... לספר סיפורים ארוכים ומסובכים לפני שהם שואלים שאלה, במקום לשאול בצורה ישירה ותכליתית. הוא מסביר שהתופעה הזו נובעת מחוסר מודעות ברורה של האדם למה שהוא באמת רוצה לדעת. אנשים רבים אינם יודעים להגדיר במדויק את השאלה שלהם, ולכן הם ...

... היא צמצום מיותר. לעומת זאת, באחדות האמיתית, האדם מבין שהכל באמת אחד, אך למרות זאת הוא בוחר בצמצום מתוך מודעות מלאה. האדם לוקח את תחושת השלמות של האחדות ומלביש אותה על אדם ספציפי בזוגיות, ובכך יוצר מקום מיוחד בתוך ...

... של כל ההבנות וההסברים שהוא נותן, היא שהדברים יגיעו אל האדם באופן טבעי לחלוטין, ללא שום מאמץ או חשיבה מודעת. מה הכוונה בללא מאמץ? אליעד מדגיש שכאשר האדם מבין באמת משהו, ההבנה הזו הופכת להיות חלק ממנו, כמו אינסטינקט ... בביטוי לא לדעת שום דבר בצורה עמוקה ומורכבת יותר ממה שרוב האנשים חושבים. המשמעות אינה להיות טיפש או חסר מודעות, אלא להגיע למצב של איפוס מוחלט, מצב שבו כל ההנחות, המחשבות וההנחות שלך על המציאות פשוט לא קיימות. במצב כזה אין כלל אפשרות לחשוב על ההפך של דברים, מכיוון שאתה לא מודע כלל לקיומם של צדדים מנוגדים. כלומר, כשאדם לא יודע שום דבר, הוא במצב של תודעה נקייה לחלוטין, בלי דעות ...

... היה מקבל את עצמו, בלי שום תנאים / אוהב את עצמו, בלי שום תנאים וכיוב, הרי שהאדם היה אולי מודע לכך שיש לו אובססיות וכיוב, אך הוא לא היה סובל מהן, אלא היה מקבל אותן באהבה. כך שעיקר הבעיה ... נזק מאשר תועלת. אבל באותו הרגע שהאדם אכל את האוכל המשמין שאינו בריא, באותו הרגע ממש, האדם חשב לפחות בתת המודע שלו, שהאכילה, תביא לו יותר תועלת מאשר נזק. ביחס לרצון של האדם באותו הרגע. כך שחשוב להכיר בכך, שברגע ... הכי טוב. אלא, שלפעמים האדם אומר שהוא חושב שאם הוא ישיג דבר כלשהו יהיה לו הכי טוב. אבל באמת בתת המודע שלו, הוא חושב שלא להתאמץ להשיג את הדבר, זה יעשה לו יותר טוב. ואז זה רק נראה שהוא לא ... שהוא מבין שהדבר גורם לו ליותר נזק מאשר תועלת. והוא מתפלא למה הוא עושה את הדבר. והסיבה לכך היא, שבתת המודע של האדם, האדם חושב, שהדבר מביא לו יותר תועלת מאשר נזק. והאדם מוכרח לגלות, למה בתת המודע שלו הוא מרגיש, שאותה התנהגות אובססיבית, מביאה לו יותר תועלת מאשר נזק, לפחות באותו הרגע שהוא עושה אותה. כי בוודאות של 100%, שהאדם בתת המודע שלו, חושב שהדבר מביא לו יותר תועלת מאשר נזק. ורק בגלל זה האדם עושה את אותו הדבר. ומאחר שהאדם חסר מודעות עצמית, ולא מבין ולא מודע לעצמו למה באמת הוא עושה את הדבר, אז הוא חושב שזאת התנהגות כפייתית והתנהגות טורדנית. אך לא כך הוא! כי בתת המודע של האדם, יש משהו שגורם לו לחשוב, שאותה התנהגות טורדנית, מביאה לו יותר תועלת מאשר נזק, באותו הרגע שהוא ... כך, אפשר להיעזר בחכם אמיתי, שיכול לעזור לאדם לגלות, למה באמת הוא עושה את מה שהוא עושה. ומי שלא מודע לעצמו באמת, גם אם הוא פסיכולוג או מטפל רוחני כזה או אחר, הרי שהוא לא באמת יכול לעזור לאדם לגלות את מה שבאמת מסתתר בעומק הפנימי ביותר של תת המודע שלו (גם אם הוא מתיימר לעשות כך). ורק מי שמודע לעצמו בשלמות, רק מי שפיצח את תת המודע שלו עצמו בשלמות, רק הוא באמת יכול לעזור גם לאדם אחר, להבין את עצמו בשלמות. והרעיון הוא, פשוט, והוא, שראשית כל יש לגלות את התועלת האמיתית, שהאדם חושב בתת המודע שלו, שאותה התנהגות מביאה לו. ואחרי שמגלים מהי התועלת שתת המודע של האדם מנסה להשיג באותה התנהגות אובססיבית, עכשיו צריך למצוא תחליף רגשי, לאותו צורך רגשי, שיוצר את אותה התנהגות רגשית של האדם, שהוא קורא לה, התנהגות טורדנית, שגורמת לו לנזק. כי לאדם יש צרכים רגשיים בתת המודע שלו, שהם יוצרים אצלו את ההתנהגות המודעת שלו. והאדם צריך לגלות מהם הצרכים הרגשיים שלו, שנמצאים בתת המודע שלו. והאדם צריך למצוא סיפוק רגשי, לאותם צרכים רגשיים. ואז ורק אז, האדם באמת יבין שאותה התנהגות היא מיותרת, ... ייגמל ממנה. אבל כל זמן שיש אצל האדם איזה רצון מודחק, ואיזה צורך רגשי מודחק, שהאדם מתעלם ממנו, אז תת המודע של האדם, יכול להמשיך לחשוב, שאותה התנהגות טורדנית, מביאה לאדם באותו הרגע, יותר תועלת מאשר נזק, והאדם ימשיך לעשות ... בכלל וכולי. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו, במקומות אחרים וכולי. ובסיכומו של דבר, האדם צריך לפתח את המודעות העצמית של עצמו. והאדם יכול לשם כך להיעזר במי שמבין את הדברים האלו, לעומקם ולרוחבם מכל צדדיהם האפשריים. והחכם ...

