש שלמות. ומנקודת המבט של העדר השכל, שבה האדם לא יודע שום דבר מוגדר, מנקודת המבט הזו, לא מחויב שהאדם ירגיש תמיד חוסר שלמות, ולא מחויב שהאדם ירגיש תמיד גם רע. ומנקודת המבט הזו, אין שום הפרדה בין טוב לרע כלל. כי מנקודת המבט של העדר השכל, לא ניתן להגדיר שום דבר. כי בלי שכל, ... מנסה לחשוב על דבר שמחויב שהוא יהיה נכון, אז האדם בעצם מתחבר לאין שכל שלו. כי כאשר השכל מגיע לקצה של עצמו, דהיינו, כאשר האדם מחפש את המחויב, ומסתכל על השכל של עצמו, מנקודת מבט חיצונית לשכל עצמו, אז האדם בעצם רואה את העדר השכל, ... שהיא רק אפשרית, אך לא מחויבת. וכאשר האדם מרחיק את עצמו מכל אמונה שהיא, וכאשר האדם משתמש בשכל שלו עד הסוף, אז בסוף הוא מצליח להסתכל על השכל שלו עצמו מבחוץ. דהיינו, מנקודת המבט, שבה, גם השכל, הוא רק אפשרות בלבד, אך הוא לא מחויב כלל. ובסיכומו של דבר: מנקודת המבט של השכל האנושי, מנקודת המבט הזו אין שום שלמות כלל. כי כל דבר, יש בו חיסרון כלשהו, וכל דבר מוגדר, הוא נפרד מכל שאר הדברים. ומנקודת המבט הזו, מחויב שהאדם ירגיש גם רע תמיד. ויש גם נקודת מבט נוספת, שבה, השכל עצמו הוא רק אפשרי בלבד, ושבה, התפישה השכלית, היא רק אפשרות בלבד. ומנקודת המבט הזו, לא ניתן לדעת שום דבר מוגדר. וממילא אין שום הפרדה בין טוב לרע ובין שום דבר לשום דבר אחר. וכאשר האדם מבין את הדבר הזה על בוריו, דהיינו, כאשר האדם גם משתמש בשכלו מצד אחד, וגם מצליח להסתכל על המציאות, מנקודת המבט, שבה לא ניתן לדעת שום דבר מוגדר, אז ממילא, מצד אחד ...

... להיות אמת מוחלטת שאינה ניתנת לערעור ולהפרכה, אלא הם כולם נקודות מבט שונות, על נושאים שונים בחיי האדם. וכל נקודת מבט שכתובה בספר הזה, יש גם את נקודת המבט המנוגדת וההפוכה לה, שגם היא נכונה לא נכונה, בדיוק באופן זהה, לכל נקודת מבט אחרת. והמטרה של הספר הזה, היא להביא את האדם לנקודת מבט של אמת מוחלטת, שבה שום דבר מוגדר אינו נכון יותר או פחות מכל דבר אחר. כי באופן יחסי, דבר יכול להיות נכון או לא נכון, בעיני המתבונן, ובעיני השכל של בני האדם. אבל מכל נקודת מבט מוגדרת, לא ניתן להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט, כי תמיד המסקנה תלויה בישות שמתבוננת בדבר. והדרך של האדם להתחבר לנקודת המבט המוחלטת, דהיינו, נקודת המבט שבה, כל הרעיונות שבעולם לא נכונים יותר או פחות, אחד מהשני, היא על ידי זה שהאדם מתבונן על החיים שלו, מנקודות מבט שונות ומנוגדות אחת ... והספר הזה, נותן לאדם נקודות מבט שונות על דברים מחיי האדם, כדי לעורר את המחשבה של האדם, להסתכל על הדברים גם מנקודת מבט הפוכה ושונה מנקודת המבט שלו, כדי שהאדם יוכל לראות את כל התמונה המלאה, ולא לראות את התמונה רק באופן חלקי. ולכן כנל, שום דבר ממה שכתוב בספר הזה, מצד האמת המוחלטת, ... יותר או פחות, מכל דבר אחר שיש בעולם. ומטרת הספר, היא רק לתת לאדם כיווני מחשבה שונים, כדי שהאדם יבדוק בעצמו את נקודת המבט שלו, ויצליח להגיע לאיזון הסופי, על ידי הסתכלות על כל נקודות המבט השונות, בבת אחת. ...