... מי שרוצה שהמציאות תשתנה עבורו, הוא בעצם מתפלל בליבו, לכוח חיצוני ממנו, שיעזור לו. וזוהי תפילה לאלוהים. וניתן לראות מנקודת מבט מסויימת גם, כי תפילה ואמונה באלוהים, היא בעצם כפירה באלוהים. כי האדם כופר באלוהים שנמצא באחדות איתו. כי מצד ...

... האירועים כולם, הוא חווה שלמות. משום, ששביעות רצון מלאה מהמציאות, היא אפשרית, רק כאשר האדם מתבונן על כל המציאות, מנקודת המבט של הרצון הראשון באמת, שהוא זה שרוצה את כל המציאות כולה. וכאשר האדם מבין באמת את הסיבה האמיתית של האירוע, מנקודת המבט של המסובב הראשון, אז הוא חווה את השלמות, כמו שהמסובב הראשון, חווה שביעות רצון מלאה מהמציאות. ומי שרוצה להבין ...

... כלל. כי כאשר האדם באחדות האהבה עם המציאות, אז הוא אינו חושש לאבד את האהבה הזאת, כי הוא נמצא בנקודת מבט, שבה אין שום רע כלל. ולכן זו אהבה שלמה, מכל צד שהוא, ושגם אם היא תתבטל, אז היא עדיין ...

... משמעותי באמת, אלא שיש משמעות אחרת כללית לכל הדברים כולם. דהיינו, המשמעות האמיתית של כל המציאות כולה, שהיא המשמעות, מנקודת המבט, שלפני כל האירועים כולם. וזו עדיין הבנת אחדות של שקר. ואחכ על האדם להבין, שהמשמעות האין סופית, והשלמות האין ...

... באמת משקר. כי רוב בני האדם, הם לא באמת מחפשים את האמת. כי בתוכם, הם כבר קרובים לאמת המוחלטת, שמנקודת מבטה הכל אמת. ולכן הם לא מחפשים את האמת, כי האמת המוחלטת, היא חסרת כל הגדרה. ומי שנמצא באמת המוחלטת, ... והאדם מנסה להשיג דבר שאינו מוגדר, באמצעות הגדרות. וכל זמן שהאדם לא מנסה להשיג את מה שאינו מוגדר, הרי שמנקודת מבט מסוימת, הוא קרוב אליו באופן חלקי, יותר ממי שמנסה להגדיר את מה שאינו מוגדר. וכאשר האדם מחפש את האמת, ...

... אמיתית לאחדות. ואכ הזמן כולו, הוא בזבוז. ויש בני אדם שקונים דבר כלשהו, רק כי הם יכולים לקנות אותו. ומנקודת מבט מסוימת, אלוהים עושה, רק כי הוא יכול לעשות. והוא מבזבז את האחדות שלו ומצמצם אותה, רק כי הוא יכול ...