... לדעת שום דבר. לא מדובר כאן על חוסר ידע רגיל או סתם בלבול, אלא על מצב עמוק של חוסר מודעות מוחלטת. זהו מצב שבו האדם לא יודע אפילו אם הוא רוצה משהו או לא רוצה משהו, לא יודע אם טוב לו או רע לו, לא יודע שום דבר בכלל. במצב הזה, האדם לא מודע כלל למה שהוא אומר או למה שהוא חושב, ולמעשה הוא נמצא בנקודה שבה הוא לא מוגדר כלל. אליעד מדגים ...

מצא את ההבדלים, מודע ותת מודע, המטרה הסופית, רוחניות שקרית, אחדות ונפרדות כאחד, להיות דבר והיפוכו, להיות גם וגם מה ההבדל בין מודע לתת מודע? אליעד מסביר שהמודע והתת מודע הם בעצם ביטויים של אותו מנגנון, אבל בדרך כלל מפרידים ביניהם לצרכים של הבנת התהליכים הנפשיים. המודע הוא החלק שבן האדם ער אליו ומודע לקיומו, בעוד שהתת מודע הוא החלק שפועל ברקע, כמו תוכנה שפועלת במחשב ללא מודעות המשתמש. כדוגמה, הוא משווה זאת לפעולות מחשב - כשמשתמש עובד על מחשב הוא רואה רק את מה שמופיע על המסך, אך ברקע מתרחשים תהליכים נוספים, אותם הוא אינו רואה, שהם בעצם התת מודע של המחשב. הוא מוסיף דוגמה של דיבאגר (כלי לתיקון באגים בתוכנה), שגם הוא עצמו פועל על בסיס של תת מודע פנימי, שבדרך כלל מוסתר מהמשתמש. האם ניתן לעקוף את המודע כדי להגיע לתת מודע? אליעד אומר שכביכול אפשר לעקוף את המודע ולהגיע ישר לתת מודע, אבל כדי לעשות זאת נכון ובאופן מודע, יש צורך בתהליך שכלי ברור. אם האדם יגיע לתת מודע בצורה אקראית, הוא עשוי גם לאבד את היכולת להיות מודע למה שמתרחש שם. הדרך האמיתית היא להבין את המנגנון השכלי לעומק, לפרק את המודע, ואז להתחבר לתת מודע בצורה מודעת ומכוונת. מהי המטרה הסופית של התהליך הרוחני? אליעד מתאר שהמטרה הסופית של התהליך הרוחני אינה דווקא להגיע למצב של ... את ההבנה עד לנקודה שבה האדם נמצא מעבר להבדל בין אחדות ונפרדות. איך מגיעים למצב של אינטגרציה מלאה בין מודע לתת מודע? אליעד אומר שהדרך היחידה להגיע למצב של אינטגרציה מלאה היא להתמקד באופן מוחלט בהבנה. לא להתמקד ברגשות, לא ברצונות ... שברגע שהאדם מתמקד בהבנה, הוא מפרק כל רעיון שיש לו על המציאות ועל עצמו, וזה מאפשר לו לחבר את המודע והתת מודע לאחדות שלמה, שאינה נפרדת מהנפרדות ואינה נפרדת מהאחדות. זהו המצב האולטימטיבי שאליו יש לשאוף. האם יש מגבלות שמונעות מאיתנו ... של המציאות. לכן, אסור להסיק מכך שאם משהו כרגע אינו מובן, אז זה אומר שהוא בלתי אפשרי להבנה. מהו תת מודע? ההבדל בין מודע לתת מודע מהי רוחניות שקרית? איך מגיעים לאחדות אמיתית? האם אפשר להיות דבר והיפוכו? איך להשיג שלמות רוחנית? האם יש הבדל ...

