... להגיע במחשבה שלו, אל מה שהיה לפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולהסתכל על התהליך של כל האירועים כולם מנקודת מבט של לפני הסיבה הראשונה. כי על ידי זה שהאדם מסתכל על כל האירועים כולם מחוץ לכל האירועים כולם, ועל ... זה אומר, שכל מה שהאדם חושב שהוא מבין את הסיבה של כל מיני דברים, הרי שזו רק אשליה. כי מנקודת המבט של החוק האחד שמניע את כל הרגעים להיות כפי מה שהם, ושכל רגע מכריח את הרגע שאחריו להיות כפי מה שהוא, מנקודת המבט הזו, אין בכלל שום הבדל בין מה שנקרא אצל האדם אקראיות לבין מה שנקרא אצל האדם סדר. וכל מה ... ההבדל המהותי שבין סיבה לבין חוסר סיבה. ומצד האמת, ההבדלים שבין סיבה לבין חוסר סיבה, הם בסך הכל קיימים מנקודת המבט של האדם שצופה באירועים. כי כאשר קורה איזה משהו שהאדם בשכלו המוגבל מצליח לזהות שיש כאן איזה משהו שחוזר ... האדם להתבונן היטב היטב על ההבדל האמיתי שיש בין מה שנקרא אצלו סיבה לבין מה שנקרא אצלו אין סיבה. ומנקודת המבט של המציאות, יכול להיות שלהכל כולל הכל יש סיבה. ושאין בעולם שום העדר סיבה. ושכל דבר בעולם הוא מוכרח. ... לא הגיוני שאקראיות תיצור כזה סדר, זה עדיין לא אומר שהדבר אינו אפשרי. ובפרט כאשר אנחנו מדברים על אקראיות, שמנקודת המבט של האקראיות, הרי שבהחלט אפשרי שבאופן אקראי דווקא כן יצא משהו שייראה מסודר. זא אין שום דרך לוגית ושכלית ... שנקרא אצל האדם סיבה ותוצאה, זה בעצם לא יותר מאשר תיאור שהאדם בוחר לתת לרצף אקראי של אירועים שונים שמנקודת המבט הקצרה של האדם, נראה לו שיש כאן איזה סדר כלשהו. אך יכול להיות שאם האדם היה חי יותר זמן, ... עליו להתבונן היטב על שורש ההבדל שבין סיבה לבין אקראיות והעדר סיבה. ועל האדם לנסות להבין, האם ההבדל קיים מנקודת המבט של המציאות האמיתית, או שמא הוא קיים רק מנקודת מבט של האדם עצמו שלפעמים מבין ולפעמים לא מבין את המציאות. ועוד דבר מרכזי שיש להתבונן עליו, הוא על החיבור ...

... בצורה אחרת. אבל אם היה לאדם שכל אמיתי, הוא היה רואה את האמת, דהיינו, מסתכל על כל האירועים כולם, מנקודת המבט של הסיבה הראשונה. ואז לא שייך שהאדם באמת ירצה לשנות את המציאות. וממילא גם לא שייך שהאדם באמת יפחד ... הסבל הוא לא אמיתי. כי האדם סובל רק כלפי חוץ. והאדם עצמו מחובר לאחדות של המציאות שהיא הסיבה הראשונה, שמנקודת המבט שלה, הסבל הוא טוב ממש. כי מנקודת המבט של הסיבה הראשונה, הסבל והטוב הם תהליכים שווים, מנקודת מבט של אחדות שבה אין טוב ורע כלל. ונוסיף ונבאר, כי יש כאן מצבי תודעה שונים. והאדם סובל כפי כמה ... שהכל זה התגשמות הרצון העצמי שלו עצמו, בדיוק כפי שהכל זה ביטוי של הסיבה הראשונה, ובדיוק כפי שהדברים נראים מנקודת המבט של הסיבה הראשונה. ואעפכ יש גם את הלבוש החיצוני של התודעה, שבו יש רצון עצמי נפרד מהמציאות וכולי. אלא ... רוח שטות אין שום סבל כלל. ונוסיף ונאיר: כי נכנסה בו רוח שטות דווקא. כי הדבר קורה מעצמו. כי מנקודת המבט העליונה, זה האדם עצמו בוחר שתיכנס בו הרוח שטות. אבל מנקודת המבט התחתונה, רוח השטות נכנסה באדם ללא כל בחירה. כי האדם חוזר אל התודעה של עצמו, בתהליך שקורה מעצמו. כי ... דהיינו, על ידי השלמות של המציאות שעושה את הכל בבחירה מלאה ממש, ללא שום סיבה של טוב ורע. אבל מנקודת מבט תחתונה, התהליך נעשה מעצמו ללא כל סיבה. ולכן, נכנסה בו רוח שטות דווקא. ואעפכ יש לאדם בחירה חופשית מצד ...

