... לא יכולים להשפיע באופן משמעותי על האושר הפנימי שלו. ולכן האדם חווה חוסר חשק ועייפות כרונית לעשות דברים. בגלל שבתת המודע שלו נראה לו, שהדברים לא ממש יעזרו לו להיות מאושר יותר. כי בסופו של דבר, האדם עושה, את מה שהוא חושב שיעשה אותו מאושר יותר. ואם בתת המודע של האדם, נראה לו שדבר כלשהו יעשה אותו מאושר, אז האדם ילך ויעשה אותו. ואם בתת המודע, האדם חושב שדבר כלשהו לא יעשה אותו למאושר יותר, אז ממילא, גם אם הדבר הזה נראה כדבר חשוב, עדיין ...

... ויתייסר גם הוא, אך עוצמת הכאב הנפשי עשויה להיות שונה משל תינוק, כי המבוגר מבין את הסיטואציה, מפחד מהמוות ומודע לאובדן הצפוי. כלומר, הכאב שלו אינו רק פיזי אלא נפשי - הוא חווה גם פחד, אובדן, ותחושות נוספות, ולכן ... סוג של מנגנון רובוטי. אליעד מדמה זאת לפעולה של הכאת שולחן בפטיש - השולחן מגיב ברעש, אבל הוא אינו מודע לסבל או לרצון. לכן, גם תגובה כמו בכי או צרחות אינה הוכחה חד - משמעית לכך שהתינוק אכן רוצה להרגיש טוב באופן מודע. למרות זאת, אליעד מסביר כי אם יש לתינוק מודעות כלשהי - ולו מינימלית ביותר - אז מחויב שהוא גם רוצה להרגיש טוב, מאחר שכל מודעות מייצרת מיד גם טוב וגם רע, וכך מתהווה הרצון לשפר את המצב, כלומר, להרגיש טוב יותר. האם ניתן בכלל ... התודעה חוזרת אחורה, למצב טרום - רצוני, כלומר, מצב בו אין שום רצון. מצב כזה הוא מצב של חוסר מודעות מוחלט, שבו האדם אינו חווה כלל טוב או רע. לכן, מבחינה פילוסופית, לא מחויב שתהיה בכלל תודעה שרוצה או לא רוצה משהו. אך ברגע שיש תודעה, ברגע שאדם מודע לעצמו, חייב להיות לו רצון כלשהו, ואז הוא חייב לרצות להרגיש טוב. הרצון להרגיש טוב הופך למחויב, רק אם התודעה כבר קיימת. האם יש קשר בין מודעות לבין סבל? אליעד מדגיש שקיים קשר ישיר בין מידת המודעות לסבל. ככל שהתודעה מודעת יותר, וככל שאדם יודע יותר על המציאות, הוא מסוגל לחוות יותר סבל וגם יותר הנאה. אדם עם מודעות מוגבלת, כמו תינוק או אדם שאינו מבין את הסיטואציה לעומקה, יחווה כאב או סבל בצורה פחות מורכבת, מאחר שאין לו את ההבנה המלאה של הסבל או את הפחדים המורכבים שיש לאדם מודע יותר. הוא מדגים זאת שוב באמצעות הדוגמה של תינוק ואדם מבוגר בסיטואציות קשות, כמו שריפה, ומסביר כיצד התודעה משפיעה על רמת הסבל וההנאה של האדם. בסיכום הדברים, אליעד מציג רעיונות מורכבים על היחס בין רצון, טוב, מודעות וסבל, ומסביר את ההבדלים המהותיים בין תגובות פיזיות לתגובות תודעתיות, ואת התנאים בהם הרצון להרגיש טוב הוא מחויב ובאילו מצבים הוא רק אפשרי. האם חייבים לרצות להרגיש טוב? מה ההבדל בין כאב פיזי לכאב נפשי? האם תינוק מודע לסבל שלו? האם אפשר לחיות בלי שום רצון? מה הקשר בין מודעות וסבל?

מצבי רוח, שינוי רגשי, שינוי תודעתי, להחליף מקצוע, שינוי קריירה, מודעות עצמית, להיות מודע לעצמך, הזדהות רצונית

... של האדם לא להיפגע. שהרצון הזה גורם לכך, שתהיה לאדם העדפה אישית, כאשר הוא מברר את האמת. כי האדם בתת המודע שלו חושב, שאם האמת תהיה כך או אחרת, אז זה יכול להשפיע עליו ועל הרגשות שלו. והאדם שלא רוצה ...