... בניתוח שאלה בסיסית שעולה בתהליך הרוחני: אם אדם מגיע למצב שבו הוא כלום מוחלט, ללא שום רצון, הבנה או מודעות, איך הוא יוכל לאחר מכן לבצע פעולה כלשהי? אליעד מסביר שהשאלה נובעת מתפיסה הגיונית ושכלית, שבה לפני כל פעולה ...

... הלקוח. ובמקרה שלנו, צריכים לזהות את הרצונות של הילד. גם את הרצונות הגלויים שלו, וגם את הרצונות הנסתרים, שנמצאים בתת המודע של הילד. כגון לדוגמה, ילד שרוצה לשחק ולהרעיש במשך הלילה. שאז, הצורך הגלוי של הילד, הוא הרצון שלו לשחק ... הילד רוצה. אבל הילד מונע, לא רק בגלל מה שהוא אומר שהוא רוצה. אלא הוא מונע, בעיקר בגלל מה שתת המודע שלו רוצה. כגון לדוגמה, ילד שרוצה להרגיש חופשי, והוא רוצה להרגיש שהוא זה שמקבל את ההחלטות, והוא רוצה להרגיש ... חולשות כלשהן. אבל באמת, הילד בתוך תוכו מרגיש חלש, ולכן, בתוך תוכו הוא רוצה להרגיש חזק. ואז, כאשר הילד בתת המודע שלו, רוצה להרגיש שהוא אדם חזק, אז יכול להיות, שזה יצור אצלו את הרצון, להיות ער דווקא במשך הלילה, ולעשות רעש, דווקא במשך הלילה. ולמה? כי בתת המודע של הילד, הרעש שהוא עושה בלילה, מתחבר אצלו בצורה אסוציאטיבית, לתחושה של כוח ושל חוזק. ואז, כאשר הילד עושה רעש בלילה, וכאשר הילד מתנהג בצורה מסוימת, אז תת המודע של הילד, מפיק מכך הנאה גדולה, שהילד עצמו לא מודה ולא מבין, את התועלת האמיתית, שהוא מנסה להשיג מהפעולה שלו. וכאשר רוצים לגדל ילדים מאושרים, אז צריך תמיד להסתכל על הצורך הרגשי, שנמצא בתת המודע של הילד, ושהצורך הזה, הוא זה שבאמת יחליט לילד, האם הוא יקשיב להורים שלו, או לא יקשיב להורים שלו. כי בסופו של דבר, מי שיקבל את ההחלטה, האם הילד יקשיב להורים שלו, או יתמרד כנגדם, זה יהיה, תת המודע של הילד. ואם ההורה מבין את תת המודע של הילד שלו, שהילד עצמו לא תמיד מודע אליו, ואם ההורה יודע כיצד לדבר אל תת המודע של הילד בצורה עקיפה (פסיכולוגיה הפוכה), ולשכנע את תת המודע של הילד, שמה שמבקשים ממנו לעשות, זה רק משרת לטובה את הצורך הרגשי, שיש בתת המודע של הילד. אז, תת המודע של הילד, יגרום לילד להסכים עם מה שאומרים לו. אבל, אם בתת המודע של הילד, הוא ירגיש שמה שאומרים לו לעשות, זה מנוגד למה שהוא רוצה בתת המודע שלו, אז ממילא הילד ימשיך להתנגד לעשות, את מה שאומרים לו. גם אם לא מבינים, למה זה קורה. כי ... שנראה, שכאילו מה שאמרו לו, זה דווקא כן משרת, את מה שהילד אמר שהוא רוצה. והסיבה לכך היא, משום, שבתת המודע של הילד, יש רצון מודחק. שהילד בתת המודע שלו, רוצה איזה רצון פנימי כלשהו, צורך רגשי מודחק כלשהו. ולפעמים, גם כאשר נותנים לילד פתרון שנראה כעונה על הצרכים של הילד, הרי שהילד בתת המודע שלו, לא קיבל את הפתרון לבעיה האמיתית שלו, שאותה הילד לא תמיד יודע לבטא ולהסביר. או, שהילד בכלל לא ... להודות שיש לך בעיה, זה עצמו משדר חולשה נוספת וכולי. וההורה, צריך לזהות את הצורך הרגשי הפנימי ביותר שיש בתת המודע של הילד שלו. וכל התקשורת של ההורה, צריכה להיות עם תת המודע של הילד שלו. כי בסופו של דבר, מי שיחליט מה הילד יעשה, זה יהיה תת המודע שלו. וכיצד ניתן לגלות מה באמת הילד רוצה ומה באמת הילד מרגיש שהוא צריך בתת המודע שלו? תשובה: את זה ניתן לעשות בשתי דרכים. הדרך הראשונה היא, על ידי זה שההורה מפתח את המודעות העצמית ... וההורה מתחיל לשאול את עצמו, כל מיני שאלות, על עצמו ועל ההתנהגות שלו עצמו. שאלות, שמטרתן היא