... ונסביר: כי לומר שיש למשהו משמעות, זה אפשרי רק כאשר יש הפרדה של טוב ורע. ואם מסתכלים על המציאות מנקודת מבט חיצונית לה, ומנסים לחפש את המשמעות שלה, מבינים מיד, שמנקודת מבט שחיצונית למציאות, לא יכול להיות טוב ורע, ואפילו נפרדות אין כלל, ואין שום צורה כלל. כך שלא באמת יכולה ... דבר אחד, הוא משמעותי יותר מאשר דבר אחר. אבל כאשר הכל אחד ממש, וכאשר מהאחדות הזאת נוצרים שינויים, אז מנקודת המבט שלפני יצירת הנפרדות, לא יכולה להיות משמעות כלשהי ליצירת הנפרדות. משום, שמנקודת מבט שבה יש אחדות מוחלטת, שקיימת רק ישות אחת אין סופית בלבד, הרי שלא שייך שתהיה משמעות כלשהי, כי אין ... שתהיה משמעות. כי כשיש רק אחדות, אין משמעות. ולכן יש נפרדות, כדי שתהיה משמעות. וזוהי כמובן מחשבה שגויה. משום, שמנקודת מבט של אחדות מוחלטת, שם לא שייך שום שעמום כלל ושום שינוי רצון כלל. כי באחדות המוחלטת, אפילו פוטנציאל של ... נוצרה נפרדות. כי בנקודת האחדות באמת, אין שום משמעות נפרדת כלל. ולכן, מצד הנפרדות שלנו, שבו האחדות נפרדת מהנפרדות, מנקודת המבט הזו, אין ולא יכולה להיות שום משמעות אמיתית של נפרדות, לתהליך של יצירת הנפרדות מתוך האחדות. ואעפכ עדיין נשארת ... שהם חסרי משמעות ואקראיים, ללא כל סיבה ברורה? והתשובה וההסבר הוא, כי מצד האמת אין שום שאלה כלל. כי מנקודת המבט של הנפרדות, שבה הנפרדות נפרדת מהאחדות, מנקודת המבט הזו, אין שום תשובה כלל. כי כל תשובה שהיא, לא מכילה בתוכה את שאר האפשרויות. ואם נשיב שבשורש יש ...