... היה מקבל את עצמו, בלי שום תנאים / אוהב את עצמו, בלי שום תנאים וכיוב, הרי שהאדם היה אולי מודע לכך שיש לו אובססיות וכיוב, אך הוא לא היה סובל מהן, אלא היה מקבל אותן באהבה. כך שעיקר הבעיה ... נזק מאשר תועלת. אבל באותו הרגע שהאדם אכל את האוכל המשמין שאינו בריא, באותו הרגע ממש, האדם חשב לפחות בתת המודע שלו, שהאכילה, תביא לו יותר תועלת מאשר נזק. ביחס לרצון של האדם באותו הרגע. כך שחשוב להכיר בכך, שברגע ... הכי טוב. אלא, שלפעמים האדם אומר שהוא חושב שאם הוא ישיג דבר כלשהו יהיה לו הכי טוב. אבל באמת בתת המודע שלו, הוא חושב שלא להתאמץ להשיג את הדבר, זה יעשה לו יותר טוב. ואז זה רק נראה שהוא לא ... שהוא מבין שהדבר גורם לו ליותר נזק מאשר תועלת. והוא מתפלא למה הוא עושה את הדבר. והסיבה לכך היא, שבתת המודע של האדם, האדם חושב, שהדבר מביא לו יותר תועלת מאשר נזק. והאדם מוכרח לגלות, למה בתת המודע שלו הוא מרגיש, שאותה התנהגות אובססיבית, מביאה לו יותר תועלת מאשר נזק, לפחות באותו הרגע שהוא עושה אותה. כי בוודאות של 100%, שהאדם בתת המודע שלו, חושב שהדבר מביא לו יותר תועלת מאשר נזק. ורק בגלל זה האדם עושה את אותו הדבר. ומאחר שהאדם חסר מודעות עצמית, ולא מבין ולא מודע לעצמו למה באמת הוא עושה את הדבר, אז הוא חושב שזאת התנהגות כפייתית והתנהגות טורדנית. אך לא כך הוא! כי בתת המודע של האדם, יש משהו שגורם לו לחשוב, שאותה התנהגות טורדנית, מביאה לו יותר תועלת מאשר נזק, באותו הרגע שהוא ... כך, אפשר להיעזר בחכם אמיתי, שיכול לעזור לאדם לגלות, למה באמת הוא עושה את מה שהוא עושה. ומי שלא מודע לעצמו באמת, גם אם הוא פסיכולוג או מטפל רוחני כזה או אחר, הרי שהוא לא באמת יכול לעזור לאדם לגלות את מה שבאמת מסתתר בעומק הפנימי ביותר של תת המודע שלו (גם אם הוא מתיימר לעשות כך). ורק מי שמודע לעצמו בשלמות, רק מי שפיצח את תת המודע שלו עצמו בשלמות, רק הוא באמת יכול לעזור גם לאדם אחר, להבין את עצמו בשלמות. והרעיון הוא, פשוט, והוא, שראשית כל יש לגלות את התועלת האמיתית, שהאדם חושב בתת המודע שלו, שאותה התנהגות מביאה לו. ואחרי שמגלים מהי התועלת שתת המודע של האדם מנסה להשיג באותה התנהגות אובססיבית, עכשיו צריך למצוא תחליף רגשי, לאותו צורך רגשי, שיוצר את אותה התנהגות רגשית של האדם, שהוא קורא לה, התנהגות טורדנית, שגורמת לו לנזק. כי לאדם יש צרכים רגשיים בתת המודע שלו, שהם יוצרים אצלו את ההתנהגות המודעת שלו. והאדם צריך לגלות מהם הצרכים הרגשיים שלו, שנמצאים בתת המודע שלו. והאדם צריך למצוא סיפוק רגשי, לאותם צרכים רגשיים. ואז ורק אז, האדם באמת יבין שאותה התנהגות היא מיותרת, ... ייגמל ממנה. אבל כל זמן שיש אצל האדם איזה רצון מודחק, ואיזה צורך רגשי מודחק, שהאדם מתעלם ממנו, אז תת המודע של האדם, יכול להמשיך לחשוב, שאותה התנהגות טורדנית, מביאה לאדם באותו הרגע, יותר תועלת מאשר נזק, והאדם ימשיך לעשות ... בכלל וכולי. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו, במקומות אחרים וכולי. ובסיכומו של דבר, האדם צריך לפתח את המודעות העצמית של עצמו. והאדם יכול לשם כך להיעזר במי שמבין את הדברים האלו, לעומקם ולרוחבם מכל צדדיהם האפשריים. והחכם ...