לגלות את תת המודע של ההורה עצמו. כי כל אדם, מונע מתוך תת המודע שלו. וכאשר ההורה מצליח להיות מודע לעצמו, ומפתח אינטליגנציה רגשית גבוהה כלפי עצמו, אז ממילא הוא גם יודע לזהות את מה שקורה בתת המודע של האנשים שסביבו בכלל, ושל הילד שלו בפרט. וכיצד לפתח את המודעות העצמית כלפי עצמך? תשובה: על ידי זה ... הרצון הזה מגיע? ומה באמת אני רוצה? ולמה אני רוצה כך ולא אחרת? וכיוב. וזה מגלה לאדם מה קורה בתת המודע שלו, ומפתח את האינטליגנציה הרגשית והאינטליגנציה ההורית שלו, כדי שהוא יבין את הצרכים הרגשיים של הילד שלו. וכבר ביארתי את העניין הזה לעומקו, במקומות אחרים. והדרך השנייה לגלות את הצורך הרגשי שמסתתר בתת המודע של הילד, זה על ידי זה שמקבלים עזרה, ממי שכבר פיצח את התת מודע של עצמו. כי מי שהוא ... שרוצה לעזור לילד שלו, וגם לעצמו בפרט. חכם אמיתי שכזה, הוא יכול לעזור לכל אחד, להבין את מה שקורה בתת המודע שלו עצמו ושל סביבתו. וגם, אפילו לעזור לו למצוא פתרונות, כיצד לעשות שלום, בין הצרכים הרגשיים השונים, ובין האילוצים השונים וכולי. דהיינו, דרך אחת, על ההורה לפתח מודעות עצמית כלפי עצמו, והיא תאפשר לו להבין את תת המודע של הילד שלו. דרך שנייה, להיעזר באדם אחר, שפיצח את תת המודע שלו עצמו, והוא יכול לעזור להורה להבין את תת המודע של הילד שלו, וגם את תת המודע שלו עצמו כהורה, אם ההורה ירצה בכך. ואחרי שמזהים את הצרכים של הילד, גם את הצרכים הגלויים, שאותם הילד אומר שהוא רוצה, וגם את הצרכים הנסתרים, שאותם תת המודע של הילד רוצה, עכשיו צריך להתבונן על דבר נוסף, כדי שתהליך המכירה וכדי שחינוך הילדים יצליח. כי חינוך ילדים, ... הוא, מתאים לשני הצדדים. כי לפעמים, גם ההורה עצמו, פועל בדרך לא הגיונית, בגלל צרכים רגשיים שיש לו כהורה, בתת המודע שלו. כי לפעמים, ההורה סתם מתעקש עם הילד שלו, שהילד יעשה דבר כזה או אחר. ולהורה, זה נראה מאוד ... נובעות מהשכל הישר של ההורה. אלא, לפעמים ההורה מבקש מהילד שלו בקשות, שנובעות מתוך תסביכים רגשיים ובעיות רגשיות, שיש בתת המודע של ההורה עצמו. כגון לדוגמה, הורה שמתעקש שהילד שלו יעשה כך או אחרת. וההורה מבקש מהילד שלו לעשות את הדבר הזה, רק בגלל שבתת המודע שלו, נמצא זיכרון ילדות שלו, שביקשו ממנו לעשות את אותו הדבר. ובתת המודע של ההורה, כאשר הוא היה ילד, הוא כעס על כך שאמרו לו לעשות את הדבר הזה. וההורה מתמודד בתת המודע שלו, עם זה שבילדותו ביקשו ממנו לעשות כך או אחרת. על ידי זה שהוא אומר לעצמו, שזה היה מוצדק ... למרות שבאמת הילד בכלל לא צריך לעשות כך או אחרת. והכל, זה רק בגלל כל מיני תסביכים רגשיים שנמצאים בתת המודע של ההורה, ושהם אלו שגורמים להורה, להתנהג בצורה כלשהי, כלפי הילד שלו. או לדוגמה, הורה שמתעקש שהילד שלו יעשה כך או אחרת. וזה, לא בגלל שבאמת חשוב שהילד יעשה כך או אחרת. אלא, בגלל שהוא בתת המודע שלו, עוד לא סלח לילד שלו, שעשה משהו נגד רצונו. ואז הוא כסוג של נקמה, מתעקש שהילד שלו יעשה משהו, שהילד לא באמת צריך לעשות אותו. וזה, רק כדי שתת המודע של ההורה, ייהנה מכך שהוא כאילו נוקם בילד שלו. וכיוב יש עוד מאות ואלפי דוגמאות, שכל אחד ואחד יוכל ... מצב של win win situation - דהיינו, מצב שבו כולם יוצאים מרוצים. רק כאשר יש הבנה, של מה שקורה בתת המודע של שני הצדדים. ורק כאשר מתאימים פתרון, שמתאים לכל הצרכים של שני הצדדים. גם ברמת המודע שלהם וגם ברמת ...

