... הרצון שלו. כגון לדוגמה, שהאדם חווה, שישות אחרת רוצה את הרצון העצמי שלו, דרך התודעה העצמית שלו. כי קיימת נקודת מבט, שממנה תפישת המציאות היא, שיש ישות שמחייה את התודעה העצמית של האדם. והישות הזאת, מחייה גם את הרצון העצמי ... לאדם, לחוות שהרצון הוא שלו. אבל מי שיודע את האמת, הוא יודע שהרצון, הוא לא באמת שייך לו. כי מנקודת המבט של האחדות, הכל אחד ממש, ולא שייך שום רצון כלל. ומנקודת המבט שבה האדם הוא אלוהים, שמצמצם את עצמו לתודעה + גוף גשמי ולרצון מוגדר ומוגבל, הרי שכל הרצונות שבעולם, הם הרצון העצמי של האדם. וממילא לא שייך להזדהות יותר, דווקא עם רצון כזה או רצון אחר. ומנקודת המבט, שבה אלוהים מחייה את האדם ואת הרצון העצמי שלו, גם מנקודת המבט הזו, הרצון הוא לא באמת של האדם. כי כאשר הכל אחד, לא שייך שום רצון כלל. וכיוצא בזה, כאשר אלוהים מסתכל על העולם, גם הוא לא משייך לעצמו את יצירת העולם. כי מנקודת המבט של אלוהים, הכל אחד ואין שום זמן ושום מקום כלל. ואין שום עשייה, כי אין שום שינוי כלל. ולא ... מצד אחד, אבל גם נוצר מעצמו מצד שני. ואכ, אפילו אלוהים כאשר הוא מסתכל על רצונו, גם הוא חווה מנקודת מבט מסוימת, כי רצונו, הוא לא באמת שלו. ובסיכומו של דבר, על ידי זה שהאדם מתבונן בעניין הזה של מהות רצונו ושל סיבת רצונו, על ידי זה האדם חווה את רצונו, גם מנקודת מבט שאומרת, שאין שום רצון כלל, וגם שכל הרצונות הם הרצון העצמי של האדם כאלוהים, וגם שהרצון הנפרד הוא לא רצון עצמי, כי הוא רצון של מסובב כל הסיבות, וגם מנקודת המבט הנפרדת ביותר, והיא, שיש שייכות בין הרצון העצמי, לבין הישות העצמית הנפרדת של האדם.

... ובנקודה הזאת, הרצון הזה, הוא מבטל את הרצון של המציאות, שהאדם יהיה נפרד ממנה. ומצד המציאות שמקיפה את הכל, מנקודת המבט הזו נשאר רק רצון אחד של האדם, והוא להיכלל באין סוף. וזה כמובן מה שקורה. ואם נשאל, מדוע ולמה רצונו של האדם להתאחד עם אלוהים, מתגבר על רצונו של האלוהים שהאדם יהיה נפרד ממנו? והתשובה היא, כי מנקודת המבט של הצמצום, לאלוהים אין יתרון אמיתי על האדם. כי גם הוא ישות מצומצמת, מאחר שהוא נפרד מהאדם. זא אם ... האדם ממש. וזה כמובן בא לידי ביטוי, רק כאשר גם האדם משתמש בכוח האלוהי שלו, שהוא כוח הרצון האמיתי. ומנקודת מבט נוספת שבה הנפרדות והאחדות הם אחד, מנקודת המבט הזו רצונו של האדם להתאחד עם המציאות, גובר על רצונה של המציאות שהאדם יהיה נפרד ממנה. וזה עצמו קורה כתהליך של המציאות. כי המציאות הכללית עצמה, פעם היא רוצה כך ופעם אחרת. ומנקודת מבט נוספת יש לבאר, כי מאחר שכל הישויות הן אין סופיות מצד האמת, לכן כאשר האדם באמת רוצה להתאחד עם ... עצמו. וכאשר הרצון של האדם להתאחד גובר, אז הרצון של האדם להיות נפרד, נעלם. ואז האדם מתאחד. ויש עוד נקודת מבט נוספת, והיא שמנקודת המבט של האדם, הוא מתאחד עם המציאות. למרות שתוך כדי זה, מנקודת המבט של המציאות, האדם נשאר נפרד ממנה. כי יש יותר מאין סוף אחד ויותר מצורה אחת של מציאות בו זמנית. ...