... הוא ייכשל או יצליח. מצב שלישי - האדם רוצה להצליח וגם לא רוצה להצליח בו זמנית. כשהאדם מצליח להיות מודע לשלושת המצבים האלה בו זמנית, הוא משוחרר מלחץ אמיתי. הוא מצד אחד יפעל להצלחה, אך מצד שני יהיה חופשי ...

... הרובוט, לפעול כך או אחרת. והרעיון הוא, שתכונות אופי של אדם, הן בעצם הצורה שבה האדם רגיל להתנהג מתוך מודעות עצמית חיצונית, או מתוך מודעות עצמית פנימית מתת המודע של האדם. כגון לדוגמה, אדם שרגיל לכעוס על כל מיני דברים יותר מהממוצע. אז אדם כזה, יגדירו, שיש לו ... ותכונת אופי פירושה, התכנות של האופי של האדם. דהיינו, האדם מתוכנת להתנהג בצורה כלשהי. ותכונת אופי, יכולה להיות מתוך מודעות עצמית פנימית, או מודעות עצמית חיצונית. דהיינו, מי שמתרגל לחפש תמיד את האמת, ועושה זאת באופן מודע. לאדם כזה יש תכונת אופי מודעת, של חיפוש האמת. אבל יש גם תכונות אופי, שנראה שהן באות ממקום לא נודע, שהוא התת מודע של האדם. כי לפעמים האדם רגיל להתנהג בצורה כלשהי. והאדם עושה זאת, לא מתוך מודעות עצמית מודעת, אלא מתוך מקום פנימי בתוכו של תת המודע שלו, שגורם לו להתנהג כך או אחרת. וזו תכונת אופי, שנובעת מתת המודע של האדם. ונמצא אם כן, כי תכונות אופי של האדם, הן בעצם תיאור של כיצד האדם רגיל להתנהג בדכ. ... רוצה להשיג באותו הרגע. ומי שיתבונן יראה, כי תכונות האופי של האדם, נובעות ומושפעות באופן ישיר, מתהליכים נפשיים, שמתרחשים בתת המודע של האדם. ולמרות שכלפי חוץ לפעמים נראה, כאילו האדם פשוט מתוכנת לפעול בדרך כזו או אחרת. הרי שתכונות האופי של האדם, הן לא תכנות רובוטי כזה או אחר. אלא הן נובעות, מתוך תת המודע של האדם. כי בתת המודע של האדם, יש לאדם כל מיני דעות שונות והבנות שונות על המציאות. שהן אלו שאחראיות לתכונות האופי של האדם. וכל תכונת אופי שיש לאדם, נובעת מתוך זה שברמת מודעות עצמית כלשהי של האדם, בין אם זו מודעות עצמית חיצונית, ובין אם זו מודעות עצמית פנימית בתת המודע, יש שם איזו תפישת מציאות, שגורמת לאדם להתנהג כך או אחרת. ולאדם יש בתוכו אמונות כלשהן, והנחות יסוד כלשהן ... שלו. וכנל, תכונת אופי, היא הגדרה שמבטאת כיצד האדם רגיל להתנהג. והאדם רגיל להתנהג בצורה כלשהי, בגלל שבתוכו בין במודע ובין בתת מודע, יש איזה דבר, שגורם לאדם להתנהג בצורה כלשהי. וזה מה שיוצר אצל האדם, את תכונות האופי שלו. וזה בעצם ... שמי שרוצה לשנות תכונות אופי, שנראות בעיניו כשליליות, ולרכוש תכונות אופי, שנראות בעיניו כחיוביות, עליו להתבונן עמוק אל תוך תת המודע שלו, ולגלות, מהו הדבר בתת המודע שלו, שגורם לכך שהוא יתנהג בדרך כזו או אחרת. ובפועל זה אומר, שעל האדם לקחת את תכונת האופי שאותה הוא רוצה לשנות, ולפרק אותה לאירועים בודדים, ולנתח אותם אחד אחד לעומק התת המודע. לדוגמה: אדם שרוצה לשנות תכונת אופי של כעס, ורוצה לכעוס פחות או לא לכעוס בכלל. על האדם לקחת את ... בבת אחת, לנסות לקחת אירוע אחד בודד, שאותה תכונת אופי באה בו לידי ביטוי. ולנסות להתבונן על מה שקורה בתת המודע, כאשר אותו אירוע מתרחש. דהיינו, על האדם לא לנסות להפסיק לכעוס בבת אחת. אלא על האדם לקחת אירוע מאוד ... שיש באותו הדבר באותו הרגע. ומי שרוצה להשתחרר מתכונת אופי כלשהי, עליו לגלות מהיכן היא נובעת. והיא נובעת מכך שבתת המודע של האדם, הוא חושב, שאותה צורת התנהגות, גורמת לו ליותר אושר מאשר סבל. לפחות ביחס לאותו הרגע, שהאדם פועל לפי אותה צורת התנהגות. כגון לדוגמה אדם כעסן, שבתת המודע שלו הוא חושב, שאם הוא לא יכעס, אז הוא יסבול יותר, מכך שהוא מדחיק רגשית את הרגשות שלו. ואז ... תכונת אופי אובססיבית, לעשות באובססיה איזה דבר שגורם לו לנזק. שהאדם עושה את אותה הפעולה, רק משום שבאותו הרגע, בתת המודע של האדם, הוא חושב שאותה הפעולה תביא לו יותר תועלת מאשר נזק. והאדם צריך לקחת אירוע בודד, שאותו הוא ... טוב? ולמה אותה תכונת אופי שלילית, למה היא גורמת לי להרגיש טוב? ונכון שאני חושב שהיא רעה, אבל למה בתת המודע שלי, אני חושב שהיא גם טובה? והאם היא רק רעה? או שאולי היא גם טובה? ועל ידי ההתבוננות הזאת, ...