... שונות. ראשית יש לבדוק האם התשובה שניתנה עונה באמת על השאלה שנשאלה, ואם היא נכונה לגמרי או רק נכונה מנקודת מבט חלקית או היבט מסוים. לדוגמה, אליעד מציג מצב בו מישהו שואל שאלה כמו למה לא נתת מים לפילים ואתה ... שאין בכלל פילים במקום. במקרה זה, התשובה שנתנו היא לכאורה מוחלטת וברורה (אין פילים), אבל השואל יכול לטעון כי מנקודת המבט שלו יש פילים. מכאן מתפתחת השאלה, האם זו תשובה מוחלטת או שאולי מנקודת מבט אחרת השאלה עדיין קיימת. האם התשובה שניתנה היא היחידה האפשרית? אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: יש לבדוק לא רק ... הגיוני להמשיך לשאול שאלות למרות שהתשובה כבר ניתנה: במצב הראשון, התשובה שקיבלנו אינה מוחלטת, אלא רק חלקית או נכונה מנקודת מבט מסוימת. במקרה כזה ברור לגמרי שאפשר להמשיך לשאול שאלות מנקודת מבט אחרת. לדוגמה, אם שואלים האם קיימת בחירה חופשית ומישהו עונה שמההיבט שלו אין בחירה חופשית, לגיטימי לשאול, אבל מה ... השאלה המפורסמת למה דומה עורב לשולחן כתיבה? שאין לה תשובה אמיתית. הפתרון לשאלות מסוג זה הוא להסתכל מחוץ לשכל, מנקודת מבט שבה אין הבדל בין כן ללא, בין יש לאין, וכך השאלה עצמה מתבטלת. יחד עם זאת, אליעד מדגיש שהרעיון ... חשוב לבדוק עד כמה הוא בטוח שהתשובה שנתן היא מוחלטת. האם היא האמת היחידה או שאולי היא נכונה רק מנקודת מבט אחת? אליעד אומר שכדי באמת להגיע לאמת, לא מספיק רק לתת תשובה, אלא צריך להוכיח שאין אף תשובה אחרת ... לדוגמה, אם מישהו חושש מדעתם של אחרים עליו ואומרים לו מה אכפת לך מה חושבים עליך?, התשובה אמנם נכונה מנקודת מבט מסוימת, אבל האדם יכול להמשיך לשאול שאלות, כי הוא רוצה לדעת האם יש עוד תשובות שיכולות להרגיע אותו בלי ...

... זה הוא עצמו, והוא היה יכול לומר שאין לו עצמו אלוהים נוסף עליו, כי הוא עצמו זה אלוהים. זא מנקודת מבטו של אלוהים, אין גם עולם וגם הוא, יש רק הוא. כאשר המציאות מסתכלת על העולם, היא רואה את עצמה ... היא לא רואה את העולם כמשהו נפרד ממנה וכישות נפרדת ממנה, אלא היא רואה את עצמה ממש בכל דבר. מנקודת מבטה של המציאות, יש רק מציאות. אין גם אדם וגם דומם וגם צומח וגם חי וכולי, יש רק מציאות. מנקודת מבטה של המציאות אין 2 מקומות ששונים זה מזה במרחב המקום. מנקודת מבטה של המציאות אין שני אירועים בעולם ששונים זה מזה, כי הכל זה היא עצמה ממש ומהות אחת ממש. מנקודת מבטו של אלוהים עצמו, אין גם אלוהים, כי זה הוא עצמו ולא משהו נוסף עליו. דהיינו, יש רק אלוהים. יש ... נמצא בתוך אלוהים והעולם עצמו הוא חלק מאלוהים ממש. העולם הוא אינו ישות נפרדת מאלוהים, הוא נמצא בתוך אלוהים. ומנקודת מבטו של אלוהים עצמו, אין עולם כלל אלא יש רק אלוהים. הדבר דומה לאנשים שנמצאים בתוך חלום והם מתווכחים האם ... נכון לומר שאין אלוהים, כי זה לא מישהו נפרד, אלא האדם עצמו וכל העולם עצמו הוא אלוהים ממש. כי מנקודת מבטו של אלוהים עצמו יש רק אלוהים ואין עוד מלבדו.