... אבל הליצנים האלו מטעים את עצמם ואת האחרים, כאילו יש להם הסברים, וההסברים האלו, ריקים מתוכן. והמסר הוא, כי מנקודת המבט של לפני תחילת המציאות, שם אין שום הגדרה ושום הגבלה ושום תכלית ושום טוב ורע ושום רצון ושום הפרדה ...

... שהאדם לא משתמש רק בשכל שלו בשלמות, הרי שזו אמונה, שיוצרת גם נפרדות ורע. ואפשר להסתכל על הדברים גם מנקודת מבט הפוכה, והיא, שאמונה היא שורש כל הטוב שיש בעולם. כי הטוב הוא כאשר הכל אחד כנל. והנה, השכל האנושי ...

... יש רק את האפשרות שיש חיים, רק כאן בכדור הארץ? וכאן נכנס לתמונה העניין של היקומים המקבילים. והוא, כי מנקודת מבט ראשונה, העניין נשמע מופרך. כי על מה ולמה שיהיו עוד מרחבי מקום וזמן שמקבילים ליקומים שלנו?! אלא, שמי שיחקור ... רמת הפוטנציאל של המציאות (כי שם עוד אין נפרדות, אפילו לא ברמת הפוטנציאל), אז הוא מסתכל על המציאות שלנו מנקודת מבט שונה לגמרי, שיוצרת גם חוויה אחרת לגמרי וחיים אחרים לגמרי. והעניין הוא, כי מנקודת המבט של האחדות שלפני המקום והזמן שלנו, צורת המציאות שלנו, לא קיימת יותר מאשר כל צורת מציאות אחרת. כי מצד ...

... הוא ישות אחת עם שלמות המציאות ממש, אלוהים ממש, שהוא המחוקק של כל המציאות כולה. ויש בתוך אלוהים חוצפה (שמנקודת מבט מסוימת, זו זכותו של אלוהים להתחצף לעצמו), שהוא מתחצף לעצמו, ומורד במלכותו וסובל סתם. ומי שרוצה לחזור ולהיות המלך, ...

... שאומרת שהאמת היא אחת והשקר הוא הרבה, גם היא נכונה. אבל יש גם עוד נקודות מבט נוספות. כגון לדוגמה נקודת המבט שאומרת שהכל אמת או שקר באותה המידה ממש. כי כאשר היש והאין הם אחד, ממילא לומר על כלי כסף ... רק כלי זהב וכולי. וכאשר היש והאין הם אחד, אז כל מושג האמת והשקר משתנה לגמרי. אבל יש עוד נקודת מבט נוספת, והיא שאם נאמר שהתפישה של היש והאין כאחד, לא כוללת בתוכה גם את התפישה המנוגדת לה, שהיש והאין ...