... האושר, אבל האושר עדיין מעניין אותו, הרי שהוא עדיין לא באמת הפסיק לגמרי לחפש את האושר. כי יש חיפוש מודע ויש חיפוש לא מודע. וגם מי שנראה לו שהוא לא מחפש את האושר בצורה מודעת, הרי שיכול להיות, שבתת המודע שלו, הוא מחפש את האושר בצורה לא מודעת. ומי שמחפש את האושר בצורה לא מודעת, העניין של האושר, עדיין יכול לעניין אותו כדרך אגב. ומי שמאושר באמת, האושר לא מעניין אותו יותר בכלל. בדיוק ... מלאה. והמסר הוא, שעל האדם לשאול את עצמו, מהו הדבר, שכאשר אשיג אותו, אפסיק לחפש את האושר, בין בצורה מודעת ובין בצורה שאינה מודעת. דהיינו, שגם בתת המודע, לא אחפש יותר את האושר. ושגם אם יציעו לי את כל האושר שבעולם, אסרב לקחת אותו. ושגם אם כל ...

... לעשות את אותו הדבר. וההזדהות הרגשית של האדם עם הרצון שלו לעשות דבר, שלא משרת את השגת המטרה, מחלישה בתת המודע של האדם, את הרצון של האדם להשיג את המטרה המרכזית שלו. דהיינו, גורמת לו לאבד את הריכוז ואת המיקוד ...

... בשלמות, ולא רק אושר רגעי ואושר זמני לכמה רגעים בודדים (שהוא כן נוצר על ידי שינוי חיצוני). ונחדד: שלפעמים תת המודע של האדם מבין את כל הדברים האלו, ותת המודע של האדם, הוא זה שגורם לאדם להשקיע בשינוי פנימי או בשינוי חיצוני, והכל לפי ההבנה של האדם, את מה ... כאלו ואחרים. והשיטות האלו משתמשות בדמיון מודרך, ובהצהרות חיוביות, ובחשיבה חיובית, וב NLP וכיוב. שיטות, שתכליתן היא, לתכנת את התת מודע של האדם, לחשוב בצורה כזו או אחרת. ומי שיתבונן היטב יראה, כי גם כל השיטות האלו, נדונו לכישלון. ויש ... יכול להביא לאדם אושר בחיים. וכל השיטות של חשיבה חיובית / דמיון מודרך / אמונה עצמית / NLP /תכנות התת מודע וכיוב, הן אומנם יכולות לספק לאדם סוג של אושר רגעי, שיכול להמשך אפילו על פני כמה חודשים ושנים. אבל ... חושב על דבר כלשהו שהוא טוב, ועל דבר אחר שהוא יותר טוב, או פחות טוב וכיוב? ואיך בכלל האדם מודע למה שקורה לו? ומיהו זה שמודע למה שקורה לו? וכשהאדם אומר אני, למי בדיוק הוא מתכוון? ומי בדיוק אומר אני? וכיוב שאלות שאומנם נראות כעמוקות. ...