... יתחבר להרגשה הפנימית הזאת, הוא יגלה שהוא כבר שלם, ואין לו צורך בשום דבר נוסף. זהו מצב אידיאלי של מודעות ושלמות עצמית. אך אם אדם עדיין חש חוסר סיפוק, עליו להכיר בכך שהוא מנסה להחזיק בכמה רצונות סותרים בו ...

... שלנו? אליעד מתאר את המנגנון הפנימי של הרצונות, התחושות והמחשבות. הוא מסביר שהמחשבות והרצונות באים והולכים מעצמם, ללא שליטה מודעת. הוא משתמש בדוגמה של שלט מקולקל - מנגנון פנימי שאמור לתת לאדם אפשרות לשלוט ברגשות ובמחשבות, אבל כרגע לא ... האמיתית ברגשות וברצונות מגיעה מתוך הבנה מעמיקה של המנגנון הפנימי. ככל שההבנה עמוקה יותר, כך האדם יכול לבחור בצורה מודעת במה להזדהות ובמה לא. מה עושים כשאי אפשר להשיג מה שרוצים? אליעד טוען שהמצב הטבעי של החיים הוא של ... מה שהוא רוצה. למה אנשים סובלים מרצונם החופשי? אליעד מציג את הרעיון שאנשים בוחרים לסבול, גם אם באופן לא מודע. הוא נותן דוגמה של מישהו שמתעקש שהוא רוצה משהו בלתי אפשרי, ומסרב לקבל את המצב שבו הוא נמצא. הסבל הוא לא הכרחי, אבל האדם בוחר בו מתוך חוסר מודעות לכך שיש אפשרות אחרת. ברגע שאדם מבין לעומק שהוא יכול להיות מאושר גם בלי הדברים שהוא בטוח שהוא חייב ...