... / פיצול אישיות אמיתי ובו יתבאר העניין של עולם החלומות ופיצול התודעה של האדם, בשעת החלום. והעניין הוא, כי מנקודת המבט של האדם הער, התודעה שלו קיימת רק בעולם הממשי שלנו בלבד. וכאשר האדם הולך לישון ונרדם, אז בשעת השינה, ... הם נמצאים בתוך המחשבה והתודעה, של הישות שחושבת את החלום, שהיא נמצאת מחוץ לחלום. ומצד האדם שחושב את החלום, מנקודת המבט שלו, אין שום הבדל כלשהו, בין המהות של כל הישויות שנמצאות בתוך החלום. כי מהותן של כל הישויות שנמצאות בתוך החלום, היא מהות אחת. שהיא המהות, של עצם המחשבה של האדם שחושב את החלום. ואעפ שמנקודת מבט חיצונית לחלום, כל האירועים שקורים לאדם בשעת החלום, לא באמת קורים בעולם האמיתי שלנו. ואעפ שמנקודת המבט שחיצונית לחלום, אין שום הבדל בין הישויות שנמצאות בתוך החלום, והן כולן ישות אחת ממש, עם תודעה אחת, ומהות ... שנמצא בתוך החלום, זהה לחוויית המציאות של אדם, שנמצא בעולם שלנו. ומצד האמת של המציאות שלנו שנמצאת מחוץ לחלום, מנקודת המבט הזו, לאדם שנמצא בתוך החלום, אין שום בחירה חופשית כלל. אלא כל מה שהוא חושב / מרגיש / רוצה ... קיימת כישות עצמית. אלא היא רק ביטוי וחלק של ישות אחרת, שהיא המחשבה של זה שחושב את החלום. ובנוסף, מנקודת המבט של העולם שלנו שחיצוני לחלום, הרי שמצד האמת, יש לאדם שנמצא בתוך החלום, בחירה חופשית מלאה על כל מה ... חווה את הישות העצמית הנפרדת של עצמו, שנמצאת בתוך החלום. משום, שהוא היה חווה את עצמו שנמצא בתוך החלום, מנקודת המבט של הישות שנמצאת מחוץ לחלום. שמנקודת המבט שלה, אין שום ישות עצמית נפרדת כלל בתוך החלום. כי כל הישויות, הן הישות העצמית, של זה שחושב את החלום. ואפשרות אחת היא, שהאדם מסתכל על החלום, רק מנקודת המבט של זה שחולם את החלום. והאפשרות השנייה היא, שהאדם מסתכל על החלום, רק מנקודת המבט של זה שנמצא בתוך החלום, ושאינו מודע כלל, לכך שהוא נמצא בתוך המחשבה של עצמו, שחושב את החלום. והאפשרות השלישית היא, שהאדם מסתכל על החלום מנקודת מבט מעורבת. שבה האדם חווה, גם את החלום כמציאות ממשית, והאדם חווה את ישותו הנפרדת והעצמית שבתוך החלום, ואעפכ האדם ... בתוך החלום, כל זה קורה בשום מקום ממשי, וכל הישויות הן ישות אחת וכולי. בדיוק כפי מה שהדברים נראים מנקודת המבט, של זה שחושב את החלום. ואחת השאלות העתיקות ביותר היא, האם ואולי גם כל העולם שלנו, הוא רק חלום? ... הדברים נמצאים, היא לא נמצאת בתוך שום ישות אחרת. משום שהיא עצמה הישות הראשונה, ששם אין שום נפרדות כלל. ומנקודת מבט מסוימת, גם האחדות הראשונה של המציאות, גם היא נמצאת בתוך אחדות גדולה יותר. אבל האחדות הגדולה יותר, היא ישות ... שלנו. וגם המציאות של החלום קיימת, וגם המציאות שמחוצה לה קיימת, והכל אמיתי באותה המידה ממש. ולהסתכל על המציאות מנקודת מבט אמיתית, פירושו, להסתכל על המציאות מנקודת מבט, שרואה את כל נקודות המבט כישות אחת ממש. דהיינו, גם את נקודת המבט שלנו, וגם את נקודת המבט של העדר הזמן והמקום והאחדות של המציאות, וגם את נקודות המבט של מה שיש לפני האחדות של המציאות, שהן ישות אחת, עם האחדות של המציאות כנל. וגם מנקודת מבט שבה, כאשר האדם חולם איזה חלום, אז מבחינתו החלום הוא מציאות ממשית לגמרי, בדיוק כמו המציאות שלנו. כי מצד ... של האדם. ומי שחווה רק את האני הנפרד שלו, הרי שהוא סובל מפיצול אישיות. ומי שלדוגמה לא חווה את נקודת המבט שהוא גם רק אלוהים, הרי שהוא סובל מפיצול אישיות, עפ האמת. והדרך להתעורר ולחוות יותר את האחדות, היא על ...

... של טעות. משום שהוא לא מבין ולא באמת לומד את דעת רבו. כי האדם, לא לומד את דעת רבו מנקודת המבט של רבו, אלא את דעת רבו, מנקודת המבט האישית שלו (של התלמיד). והשגת הרב, את דעת עצמו, רחוקה כרחוק מזרח ממערב, מהשגת התלמיד את דעת רבו. והתלמיד ...

... האדם, שהיא נמצאת לפני האני של האדם. שזהו תהליך של התבוננות בלבד, ללא שום עשייה כלל. וכאשר האדם נמצא בנקודת המבט הזו, אז הוא זוכה לאחדות של אמת, שאינה כרוכה בשום מאמץ כלל, והיא קיימת תמיד.