... שבעולם, הוא אפשרי, רק כאשר יש צמצום של האהבה ושל השנאה ושל הריחוק והשוני, ושל הקירוב והאחדות וכולי. ועוד נקודת מבט: אהבה, היא בעצם שנאה נסתרת. שהאדם אוהב ורוצה להתאחד עם הנאהב, כדי להעלים אותו מקיום נפרד, שזוהי שנאה של ...

... גם הוא זהה ליש כלום. וכאשר גם ההעדר של הדבר, זהה לדבר עצמו, אז ורק אז, קיומו הוא מחויב. ומנקודת מבט נוספת, גם הכלום, קיומו הוא לא מחויב, כי יש גם את מה שאינו כלום. ואכ שום דבר ממש לא ... נפרדות, ואין טוב ורע כלל. ורק כאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, רק אז האדם יכול להרגיש טוב ורע. שמנקודת מבט מסוימת, זה מיותר ורע, כי אין שום רע, כאשר הכל אחד בלי טוב ורע. אבל מנקודת מבט אחרת, זה טוב מאוד. כי כאשר הכל אחד, גם אין שום טוב וכולי. ובשורש הדברים, האפשרי והמחויב הם אחד ...

... הוא טוב ולמה הוא רע. הוא מדגים כיצד כל דבר בעולם יכול להיות נכון ולא נכון בו זמנית, בהתאם לנקודת המבט. הוא נותן דוגמה נוספת לגבי הגדרת הצלחה בחיים: אם אדם חושב שיספיק לו 10 אחוז מההצלחה כדי להרגיש טוב, ... האמת לכדי חשיבה דינמית. האדם צריך ללמוד איך להתרגש מחדש מדברים שכבר השיג בעבר, ולראות אותם בכל פעם מחדש מנקודת מבט שונה. כך ניתן להגיע להבנת האמת באופן עמוק, מבלי להגביל את עצמך או לשעמם את עצמך. מהי חשיבה יצירתית? ...

... כי בנקודת ההתחלה, הרצון אינו מוגדר כלל. ורק אחכ, הרצון מקבל את הצורה הסופית שלו. כי בנקודת ההתחלה, דהיינו, מנקודת מבט שקודמת לרצון של האדם, שלא להרגיש רע, מנקודת המבט הזו, אין שום הבדל בין טוב לבין רע, ואין שום הבדל בין כאב לבין רוגע ובריאות. כי התודעה של האדם, מזדהה עם נקודת מבט, שנמצאת, אחרי ההגדרה הסופית של הרצון של האדם, שהוא לא ירגיש רע מכאבים. כי הרצון הסופי של האדם, הוא ... את עצמו, למה המציאות היא בצורה כזו, שבה הוא לא רוצה להרגיש רע מכאבים? על ידי זה האדם מתחבר לנקודת המבט, שקיימת לפני הצורה שבה הוא לא רוצה להרגיש רע מכאבים. כי השאלה למה, היא הופכת את המחויב, לאפשרי. כי ... מחויב המציאות שהוא לא ירצה את הכאבים. והשאלה למה אני לא רוצה את הכאבים, היא גורמת לאדם להתחבר אל נקודת המבט, שבה, זה שהוא לא רוצה את הכאבים, זה רק אפשרי בלבד, אך לא מחויב כלל. ובנקודת המבט שבה הרצון של האדם, לא מוגדר לכך שהוא לא ירצה את הכאבים, בנקודת המבט הזו, אין שום הגדרת רצון כלל. כי שום רצון מוגדר של האדם, קיומו הוא אינו מחויב המציאות. כי כל ... מוגדר של האדם, קיומו הוא רק אפשרי המציאות בלבד. כי הוא יכול להיות קיים, ויכול גם שלא להיות קיים. ובנקודת המבט הפנימית ביותר על הרצון של האדם, שם, הרצון של האדם לא מוגדר כלל. כי שם, אין שום העדפה, לכך, ...