... כולן קיימות בתוך האדם, תמיד, בכל רגע ובכל מקום. ובכל פעם ופעם, מתבטאות כל נקודות המבט האלו. אלא, שכל נקודת מבט, מתבטאת בעוצמה אחרת. ומנקודת מבט אחת, האדם בתוך תוכו מחובר תמיד לאחדות המציאות בשלמות אמיתית. ולכן, מנקודת מבט מסוימת, האדם כבר מאושר תמיד באושר אמיתי ונצחי, בטוב אמיתי שאינו תלוי בדבר, בתוך תוכו. ומנקודת מבט מסוימת, האדם חושב שהוא נפרד מהמציאות. ומנקודת מבט אחרת, האדם חושב שהוא אלוהים שעושה את הכל. וכיוב, כל שאר נקודות המבט האפשריות. וכל נקודות המבט האלו, כולן ... כל הזמן בו זמנית, בכל זמן ובכל מקום ובכל צורה של המציאות. ורמת הסבל וההנאה של האדם, היא תלויה בנקודת המבט, שאליה מחובר האני של האדם. ומנקודת מבט אחת, לא שייך לדבר על הסבל כעל דבר רע, כי הרי הכל אחד. ומנקודת מבט נוספת, לא שייך להציע לאדם להבין את האמת, כי הרי זה בכל מקרה לא תלוי באדם עצמו, אלא רק ברצון של המציאות. ומאחר שמנקודת מבט אחת, אין לאדם בחירה חופשית כלל, אז לא שייך להציע לו הצעות כלשהן, לגבי הסבל שלו. ואעפכ, כל נקודות המבט, קיימות בו זמנית. (ובשורשן, הן כולן נקודת מבט אחת). וכאשר החכם האמיתי מדבר עם האדם בשפה של נפרדות, הרי שמנקודת מבט מסוימת, ניתן לומר, שהחכם האמיתי משקר את האדם. כי אם באמת הכל אחד, אז מה שייך לדבר עם האדם, ... אפשר לדבר דיבורים של נפרדות, ואעפכ הכל אחד ממש. ומצד האדם שעושה הפרדה בין אחדות לנפרדות, עליו להבין שאכן מנקודת המבט הזו, שמפרידה בין נפרדות לאחדות, מנקודת המבט הזו, דיבורי הנפרדות של החכם, הם אכן מנוגדים לנקודת המבט של האחדות. וזה כמובן, רק אם נאמר, שהנפרדות, היא נפרדת מהאחדות. ועל האדם להבין, שהחכם האמיתי, לא מדבר עם ...

... שהוא מלובש בו כרגע, הוא תמיד זוכר שהוא עצמו המלך, שבוחר להיות כרגע בלבוש של עבד. והוא תמיד מדבר מנקודת מבט של מלך, גם כאשר הוא מדבר על האני שלו כעבד. וכאשר האדם מדבר, עם מי שהוא חכם אמת באמת, ... לבוש אחר, שלו עצמו ממש. כי כל הלבושים, הם צמצומים של המלך. וכאשר החכם האמיתי מדבר עם אדם אחר, מנקודת המבט של החכם האמיתי, הוא מדבר עם עצמו ממש, בתוך המחשבה שלו עצמו ממש, שבתוכה נמצאת כל המציאות שלנו וכולי. וההסבר הנל, הוא רק כדי לסבר את האוזן של השומע. אבל מנקודת המבט של החכם האמת, של המלך האמיתי, אצלו אין שום חוויית נפרדות וצמצום כלל, כחוויה שנפרדת מחוויית האחדות. כי החכם ... עצמו. כי האני האמיתי של כולם, הוא אותו האני ממש, שהוא זה שחושב את המציאות כולה. והחכם האמיתי, מדבר מנקודת המבט של מהות המציאות ממש. וכאשר החכם האמיתי מדבר על אלוהים, על מהות המציאות, על אחדות המציאות, על הישות שחושבת ... כי אלוהים האמיתי, הוא מדבר על עצמו תמיד, כי הוא מהות המציאות כולה. וכאשר אדם רגיל מדבר על אלוהים, מנקודת מבט מסוימת, גם הוא מבין וחווה שהוא מדבר על עצמו ממש. אך החוויה של האדם הרגיל, היא לא מספיק חזקה. ...

... האדם מבין שהרצון העצמי שלו תלוי בו, אז ממילא, כל הצורות הרגשיות באשר הן, כולן טובות לו באותה המידה. ובנקודת המבט, שקודמת לכל הצורות הרגשיות, שממנה נוצר הרצון, עם הצורות הרגשיות שלו, שם צורת הרצון, היא לא מוגדרת כלל. והיא ... / רעות באותה המידה ממש. ובשורשו, אין הבדל בין צורת הרצון עצמה, לבין כל שאר הצורות שישנן וכולי. והכל מנקודת מבט, שבה כל הרגשות כולם, מתאחדים לישות אחת כנל.

... בכך, בבחירה חופשית מלאה. אבל האדם מוכרח להבין, למה באמת הוא כועס. ולהבין למה באמת, פירושו, להבין את האירוע, מנקודת מבט, שהיא חיצונית לכל האירועים של המציאות. עד שהאדם רואה את האמת, שבאמת הצורה של הנפרדות, היא באחדות, עם האחדות ...