... אך אם נתבונן היטב בעניין, נראה שיש כאן רק אפשרות אחת, ושאין כאן שום שאלה כלל. ולצורך העניין נצא מנקודת הנחה שיש תכלית לחיים. ועכשיו ננסה להבין מהי תכלית החיים. ובטרם ננסה להבין מהי תכלית החיים, ננסה להבין את המשמעות של נקודת ההנחה שיש משמעות לחיים. ואם נתבונן היטב בעניין נראה, כי אם נאמר שיש תכלית לחיים, המשמעות של כך היא, שלחיים ... נקודת סוף כלשהי, ובנקודת הסוף הזו, שם, מסיבה כלשהי, לא שואלים יותר מה התכלית. ונזכיר, שאנחנו עדיין דנים לפי נקודת ההנחה שלכל דבר יש תכלית, ועוד לא דיברנו על האפשרות השנייה, שאולי אין תכלית לשום דבר. ומי שיתבונן בעניין יראה, ... והשלמות נמצאת בכל דבר, בלי לחפש מטרה כלשהי. והשלמות של האדם, היא להתחבר אל המציאות השלמה, ולהסתכל על הדברים מנקודת מבטה. ואם האדם יסתכל על המציאות מנקודת מבטה, הרי שלא תוכל להיות לו מטרה כלשהי, מאחר שהוא כבר יראה את השלמות שיש בכל דבר, והמציאות מצידה הכל ... מאחר שכבר טוב לו תמיד. ועכשיו ננסה להתבונן על האפשרות השנייה, והיא, שלחיים אין כל תכלית. ואם נסתכל על נקודת המבט הזו, נשאל את השאלה הבאה. בהנחה שאין לחיים כל תכלית, אכ האם יש תכלית כלשהי לדבר כלשהו? ואם נאמר ... והמסקנה של כל הנל היא, שהתכלית של החיים, היא שהאדם יגיע למצב שבו הוא יבין את המציאות, יסתכל עליה מנקודת מבטה שלה, יצליח לחיות איתה בהרמוניה וליהנות מהדברים כפי מה שהם. ועל ידי זה יגיע האדם למצב שבו הוא רואה ...

... של הזמן והמקום? אליעד מציין שההנחה הרווחת היא שהמציאות התחילה מנקודת זמן כלשהי שבה לא היה זמן או מקום. מנקודת מבט עמוקה יותר, הוא מסביר שהזמן והמקום אולי לא נוצרו, אלא היו קיימים תמיד, או לחילופין, הם מתהווים מתוך מקור ... אפשרות להתחייב על נצחיות של הנשמה, משום שהיא מתה ונולדת בכל רגע. איך אפשר לטעון שיש חיים אחרי המוות מנקודת מבט של אחדות? למרות חוסר האפשרות להתחייב על קיום נפרד של החיים לאחר המוות, אליעד כהן מבהיר כי מנקודת המבט של האחדות, שבה אין שינוי ואין נפרדות אמיתית, הקיום הוא מחויב המציאות. במצב הזה, הכל תמיד קיים ולעולם אינו ... את הדברים לעומק, מגיעים להבנה שישנו דבר שהוא מחויב המציאות, ושהוא תמיד קיים - ללא קשר לזמן או למקום. מנקודת מבט זו, קיימים חיים אחרי המוות, אבל לא במובן הרגיל של המשכיות הנשמה או הזהות האישית, אלא בכך שהקיום עצמו ... להתחייב על קיומם של חיים אחרי המוות? השאלה האם יש חיים לאחר המוות היא שאלה שמעסיקה אנשים רבים, אך נקודת המבט המובאת כאן היא שאין אף אדם בעולם שיכול להתחייב בוודאות שיש חיים אחרי המוות. לא מדובר בטענה שאין חיים ... מנקודה מסוימת שבה לא היה זמן ומקום, אך ייתכן שהזמן והמקום אינם דברים שנוצרו, אלא שהם תמיד היו קיימים. מנקודת מבט עמוקה יותר, ייתכן שהם מתהווים מתוך משהו שאינו זמן ואינו מקום כלל. מכאן נובע שאין אפשרות להתחייב על כך ... על חיים אחרי המוות, ואני לא רוצה להכנס לעניין אם יש חיים או לא אחרי המוות אלא לתת את נקודת המבט הבאה, אף אחד בעולם לא יכול להתחייב שיש חיים אחר המוות וזה לא שאני אומר שאין חיים אחרי המוות, ...