... הוא מבין את האמת, שכל מה שהוא עצמו מבין, זה לא מחויב המציאות, אלא רק אפשרי המציאות בלבד. כי מנקודת המבט של השכל האנושי, שבה, דבר והיפוכו הם שונים זה מזה, מנקודת המבט הזו, כל זמן שהאדם קיים, דהיינו, כל זמן שהאדם הוא לא, מה שהוא שונה ממנו, הרי שתמיד האדם ירגיש ... ונפרד ממנו, כפי שזה אכן הגיוני עפ השכל האנושי. אלא, שכל ההבנה הזאת שתמיד תהיה חוסר שלמות, היא רק מנקודת המבט של השכל, שלא מסוגל להבין שדבר והיפוכו הם אחד. אבל אם יסתכל האדם על המציאות, מנקודת מבט שבה הכל אפשרי, בלי שום מחויבות להיצמד לחוקי הלוגיקה של השכל האנושי, הרי שניתן להבין, שהשלמות היא כן אפשרית. ... אחד בלבד, הרי שאין שום חיסרון כלל, כי אין שום נפרדות כלל ושום שינוי כלל. והרעיון הוא, כי אכן מנקודת המבט של השכל שמפריד בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו, אכן אין שום שלמות כלל, ומחויב המציאות שלא תהיה שלמות לעולם. כי כל דבר, הוא חסר ונפרד, מכל מה ששונה ממנו. ואעפכ, גם מנקודת המבט של השכל עצמו, גם מנקודת המבט הזו, ניתן להבין, שנקודת המבט של השכל, היא נקודת מבט אפשרית בלבד, שאינה מחויבת. כי ניתן להבין בשכל עצמו, שכל התפישה השכלית כולה, היא רק אפשרית בלבד, אך היא ... זה. כי הידיעה המחויבת מצד השכל, היא לא באמת מחויבת, מצד המציאות. כי השכל עצמו מבין, שהוא עצמו, רק נקודת מבט אפשרית בלבד. ולכן, גם לשכל עצמו, יש ספק לגבי נקודת המבט של עצמו. ולכן, האדם לא מוכן לקבל בשלמות, את זה שלעולם הוא לא יחווה שלמות. ולכן, האדם תמיד מחפש ... השכל, מצד התפישה שבה אין שום הגבלה כלשהי, שם לא ניתן לדעת שום דבר מוגדר, וממילא כן יש שלמות. ומנקודת המבט של העדר השכל, שבה האדם לא יודע שום דבר מוגדר, מנקודת המבט הזו, לא מחויב שהאדם ירגיש תמיד חוסר שלמות, ולא מחויב שהאדם ירגיש תמיד גם רע. ומנקודת המבט הזו, אין שום הפרדה בין טוב לרע כלל. כי מנקודת המבט של העדר השכל, לא ניתן להגדיר שום דבר. כי בלי שכל, אין שום אפשרות להגדיר ולדעת שום דבר. וכאשר ... שלו. כי כאשר השכל מגיע לקצה של עצמו, דהיינו, כאשר האדם מחפש את המחויב, ומסתכל על השכל של עצמו, מנקודת מבט חיצונית לשכל עצמו, אז האדם בעצם רואה את העדר השכל, למעלה מהשכל, מתחת לשכל, המקיף של השכל, ששם הכל ... שהיא, וכאשר האדם משתמש בשכל שלו עד הסוף, אז בסוף הוא מצליח להסתכל על השכל שלו עצמו מבחוץ. דהיינו, מנקודת המבט, שבה, גם השכל, הוא רק אפשרות בלבד, אך הוא לא מחויב כלל. ובסיכומו של דבר: מנקודת המבט של השכל האנושי, מנקודת המבט הזו אין שום שלמות כלל. כי כל דבר, יש בו חיסרון כלשהו, וכל דבר מוגדר, הוא נפרד מכל שאר הדברים. ומנקודת המבט הזו, מחויב שהאדם ירגיש גם רע תמיד. ויש גם נקודת מבט נוספת, שבה, השכל עצמו הוא רק אפשרי בלבד, ושבה, התפישה השכלית, היא רק אפשרות בלבד. ומנקודת המבט הזו, לא ניתן לדעת שום דבר מוגדר. וממילא אין שום הפרדה בין טוב לרע ובין שום דבר לשום דבר ... מבין את הדבר הזה על בוריו, דהיינו, כאשר האדם גם משתמש בשכלו מצד אחד, וגם מצליח להסתכל על המציאות, מנקודת המבט, שבה לא ניתן לדעת שום דבר מוגדר, אז ממילא, מצד אחד האדם תמיד חווה את השלמות, מהצד שבו האדם ...

... שקורה הוא הרצון האמיתי והעמוק ביותר של המציאות עצמה, ולכן החוויה הופכת להיות קלה ונסבלת יותר. אך יש גם נקודת מבט שלישית ועמוקה יותר: שאין שום הבדל בין שתי נקודות המבט הללו, ושהחוויה הכוללת של המציאות תמיד שלמה ומושלמת, לא ... באופן חלקי בלבד עם המציאות. הוא מזדהה רק עם החלק שמרגיש כאב ודוחה את המצב. אליעד מציע לשנות את נקודת המבט על ידי כך שהאדם יפסיק להיות צבוע עם עצמו. האדם הצבוע הוא זה שמציג רק חצי מהמציאות: רע לי. ... אדם סובל, הוא יכול לנסות להתחבר לחלק שבו שיכול ליהנות גם מהסבל. לדוגמה, אדם שחווה כאב יכול לזהות בתוכו נקודת מבט שמסוגלת לקבל את הכאב ואף ליהנות ממנו. ההזדהות עם הכאב נוצרת כאשר האדם אומר אני לא רוצה את זה, ...

... להבנה רחבה ועמוקה יותר של המציאות ושל טבעו של האדם. הוא מדגיש כי כל אחת מהתשובות הללו נכונה ומדויקת מנקודת מבט מסוימת, והבנתן לעומקן מביאה לשחרור והכרה רוחנית גבוהה יותר. השורה התחתונה של דבריו של אליעד היא שאין תשובה אחת ...

... באחדות מוחלטת - היא מפסיקה לדעת שהיא קיימת, וכאשר היא אינה יודעת שהיא קיימת - היא אינה קיימת באמת, מנקודת מבטה שלה. מה קורה לאחר מצב של חוסר קיום מוחלט? לאחר מצב זה של היעדר קיום מוחלט, האדם חוזר בהדרגה ...

... עצמו חווה באופן מודע וברצון מלא. למה אנשים חווים חרדות וייאוש למרות שהם שלמים? אליעד מתאר כיצד בעולם שלנו, מנקודת מבט של האחדות, אין שום בעיה, כי הכל מושלם ואין שום חיסרון. אולם מנקודת מבטנו האישית, בתוך העולם המצומצם, אנחנו חווים חיסרון וסבל. החרדות והפחדים נובעים מהפער הזה בין החוויה האנושית המצומצמת לבין הידיעה ...

... ובחוויה חדשה. יציבות מוחלטת מובילה לשעמום, בעוד שהתחדשות מתמדת יוצרת חוסר יציבות ותחושת ניתוק. הפתרון שהוא מציע הוא למצוא נקודת מבט המאפשרת לחוות את השלם ואת החלק, את האחדות והנפרדות בו - זמנית. לפי אליעד, הדרך היחידה לחוות בו - ...