אלוהים בוחר את המציאות רק בנפרדות, תפישת הבחירה של אלוהים מהאחדות מדוע אלוהים בוחר את המציאות רק מנקודת מבט של נפרדות? אליעד כהן מסביר בהרצאתו את המשמעות העמוקה מאחורי הרעיון לפיו אלוהים בוחר את המציאות רק בנפרדות ולא ... זה שבנפרדות הוא זה שבוחר מלכתחילת הרע. הוא מחדד את הנקודה שהיכולת להבחין ברע ולהגדיר משהו כרע קיימת רק מנקודת המבט של הנפרדות. מדוע? מפני שרק מנקודת מבט של הפרדה וחוסר מושלמות, האדם מסוגל לזהות חיסרון, קושי או רע. ברגע שקיימת הבחנה זו של טוב ורע, של ... מסביר זאת באמצעות ההמחשה של אדם שאומר לעצמו אני רוצה את המצב הזה מלכתחילה. המשפט הזה אפשרי אך ורק מנקודת מבט של נפרדות, שבה קיים רצון כלשהו. לעומת זאת, מנקודת המבט של אחדות מוחלטת, לא יכול להיות רצון מלכתחילה, כיוון שהכל כבר שלם ואין שום דבר מעבר או מחוץ לו. כיצד התפישה הזו של בחירה משפיעה על חיי האדם? התפישה הזו שאליעד מתאר, של הבחירה שמתקיימת רק מנקודת המבט של נפרדות, יכולה להשפיע משמעותית על חיי האדם ועל תפיסתו העצמית. אם האדם מבין לעומק שהבחירות שלו והתחושה של הטוב והרע נובעות אך ורק מנקודת מבט מצומצמת ונפרדת, הוא יכול להתחיל להבין כיצד ליצור שלום פנימי עמוק יותר. הוא יבין שכל מה שנראה רע, הוא ...

... האדם כבר ביצע הנחת יסוד נסתרת, שאולי היא לא נכונה או לא מדויקת. מה המשמעות של להבין את הספר מנקודת מבטו של המחבר הראשון? אליעד טוען שבסוף התהליך, האדם צריך להגיע להבנה מלאה של הספר ושל המציאות, מנקודת מבטו של מי שכתב את כל הספרים וכל המציאות כולה. המחבר הראשון הוא אלוהים - והוא בעצם המחבר האמיתי של כל הספרים, המחשבות והרעיונות כולם. אליעד מדגיש שהמטרה היא להבין את הדברים מנקודת מבטו של אלוהים הראשון, שממנו הכל התחיל, ולא מנקודת המבט של האדם הקטן שחי בתוך הנחות יסוד סמויות ומוגדרות. רק כאשר האדם מגיע לנקודת מבט זו הוא מסוגל לראות את המציאות ללא שום הנחת יסוד או הנחת מבוקש - להבין מהו המחויב הראשון ללא ... זוהי הסיבה שאליעד מעודד לא לקבל שום הנחת יסוד כמובן מאליו, אלא לבדוק ולחקור לעומק כל דבר ולראות אותו מנקודת מבט חיצונית לחלוטין - מנקודת המבט של אלוהים עצמו. מהו הרעיון המרכזי בספר להיות אלוהים של אליעד כהן בנושא הנחת המבוקש? הרעיון המרכזי הוא שהאדם ...

... שיש לאדם מחשבות רדיפה. שהאדם חושב שאולי מישהו רודף אחריו ורוצה לפגוע בו. שמצד האמת, הפחד הזה משקף את נקודת המבט שאומרת, שהאדם פגיע תמיד בכל מצב, גם אם הוא בטוח שהוא לא פגיע. ואדם שנדמה לו שאף אחד לא ... גם זו מחלה מהיבט מסוים. וזה שהאדם צריך לאכול כל כמה שעות, גם זו מחלה מהיבט מסוים וכולי. כך שמנקודת מבט מסוימת, כל מחשבות השווא, הן מחשבות של אמת, מנקודת מבט מסוימת כנל. כך שראשית כל, פסיכולוג / פסיכיאטר שמנסה לטפל באדם סכיזופרן / פרנואיד שסובל ממחשבות שווא, ראשית כל ... הפרנויות ומחשבות השווא שיש בעולם, הן כולן מחשבות של אמת. כי מצד האמת המוחלטת, אכן הכל יכול להיות. אלא, שמנקודת המבט הזו של המוחלטות, נקודת המבט שמסתכלת על הדברים עפ האמת המוחלטת, שמשם הכל יכול להיות, ושממילא כל הפרנויות הן מוצדקות, מנקודת המבט הזו, גם לא צריך לפחד כלל. כי מנקודת מבט מוחלטת, גם אי אפשר להיות בטוח בשום דבר בכלל. וממילא אין שום משמעות מוגדרת לשום דבר. וממילא אין טוב ...